קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים ברחוב המסגר: בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת בתאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב נהוג הנתבע מס' 1. התאונה התרחשה ברחוב המסגר בת"א. לפי עדויות הצדדים ברחוב המסגר יש 3 נתיבים. נתיב אחד לתחבורה ציבורית ושני נתיבים רגילים. כאשר באזור אירוע התאונה, הנתיב השמאלי ביותר מיועד לפנייה שמאלה. התובעת טוענת כי ביום 08.03.02 נהגה את רכבה מסוג יונדאי [להלן: "היונדאי"], בנתיב האמצעי והתקרבה לרמזור שהיה ירוק והתכוונה לעבור את הצומת. אך הרמזור התחלף לאדום ואז עצרה. רכב גי.אם.סי, נהוג בידי הנתבע 1, לא הספיק לעצור,סטה הצידה ופגע בצד שמאל של רכבה ופגע ברכב נוסף. יתברר בהמשך, כי הרכב הנוסף הינו רכב סוזוקי באלנו, של עד התביעה מס' 2, מר סרגי רוסינביץ. הנתבעים הגישו כתבי הגנה כאשר הנתבע מס' 2 טוען שהוא רק הבעלים של הרכב ולא נהג בו, אך מאשר כי הנתבע 2 נהג בו ברשותו ומכנה אותו בכתב ההגנה ה"נהג שלי", ומכך אני למד שהנהג מס' 1 נהג ברכב ברשותו ועבור הנתבע 2, וכי משתמע מדברי הנתבע 2, התקיימו יחסי שליחות בינו לבין הנתבע 1. בכתב ההגנה של הנתבע 1, טוען זה, כי הוא נהג בגי. אם. סי ברחוב המסגר במקביל אליו נסע רכב היונדאי, ולפתע הרגיש חבטה מצד ימין, באשר הסיטה את רכב אל רכב הסוזוקי, שעמד בעצירה מוחלטת. משתמע מכתב ההגנה של הנתבע 1, שהוא מטיל את האחריות לאירוע התאונה על התובעת אשר הסיטה את רכבם בזמן שהיתה מימינו של הנתבע וגרמה לפגיעה הן ברכבה והן ברכב הסוזוקי. לתובעת העידה היא בעצמה ועד התביעה 2, מר רוסינביץ. התובעת טוענת, כי נסעה ברחוב המסגר, בנתיב האמצעי מתוך שלושה נתיבים ומוסיפה: "הגעתי לקראת הרמזור והיה לי עוד זמן. הוא היה ירוק והאצתי על מנת להספיק לעבור את האור הירוק. ראיתי אותו מאחורי במראה וראיתי אותו גם מאיץ [הנתבע 1]. אני ידעתי שהוא הולך להיכנס בי. אני זזתי הצידה ואכן הוא לא הצליח לעבור [הדגשה שלי ח.י] כי זה היה אדום והוא נכנס בי. הוא עקף אותי מצד שמאלי ונכנס בי בדלת. נסעתי בנתיב האמצעי והוא נסע אחרי באותו נתיב. התובעת מתעקשת על כך שהיא נסעה בנתיב האמצעי וכי רכבו של הנתבע נסע מאחוריה, ביקש לעקוף אותה ואז בגלל התחלפות האור ברמזור, פגע בה בצד השמאלי ונהדף לעבר הסוזוקי. קשה לי לאתר מצב, בו רכב יוצא לעקוף רכב אחר שנוסע ישר בנתיבו ופוגע בו בדלת האחורית שמאלית או בכנף האחורית שמאלית בדופן שמאל וגם נהדף לעבר רכב שנמצא בנתיב השמאלי. התובעת מוסרת כי כאשר ראתה את הנתבע עומד לפגוע בה, היא הזיזה את רכבה. התובעת לא מציינת לאיזה צד הזיזה את הרכב. אך על פי מהות הפגיעה שרכבה קיבל, אין לי ספק שהתובעת הזיזה את רכבה שמאלה. בשאלה באיזה נתיב נסעה התובעת, טוען הנתבע