קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים באזור תעשייה:   רכבו של התובע מדגם ב.מ.וו (להלן: הב.מ.וו) ניזוק בארוע נזק מיום 15/12/02 באזור התעשיה בעפולה ליד משרדי חברת "הורן את ליבוביץ", עת התנגש עם רכב סובארו טנדר (להלן: הטנדר) שהיה נהגו על ידי הנתבע 1. הטנדר מבוטח בביטוח נזקי רכוש על ידי הנתבעת מס' 2.   לטענת התובע, ההתנגשות ארעה באשמו של הנתבע 1, אשר נסע בנתיב השמאלי בכביש בעוד נהג הב.מ.וו נוסע בנתיב הימני, הנתבע 1, בהתקרבו לכניסה לחצרי חברת הורן את ליבוביץ, פנה בפתאומיות תוך חסימת מסלול נסיעת הב.מ.וו, נהג הב.מ.וו לא הצליח לעצור ופגע בטנדר בדלת הימנית קדמית.   הב.מ.וו נפגעה בחלק הקדמי כשעיקר הנזק הוא בחלק הקדמי שמאלי.   בכתב ההגנה נטען כי, מדובר בכביש עם נתיב נסיעה אחד בלבד לכל כיוון, כי הנתבע הגיע לשערי חברת הורן את ליבוביץ, האט נסיעתו, ואותת ימינה על מנת להכנס לחצרים, כי אז הגיעה הב.מ.וו שנהגה נהג בה במהירות מופרזת ופגע בסובארו בדופן האחורית ימנית.   בכתב ההגנה צויין עוד, כי נהג הב.מ.וו, אחראי בלעדית ובצורה מכרעת לארוע התאונה מאחר ונהג במהירות גבוהה לתנאי הכביש, לא שם לב למתרחש בדרך שלפניו ולטנדר ופגע עם חזית הב.מ.וו בחלק האחורי של הטנדר (הדגשה שלי - ג.ב.).   לפניי העידו התובע, ונהג הב.מ.וו, שהוא עובד משרדו, ואילו מטעם הנתבעים העידו הנתבע, השומר בכניסה לחברת הורן את ליבוביץ וכן מר הורן.   בנוסף הוצגו לעיוני חוות דעת שנערכו, באופן מקרי, עלידי אותו שמאי רכב, מר שלמה כרמלי, של שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה וכן צלומים המראים את מקום ארוע התאונה.   אקדים ואומר, שלמקרא כתב ההגנה עולה הרושם כי הב.מ.וו נסע אחרי הטנדר, לא בלם בזמן ופגע בטנדר בחלקו האחורי.   על פי התרשים (על גבי דף פקס) שהוצג ע"י נציג הנתבעים, נראה כי הטנדר היה לפני פנייה לכיוון השער לכניסה לחצרים של משרדי הורן את ליבוביץ ואילו הב.מ.וו ככל הנראה ניסה לעקוף אותו מימין או שסטה ימינה.   לפי תרשים זה, הנזק בב.מ.וו היה אמור להיות בצדו השמאלי ואילו לטנדר, בחלקו האחורי והצד הימני אחורי.   בפועל, מוקדי הנזק אינם תואמים תרשים זה כלל!   הצדדים והעדים המחישו לפניי במהלך עדויותיהם את אופן התרחשות התאונה והפוזיציה של כל אחד מכלי הרכב במועד התאונה בין היתר בעזרת אמצעי המחשה (מכוניות צעצוע) כשאין חולק שהטנדר היה כמעט במצב אנכי ניצב לשערי חברת הורן את ליבוביץ.   עיון בחוות דעת השמאי כרמלי בעניין הנזק לטנדר עולה כי, הנזק העיקרי בעקבות התאונה דנן היה בדלת הימנית קדמית ולא כפי שנטען בכתב ההגנה.   מיקום הפגיעה בטנדר אף מתיישב עם המצב בו היה הטנדר במועד ארוע התאונה, קרי, בניצב לשער.   מהעדויות ומהתמונות שהוצגו, עולה כי, לפני שער הכניסה קיים מפרץ חנייה אחריו "ממשיכה" המדרכה.   לפי מיקום הטנדר כפי הטענה במועד התאונה, נהג הב.מ.וו היה אמור לעלות על המדרכה הנ"ל כדי לפגוע בו.   הנתבע אף סימן על גבי אחת התמונות (מוצג נ/1) את מיקום הטנדר במועד התאונה ובהתחשב במוקד הפגיעה בטנדר, שוב עולה שלפי טענה זו, נהג הב.מ.וו היה אמור להגיע מעל למדרכה כדי לפגוע בטנדר, טענה שגם הנתבע איננו מעלה אותה.   טענת הנתבעים בדבר היות הנתיב חד מסלולי, התבררה כלא נכונה, הן מצלומי הסימונים על הכביש, הן מהצלומים הממחישים את רוחב הנתיב וכן מעדויות העדים, ובכללם עד ההגנה מר הורן.   בהתחשב במיקום מוקדי הנזק בכל אחד משני כלי הרכב כפי חוות הדעת, בהתחשב בפוזיציה בה היה נמצא רכב הנתבע בעת ארוע התאונה ולאור העדויות שנשמעו לפניי, עולה כי ממצאים אלו תומכים בגרסת התביעה באשר לנסיבות ארוע התאונה ולא בגרסת ההגנה.   מכאן, שניתן לקבוע כי התאונה ארעה בשל אשמו ו/או אחריותו של הנתבע מס' 1.   לעניין גובה הנזק, לכתב התביעה צורפה כאמור חוות דעתו של מר שלמה כרמלי עליה הוא לא נחקר.   התובע אישר בחקירתו כי הינו עוסק עצמאי וכי אין מקום לפסיקת מע"מ לטובתו כך שגובה הנזק הינו הסכומים ללא מע"מ.   רכב התובע נפגע בחזית, שווי העבודה הוערך בחוות הדעת בסכום של 2,330 ₪. שווי החלקים הוערך ב - 5,170 ₪.   כפי הערכת השמאי כרמלי, לב.מ.וו נגרמה ירידת ערך של 5% שהם 5,400 ₪.   מדובר בב.מ.וו שנת יצור 1998, אין התייחסות בחוות הדעת כלל למצבו של הב.מ.וו והקריטריונים לקביעת שוויו ושווי ירידת הערך כגון מצב מיכני, תאונות קודמות, קילומטרג', מספר בעלים קודמים, זהות הבעלים הקודמים וכיו"ב פרטים המשפיעים על הערכת השווי.   אין בחוות הדעת כל התייחסות מדוע יש לקבוע ירידת ערך בשעור 5% כאשר התיקון שנדרש היה החלפת החלקים שניזוקו ברכב ועבודות פחחות וצבע.   אכן מקובלת עליי הטענה כי בבוא התובע למכור את הרכב, העובדה שהוא ניזוק בתאונה דנן תביא לכך שיוצע עבורו מחיר פחות ממה שניתן להשיג אלמלא אותו נזק, אך אין חוות הדעת השמאית מבוססת דיה כי אכן זהו שווי ירידת הערך שנגרם לב.מ.וו בשל אותו ארוע נזק כאמור.   בעיניי, וכהערכה של שווי ירידת הערך על דרך האומדנא, נראה לי כי סכום ירידת הערך איננו יותר מאשר סכום של 2,000 ₪.   שווי הנזק על פי חוות הדעת, בגין התיקון, ולאחר ניטרול רכיב המע"מ, מגיע ל - 7,500 ₪ נכון ליום 25/12/02.   בנוסף שילם התובע שכ"ט שמאי בסך 550 ₪.   לעניין הנזק בגין השבתת הרכב והפסד הזמן, לא הובאו ראיות מספיקות ע"י התובע לעניין נזק זה ועל כן אין לפסוק בגינו פיצוי.   מכאן שסך כל נזקיו של התובע עומדים על 10,050 ₪ נכון ל- 25/12/02 כשמאותו מועד הוא צובר הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לביצוע התשלום בפועל.   נוסף לכך, יש לפסוק לתובע הוצאות בגין הליך זה בסכום של 400 ₪ הנושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.   החוב הפסוק ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יהא התובע רשאי לנקוט בהליכי הוצל"פ בחלוף המועד הנ"ל, לשם גבייתו.  תאונת דרכיםאזור תעשיהתעשיה