תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

הנתבע טען בכתב הגנתו כי יש לדחות התביעה נגדו על הסף מחמת היות התביעה טורדנית וקנטרנית וכן מחמת היעדר יריבות, שכן הוא אינו בעל מניות ואינו מנהל החברה. החברה הינה אישיות משפטית נפרדת ואין לחייבו בגין חובותיה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בעלים של חברה - חוב על סחורה: המדובר בתביעה כספית בעילה חוזית על סך 13,852 ₪ בגין סחורה שהתובעת סיפקה לנתבעים. לטענת התובעת היא סיפקה לנתבעים (לנתבעת 2, להלן: "החברה" ולבעליה, הנתבע 1, להלן: "הנתבע") סחורה ו/או שירותים החל מיום 30/4/06 או בסמוך לכך, וכי הנתבעים נותרו חייבים לה סך של 11,646 ₪. הנתבע טען בכתב הגנתו כי יש לדחות התביעה נגדו על הסף מחמת היות התביעה טורדנית וקנטרנית וכן מחמת היעדר יריבות, שכן הוא אינו בעל מניות ואינו מנהל החברה. החברה הינה אישיות משפטית נפרדת ואין לחייבו בגין חובותיה. בנוסף טען הנתבע כי הוא לא רכש כל סחורה מהתובעת ועל כן אין לחייבו בחובות כלשהן כלפיה. מטעם החברה לא הוגש כתב הגנה. יחד עם זאת הודיע ב"כ התובע כי אין הוכחת מסירה כדין לחברה ועקב כך הוא משאיר את העניין לשקול דעת בית המשפט. התביעה נגד החברה תידחה ללא צו להוצאות. הצדדים לא מצאו דרכם לפשרה והתיק נקבע לשמיעת הראיות. מטעם התובעת העיד כנעאן עומר (מנהל התובעת) וכן מוחמד כנעאן (עובד אצל התובעת). מטעם הנתבע העיד הוא בעצמו וכן עאמר מוחסן (אחיו). בתום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. בתצהיר עדותו הראשית מיום 7/12/08 מצהיר כנעאן עומר כי זיאד (הנתבע מס' 1) הזמין מהתובעת סחורה ו/או מוצרים למיניהם באופן אישי, מתאריך 30/4/06 ועד 15/10/06, כמצוין בתעודות המשלוח, והתחייב לשלם עבור הסחורה באופן אישי. כאשר הנתבע נחקר לעניין זה בחקירתו הנגדית בבית המשפט הוא השיב כי: "כל תעודות המשלוח שהן משנת 2006, באותה תקופה עבדתי כשכיר בחברה" (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 3/1/11). לתיק בית המשפט צרפה התובעת גם תעודות משלוח. לעניין חתימה על תעודות המשלוח, טען כנעאן עומר בחקירתו הנגדית כי הנתבע חתום רק על תעודות משלוח, חלק הוא וחלק אחיו. הנתבע טען בחקירתו הנגדית כי אף אחת מתעודות המשלוח לא חתומה על ידו. כמו כן טען כנעאן עומר כי הנתבע מסר לתובעת שיקים משוכים מחשבונה של דלתות העמקים (סע' 8 לתצהיר עדותו הראשית של כנעאן עומר). כנעאן עומר הסביר בחקירתו הנגדית מדוע לקח השיקים מהנתבע: "ראיתי שהשיקים הם על של (שם- צ.ל.- ג.נ.) חברה בע"מ אך ידעתי שאני מתעסק עם אדם פרטי. אם הייתי יודע שאעבוד מול החברה הזו, לא הייתי נותן. יש אדם שהוא אחראי על השיקים האלה. לא החתמתי אותו על השיקים בגלל שזה חבר שלי וזו הטעות שלי" (חקירה נגדית, עמ' 11 לפרוטוקול מיום 3/1/11). כאשר נחקר הנתבע לעניין זה הוא טען: "אף פעם לא קיבלתי סחורה מהתובעת, לא עבורי ולא עבור חב' הדלתות... לא מסרתי אף פעם שיקים לתובעת. אתה מראה לי את השיקים המקוריים ואני מכיר את השיקים כשיקים של חברה אך לא השיקים האלה ספציפית. על גב השיקים זו לא חתימתי" (הנתבע בחקירה נגדית, עמ' 13 לפרוטוקול מיום 3/1/11). כנעאן עומר טען בתצהיר עדותו הראשית כי ההזמנות היו בעל פה ולא בכתב (סע' 13 לתצהירו). הלה חזר על כך גם בחקירתו הנגדית: "הנתבע מס' 1 התחייב בפניי שהוא ישלם. ... כשהוא התחייב בפניי, זה היה בדיבור בעל פה. הוא אמר שנכון שזה שיק של חברה ושלא אדאג ומכיוון שאני מכיר אותו זמן רב האמנתי לו" (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 3/1/11). עאמר מוחסן, אחיו של זיאד, בחקירתו הנגדית בבית המשפט טען כי הוא נשלח על ידי דלתות העמקים (הנתבעת מס' 2) כמתקין, לקחת דלתות מהתובעת, וכי הוא היה חותם על תעודת המשלוח שקיבל את הסחורה. עאמר מוחסן ציין כי הוא מזהה את חתימתו על תעודות משלוח מס' 21, 205, 74, 91, 76. כמו כן ציין כי לא ראה חתימתו של אחיו, הנתבע, על גבי תעודות המשלוח (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 3/1/11). הלה הכחיש כי התעסק עם שיקים. יחד עם זאת טען עאמר מוחסן כי אחיו זיאד (הנתבע), עבד כשכיר אצל הנתבעת משנת 2006 ועד שנת 2007 (העד בחקירה נגדית, עמ' 14 לפרוטוקול מיום 3/1/11). זיאד נשאל בחקירתו הנגדית מדוע לא הגיש תלושי שכר ו/או טופס 106 אשר יכולים להעיד על עבודתי כשכיר אצל הנתבעת. זיאד השיב: "אתה מפנה אותי לשאלה מס' 3 שם התבקשתי להציג תלושי שכר ואתה שואל מדוע לא הצגתי את תלושי השכר, אני עונה שאין לי פה. אף אחד לא ביקש ממני. אף אחד לא ביקש ממני טופס 106" (הנתבע בחקירה נגדית, עמ' 13 לפרוטוקול מיום 3/1/11). ב"כ הנתבע אף התייחסה למחדל זה בסיכומיה וטענה כי בטעות לא שמו לב כי בשאלון נתבקשו לצרף טופס 106 ותלושי שכר. כן נטען כי ניתן להמציאם כיום לאחר שיפנה הנתבע לנתבעת מס' 2. על מנת לאפשר לנתבע להוכיח את טענותיו, הוריתי בתום דיון ההוכחות כי בטרם מתן פסק דין בתיק אתן שהות בידי ב"כ הנתבע להמציא עד 10/1/11 תלושי שכר או טופס 106 מאומת כדין בכל הקשור לעבודת הנתבע כשכיר אצל הנתבעת מס' 2 בשנת 2006 (התקופה בה לטענת התובעת סופקו לנתבעים סחורות). תלושי שכר או טופס 106 כאמור לא הומצאו עד יום זה. שקלול כל הראיות שפורטו לעיל, לרבות האמור בפסקה הקודמת, מביא אותי למסקנה כי התובעת הוכיחה את תביעתה על פי הנטל הדרוש במשפט אזרחי נגד הנתבע. יחד עם זאת, יש לקבל התביעה רק על פי המשלוחים אשר הוגשו לתיק בית המשפט, ולא על פי כרטסת העבודה. תעודה מס' 12- 620 ₪; מס' 18- 1900 ₪; מס 21- 2070 ₪; מס' 23- 900 ₪; מס' 29- 1205 ₪; מס' 34- 1065 ₪; מס' 42- 1010 ₪; מס' 76- 1100 ₪; מס' 205- 1100 ₪; בתעודות מס' 71, 74 ו-91- לא ננקבו סכומים כלשהם. ובסך הכל- 10,970 ₪. אשר על כן אני מקבל את התביעה נגד הנתבע מס' 1 ומחייב אותו לשלם לתובעת באמצעות ב"כ את הסך 10,970 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.5.06 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע מס' 1 החזר אגרות משפט בצרוף הפרשים כחוק וכן שכ"ט עו"ד בסך 20%. התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נדחית ללא צו להוצאות.חובאחריות אישית