כי היא בכלל נסעה בנתיב הימני ביותר המיועד לתחבורה ציבורית, ובעדותו בפני אומר "אני לא זוכר שראיתי אותה. נסעתי בנתיב האמצעי ברחוב המסגר. יש רחוב שפונה שמאלה... כתוצאה מהמכה נכנסתי ללחץ וסובבתי את ההגה לצד שמאל... הרגשתי מכה מהרכב שלה. היא היתה בצד ימין שלי". לעניין הנתיב בו נסע הנתבע, אין מחלוקת שהוא נסע בנתיב האמצעי. שכן התובעת מוסרת שהיא נסעה בנתיב האמצעי והוא נסע מאחוריה. הנתבע טוען, כאמור, שהוא נסע באמצעי ועל כך אין מחלוקת וכי התובעת היתה מימינו ונתנה לו את המכה בצד ימין של רכבו, וזה עולה בקנה אחד עם טענתו, שהיא היתה בנתיב הימני ביותר של תחבורה ציבורית. רכבו של הנתבע נהדף אל עבר רכבו של עד התביעה 2, לאחר ההתנגשות עם רכב התובעת. התובעת טוענת שהיא הזיזה את רכבה מעט שמאלה. התובעת הביאה עדות מטעמה גם את עד התביעה 2, מר רוסינביץ אשר מוסר, כי הוא ראה את התאונה בין רכב התובעת והנתבע ומוסיף בשורה 16 "אני משרטט תרשים של מקום התאונה. היונדאי עמדה בנתיב של האוטובוסים. הוואן [הגי.אם .סי] נסע בנתיב האמצעי ולפי קו הנסיעה שלו, פגע בדופן שמאל של היונדאי ואחר כך פגע בי בכל דופן ימין". בחקירה הנגדית מוסיף עד התביעה "אני ראיתי את היונדאי בצד ימין בעצירה לפני הרמזור כי היא הגיעה לקו העצירה לפני". על פי עדותו של הנתבע, מיקום הפגיעה ברכבה של התובעת שאינו עולה אחד עם טענתה שהוא עקף אותה וכתוצאה מכך פגע בצד שמאל שלה, עדותו של עד התביעה 2, שהעיד שהיא היתה בנתיב של האוטובוסים, עדותו של הנתבע, שבסמוך לפני ובזמן התאונה היא היתה מימינו, ועדותה של התובעת עצמה שכאשר ראתה אותו נוהג במהירות גבוהה נבהלה והזיזה את רכבה, אני קובע כי אכן לפני אירוע התאונה הנתיב האמצעי בו נסע הנתבע היה פנוי והנתבע כמו גם התובעת האיצו את מהירות נסיעתם כדי להספיק ולעבור את הרמזור בשארית הזמן, בה נותר אור ירוק מהבהב בו. ברגע האחרון החליטה הנתבעת שלא תוכל להספיק לעבור את הצומת באור הירוק ואז בלמה וסטתה שמאלה והנתבע המשיך וכך נגרם חיכוך בין שני הרכבים שבעקבותיו הוסט רכבו של הנתבע שמאלה לעבר רכב עד התביעה 2. עיקר האחריות לאירוע התאונה, אם כן, נופל על התובעת, אך גם על הנתבע אשר הימר על אשפרות הגעה וכניסה לצומת בטרם יתחלף האור מבלי להתחשב ברכבה של התובעת, נושא בחלק מהאחריות. אני מחלק את האחריות בין שניהם כאשר התובעת נושאת ב 70% ואילו הנתבע ב - 30%. נזקה של התובעת על פי דו"ח השמאי והחשבונית אשר צורפה לו 7419 ₪, שכ"ט שמאי 632 ש"ח סה"כ 8,052 ₪.30% מהסכום הנ"ל 2,416 ₪. התוצאה היא שאני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 2,416 ₪ בתוספת אגרת משפט מינימלית בסך 87 ₪ והוצאות משפט בסך של 400 ₪. בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום מהיום.תאונת דרכים