קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אוטם בלב כתאונת עבודה:   השופט עמירם רבינוביץ   1. ביום 8.5.00 ארע למערער אוטם שריר הלב (להלן - האוטם).   2. המערער טען, כי יש להכיר באוטם כתאונה בעבודה כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי).   3. המשיב (להלן - המוסד) דחה את תביעתו של המערער להכיר באוטם כתאונה בעבודה.   4. בית הדין האזורי בחיפה (בל 1376/01; השופט מיכאל שפיצר ונציג הציבור מר עקיבא טורס) דחה את תביעת המערער, בה השיג על דחיית תביעתו על ידי המוסד.   5. התשתית העובדתית כפי שעולה מחומר הראיות שבתיק בית הדין האזורי היא זו:   א. המערער עבד מדי יום החל מחודש פברואר 1998 במעון "חוסן" לילדים מוגבלים הסובלים מפיגור שכלי.   ב. במסגרת תפקידו במעון היה על המערער להרים ולשאת כחמישים ילדים המגיעים במוניות למעון מדי בוקר. תפקיד זה כלל את הפעולות הבאות:   1. הרמת 15 ילדים מכסאות המוניות שעמדו על ידי שער המעון לכסאות הגלגלים שעמדו בצמוד למוניות ונשיאתם עם הכסאות ללובי של המעון למרחק של כ-15 מטר מהשער עד המעלית. במטלה זו היה המערער נעזר באחת המטפלות שעבדו במעון (להלן - המטפלות).   2. הרמת עוד כ-15 ילדים, שהיו במוניות בכסאות ניידים ביחד עם הכסאות הניידים, והובלתם ללובי דרך המדרגות למרחק של כ-8 מטרים. במסגרת זו היה המערער מעביר את הילדים, מהכסא הנייד לכסא גלגלים של המעון ומהלובי עד למעלית. גם במשימה זו נעזר המערער באחת המטפלות.   3. עזרה לעוד כ-10 ילדים בעלי נכות פיזית קשה ללכת ברגל מהשער במדרגות ללובי ומשם במדרגות לכיתות.   4. עזרה לעוד כ-15 ילדים בעלי נכות פיזית פחות קשה ללכת מהשער ללובי עד המעלית.   ד. ביום 8.5.00 היו חסרות שתי מטפלות שאחת מהן הייתה אמורה לסייע למערער בכל הקשור להוצאת הילדים מהמוניות והובלתם למעון. בשל כך נוספה למערער עבודה רבה יותר, משום שהוא נאלץ "להוציא ילד ולהביא בשבילו עגלה שזה לוקח פי שניים" (נ/1 עמ' 2 שורות 11 - 13 - ההדגשה לא במקור - ע.ר.).   ה. המערער ציין, כי המטפלת היא זו שדאגה להביא את העגלות ולסייע לו בפעולות ההובלה של הילדים מהמוניות למעון, וכי באותו יום נאלץ לבצע פעולות אלה ללא עזרתה.   ו. המערער גם ציין, כי נהגי המוניות שהובילו את הילדים צפרו באותו יום בקוצר רוח ודבר זה הלחיץ אותו עוד יותר וגרם לו למאמץ רב יותר.   ז. בשל לחץ העבודה באותו יום, לא אכל המערער כהרגלו את ארוחת הבוקר.   ח. בשעה 11:00 חש המערער כאבים בחזה ותחושת תרדמה ביד השמאלית. המערער פונה באופן מידי לבית החולים "בני ציון", אך שוחרר לביתו באותו יום למרות שכאביו נמשכו. למחרת בבוקר אושפז המערער שוב בבית החולים, בשל כאבים בחזה ואובחן אצלו אוטם שריר הלב.   6. המערער תולה את הופעת האוטם במאמץ החריג שהתאמץ ביום ה-8.5.00.   7. בית הדין האזורי דחה, כאמור את תביעת המערער תוך שהוא מסתמך על הודעת אלנה גרנובסקי, (מטפלת במעון) לחוקר המוסד (נ/2), לפיה עבד המערער ביום 8.5.00 "ממש עבודה רגילה". כמו כן הסתמך בית הדין האזורי על הודעתו של מנהל המעון מר ג'רי קיימן (נ/3), שאומנם לא היה במקום ביום האירוע, אך לדבריו יום העבודה של המערער ביום האירוע לא חרג מן השגרה. בית הדין האזורי גם התרשם מעדותו של המערער, כי לא נחשף במהלך עבודתו באותו יום "לאירוע שחרג באופן משמעותי משגרת יומו".   8. בערעור שהגיש, המערער על פסק דינו של בית הדין האזורי, טען המערער, כי ביום 8.5.00, עבד עבודה מאומצת חריגה בשל העדרותה של המטפלת, דבר העולה במפורש ממסכת הראיות שנשטחה בפני בית הדין האזורי. המוסד תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי, כשהוא מציין, שהמערער הוא שנהג להרים את הילדים לבדו, וכי בחומר הרפואי לא הזכיר המערער את עבודתו הקשה ביום האירוע.   9. בסיומו של הדיון בערעור נענה בא-כוח המוסד להמלצת בית הדין להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי לשם מינוי מומחה יועץ רפואי. 10. אנו סוברים, שהתשתית העובדתית, כפי שעולה מחומר הראיות אכן מצביעה על כך, שעבודתו של המערער ביום 8.5.00 הייתה מאומצת יותר מעבודתו היום יומית, בשל העדרותה של המטפלת, שהייתה נוהגת לסייע לו בהוצאת והובלת הילדים מהמוניות למעון. הדבר עולה במפורש מ-נ/1 בו אמר המערער כי היה "לחץ עבודה גדול" באותו יום, וכי משימת הוצאת הילדים מהמוניות והובלתם למעון לקחה בשל העדרות המטפלת פי שניים זמן. המערער הסביר בתצהירו, שבגלל העדרותה של המטפלת באותו יום, נאלץ כל הזמן לרוץ ולהביא לבדו את העגלות, ולשאת ולהוביל ללא כל עזרה את הילדים למעון. הדברים אושרו כולם בתצהירה של הגב' אסנין זינה שלא נחקרה על תצהירה. גם מנהל המעון מר קיימן ג'רי אמר בהודעתו לחוקר המוסד (נ/3), כי המערער, אומנם מרים לבדו את הילדים, אך "נעזר בצירוף עם סייעות", וכי "כל אדם שחסר זה עושה את העבודה יותר קשה" ו"רק רפאל (המערער - ע.ר.) יכול להגיד איך הייתה עבודתו באותו הבוקר המקרה, וזה קשור להתנהגות ספציפית של כל חניך".   גם הגב' אלנה גרנובסקי אמרה, בין השאר, בחקירתה הנגדית בבית הדין האזורי, כי התורנית לא מרימה את הילדים, אך היא "עוזרת למרים להעביר מכסא ברכב לכסא גלגלים". (ע.ר.).   11. מסקנת הדברים היא שעבודתו של המערער ביום 8.5.00 בכל הקשור להרמת והובלת הילדים מהמוניות למעון הייתה מאומצת יותר משמעותית מעבודתו היומיומית הרגילה.   12. אשר על כן מוחזר הדיון לבית הדין האזורי, כדי שימנה מומחה-יועץ רפואי קרדיולוג, על בסיס התשתית העובדתית שקבע בית דין זה.  הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה