תאונה עם עגלת סופר כתאונת עבודה

עת היה במחסן על מנת להביא סחורה למזנון, עלתה עגלת הסופרמרקט, שהיתה עמוסה בסחורה, על אצבע רגלו הימנית וגרמה לו לפגיעה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה עם עגלת סופר: זו תביעה להכיר באירוע מחודש 12/08 כפגיעה בעבודה. להלן עובדות המקרה: 1. התובע הינו בעל מזנון שווארמה בקריון. 2. בתאריך 24.3.09 הגיש התובע תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 26.12.08 בשעה 18:00 בערב, עבור התקופה מיום 4.1.09 עד יום 18.3.09. 3. בהודעתו לחוקר מטעם הנתבע מיום 21.4.09 טען התובע כי ביום 26.12.08, שהיה יום שישי בשבוע, עת היה במחסן בקריון על מנת להביא סחורה למזנון, עלתה עגלת הסופרמרקט, שהיתה עמוסה בסחורה, על אצבע רגלו הימנית וגרמה לו לפגיעה. התובע טען כי לא ייחס תחילה חשיבות לפציעה אלא רק לאחר מס' ימים כאשר החלו כאבים באצבע. כמו כן, טען התובע כי המקרה אירע לו בשעה 22:00 ל- 22:30 בלילה, וכי בטופס התביעה נפלה טעות בשעת האירוע. עוד טען התובע כי האירוע לא קרה ביום שישי בתאריך 26.12.08, כפי שציין בטופס התביעה, אלא "אני חושב שהמקרה קרה ב 30/12/2008...ונכתב בטעות תאריך של יום שישי, אבל זה קרה ביום שלישי 30/12/2008.". התובע הוסיף וטען כי, בתקופה בה היה באי כושר לעבוד נהג להגיע לעסק על מנת להשגיח. 4. בתאריך 31.5.09 דחה הנתבע את תביעת התובע בטענה כי ביום 26.12.08 לא אירעה לתובע ארוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו כעצמאי. 5. לאור האמור הוגשה התביעה דנן. טענות התובע: 6. העובדה שהתובע אינו זוכר את היום המדויק בו אירעה התאונה אינה מעידה על אמירת שקר. סביר כי אדם שלא ייחס חשיבות לפציעה ברגלו ביום התאונה לא יזכור במדויק את התאריך. 7. המסמכים הרפואיים מציינים כי מדובר בפצע עם חשד לשבר באצבע רגל ימין, ממצאים אשר אינם תואמים את מחלת הסכרת ממנה סובל התובע. טענות הנתבע: 8. די במכלול הסתירות שעלו מגרסאות התובע באשר לתאריך האירוע ושעת הפגיעה בכדי לערער את אמינותו. 9. ממכלול הסתירות נראה כי מדובר בתאונה אישית ולא בתאונת עבודה. 10. התובע המשיך לבצע עבודתו, ולהשגיח על עסקו גם בתקופת אי כושר עבודה. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 11. כאמור לעיל, בטופס התביעה ציין התובע כי האירוע התאונתי קרה ביום שישי, 26.12.08, בשעה 18:00. גם בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 18.3.09, צוין כי התאונה התרחשה ביום 26.12.08 בשעה 18:00 בערב. 12. בהודעתו לחוקר מטעם הנתבע מיום 21.4.09, התברר כי בימי שישי העבודה במזנון בקריון מסתיימת בשעה 15:30 - 16:00 אחה"צ, ועל כן, לא ייתכן כי הארוע קרה ביום שישי בשעה 18:00. התובע טען בפני החוקר כי, חלה טעות בטופס התביעה, מאחר והארוע קרה בשעה 22:00-22:30 בלילה ולא בשעה 18:00 בערב, וכי הוא חושב שהתאונה קרתה ביום שלישי בתאריך 30.12.08. 13. בעדותו בביה"ד העיד התובע כי, הוא נוהג להגיע לעסק מדי יום על מנת להזמין סחורה ולהשגיח. לדבריו, האירוע קרה לו ביום של "חג של ערבים" אך הוא לא זוכר באיזה חג מדובר. לגבי מועד התאונה העיד התובע כדלקמן - "ת. אני זוכר שהיה יום אחד והיה חג של ערבים ואני הלכתי למחסן להביא דברים. איזה חג? ת. לא יודע. חג. ... סיפרת למישהו שנפגעת? ת. לא, המשכתי כרגיל. ש. מאיפה הבאת את התאריך של ה- 30/12/08 בהודאתך לחוקר? ת. לא יודע. לא הסתכלתי בדיוק על התאריך. זה מה שיצא לי. ש. היום אתה יודע מה התאריך של התאונה? ת. אני יודע שזה כשבוע ימים לפני שהלכתי לאחות. ... ש. מתי הלכת לרופאה? ת. איך שאמרו לי, למחרת, אני חושב, שהלכתי. ... ש. אני מעיינת במסמך הרפואי שלך ורואה שפנית לדר"ר קאופמן ב- 7/1/09 ואמרת לה שנפגעת לפני 12 יום...? ת. לא יודע. אולי קיבלתי את המכה ב- 25 ואז יש 12 ימים עד ה- 7 לינואר. אני לא זוכר, עברו שלוש שנים מאז..." (ראה פרוטוקול דיון מיום 27.4.11 עמ' 4-7). 14. בביקורו אצל האחות בקופת החולים בתאריך 4.1.09, טען התובע כי נפצע ברגלו לפני שבוע. באותו יום, בביקורו אצל הרופא ד"ר קאופר יגאל, טען התובע כי נחבל ברגלו לפני 10 ימים. בביקורו אצל הרופאה, ד"ר קאופמן, בתאריך 7.1.09 - 3 ימים בלבד לאחר ביקורו אצל האחות, ציין התובע כי נפצע ברגלו לפני 12 ימים. 15. התובע העיד בבית הדין כי אינו יודע מדוע אמר לחוקר מטעם הנתבע כי האירוע קרה בתאריך 30.12.08, וכי לאור האמור לעיל במסמכים הרפואיים ייתכן כי התאונה קרתה בתאריך 25.12.08. ההסבר שנתן התובע לגבי תאריך התאונה היה: "לא יודע. לא הסתכלתי על התאריך. זה מה שיצא לי" (רא עמ' 6 לפרוטוקול מיום 27/4/11). 16. העובדה כי התובע, בעת ביקורו בקופת החולים, לא זכר זמן קצר כ"כ לאחר קרות התאונה, את מועדה, אינה סבירה בעינינו. 17. הסתירות הרבות בגרסאותיו של התובע באשר למועד קרות התאונה והשעה וההסבר כי "זה מה שיצא לי", מטילות ספק רב באמינות גרסתו של התובע כי אירעה לו תאונת עבודה. מדובר בתובע הנמצא בטיפולי דיאליזה שלוש פעמים בשבוע ברציפות משנת 2006, כשבנוסף הוא גם חולה בסכרת. לכן אין זה סביר שלא יבדוק ולא יפנה לקבלת טיפול רפואי בדחיפות כשמדובר בחשד לשבר באצבע רגל ימין, אלא ימתין עד שהאצבע התחילה להסריח, לדבריו. כל ההתנהלות של התובע, בנסיבות המקרה, מעוררת את החשד הרציני, כי מדובר כאן באירוע מחוץ לשעות העבודה שהסתיים בסיבוך של מחלת הסכרת באצבע ימין. 18. לאור האמור, אנו קובעים כי לא אירע לתובע במהלך חודש 12/08 אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו. על כן, תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה - נדחית בזאת. 19. אין צו להוצאות.הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה