מרבית המקרים בהם פונים לעורך דין המתמחה בחוזי השכרת רכב, לצורך הגשת תביעה נגד חברת השכרת רכב, עוסקים בסוגיית הביטוח במקרה של נזקי רכוש שנגרמו לרכב השכור.

היחסים בין הלקוח לבין חברות השכרת הרכב מוסדרים ע"י הסכם שכירות, המהווה חוזה אחיד, כפי שהוא מוגדר בחוק חוזים אחידים, התשמ"ג-1982. חברות השכרת הרכב בדרך כלל מעמידות לרשות לקוחותיהן 3 סוגים שונים של ביטוחי רכב: ##(1) ביטוח חובה: ## ביטוח המכסה פני נזקי גוף ליושבי הרכב ולצדדים שלישיים. בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970 חל איסור על אדם לעשות שימוש ברכב מנועי ללא פוליסת ביטוח חובה בתוקף. ##(2) ביטוח צד ג':## ביטוח זה נותן כיסוי מפני נזקי רכוש לרכב או לרכב של צד שלישי כתוצאה מתאונות עם הרכב המושכר. ביטוח צד ג' נרכש על ידי חברות השכרת הרכב מחברות ביטוח חיצוניות, והדבר נעשה עבור ציי הרכב כמכלול. ##(3) ביטוח מקיף:## ביטוח זה מקנה כיסוי ביטוחי מפני נזקי רכוש לרכב השכור, סיכון לקרות גניבה, אובדן או הוצאות הכרוכות בתיקון נזקים לרכב. חברות השכרת הרכב נוהגות לקנות פוליסות ביטוח חובה מחברות ביטוח חיצוניות.

 

עלויות ביטוח רכב שכור

עלויות ביטוח אלו הן, מטבע הדברים, חלק מעלות הפעילות של חברות השכרת הרכב (בדומה לעלות רכישת הרכבים, תחזוקתם וכיו"ב), ועל כן הן מתומחרות על ידי חברות ההשכרה, ומהווה שיקול בחישוב התמורה הנדרשת מלקוחותיהן. אצל חלק מחברות השכרת הרכב התמחור של עלות הביטוחים הללו הוא חלק מהתמורה הכוללת הנדרשת מהלקוחות. ואילו אצל חלק אחר מהן התמורה בגין הביטוחים מוצגות ללקוחות כרכיב תמורה נפרד, תחת הכותרת "ביטוח". מאחר שחברות הביטוח הן "עוסק", עליו חל חוק מע"מ, התמורה המשולמת על ידי הלקוח מחויבת במע"מ (ובכלל זה, התמורה הנובעת מרכיב ביטוח החובה וביטוח צד ג', בין אם הוצגה בנפרד ובין אם לאו). חברות השכרת הרכב מחויבות מכוח הדין לבטח את רכביהן בביטוח חובה ובביטוח צד ג' אצל חברת ביטוח. ביטוח זה אינו חייב במע"מ, שכן חברות הביטוח אצלן הוא נערך הן מוסד כספי, אשר אינן חייבות בתשלום מע"מ (ומילא אין חברות הביטוח מגלגלות אותו על לקוחותיהן). חלף זאת, נושאות חברות הביטוח במס שכר וריווח אותו הן מביאות בחשבון , כך יש להניח, בשעת תמחור הביטוחים שהן משווקות (ובכלל זה הביטוחים שהן משווקות לחברות ההשכרה).

 

5 דברים שחשוב לדעת על תביעות בנושא השכרת רכב

##(1)## חשוב לקרוא היטב את הסכם השכרת הרכב. ##(2)## במקרה שמתגלה ליקוי ברכב, מומלץ לבקש רכב אחר או לחילופין לצלם את הרכב ולוודא כי הליקויים מתועדים וכי קיבלתם עליהם אישור בכתב מחברת השכרת הרכב. ##(3)## החוק מחייב את חברות השכרת הרכב לבטח את הרכבים המושכרים על ידן גם בביטוח חובה וגם בביטוח צד ג', שאחרת הן לא תהיינה רשאיות לעסוק בהשכרת רכבים. ##(4)## חברות השכרת הרכב מציעות ללקוחותיהן פטור, חלקי או מלא לפי העניין, מאחריות בגין נזקים העלולים להיגרם לרכב המושכר, וזאת באמצעות תשלום נוסף לחברת ההשכרה. ##(5)## תביעות נגד חברת השכרת רכב יכולות להיות מוגשות בבית המשפט לתביעות קטנות או בבית משפט "רגיל" תלוי בסכום התביעה.

 

דוגמא לתביעה נגד חברת השכרת רכב בתביעות קטנות

1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה על סך של 14,000 ₪. הנתבעת, חברה בע"מ, משכירה מכוניות. 2. לאחר ששמעתי את עדויות התובע, אמיר [להלן: "אמיר"] ומנהל הנתבעת מר לידר [להלן: "לידר"], ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן. פסה"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענות הצדדים, אף כי בפסה"ד לא פירטתי את כל טענותיהם. 3. 3.1 אמיר הועסק בחברת עינוגים בע"מ [להלן: "עינוגים"], וזאת עד ליום 1.07.01. ביום 30.03.01 שכרה עינוגים רכב מהנתבעת. הרכב שימש את אמיר לעבודתו וכן לצרכיו הפרטיים. 3.2 בחוזה השכירות מס' 2317 מיום 30.03.01, צויינו אמיר ועינוגים כשוכרי הרכב. באותו מעמד מסר מנכ"ל עינוגים, עופר [להלן: "עופר"] את כרטיס האשראי שלו להבטחת ההתחייבויות עפ"י חוזה השכירות. חוזה השכירות נחתם על ידי אמיר בלבד. בפועל, שולמו דמי השכירות על ידי עינוגים וזאת, ככל הנראה, באמצעות המחאות שנמסרו על ידי עינוגים ולא באמצעות כרטיס האשראי של עופר. החשבוניות נפרעו בעקבות משלוחן לעינוגים על ידי הנתבעת. בחשבוניות צויין שמה של העינוגים בלבד. 3.3 ביום 13.05.01 נחתם ע"י אמיר חוזה שכירות מס' 2522 לתקופה מיום 13.05.01. חוזה זה הינו חוזה המשך לחוזה ההשכרה מיום 30.03.01 והוא נערך עקב שדרוג הרכב לרכב אוטומטי. גם חוזה זה נחתם על ידי אמיר בלבד. אמיר שילם לנתבעת 40$ לחודש בצרוף מע"מ בגין שדרוג הרכב. תשלום זה בוצע באמצעות כרטיס האשראי של אמיר שחוייב על ידי הנתבעת. כל יתרת דמי השכירות, התואמת לחוזה מס' 2317 מיום 30.03.01, שולמה על ידי עינוגים וזאת על פי חשבוניות שנשלחו לה על ידי הנתבעת. גם חשבוניות אלו נפרעו, ככל הנראה, בהמחאות משוכות על ידי עינוגים, ולא באמצעות כרטיס האשראי של עופר. 3.4 אמיר פוטר על ידי עינוגים וזו החלה להעסיק במקומו את התובע. ביום 11/7/01, בהתאם למוסכם בין עינוגים, אמיר והתובע , פנו התובע ואמיר למשרדי הנתבעת. באותו מעמד מסרו התובע ואמיר לגלית, עובדת הנתבעת [להלן: "גלית"], כי התובע מחליף את אמיר בעבודתו. אמיר השיב, באותו מעמד, את הרכב לידי הנתבעת ובאותו מעמד נמסר הרכב לידי התובע. באותו מעמד חתם אמיר על חוזה שכירות מס' 2522 וכן על שובר כרטיס האשראי שלו , וזאת להבטחת התשלום סך של 40$ בצירוף מע"מ בגין שדרוג הרכב לרכב אוטומטי. בחוזה השכירות מיום 11.07.01 שנחתם על ידי התובע, צויינו אמיר/עינוגים כשוכרים ואילו שמו של התובע לא צויין כלל וכלל. בחוזה השכירות הוסף בכתב יד, ככל הנראה על ידי גלית, כי עינוגים תשא בדמי שכירות בסך של 700$ ואילו התובע ישא ב - 40$ , הכל בתוספת מע"מ. שוכנעתי כי הפעולות שבוצעו ביום 11.07.01 נעשו בתיאום טלפוני בין גלית לעופר אשר נתן את הסכמתו לכך בשמה של עינוגים. גלית ,אשר חדלה לעבור אצל הנתבעת בחודש 12.01, לא הוזמנה כעדה מטעם הנתבעת, לדיונים שהתקיימו ביום 7.9.03 וביום 8.12.03 בפני כב' השופט בלזר וכן לא הוזמנה לדיונים שהתקיימו בפני. בתום הדיון שהתקיים בפני כב' השופט בלזר ביום 30.05.02 ניתן פס"ד אשר דחה את טענות התובע. התובע הגיש בר"ע על פסה"ד. בית משפט המחוזי דן בבקשה כבערעור. טענתו המרכזית של התובע היתה כי כב’ השופט בלזר לא אפשר לו להזמין את אמיר כעד מטעמו .לטענת התובע, אמיר נכח בעת שהתובע חתם על חוזה השכירות והוא יכול היה לשפוך אור על כל אשר ארע באותו מעמד. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות התובע וביטל את פסה"ד על מנת שהדיון ימוצה כהלכה. בנסיבות אלו, ידוע היה לנתבעת כי נסיבות חתימת החוזה על ידי התובע, כמו גם חתימתו על חוזה נוסף ביום 15.07.01, הינן מהותיות לצורך ההכרעה במחלוקות שבין הצדדים. כן ידוע היה לנתבעת כי גלית יכולה לשפוך אור על כל אותן נסיבות. למרות זאת, הנתבעת לא התכוונה להזמין את גלית כעדה מטעמה והיא בחנה אפשרות זו רק בעקבות שאלתי, בישיבת יום 08.12.03, האם אין בכוונתה לזמנה לעדות. לא שוכנעתי כי הנתבעת לא הזמינה לעדות את גלית בשל נסיבות שאינן תלויות בנתבעת ועל כן משמש מחדל זה כנגדה . 4. ביום 15.07.01 שגרה הנתבעת, באמצעות הפקסמליה, למשרדי עינוגים חוזה שכירות מספר 2252 . החוזה זה צויין כי השוכרים הינם התובע ו/או עופר. שוכנעתי כי התובע חתם על החוזה ושיגרו לנתבעת , באמצעות הפקסמליה, וזאת לאחר שנמסר לתובע על ידי גלית כי עליו לחתום על החוזה בנימוק כי הוא אמור לשלם סך של 40$ בצרוף בע"מ בגין שדרוג הרכב.. טענה זו סבירה בעיני גם נוכח העובדה ששמו של אמיר לא היה אמור להמשיך ולהופיע על גבי החוזה בעוד ששמו של התובע לא צויין כלל וכלל. על גבי חוזה השכירות מיום 11/7/01 הוסף בכתב יד כי יש להוציא את החשבוניות לענוגים. אוסיף ואציין כי בכל החוזים צויינה כתובתה של ענוגים ככתובת השוכר. עדויותיהם של התובע ואמיר עשו עלי רושם אמין ולא עלה בידי הנתבעת לסותרן. הנתבעת יכולה היתה לנסות ולסתור את טענות התובע ואמיר על ידי הזמנתה לעדות של גלית. נראה כי הנתבעת, מסיבות השמורות עימה , העדיפה שלא לעשות כן. 6. במהלך התקופה חייבה הנתבעת פעמיים את הכרטיס האשראי של התובע בגין שדרוג הרכב, וכן חוייבה הנתבעת את התובע, באמצעות כרטיס האשראי שלו עבור הפרשי דלק והשתתפות עצמית בגין תאונה בה ניזוק הרכב. במקביל, שלחה הנתבעת לענוגים חשבוניות מס ע"ס 700$ בצירוף מע"מ. החשבוניות הופנו לעינוגים בלבד ונרשם בהן כי "ההשכרה הינה עבור עמיר סיוון...". חשבוניות אלו לא נפרעו על ידי עינוגים ומשזו נקלעה לקשיים כספיים וחדלה מלפעול, חייבה הנתבעת את כרטיס האשראי של התובע גם בגין חשבוניות אלו. בעקבות זאת, פנה התובע למנפיקת כרטיס האשראי שלו -כ.א.ל כרטיסי ישרכארט בע"מ [להלן: "כ.א.ל"] לביטול החיובים הנ"ל . כאל, לאחר בדיקות שביצעה, דחתה את פניית התובע, למעט טענתו כי חוייב בהשתתפות עצמית בשיעור של 600$ בצירוף מע"מ במקום 600 $ בלבד. על כן, השיבה כ.א.ל לתובע סך של 452.20 ₪ בגין סכום המע"מ. 7. סוף דבר, שוכנעתי כי הוסכם בין עינוגים, התובע והנתבעת כי התובע ישא בתשלום של 70$ בצירוף מע"מ בלבד וכל היתרה תשולם על ידי עינוגים. הצדדים פעלו בהתאם למוסכם. רק משהסתבר לנתבעת כי עינוגים חדלת פרעון, היא חייבה את התובע בתשלומים אלו. באשר לדמי השתתפות העצמית, לא שוכנעתי כי על עינוגים היה לשאת בתשלום זה. משהתובע נהג ברכב בעת התאונה ומשלא צויין בחוזה מי נושא בתשלום דמי השתתפות העצמית, לא מצאתי מקום לפטור את התובע מתשלום זה. באשר לדמי השכירות בסך של 7,051 ₪, בהן חויב בסופו של דבר התובע -הגעתי למסקנה כי חיוב זה אמור היה להיות משולם ע"י עינוגים וחיובו של התובע בגין סכום זה נעשה שלא כדין ובניגוד למוסכם, תוך שהנתבעת עושה שימוש בחתימת התובע על גבי שובר כרטיס האשראי שלו. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך נוסף של 1,000 ₪ בגין הטרדות, אובדן הזמן, ועוגמת הנפש שנגרמו לו בגין התנהגות הנתבעת. 8. אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 8,051 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 30.09.01 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך כולל של 1,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. התשלום ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא פסה"ד לידי הנתבעת. רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי. עורך דיןרכבשכירותהשכרת רכב