קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שמירת הריון - חוות דעת מומחה מטעם בית הדין לעבודה: 1 . ביום 10.03.99 ניתנה החלטה לפיה נתבקש המומחה של בית הדין, לתת חוות דעתו בתביעה הנדונה, בהתאם לעובדות שנקבעו, האם התובעת הייתה צריכה להיות בשמירת הריון. 2. חוות דעתו של פרופ' כספי נתקבלה בבית הדין והועברה לצדדים אם בדעתם לשאול המומחה שאלות הבהרה. 3. הצדדים נתבקשו בהחלטה מיום 15.09.99 להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או שאלות ההבהרה, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהחלטה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פס"ד בהתאם. 4. מטעם התובעת נטען שהיא פעלה לפי הוראות הרופא שהורה לה על שמירת הריון וכך פעלה, קביעת המומחה שההריון היה תקין ניתנה בדיעבד, לכן לא ברור לה מדוע אינה זכאית לגמלה הרי פעלה לפי הנחיות הרופא. 5. מטעם הנתבע נתקבלה תגובה ולפיה יש לדחות התביעה. 6. א) המומחה נתן שתי חוות דעת, לצורכי נוחות להלן חוות הדעת: חוות הדעת מיום 02.05.99: "הלידה עצמה הייתה עצמונית. בסיכום הלידה לא מצוי שהיו תופעות פתולוגיות במהלך ההריון. כך גם ברשומות ממרפאת קופת חולים הכללית. מתיאור אופי עבודתה של גב' פלג המצוי בהחלטת בית המשפט למנות מומחה בנדון, עולה שעבודה זו כרוכה במאמץ גופני מסוים, מאמץ שמשותף להרבה מקצועות בהם עובדות נשים, כולל נשים בהריון. לא מקובל שמאמצים גופניים כעין אלה (עיסויים, הרמת ילדים לגובה, תרגול וכו') עלולים לפגוע בהריון על כל שלביו. ואכן ההריון לא נפגע מכך עד לשבוע 26 וכלל לא סביר שיפגע לאחר מכן. לאור זאת לא מוצדקת בעיני ההוראה לשמירת הריון במקרה זה. היות ופרטי הטיפול בשיטת אליבאום בילדים לא ידועים לי, ואם אכן היא כרוכה במאמץ גופני עליון, יתכן והיה מקום להורות למקום עבודתה של גב' פלג למנוע ממנה טיפולים אלה". חוות הדעת מיום 07.09.99: "לפי הרשומות שהיו יש בידי לא היה זה הריון בסיכון לידה מוקדמת או כל סיבוך אחר. בהריונות תקינים אין מניעה ממאמץ גופני הכולל פעילות ספורטיבית ועבודה גופנית בדומה לזו שמבצעות אחיות במוסדות רפואיים, פיזיותרפיסטיות וכדומה. כל העבודות האלה כרוכות במאמץ פיזי הנובע מהרמת ילדים, ניוד חולים, מסג' ועוד. אין בכל העבודות האלה משום סיכון ליולדות והעובר. אם כי פרטי הטיפול בשיטת אליבאום אינה ידועה לי, אני מניח ששיטה זו אינה שונה מהותית מהפעילויות שהוזכרו לעיל. אם אכן, שיטת אליבאום ידועה כמסוכנת בהריון, אבקש מגב' פלג או מכל גורם שהוא, להורות לי היכן אוכל למצוא סימוכין בספרות הרפואית לכך. בהעדר סימוכין כאלה אני עדיין סבור שבמקרה זה לא הייתה הוראה לשמירת הריון התואמת ההגדרה המקובלת של "שמירת הריון". ב) ביום 10.11.99 ניתנה החלטה כדלהלן: "(1) בטרם מתן פסק דין מופנית תשומת הלב לחוות דעתו של פרופ' כספי, לפיה, הוא מבקש סימוכין בספרות הרפואית כי שיטת אליבאום מסוכנת להריון. (2) אם התובעת יכולה להפנות תשומת הלב לספרות הרפואית יש להמציאה לבית הדין תוך 15 יום מקבלת החלטה זאת" לתיק בית הדין לא הומצא חומר נוסף. ג) סעיף 58 לחוק קובע כדלקמן" "שמירת הריון - היעדרות מהעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". ד) מחוות דעתו של כב' המומחה מיום 02.05.99 עולה שהאישור לשמירת הריון שניתן לתובעת לא היה מוצדק, זאת לאור החומר הרפואי שהועבר לו. כן מודה פרופ' כספי בהגינותו ששיטת אליבאום אינה ידועה לו. ה) למרות מסקנת המומחה שמונה על ידי בית הדין, אין להתעלם מההערה בחוות הדעת כי ההוראה שניתנה לתובעת לשמירת הריון לא הייתה מוצדקת. ו) מהנ"ל ניתן להסיק שהתובעת פעלה בהתאם להוראת הרופא, אף אם זאת ניתנה בטעות. ז) בחינת עניינה של התובעת צריך להתמקד במועד בו הייתה התובעת בשמירת הריון, ואם זאת פעלה לפי אישור רפואי בכתב. ח) נסיבות תיק זה מורות, שהתובעת פעלה על פי אישור רפואי בכתב, כאשר הרופא התייחס באישור למצבה הרפואי, המסכן את האישה או את עוברה. בנסיבות העניין התובעת אינה יכולה לקחת סיכון ולפעול בניגוד להוראות הרופא, הואיל ויתכן שאם תפעל כאמור, לא תזכה בבוא העת בגמלה. ט) בחינת מהות הזכות, מעלה ספיקות אם יש טעם במינוי מומחה על ידי בית הדין בעתיד, אלא אם כן מטרת חוות הדעת לבחון אם אין פגם באישור הרפואי שניתן, או שניתן מטעם, או שיש לבחון טענות בדבר פגמים אחרים שנפלו באותו אישור רפואי. 7. בהתייחס לנ"ל, התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון שנשללה ממנה. 8. בנסיבות העניין יש לחייב הנתבע לשלם לתובעת הוצאות בסכום כולל של 600 ש"ח, סכום זה יהיה צמוד וישא ריבית ממועד מתן פסק הדין ואילך. 9. הריוןחוות דעת מומחהשמירת הריוןמומחהחוות דעת