תביעת נזיקין נגד ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת נזיקין נגד ביטוח לאומי:

התובעת הגישה תביעה אשר הוגדרה במהותה כתביעה נזיקית כנגד הנתבע (ביטוח לאומי).

לטענת התובעת, בשל הטעייה של הנתבע אשר מסר לה מידע מהותי שגוי באשר להגשת תביעה לקצבת נכות כללית, השתהתה התובעת בהגשת התביעה ובשל כך נמנעה ממנה קבלת קצבה רטרואקטיבית למשך שבעה וחצי חודשים.
כן עותרת התובעת לחייב הנתבע בפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

טענות התביעה:
לטענת התובעת, ילידת 1969, היא פנתה בחודש נובמבר 2003 לסניף הנתבע בפתח תקווה, לקבלת מידע והנחיות לצורך הגשת תביעה לקצבת נכות כללית, על פי חוק המל"ל (נוסח משולב) התשנ"ה-1995). (להלן:"החוק")
לתובעת נמסר, כך לטענתה, על ידי פקידי הנתבע שלא ניתן לקבל בסניף מידע או ייעוץ באשר להגשת תביעה אלא לאחר הגשתה.
התובעת קיבלה בסניף הנתבע טופס תביעה ואת החוברת "ביטוח נכות" מעודכנת לחודש נובמבר 2002 (ת/1).
בנוסף, הופנתה התובעת לפנות למוקד הטלפוני הארצי של הנתבע, במידה ויתעוררו אצלה שאלות ביחס להגשת התביעה.
במהלך חודש נובמבר 2003 ניהלה התובעת, לטענתה, מס' שיחות טלפוניות עם המוקד וגם נשלחו אליה על ידי המוקד טופס תביעה וחוברת.
לטענת התובעת, בשיחותיה עם עובדת המוקד של הנתבע נמסר לה כי מועד תחילת אי הכושר המוקדם ביותר, האפשרי הוא 36 חודשים לפני הגשת התביעה ואף הפנתה אותה לעמ' 9 ב-ת/1.

מאחר והתובעת עבדה עד אמצע חודש מרץ 2002 והשתכרה, היא הבינה כי אינה חייבת להגיש את תביעתה באופן מיידי כדי לקבל קצבה רטרואקטיבית ממרץ 2002 עד חודש מרץ 2005 ולכן החליטה לנצל את מרווח הזמן שניתן לה כדי לטפל בנושאים אחרים אשר היו קשורים למצבה הבריאותי והתפקודי.
לטענת התובעת, לאחר שבעלה שמע באקראי מאחד מאמצעי התקשורת כי באותה עת מתחוללים שינויים בחוקי המל"ל, פנתה שוב בחודש נובמבר 2003 למוקד בשאלה באשר לטופס התביעה ועדכניות החוברת ונמסר לה על ידי עובדת המוקד כי החוברת עדכנית ולא קיימים טופס תביעה או הנחיות אחרים.
לטענת התובעת, בדיעבד הסתבר לה כי המידע שנמסר לה הן מהסניף, באמצעות החוברת ת/1 והן על ידי המוקד, היה מידע לא עדכני ושגוי.

"התאריך הקובע" לפי סעיף 195 לחוק , כנוסחו דאז, הוא התאריך שבו נגרם למבוטח אי כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 36 חודשים לפני יום הגשת התביעה.
הסתבר, כי בעת פניית התובעת לסניף ולמוקד הנתבע בחודש נובמבר 2003, סעיף 195 לחוק כבר תוקן ותחולת התיקון נקבעה לתביעות שיוגשו החל מיום 1.7.2003.
התיקון נעשה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003 וקבע כי החל מחודש יולי 2003, "התאריך הקובע" לעניין הזכאות לקצבת נכות ייקבע, לא יאוחר מתאריך קובע קודם לתקופה של 15 חודשים לפני יום הגשת תביעה למוסד.
רוצה לומר, התקופה המקסימאלית שניתן לקבל בעבורה קצבה רטרואקטיבית התקצרה מ-36 חודשים ל- 15 חודשים אשר קודמים ליום הגשת התביעה.

