שותפות ללא הסכם

במרכז המחלוקת בין הצדדים השאלה האם נתגבש בין התובע לבין הנתבע הסכם לשותפות.
לטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו לא הוכחה קיומה של שותפות כנטען על ידי התובע. אין בידי התובע כל הסכם שותפות בכתב ואף לא מסמך פנימי בכתב להוכחת טענותיו

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שותפות ללא הסכם:

כתבי הטענות
1. על פי כתב התביעה ביום 1.5.04 סיכמו התובע והנתבע 2 בעלפה להקים במשותף את הנתבעת 1 כאשר הנתבע 2 יהיה מנהל ובעל מניות יחיד זאת מאחר ולתובע היו חובות פרטיים ובהוצל"פ. סוכם כי כל צד יפקיד לצורך ההקמה סך של 20,000₪ כאשר התובע הפקיד שיק מחשבונה של אשתו. בתחילת 2005 העביר התובע 50 מסופונים אשר היו שייכים לו לנתבעת 1 ושערכם 40,000₪. ביום 9.10.06 נפגשו התובע והנתבע 2 והאחרון ביקש מהראשון לא להגיע לעסק ולפתחו מספר ימים מאחר והנתבע 2 נוסע למכה להתפלל ולא ראוי בעת התפילה לפתוח את העסק. כשהגיע התובע לאחר 5 ימים ראה כי העסק רוקן לחלוטין, הוחלפו המנעולים ונמסר לו על ידי מספר אנשים כי אלו מעשיו של הנתבע 2. התובע תובע את נזקיו בגובה מחצית הציוד שהיה בעסק, המאסופונים, מחצית מסכום פיתוח התכנה, מחצית משווי פלאפונים שנלקחו, מחצית משווי צלחות לווין שנלקחו ומחצית משווי מוצרי פרסום.

על פי כתב ההגנה התובע עבד אך כשכיר – מנהל שווק בחברה, ולא היה לו כל מעמד אחר בה. מעולם לא סוכם בכתב או בעלפה על קיום שותפות בין הצדדים. ההמחאה נמסרה על ידי התובע כביכול בגין תשלום עבור הזמנת קופה ממוחשבת לחנות ממתקים בקריית יובל והנתבעים לא ידעו שמדובר בהמחאה של אשת התובע. הנתבעים הפקידו את ההמחאה וכחודש וחצי מאוחר יותר, משלא נדרשו לספק את הקופה הוציאו לבקשת התובע 20,000 ₪ ומסרו לידיו. על פי כתב ההגנה התובע אכן העביר את המסופים לנתבעת אך הוא עשה זאת כדי להתנער מאחריותו להחזקתם כשלא ניתן היה להפסיק את השרות עבורם, זאת כאשר הנתבעת 1 הבהירה לתובע שחלק מהמסופים היו פעילים בעת ההעברה והחברה חוייבה לשלם עבורם למרות שחלק ניכר של המשתמשים לא משלמים לחברה. עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבע 2 נסע למכה וסגר לרגל זאת את העסק וביקש מהתובע לא לבוא מאחר ורכש אי אמון הולך וגובר לאמינות התובע.

2. מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של התובע, של אשתו – רבקה לנקרי ושל אייל כהן אשר הכיר את הצדדים מעסק קודם בו עבדו. עוד העידו מטעם התובע ללא תצהיר מר אליעזר אומזגין ואברהם בן נכון. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבע 2 ושל שניים נוספים - סלאמה אבו רמילה שעבד כמתכנת בנתבעת 1 ומוחמד עלא ותד שטיפל בהנהלת החשבונות של הנתבעת 2. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם להוציא שני המצהירים הנוספים מטעם הנתבע אשר הנתבע ויתר על העדתם (ר' פרוטוקול מיום 4.5.10, עמ' 65). ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

הטענות בסיכומים
3. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו מחומר הראיות שבתיק עולה כי התובע והנתבע 2 היו שותפים בנתבעת 1. התובע מסר שיק על סך 20,000 ₪ אשר הופקד בחשבון החברה כאשר ערך מניות החברה בצרוף האגרה ששולמה עם הקמתה עומד על סך 40,000 ₪. בנוסף, במשך שלוש שנים רצופות מעת הקמת החברה קיבלו התובע והנתבע משכורות זהות ואף בכך יש כדי לחזק את טענת השותפות. המשכורות הוצאו דרך מנהל החשבונות של החברה אשר הנתבע נמנע מלהביאו להיחקר על תצהירו. גם עדותם של העדים מטעם התובע שחלקם נייטרלים ונטולי כל עניין בתוצאות ההליך מחזקת את טענת השותפות. כך גם העברת המסופונים שהיו רכושו התובע לנתבעת ללא כל תמורה תומכת בגירסת התובע בדבר קיומה של שותפות. הימנעות הנתבע מלהעיד את המצהירים מטעמו צריכה לפעול לחובתו בפרט כאשר התובע ביקש לזמן מלכתחילה את רואה החשבון כעד מטעמו אך חזר בו מהזימון לאחר שהנתבעים ביקשו להגיש תצהיר מטעמו. הנתבעים גם נמנעו מהבאת מסמכים אשר יתמכו בגרסתם ואשר היו בהישג ידם. עוד טוען ב"כ התובע כי עדותו של הנתבע 2 היתה רצופות סתירות ובלתי אמינה לחלוטין.

לטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו לא הוכחה קיומה של שותפות כנטען על ידי התובע. אין בידי התובע כל הסכם שותפות בכתב ואף לא מסמך פנימי בכתב להוכחת טענותיו. ניהול ענייניה הכספיים ו/או הבנקאיים ו/או הפורמאליים של הנתבעת 1 לרבות ענייני המסוי והניהול השוטף מול הרשויות למיניהן הופקד בפועל והיה באופן בלעדי בידי הנתבע 2. הוא גם שחתם באופן בלעדי על הסכם השכירות עבור המקום בו פעלה החברה. יצוגה של החברה כלפי חוץ, השליטה הכספית והניהולית בחברה לרבות במפתחות העסק, מנוי עובדים והעסקתם וקביעת תנאי שכרם, כמו גם האחריות הבלעדית להפסדי החברה, כל אלו תומכים במסקנה כי לא היתה כל שותפות בין הצדדים. התובע לא הראה כל מנגנון המטיל עליו מכח השותפות אחריות להפסדי החברה או המבטיח את השקעותיו הנטענות בה במידה והייתה נתקלת בקשיים. התובע לא הוכיח את טענתו שהינו מוגבל ו/או היה באיחוד תיקים ולו היה כזה לא היה לכאורה כל אינטרס לנתבע 2 לקבלו כשותף. התובע גם לא הציג כל מסמך הקושר אותו לחלוקת הרווחים. יש לדחות את טענות התובע ככל הנוגע לראיות המלמדות על מעמדו כשותף: ההון הרשום של החברה אינו קשור לסכום שהופקד בקופת החברה; תלושי המשכורת שהוצאו לנתבע 2 ו/או לכל עובדי החברה היו כמעט זהים בשל מצבה הקשה של החברה הצעירה יחסית. אין כל ראיה לכך כי השיק על סך 20,000 ₪ ניתן לצורך יסוד השותפות וספח השיק אשר לכאורה תומך בגירסת התובע כלל לא גולה במסגרת גלוי מסמכים והוצג רק בעת גביית עדות התובע, כך שיש להתעלם ממנו. לטענת ב"כ הנתבע עדויותיהם של התובע ואשתו היו בלתי מהימנות ואילו בעדות העדים הנוספים מטעם התובע אין כדי לחזק את גרסת השותפות. לטענת ב"כ הנתבע התובע ואשתו הינם אנשים מתוחכמים שעמדו בחקירת יכולת ורימו את נושיהם, התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם טענתם לאמון מוחלט בנתבע 2. בין עדויותיהם גם נתגלו סתירות ככל הנוגע לנסיבותיהם הכספיות בעת יסוד החברה. על אף שהתובע הינו איש עסקים ממולח ועל אף שקיבל יעוץ מקצועי ביותר לגבי השלכות מעשיו נמנע מלערוך הסכם פנימי בניגוד ליעוץ שניתן לו לטענתו ואף נמנע מלזמן לעדות את רואה החשבון שכך יעץ לו. גירסתו של התובע כי ביקש מהנתבע 2 מסמך פנימי אך הנ"ל התחמק אינה משכנעת.

דיון
4. במרכז המחלוקת בין הצדדים השאלה האם נתגבש בין התובע לבין הנתבע הסכם לשותפות בנתבעת 1. לאחר שמיעת העדויות ושקילת מכלול הראיות סבורה אני כי יש להשיב לכך בחיוב. להלן טעמי.

ראשית, עדויותיהם של התובע ושל אשתו לפיהן סיכם התובע עם הנתבע בתחילת שנת 2004 על הקמת חברה בשותפות מלאה היו מהימנות עלי ואני מעדיפה אותן על פני עדותו של הנתבע שלא עוררה כל אמון.

שנית, עדויות אלו מקבלות חיזוק מעדויותיהם של 3 עדים ניטרליים. כך מר אליעזר אומזגין מנהל מינימרקט ברמת אשכול אשר נזקק לשרותי הנתבעת העיד: "...אחד הפעמים באסם הגיע לבד לסדר, שאלתי אותו איך המערכת שלו עם אלי הוא אמר שהם שותפים ועובדים יחד. אמרתי לו שנתקשר לאלי להוריד את המחירים כי באסם נתן לי הצעה קצת גבוהה לביטוח של התוכנה, התקשרנו וכך הכרתי אותם". לשאלה "איך אתה יודע שהם היו שותפים" השיב "באסם אמר לי" (ר' עמ' 5, שורות 19-14). לעדותו לאחר שנתגלתה מחלוקת בין הצדדים והוא ניסה לפשר ביניהם באמצעות אביו של הנתבע אמר לו האב כי הביא מחצית מהציוד ברכבו על מנת שהתובע יקח אותו (עמ' 6, שורות 13-6). גם אברהם בן נכון שהיה בקשר מסחרי עם הנתבעת והיה במשרדי החברה העיד כי הן התובע מסר לו כי הוא עושה שותפות עם הנתבע 2 וגם הנתבע 2 מסר לו כי הוא והתובע שותפים (ר' עמ' 9, שורות 12-8; 16-14). גם אייל כהן שניהל את החברה בה עבד הנתבע 2 קודם להקמת הנתבעת 1 ואשר אף עימה היה מקושר התובע מציין בתצהירו כי נודע לו ממנכ"ל חברה אחרת כי התובע והנתבע שותפים בעסק חדש וביחד פנו ללקוחות העסק הקודם. על פי התצהיר כך גם מסרו לו לקוחות קודמים של העסק וכך אף סיפר לו התובע מספר חודשים לאחר מכן (סעיפים 7-5 לתצהיר. ר' גם עדותו בעמ' 34, שורות 23-21; עמ' 35, שורה 23 – עמ' 36, שורה 3). יש בכל האמור כדי לחזק את גירסת התובע.

שלישית, לגרסת התובע סוכם בעת הקמת השותפות כי כל אחד מהשותפים יפקיד סך של 20,000₪ לטובת החברה לצורך הקמתה הראשונית ותפעולה המיידי. הוא עצמו הפקיד שיק בסכום זה מחשבונה של אשתו לפקודת הנתבעת 1 ביום 4.5.04. לתצהיר צורפו צלום השיק כמו גם אישור מבנק דיסקונט עליו משוך השיק כי הופקד ונפרע (סעיפים 8-7 לתצהיר על נספחיו). רישום החברה ברשם החברות התבצע ביום 18.4.04 (ר' נספח ג' לתצהיר התובע). בלא לחוות דעה במחלוקת בין הצדדים ככל הנוגע למשמעות ההון הרשום, לא ניתן על ידי הנתבע כל הסבר מניח את הדעת להפקדת השיק בסכום האמור על ידי התובע. גרסת הנתבע כי השיק האמור הופקד בגין עסקה לעמדת מכירה ממוחשבת בשווי זה לחנות ממתקים בקריית יובל שהיתה לקראת פתיחה, איננה משכנעת. גירסא זו אינה מתיישבת עם זהות מושכת השיק – אשת התובע. בין שידע הנתבע כי לאשת התובע קוראים רבקה ובין אם לאו (ר' עדותו בעניין זה בעמ' 44, שורות 3-2) ובהקשר זה יצויין כי על השיק מופיע גם שם המשפחה של התובע, השיק הוא שיק המשוך מחשבונה ואין לכך כל הסבר בגרסת הנתבע. בנוסף, הנתבע לא הוציא חשבונית עבור שיק זה בניגוד לעסקאות אחרות ואף בעניין זה הסברו תמוה משהוא (ר' סעיף 12 לתצהיר; עדותו בעמ' 44, שורות 18-10). יש אפוא בהפקדת השיק בסכום האמור כדי לתמוך בגרסת התובע.

