קניית מכונית גנובה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קניית מכונית גנובה: 1. בפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשים הינם הבעלים של הרכב מסוג ב.מ.ו מ.ר. כיום 80-918-08 (מזוייף) ולמעשה מ.ר. אמיתי 80-591-08 (להלן: "הרכב"). אין מחלוקת על כך שהמבקשים רכשו רכב שהוצג להם כרכב אחר והתברר יותר מאוחר שהרכב הנ"ל הנו רכב גנוב ושלמעשה הרכב הנוכחי הינו רכב בעל מ.ר. 80-591-08 המשועבד לטובת המשיב מס' 1. הבקשה הוגשה תחילה ע"י המבקשת מס' 1 בלבד ואח"כ צורף גם המבקש מס' 2 כשמתברר שהמבקשת מס' 1 כלל לא היתה נוכחת במעמד הקניה. המבקשים טוענים לתחולת תקנת השוק לפי סעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח1968- לגבי נסיבות רכישת הרכב וכן מעלים טענות כנגד זכותו של המשיב 4 ברכב ולכך שלמעשה הוא לא הבעלים של הרכב ולא החזיק בו, דבר הפוגם לטענתם גם בזכותו של המשיב מס' 1. המשיב מס' 1 טוען לזכות הקיימת לזכותו מכוח המשכון ומכוח סעיף 5 לחוק המשכון תשכ"ז1967-, כשאין מחלוקת שהרכב מושכן לטובת המשיב מס' 1 ביום 28.4.96 ע"י מר אלי ניסים המשיב מס' 4 והמשכון על הרכב נרשם ביום 7.5.96 אצל רשם המשכונות וביום 28.4.96 נרשם שעבוד לטובת המשיב מס' 1 ברשיון הרכב. המשיב מס' 1 והמשיב מס' 4 טוענים שהמבקשים לא עומדים בתנאי תקנת השוק. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובסיכומים החלטתי לדחות את התובענה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שהמבקשים לא נהנים מתנאי תקנת השוק לפי סעיף 34 לחוק המכר והם נסוגים מפני זכות הבנק לפי סעיף 5 לחוק המשכון. אני קובע כי הרכב לא נקנה במהלך הרגיל של עסקי המוכר שאינו עוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר כשמגרש המכוניות היה במקרה זה מתווך בלבד והרכב נקנה ישירות מהמוכר - אדם שהתחזה כמר ניסים סיני. המבקש מס' 2 העיד בבית המשפט שלאחר שסוכם על המחיר עם בעל המגרש ועל תשלום הקומיסיון ולקיחת הרכב לבדיקה קראו לבעלי הרכב, ובעל הרכב הוא זה שהציג לו ת.ז. דרש ממנו את כל הכסף ועשה עמו את העברת הבעלות (עמ' 13 - 14 לפרוטוקול מיום 9.12.98) המבקש מס' 2 מודה ששילם על התיווך למגרש המכוניות 1,000 ש"ח (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 4 - 6). בת6/ - זכה"ד נאמר מפורשות שהמוכר הינו סיני ניסים ומדובר בהסכם ישיר בין המוכר לקונה הנעשה על סטנסל של מגרש המכוניות בחתימת המוכר והקונה בלא שמגרש המכוניות חתום על המסמך ותוך הסכמה על תשלום דמי תיווך ממחיר העסקה למשרד - מגרש המכוניות. דהיינו, במקרה זה מדובר בתיווך בלבד, כשהמבקשים לא מכירים את המוכר המתחזה מלפני הרכישה ואינם יודעים מה עיסוקו. הדעה המקובלת הינה שכשהמכירה מתבצעת באמצעות שליח או מתווך התנאים של תקנת השוק צריכים להתקיים במוכר [ע. ברשירה "תקנת השוק" כפי ששונתה ע"י חוק המכר, תשכ"ח - 1968, הפרקליט כ"ה 717, א', זמיר "חוק המכר" (קובץ טדסקי) בעמ' 698 - 699, ע"א 526/75 רובינשטיין נ. אלקלעי, פ"ד ל"א (2) 746]. בנסיבות של תיווך בלבד של מגרש המכוניות כשהעסקה מתבצעת ישירות בין המבקש 2 למוכר (המתחזה) לא ניתן לראות במגרש המכוניות מוכר ולא ניתן להחיל את תנאי תקנות השוק על מגרש המכוניות אלא יש להחילה על המוכר המתחזה שבוודאי לא עומד בתנאים הנדרשים ממוכר לפי "תקנת השוק". במקרה זה לא מדובר במגרש המכוניות אף בשליח אלא במתווך בלבד שלא היה נוכח במעמד ביצוע התשלום וביצוע העברת הזכויות שנעשו ישירות בין הקונה למוכר מחוץ למקום של המגרש ובמועד מאוחר יותר. מעבר לכך קיימות סתירות ותמיהות בהתנהגות המבקשים לגבי המועדים של התשלום ביצוע הבדיקה וכו'... מדובר בתשלום שנעשה לכאורה כולו במזומן כשהתשלום לא הוכח כלל וגם הנסיבות של ההתקשרות הינן תמוהות לאור הסתירות בעדויות ולאור אי הבאתם לעדות של עדים ממגרש המכוניות, כשהנטל לקיומו של תום הלב מוטל על הקונה [ראה ע"א 863/76 חב' המלח נ. נתיבי ישראל חב' להובלה, בע"מ פ"ד ל"ב (2) 696, 700 וע"א 81/73 יוסף נ. חב' א"י לאוטומובילים בע"מ פ"ד כ"ז (2) 716]. הדגש הנו על תום הלב וההגינות הנלמדים בעזרת המבחן האובייקטיבי של "סוג" הממכר [ראה ע"א 5664/98 כנען נ'UNITED STATES OF AMERICA פ"ד נ"א (1) 114]. במקרה זה נסיבות "התשלום" תמוהות כאמור וכנ"ל ביצוע הבדיקה אך אין צורך במקרה זה להכריע בכך שכן ברור שהמבקשים לא עומדים במקרה זה בתנאי תקנת השוק לגבי קניה במהלך הרגיל של עסקי המוכר שאינו עוסק במכירת רכבים, כשהמוכר במקרה זה הוא המתחזה. בנוסף, ניסיונות המבקשים להטיל דופי במשיב מס' 4 ובמעמדו אינן מסייעת להן במקרה דנן, שכן למעשה מרגע שקבעתי שהם לא עומדים בתנאי תקנת השוק יש לדחות את הבקשה. בנוסף, המשיב מס' 1 עומד בתנאי תקנת השוק הקבועים בסעיף 5 לחוק המשכון שכן אני קובע שהנכסים מושכנו כשהיו בהחזקתו של הממשכן בשלב המישכון ולא נטען ולא הוכח שהנכסים באו לידי של הממשכן (המשיב מס' 4 שלא על דעת בעליהם או על דעת מי שהיה זכאי להחזיקם וגרסתו של המשיב מס' 4 בעניין זכות ההחזקה שלו ברכב שמושכן לא נסתרה. דהיינו, גם אם המשיב מס' 4 העביר את הרכב יותר מאוחר לשימושו של אחר כפי שהוא מודה בכך, נקודת הזמן הקובע לגבי המשכו, הייתה מועד המשכון שנעשה 6 ימים לאחר העברת הבעלות למשיב מס' 4 והדבר תואם לעדותו של המשיב מס' 4 שהחזיק ברכב כשבוע - 10 ימים וגם אם מדובר ב"איש קש" כטענת המבקשים הרי הוא החזיק ברכב במועד זה על דעת הבעלים או מי שזכאי להחזיק (כנראה מר בלאס שאף פעל בענין זה כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לתיק). העובדה שהמשיב מס' 4 החזיק ברכב עבור אחרים או בשמם ואח"כ העבירו לאחר וכן שייתכן ומדובר ברישום על שמו למרות שהוא אינו הבעלים האמיתי של הרכב לא גורעת מתוקף המשכון וכוחו בהתקיים תנאי סעיף 5 לחוק המשכון המביא לעדיפות זכותו של המשיב מס' 1 לגבי הרכב וכן לא גורעת מכך שהמבקשים לא עומדים בתנאי תקנת השוק. מצבם של המבקשים היה טוב יותר לולא הרכב מושכן שכן במצב זה היה עליהם להתחרות במשיב 4 בלבד, אך גם במצב זה היה עליהם להוכיח שהם רכשו את הרכב בתנאי תקנת השוק, דבר שלא הוכח בפני במקרה זה. התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה ועקב התחשבות במצבם של המבקשים אינני מחייבם בהוצאות משפט.רכבקניית רכב