מה הדין בסוגיית תיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה ? לפי הוראתה של תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),התשנ"ב-1991 ניתן לתקן את כתב התביעה, לאחר שנתקבלה רשות לכך מאת בית הדין.   (א)  בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.            (ב)  נתבקש התיקון בשעת הדיון, יירשם התיקון בפרוטוקול, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם אחרת.            (ג)   נעשה התיקון בהעדר אחד מבעלי הדין, יקבע בית הדין או הרשם מועד להמשך הדיון ויצרף להזמנת אותו בעל דין עותק מכתב הטענות המתוקן.            (ד)  בעל דין שאינו משיב לכתב טענות מתוקן או אינו מתקן את כתב טענותיו רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לכתב הטענות המתוקן. בפסק הדין בעניין שלוסמן, בו עמד הנשיא גולדברג על שתי השאלות, הנפרדות זו מזו והניצבות לנגד עיניו של בית הדין בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה וכך אמר: השאלה הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר.   להלן פסיקה בסוגיית תיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה: דב"ע נה/115-3 שמעון שלוסמן - "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך כח(2), 290, שם בעמ' 10 סעיף ט' והאסמכתאות שם; ב דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל - יורם מלמן, פד"ע כ"א, 360 והפסיקה המובאת שם; דב"ע נו/217-3 שפירו יעקב - מדינת ישראל (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך כ"ט (3), 149; ו ע"ע 210/99 מיכאל לוטן - מדאינווסט - מרכז רפואי הרצליה בע"מ, (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך לג (33) 31, סעיף 12 שם). כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםבית הדין לעבודה