רביעית, לאורך השנים, החל ממאי 2004 ועד אוגוסט 2006, קיבלו התובע והנתבע משכורות זהות בגובהן (ר' סעיף 13 לתצהיר התובע על נספחיו). לגרסת הנתבע בשל היות החברה חברה צעירה יחסית הוגבלו המשכורות מראש של כל העובדים והיו למעשה זהות (ר' סעיף 17 לתצהיר). הנתבע, על אף שהמסמכים בידיו, לא תמך את טענתו כי שולם שכר זהה גם לכל העובדים האחרים בכל אסמכתא. התובע אשר מציין בתצהירו כי המשכורות הוצאו דרך מנהל החשבונות של החברה וכי יבקשו למסור עדות בעניין זה (ר' סעיף 14 לתצהיר) נמנע מלעשות כן לאחר שהנתבע הגיש תצהיר מטעמו של מנהל החשבונות. ואולם, לבסוף, ויתר הנתבע על העדתו של מנהל החשבונות. גם בכל האמור יש כדי לחזק את גירסת התובע בדבר קיומה של שותפות.

חמישית, הנתבע כאמור ויתר על העדתם של שני העדים מטעמו – האחד עובד בנתבעת, כך על פי תצהירו, והשני – מנהל החשבונות שטיפל בהנהלת החשבונות של החברה מיסודה. הנתבע ויתר על העדתם של אלו לאחר שהתובע ביקש כי רואה החשבון יתייצב לדיון עם העתקי פנקסי השיקים של הנתבעת וכך נקבע (ר' פרוטוקול והחלטה מיום 10.9.08). הויתור על העדתו של עד מהותי זה גם מנעה את חקירתו בשאלת היקף המשכורות ששולמו לעובדים האחרים. הימנעות זו של הנתבע, ללא כל הסבר, אף בה יש כדי לחזק את גירסת התובע שכן ניתן להניח שלא היה הנתבע מוותר על עדויות אלו אילו היה בהן כדי לחזק את גרסתו.

5. נכון אמנם כי בידי התובע אין כל מסמך בכתב להוכחת השותפות. עוד נכון כי ברשם החברות רשום הנתבע כבעל מניות ומנהל יחיד בנתבעת וכי ככל הנראה הוא גם בעל זכות החתימה היחיד בחשבונה. אף על הסכם השכירות של הנכס בו מצויים משרדי הנתבעת חתום הנתבע כשוכר. עם זאת, נאמן עלי בעניין זה הסברו של התובע כי עקב חובות אליהם נקלע כלפי אנשים פרטיים ובמסגרת הליכי הוצל"פ שבעטיים אף לא היה לו ככל הנראה באותה תקופה חשבון בנק ומאחר וחשש כי נושים שונים יפעלו כנגד החברה ככל שיהא מזוהה איתה פורמאלית ואף לא היה באפשרותו להיות בעל מחצית המניות עקב מניעה של לשכת ההוצאה לפועל, לא נרשם בצורה פורמאלית כשותף בחברה. גם העובדה שאשת התובע היא שמסרה את השיק שהיה דרוש כהשקעה ראשונית בעסק, מחשבונה, מחזקת גירסא זו. בנוסף, ככל שלא היה מדובר בהתנהלות פורמאלית כלפי צדדי ג' אלא בהתנהלות כלפי לקוחות החברה, הציגו עצמם כאמור התובע והנתבע כשותפים. כך גם עולה מאגרת ברכה אשר על פי תצהירו של התובע נהגו הצדדים לשלוח מדי שנה ללקוחות החברה (ר' סעיף 29 לתצהיר על נספחו).

אשר לאי זימונו של רואה החשבון עימו התייעץ התובע קודם להקמת החברה. כעולה מעדותו של התובע התקיימה פגישה אחת בנוכחות התובע, הנתבע ואותו רואה חשבון בשם אשר שגב, אשר עסקה בעיקר בהשלכות מצבו הכלכלי של התובע על הקמת החברה. לאחר שהעדיף הנתבע לפנות לרואה חשבון אחר אשר אכן טיפל בהקמתה של החברה וניהל את חשבונותיה מיסודה, כעס עליו רואה החשבון עימו התייעצו בתחילה. לנוכח כעסו של רואה החשבון העדיף התובע שלא לזמנו לעדות (ר' עמ' 18, שורה 24 – עמ' 19, שורה 7). אף הסבר זה מקובל עליי.

העולה מן האמור הוא כי שוכנעתי בגרסת השותפות הנטענת על ידי התובע.
6. לגרסת התובע באוקטובר 2006 ביקש ממנו הנתבע שלא להגיע לעסק ולפתחו במשך מספר ימים שכן הוא נוסע להתפלל במכה ואין זה ראוי כי העסק יהיה פתוח אותה עת. התובע הסכים לכך וכשהגיע לאחר 5 ימים לעבודה ראה כי העסק רוקן וכי הוחלפו המנעולים בכניסה למשרד כך שלא ניתן אפילו להיכנס (ר' סעיפים 27-25 לתצהיר). הנתבע מציין בתצהירו כי בעת שהותו במכה ניגש התובע ללקוחות החברה וניסה לשכנע אותם לעזוב את החברה בטענה שמשרדי החברה סגורים בשל פשיטת רגל והנתבע ברח לחו"ל. ניסיון זה, כך על פי התצהיר, לא צלח (ר' סעיפים 22-21 לתצהיר). בכתב ההגנה מציין הנתבע כי סגר את העסק לרגל עלייתו למכה וביקש מהתובע לא להגיע לעבודה מחמת אי אמון הולך וגובר לאמינותו (ר' סעיף 2טז).
אף בעניין זה מעדיפה אני את גרסתו של התובע על פני זו של הנתבע שלא היתה משכנעת (ר' עדותו של הנתבע בעמ' 58, שורה 6 – עמ' 61, שורה 2). גרסת התובע נתמכת גם בעדותו של מר אליעזר אומזגין אשר מתאר כיצד פנה בבקשת תיקון לתובע וזה מסר לו כי "...באסם לקח את כל הציוד מהמשרד, סגר והלך". ובהמשך "ביקשתי שיסדר לי את המערכת, הוא אמר לי שהוא המום, זה היה באותו יום אחרי שבאסם לקח את הציוד" (עמ' 6, שורות 9-5). בהמשך העיד כיצד אביו של הנתבע אמר כי הביא את מחצית מהציוד באוטו שלו על מנת שהתובע יקח אותו (ר' שם, שורות 13-12).
7. בכתב התביעה עתר התובע לקבלת מחצית מהמיטלטלין והציוד אשר לקחו הנתבעים: מחצית שווי ציוד משרדי בסך כולל של 55,553₪; מחצית מסכום פתוח התוכנה אשר הנתבעים משתמשים בה כאשר החישוב מתבסס על מחצית מסך כל משכורתו של המתכנת בסך 27,000 ₪; מחצית משווי הפלאפונים שנלקחו על ידי הנתבעים בסך כולל של 1750₪; מחצית שווי צלחת לווין שנלקחה על ידי הנתבעים וששוויה 750₪; מחצית משווי מוצרי פרסום בסך כולל של 1750₪ וכן ערך מלא של 53 מסופונים אשר שייכים לתובע, נמסרו לחברה וששווים במכירה הוא 40,000₪ (ר' סעיף 22 לכתב התביעה).
התובע חזר בתצהירו על האמור בכתב התביעה בהקשר זה (ר' 32 לתצהיר), לא נחקר על כך ואין בתצהיר הנתבע כל גירסא נגדית בהקשר זה להוציא בעניין המסופונים.
לנוכח האמור גירסת התובע ולפיה מחצית שווי הציוד המשרדי עומדת על סך 55,553 ₪ לא נסתרה. הוא הדין בשווי מחצית הפלאפונים בסך כולל של 1750 ₪, בשווי מחצית צלחת לווין שנלקחה על ידי הנתבעים ששוויה 750₪ ובשווי מחצית ממוצרי פרסום בסך כולל של 1750₪. סכומם הכולל של פריטים אלו עומד על סך 59,803ש"ח ואני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סכום זה.
8. אשר לעלות פיתוח התוכנה. לא ברור מה הקשר בין עלות פיתוח התוכנה לביו שוויה אשר עשוי להיות גבוה בהרבה או נמוך בהרבה מעלות הפיתוח. לא די בנסיבות אלו באמור בתצהירו של התובע והתביעה לפיצוי בגין ראש נזק זה נדחית.
אשר למסופונים. על פי תצהירו של התובע העביר בתחילת 2005 ללא תמורה 50 מסופונים שהיו רכושו הבלעדי עוד לפני השותפות (ר' סעיפים 21-22 לתצהיר התובע). לגרסת הנתבע בתצהירו התובע לא העביר כל מסופונים, מדובר בכלל בשירות אשר הנתבעת נטלה על עצמה במקום התובע על מנת לפתור אותו מהתחייבויות בהן לא עמד (ר' סעיף 19 לתצהיר; ר' גם עדותו בעמ' 50, שורה 9 – עמ' 51, שורה 25). אף בעניין זה מקובלת עלי גרסת התובע. עם זאת, מאחר ואף לגירסת התובע נתן הוא מסופונים אלו לשותפות, כשם שזכאי הוא אך למחצית משווי יתר הציוד הנתבע על ידו, כך זכאי הוא אך למחצית הסכום הנתבע על ידו אף בעניין זה. קרי, לסך של 20,000 ₪ (ר' בהקשר זה גם האמור בנספח ג' לכתב התביעה).
9. סכומם המצטבר של הסכומים שפורטו בסעיפים 8-7 לעיל עומד על סך 79,803ש"ח. אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע סכום זה. עוד אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בגובה האגרה ששולמה בתיק וכן בשים לב להוצאות שכבר נפסקו בתיק (פרוטוקול מיום 4.5.10) אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 7000₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי שותפות ?

  2. ההגדרה של שותפות

  3. שותפות זוגית

  4. מחיקת שותפות

  5. הוכחת שותפות

  6. שותפות ללא הסכם

  7. הסכם ייסוד שותפות

  8. אי רישום שותפות

  9. פירוק הסכם שותפות

  10. חברה מעין שותפות

  11. פירוק שותפות במוסך

  12. חלוקת שותפות בחברה

  13. פירוק שותפות בנגריה

  14. שותפות שהפסיקה לפעול

  15. הגדרת שותפות עסקית

  16. עורך דין פירוק שותפות

  17. גילוי מסמכים - שותפות

  18. יחסי שותפות עם עירייה

  19. פירוק שותפות במקרקעין

  20. בעלות משותפת במקרקעין

  21. יחסי עובד מעביד שותפות

  22. פירוק שותפות בעסק משפחתי

  23. שותפות או יחסי עובד מעביד

  24. ביטול שותפות שירותי שמירה

  25. חוזה שותפות לטובת צד שלישי

  26. תביעה לפירוק שותפות עסקית

  27. זיכוי על צריכת מים משותפת

  28. תביעה לתשלום רווחים משותפות

  29. תביעה בגין עסקת השקעה משותפת

  30. משק בית משותף ללא לינה משותפת

  31. פירוק שותפות בגלל מצב בריאותי

  32. תביעת שותף לקבלת חלקו בשותפות

  33. משיכת משכורת ע''י שותף משותפות

  34. הודעה חד צדדית על סיום שותפות

  35. תיאום הוצאות שותפות עורכי דין

  36. התנגדות לפירוק שותפות במקרקעין

  37. ניכוי הוצאות מימון שותפות במיזם

  38. צריכת מים משותפת של עסק בבניין

  39. בניה בקרקע משותפת ע''י אחד השותפים

  40. סעיף אי תחרות בהסכם לפירוק שותפות

  41. הזרמת כספים לחברה במסגרת הסכם שותפות

  42. בוררות לגבי הפרדת הפעילות העסקית של שותפות

  43. תביעה לפירוק השיתוף עקב סכסוכים ביחסי שותפות

  44. העברת כספים מחשבון פעילות משותפת לחשבון פרטי

  45. הסכם לייסוד שותפות ייעוץ והכוונה ופירסום חברות

  46. פירוק שותפות במקרקעין על ידי מכירת זכויות המיעוט

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון