האם ניתן להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי על רשלנות ? לטענת התובע, בעקבות שאלה שהפנה לפקידה של ביטוח לאומי בדבר זכאותו להבטחת הכנסה - הפקידה השיבה שהוא אינו זכאי להבטחת הכנסה לתקופת ההכשרה המקצועית ועל כן הוא לא תבע זכות זו במועד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת רשלנות נגד ביטוח לאומי: לפנינו תביעת התובע לקבלת פיצוי נזיקי עקב הטעיה מטעם הנתבע, זאת על פי עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין. העובדות: במשך החודשים 2/07 - 9/07 קיבל התובע דמי אבטלה. התובע למד בהכשרה מקצועית (קורס טבחות) בתקופה שבין 10/07 - 08/08 לאחר שהופנה ללימודים אלה ע"י משרד התמ"ת. לטענת התובע, בעקבות שאלה שהפנה לפקידה של הנתבע בדבר זכאותו להבטחת הכנסה - הפקידה השיבה שהוא אינו זכאי להבטחת הכנסה לתקופת ההכשרה המקצועית ועל כן הוא לא תבע זכות זו במועד. בגמר ההכשרה נדרש התובע לשלם חובות לנתבע ושילם אותם. או אז, שאל שוב אודות הבטחת הכנסה עבור תקופת ההכשרה והוא קיבל את הטפסים הרלוונטיים מהנתבע. בתאריך 15/2/09 הגיש התובע לנתבע תביעה לגמלת הבטחת הכנסה עבור תקופת ההכשרה המקצועית. בתאריך 22/3/09 נדחתה תביעתו של התובע מהטעם שהוא לא התייצב בלשכת התעסוקה בחודשים הרלוונטיים. דיון והכרעה: נפתח ונאמר כי היה קושי להבין מכתבי טענותיו של התובע מהו הסעד אותו הוא מבקש ועל סמך איזה סעיף חוק הוא תובע. כמו כן, הדיון נדחה מספר פעמים על מנת שהתובע ישיג ייצוג אך הדבר לא נעשה (ראה, לדוגמא, ע' 1 ש' 11 וכן ע' 2 ש' 10 לפרוט'). בכתב התביעה כתב התובע כי הוא - "מבקש החזר כספי רטרואקטיבי על התקופה בה למדתי". עם זאת, במכתב שהגיש התובע לבית הדין ביום 27/1/11 הבהיר התובע כי: "ידוע לי כי על פי החוק לא ניתן לתבוע את המוסד על זכאות לקצבה בצורה רטרואקטיבית, זו גם אינה כוונתי. אני תובע בגין הסכום שהיה מגיע לי, לו הוכוונתי כראוי ביום הגשת המסמכים לזכאות, וזאת משום שאני טוען כי נפלתי קרבן ל'רשלנות עובד'. רשלנות עובד שאני מדבר עליה נגזרת מחובת הזהירות המושגית. חובת הזהירות המושגית של המוסד לביטוח לאומי נגזרת מן החובה להבטיח מתן שירותים נאותים למבוטחיו, חובת הזהירות המושגית נגזרת מתפקידו שבתכליתו לפעול על מנת לצמצם את הפערים הכלכליים במדינה ע"י מתן עזרה למבוטחיו בשעה שהם נזקקים לשירותיו (סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין). לאור מקרים דומים בהם הוכחה 'רשלנות עובד' ובכך זוכה התובע בפיצוי (מרץ 2002 מר גריידי מאיר נגד המל"ל: מקרה בו הפקידה ייעצה לתובע מתי להגיש התביעה והטעתה אותו, והוא פוצה כדין) אני עומד על אותן זכויות". הנתבע מצידו טען כי לא ניתן לשלם לתובע הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי משהתביעה לא הוגשה על ידו במועד הרלוונטי. כמו כן, על פי הפסיקה גם במקרים בהם הוטעו מבוטחים על ידי הנתבע - דבר שלא הוכח בענייננו - אין בכך כדי להקנות לתובע זכאות שלא על פי החוק. הנתבע צרף שורה של אסמכתאות בעניין. מהאמור עולה, כי התובע תובע סעד נזיקי לפי עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין (בשולי הדברים יצוין כי בשום שלב התובע לא כימת תביעה זו ולא פירט אותה). לבית הדין אין סמכות לדון בתביעת התובע, משמדובר בעילה על פי עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין, אשר אינה בסמכות בית הדין. עוולה זו אינה בסמכותו של בית הדין וזאת על פי סעיף 24 (א) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969. יצוין, כי עוולה זו אף אינה נמנית בין העוולות המפורטות בסעיף 24(א)(1ב) לחוק, בהן יש לבית הדין הסמכות ככל שהן קשורות לסכסוך עבודה. אף סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי, העוסק בסמכות בית דין אזורי, אינו מעניק לבית הדין סמכות לדון בעוולה נזיקית זו. בפסק הדין בעניין המל"ל נ' מימון יהודה (עב"ל 617/09 המוסד לביטוח לאומי נ' מימון יהודה ואח', מתאריך 29/7/10.) נדון מקרה דומה בו הוגשה תביעה נזיקית בגין רשלנות הנתבע, לכאורה, עקב הימנעותו מהודעה למבוטחים על שינוי חקיקה. בית הדין הארצי קבע בעניין הסמכות כדלקמן: ".. להבנתנו, ובשים לב לתכלית החקיקה, גדר הסמכות של בית הדין כפי שנקבע בסעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי, כמו גם בסעיף 24א(5) לחוק בית הדין לעבודה, אינו טומן בחובו הכרה בסמכות בית הדין לפסוק לזכאים את גמלתם מכוח הוראות פקודת הנזיקין, ועל פיה. בבואנו לברר את גדר סמכותו של בית הדין לעבודה בשים לב לתכלית החקיקה, המסקנה המתבקשת בראש ובראשונה היא כי לבית הדין נתונה סמכות לדון בתביעות הזכאים לגמלה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי ובהתאם לתנאי הזכאות, כפי שנקבעו בחוק". ובהמשך - "אנו לא מצאנו, בין בהוראות חוק בית הדין לעבודה ובין בהוראות חוק הביטוח הלאומי, הוראה מפורשת המסמיכה את בית הדין לדון בתביעה עצמאית שכזו, מכוח פקודת הנזיקין. לטעמנו, הסמכות להיזקק לתביעות מכוח הפקודה מצריכה הוראה ברורה ומפורשת בדין, כפי שנמצא בהתייחס לסמכות בית הדין שנקבעה מפורשות ובמדויק, לדון בעוולות אחדות לפי פקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה... נמצאנו למדים אפוא, כי אין בדין הסמכה כללית לבית הדין לדון בעוולות לפי פקודת הנזיקין, בין בקשר לסכסוך עבודה ובין בכלל". "הנה כי כן דעתנו היא, כי לבית הדין לעבודה לא נתונה הסמכות לדון בתביעת המשיבים, שהיא במהותה, וכהגדרתה מפי המשיבים, תביעה בנזיקין בעוולת הרשלנות. נכון היה אפוא בנסיבות העניין לדחות את תביעת המשיבים בהעדר סמכות עניינית לבית הדין לדון בה". יצוין, כי התובע לא הפנה למראה המקום של פסק הדין אותו הזכיר בהודעתו מיום 27/1/11 (גריידי) ולא ניתן היה לאתרו לפי ההפניה החסרה שציין. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את התביעה על הסף - בהעדר סמכות עניינית, על פי תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991. אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. רשלנותביטוח לאומי