ביום 15.6.2004 הגישה התובעת את תביעתה לקצבת נכות כללית לסניף הנתבע בפתח תקווה ועל פי המידע שנמסר לה, סברה שאף הקדימה ב- 9 חודשים את המועד האחרון להגשת התביעה לפי החוברת והמידע שנמסרו לה.
אז התגלה לה כי הוטעתה לטענתה, על ידי סניף הנתבע והמוקד אשר הנחיותיהם תאמו את נוסחו של סעיף 195 לחוק טרם התיקון.
עוד באותו יום, פנתה התובעת במכתב למחלקה לפניות הציבור של הנתבע וקבלה על העוול שנגרם לה וביקשה לתקן את התאריך הקובע לחודש אוגוסט 2002, היינו, 15 חודשים הקודמים לנובמבר 2003, כפי שהיה נקבע אלמלא הוטעתה.

התובעת נבדקה על ידי וועדה רפואית של הנתבע וביום 19.10.2004 נקבעה לה נכות רפואית לצמיתות בשיעור 70% החל מיום 17.3.2002 ובנוסף, נקבעה לה דרגת אי כושר להשתכר יציבה בשיעור 100% רטרו אקטיבית מיום 15.3.2003, 15 חודשים הקודמים להגשת התביעה.

ביום 10.11.2004 נשלח לתובעת מכתב מעו"ד אתי כהן, מהמחלקה לפניות הציבור של הנתבע הדוחה את בקשתה להקדמת התאריך הקובע. במכתבה מאשרת עו"ד כהן, כי התובעת התייעצה מס' פעמים עם המוקד הטלפוני של הנתבע במהלך חודש נובמבר 2003, אך לא נערך תיעוד של תוכן פניותיה למוקד.
במכתבה מציינת עו"ד כהן, כי נכון הוא שבעקבות תיקוני חקיקה שהתקבלו במסגרת חוק ההסדרים בשנת 2003 יצאה חוברת הסבר מעודכנת נכון לחודש נובמבר 2003, אלא שתהליך הפצתה של חוברת אורך כחודש ימים ואז מתפרסמת החוברת עם תאריך עדכון של חודש קודם, כך שבהחלט ייתכן שבעת פנייתה של התובעת למרכז המידע הטלפוני, במהלך חודש נובמבר 2003 טרם הופצה החוברת המעודכנת למרכז המידע.
לטענת התובעת, לא סביר כי בחודש נובמבר 2003, 5 חודשים מתחולתו של התיקון לחוק, המשיך הנתבע להנחות את מבוטחיו להגיש תביעה לקצבת נכות בהתאם לנוסחו הישן של סעיף 195 לחוק.
עוד מציינת עו"ד כהן, במכתבה כי החוברת מסבירה את תנאי הזכאות לביטוח נכות, אך דברי ההסבר הם כלליים ואין לראות בהם נוסח מלא של החוק.

יצוין כי תביעתה של התובעת לבית המשפט הוגשה בתאריך 14.10.2010, בסמוך מאוד לתום תקופת ההתיישנות, על פי המועד בו פנתה לטענתה לנתבע.

במהלך התקופה שעד להגשת התביעה לבית המשפט, פנתה התובעת בעצמה ובאמצעות הקליניקה לסיוע משפטי של אוניברסיטת בר אילן לנתבע במהלך שנת 2006 ונענתה במהלך שנת 2007, אך מאז התקשתה להמשיך בחייה, כך לטענתה, ולהניח לפרשה ובליבה נותרו צער ומועקה גדולה, אך לא היה בכוחה הנפשי לתבוע את הנתבע בשל פטירת אביה והקשיים היום יומיים הכרוכים בגידולם והולדתם של שני ילדיה.

לטענת התובעת, אילו לא הייתה מקבלת מידע מוטעה, לטענתה, הייתה מגישה את תביעתה באופן מיידי בחודש נובמבר 2003 ובאופן זה, היה נקבע תאריך קובע לחודש אוגוסט 2002 והיא הייתה זכאית לקצבה חודשית החל מחודש נובמבר 2002 בתום 90 יום מהתאריך הקובע.
על כן, קיים הפרש של 7 וחצי חודשים, בין חודש נובמבר 2002 לבין חודש 13.6.2004, היום ממנו החלה לקבל קצבה בפועל.
התובעת מעמידה את סך הקצבה שהפסידה על סך 24,321 ₪ (לפי שיעור קצבה חודשית בסך 2,133 ₪) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מחודש נובמבר 2002.
עוד טוענת התובעת להפסד בהנחה שקיבלה בארנונה מעיריית פתח תקווה עבור אותם 7 וחצי חודשים בהם נמנעה ממנה דרגת אי כושר והיא קיבלה הנחה רק מיום 15.3.2003, סך ההנחה שהפסידה הינה בסך 862 ₪.
בנוסף, נגרמו לתובעת, לטענתה, עוגמת נפש וסבל "שלא ניתנים לתיאור" כך על פי סעיף 44 לכתב התביעה.


יודגש כי במכתבה של התובעת מיום 15.6.2004, רשמה התובעת כי פנייתה לנתבע הייתה בחודש דצמבר 2003, גם לסניף וגם למוקד ולא בחודש נובמבר, כנטען בתביעתה. במכתב זה אף מציינת התובעת שהפסידה קצבה של 6 חודשים ולא 7 חודשים.
במכתב עו"ד כהן, מיום 10.11.2004 צוין כי אין רישומים על פנייה במהלך חודש דצמבר 2003.

טענות ההגנה:
בכתב ההגנה טען הנתבע, בפתח כתב ההגנה כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ולחילופין מחמת שיהוי ניכר ביותר.
עוד טען הנתבע כי הסמכות העניינית הייחודית לדון במחלוקות שבין התובעת למל"ל, מסורות לבית הדין לעבודה ומכל מקום, הנתבע מעולם לא הטעה את התובעת ולא מסר לה מידע מהותי שגוי וככל שהשתהתה בהגשת תביעתה, הדבר נעוץ בתובעת ולא בנתבע.
לטענת הנתבע, משהגישה התובעת תביעה נזיקית, היה עליה לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, להוכיח כי במועדים הרלוונטיים לקצבה הנדרשת הייתה אכן באי כושר וכי קביעת המועד הרטרו אקטיבי הוא בשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה אשר לא הייתה מחויבת להחילו רטרואקטיבית על מלא התקופה האפשרית.
עוד טוען הנתבע כי עומדת לו חזקת התקינות המנהלית.

ראיות הצדדים:
מטעם התביעה העידה התובעת בלבד, התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית בו חזרה על האמור בכתב התביעה ואף צרפה אליו כנספחים את נספחי כתב התביעה.
מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור אליה צורפו דוחות הוועדות הרפואיות ופירוט מועדי הגשת התביעה, מועדי קביעות הנכות הרפואית וקביעת אי הכושר והצהרה לפיה הנתבע פעל על פי סעיף 195 לחוק המל"ל.


דיון:
הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובעת מראשיתה ועד סופה.
ד"נ 4/69 נוימן נ' כהן, פדי כד(2) עמ' 290-292 וכן "על הראיות", יעקב קדמי, חלק רביעי, עמ' 1721.

התובעת טענה כי היה על הנתבע לשלם לה קצבה בגין אי כושר לעבוד למשך 7 וחצי חודשים נוספים והיה עליה לצרף חוות דעת רפואית בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, שכן עסקינן בטענה שברפואה והנטל להוכיחה מוטל על התובעת.
הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות אשר צורפו, אינם מהווים חוות דעת ואין להסתמך עליהם כדי להוכיח את תקופות אי הכושר להשתכר להן טוענת התובעת.

שיהוי ונזק ראייתי: אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת פנתה למוקד הטלפוני של הנתבע בחודש נובמבר 2003.
התובעת מסתמכת בתביעתה, הן על חוברת אשר קיבלה בסניף המל"ל והן על המידע שקיבלה במוקד.
מעדותה של התובעת עלה, כי לא סמכה על האמור בחוברת ועל מנת להיות בטוחה בגלל חוסר הביטחון ממנו הינה סובלת, פנתה טלפונית למוקד.( עמ' 7 לפרוטוקול)
אין מחלוקת בין הצדדים כי בחוברת שנמסרה לתובעת, אם אכן נמסרה בחודש נובמבר או דצמבר 2003, המדובר בחוברת שמעודכנת לחודש נובמבר 2002 וטרם עודכנו בה השינויים בחוק על פי חוק ההסדרים מיולי 2003.
עם זאת, לאור חלוף הזמן הרב והשיהוי הרב, לא ניתן היום לברר מה נאמר לתובעת על ידי מוקדני הנתבע בשיחות הטלפון ובשל השיהוי הרב, נגרם לנתבע נזק ראייתי שכן לא ניתן לאתר את המוקדנים הרלוונטיים לאחר שנים כה רבות, וגם אם היו מאותרים, הרי אין ספק שלא ניתן היה לברר עימם ממרחק זמן של 7 שנים מה נאמר באותן שיחות ואלו הנחיות הונחו לתת למבוטחים באותה עת.
לא מצאתי כל תימוכין להסבריה של התובעת בדבר השיהוי הרב בהגשת התביעה.
התובעת ידעה לפנות ולהתייעץ ואף להיות מיוצגת על ידי הקליניקה לסיוע משפטי של אוניברסיטת בר אילן, עוד בשנת 2006 ולא הומצאו כל אסמכתאות אשר יש בהן כדי להסביר ו/או לתמוך בשיהוי הרב.
עוד לא מצאתי כל הסבר סביר מצידה של התובעת לעצם השיהוי בהגשת התביעה לנכות כללית, שכן התובעת פנתה כבר בחודש נובמבר 2003 לקבלת טפסים אך הגישה את התביעה רק ביום 15.6.2004 ללא כל הסבר מניח את הדעת.
לאור זאת, גם אם היה פגם בהתנהלות הנתבע, הרי שהתנהלותה של התובעת והשיהוי בהגשת התביעה במשך זמן כה ממושך, מנתק את הקשר הסיבתי בין מחדלי הנתבע, אם היו, להפסד הקצבה הנטען על ידי התובעת.


בע"א 5110/05 מדינת ישראל נ. שטיינברג (פורסם במאגרים) נקבע :
" יש לזכור כי בשירות הציבורי יש גם חשיבות לידיעה מוסדית, מה שקרוי גם לעיתים זיכרון מוסדי, ומשמתחלפות הנפשות הפועלות במערכת, פשיטא שמערך הידיעה היכן לחפש לוקה אף הוא, גם מדברי העדה חי עולה שהעובדות ידועות לה מתיקים ומפי מי שפרשו וחלק מן הפורשים הללו כבר אינם עימנו לעת הזאת. לפנינו אפוא בחינת גזירה שלא תמיד יכול הציבור – במקרה זה מערכת המינהל הממשלתי – לעמוד בה. ועוד, עלינו להשקיף אל הנושא גם במשקפיהן של השלכות רוחב."

עדות בעל דין יחידה:
עדותה של התובעת הינה עדות בעל דין יחידה בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות ויש צורך בנימוקים כדי לקבלה.
עם כל ההבנה לקשייה של התובעת ומצבה הרפואי הנטען, אשר כאמור לא הוכח בהליך זה באמצעות חוות דעת רפואית כדין, לא מצאתי נימוקים לקבל את עדות התובעת באשר לשיהוי הרב בהתנהלותה, הן בעצם הגשת התביעה למל"ל והן בהגשת התביעה לבית המשפט, אשר גרמו לנזקים ראייתיים לנתבע.
התובעת לא זימנה לעדות את בעלה, אשר מעדותה עלה כי היה מעורב בהליכים השונים, לרבות בעדכונה בדבר שינויי החוק. (תצהירה של התובעת סעיף 7 וכן עמ' 6,8 לפרוטוקול.)
ההלכה קובעת כי משנמנע צד לזמן עד נדרש מטעמו, יש להניח כי עדותו לא הייתה תומכת בגרסתו. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע בעלה של התובעת, אשר היה מעורב בהליכי הגשת התביעה לנתבע, לא נתן תצהיר והתייצב למתן עדות.

הפסיקה אליה הפנתה התובעת בסיכומיה איננה רלוונטית לענייננו. שכן, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לחובת הזהירות המושגית של הנתבע כלפי התובעת כמבוטחת שלו, חובה הכוללת חובה חובת זהירות מכח תום הלב ומחובת הנאמנות המוטלת עליו בהיותו מוסד ציבורי ומטרתו הענקת ביטחון סוציאלי למבוטחיו.
אלא שכאמור במקרה הנדון, לאור השיהוי הרב המגיע עד כמעט תום תקופת ההתיישנות נמנע מהנתבע להוכיח איזה ייעוץ ניתן בפועל לתובעת ולא הוכח בפני כי אכן התובעת קיבלה ייעוץ מוטעה ממוקדני הנתבע.


אשר על כן, מצאתי כי יש מקום לדחות את התביעה בהיעדר הוכחת רשלנות של הנתבע ובהיעדר הוכחת הנזק הנטען.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חובה חקוקה

  2. פיצויים על תקיפה

  3. הוכחת הנזק בדיני נזיקין

  4. מהי רשלנות בדיני נזיקין ?

  5. הוכחת תביעת נזיקין

  6. אחריות בנזיקין לחולי נפש

  7. עורך דין נזיקין רכוש

  8. חובת הקטנת הנזק נזיקין

  9. אפידמיולוגיה בתביעות נזיקין

  10. "גורם זר מתערב" בנזיקין

  11. גב תפוס - תביעת נזיקין

  12. עורך דין לענייני נזיקין

  13. אחריות בעל מקצוע בנזיקין

  14. מבחן "התנהגות בלתי סבירה" בנזיקין

  15. סעיף אחריות בנזיקין בחוזה

  16. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין

  17. עוולת הרשלנות דיני נזיקין

  18. ריסוס פירות - תביעת נזיקין

  19. חסינות שיפוטית תביעת נזיקין

  20. תביעת נזיקין על ירי של שוטר

  21. דיני נזיקין ביחסי בנק לקוח

  22. סעיף 52 לפקודת הנזיקין - גזל

  23. הגדרת שימוש בכוח לפי פקודת הנזיקין

  24. תביעת נזיקין בבית הדין לעבודה

  25. תביעת נזיקין נגד ביטוח לאומי

  26. אחריות בעל מקרקעין - מבחן הצפיות

  27. אחריותו של מחזיק במקרקעין בנזיקין

  28. תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים

  29. תביעת נזיקין בגין אירוע בשטחים

  30. אחריות שילוחית סעיף 16 הנזיקין

  31. הגשת תביעת נזיקין אחרי 10 שנים

  32. אחריות מפעיל בריכת שחיה בנזיקין

  33. תביעות הנזיקין בעקבות האינתיפאדה

  34. פסיקת פיצויים לעתיד בדיני נזיקין

  35. חובת הראיה בחוק ברשלנות לגבי דברים מסוכנים

  36. תאונת דרכים חזיתית - תביעת נזיקין

  37. אחריות מוגברת כלפי ילדים בדיני נזיקין

  38. תביעת נזיקין בגין תקיפה - פריקת כתף

  39. אחריות שולח - סעיף 14 לפקודת הנזיקין

  40. תביעה לפי פקודת הנזיקין בתאונת דרכים

  41. חיוב צד לקבל הצעת פשרה בתביעת נזיקין

  42. ערעור על חלוקת האחריות בתביעת נזיקין

  43. אחריות בנזיקין בגין אי מניעת פיגוע טרור

  44. חישוב הפסדי השתכרות אדם שנפטר בתביעת נזיקין

  45. פסק דין בהעדר הגנה בתביעת נזיקין נגד המעביד

  46. סעיף 41 לפקודת הנזיקין – "הדבר מדבר בעד עצמו"

  47. אחריות בנזיקין של הוועדה המקומית לתכנון ובניה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון