קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בדיקת פוליגרף - הסכם גישור: 1. בפני בקשה למתן פסק דין לדחיית התביעה וקבלת התביעה שכנגד לאור תוצאות בדיקת פוליגרף שבוצעה על יסוד הסכם גישור בין הצדדים. רקע 2. המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר לחייב את המבקשים בהשבת תשלום עודף שבוצע לידיהם במסגרת רכישת ציוד בחנות בשם ציפסטור בכ"ס ,שהושכרה ע"י המבקשת 2 . לטענת המשיבים בתביעתם ,קיבלו המבקשים עבור רכישת הציוד סך גבוה מהסכום המוסכם בעבורו מתוך טעות ועל כן התעשרו שלא כדין וחייבים בתשלום של 42,800 ₪. המבקשים טענו בכתב הגנה שהוגש על ידם כי תביעת המשיבים היא תביעת סרק ולא רק שלא שולם לידם ע"י המשיבים סכום ביתר אלא שהמשיבים נותרו חייבים כספים למבקשים . משכך הגישו האחרונים תביעה שכנגד על סך של 21,792 ₪. 3. ביום 14.12.10 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם גישור אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי. במסגרת הסכם הגישור הוסכם כי המבקש 1 והמשיב 1 יפנו למכון פוליגרף וישאלו שתי שאלות מוסכמות. עוד הוסכם כי : "במקרה ועל פי תוצאות הפוליגרף העסקה הייתה בשווי 120,000 ₪ - תידחה התביעה ותתקבל התביעה שכנגד". 4. ב"כ המבקשים עותר למתן פסק דין הדוחה את תביעת המשיבים כנגד המבקשים מחד ומקבל את התביעה שכנגד שהגישה המבקשת 2 כנגד המשיב 1 מאידך וזאת לאור תוצאות הפוליגרף על פיהן עולה כי יש לקבל את גרסת המבקשים אודות היקף העסקה . בחוות דעת מומחה של מכון הפוליגרף אוראן שנערכה על ידי הגב' חווה יודפת מציינת האחרונה את מסקנתה הברורה והמובהקת היא כי המבקש 1 דובר אמת והמשיב 1 דובר שקר. 5. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה וטענו מלבד בקשה לתיקונים פורמאליים בפסיקתא, כי אין לקבל את התביעה שכנגד ככתבה וכלשונה וכי על בית המשפט ליתן דעתו לגובה הפיצוי הלא ממוני הנתבע בה (סך של 10,000 ₪) קל וחומר לאור העובדה כי סכום זה לא זכה לפירוט ונימוק ראוי. עוד טענו המשיבים כי במועד חתימת הסכם הגישור לא זכרו קיומו של רכיב נזק לא ממוני כנ"ל, שכן הליך הגישור נסוב כולו סביב שאלת קיומה של עסקה נוספת על עסקת היסוד ואילו הרכיב הנ"ל נזנח. בתשובה לתגובה זו טענו המבקשים כי יש לכבד את הסכם הגישור ככתבו וכלשונו וכי בית המשפט נעדר סמכות להתערב בהסכם זה. דיון המצב המשפטי 6. השאלה אם כן בפני נוכח המחלוקת המצומצמת שנותרה בין הצדדים היא, האם ניתן לסטות מהסכמת הצדדים ולשנותה מטעמי ההתנגדות. תשובת ההלכה הפסוקה היא שלילית. בפסק הדין המנחה בע"א 61/84, יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי, פ"ד מב(1) 446 קבעה דעת הרוב,אשר ניתנה על ידי השופט אלון והשופט גולדברג, כי יש לדחות את הערעור ולקבל את ההסכמה הדיונית שהוסכמה בין הצדדים. כנאמר : "מצווה מן המובחר" ליתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שכן יש בכך מיצוי הפונקציות והמטרות השיפוטיות הראשונות במעלה. (ראה עמ' 476 ) וכן נאמר כי : "...משבאו בעלי הדין על הסכם ביניהם לפתרון הסכסוך, אשר הבינו את משמעותו, וההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, הבקשה לביטולו של הסכם זה, על סמך טענה של רצון לבירור האמת על פי מסמך שבידיהם... - בקשה זו היא הפוגעת בתקנת הציבור של כיבוד הסכמים ושל סיום וסוף להליכים". (שם בעמ' 477 ) עוד מציין השופט גולדברג כי: "על פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה...וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן - אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם - הסכם עדיף בחינת "ייקוב החוזה את ההר". למעשה קבע בית המשפט כי על מנת לבטל או לשנות הסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, עליו להשתכנע שקמו נסיבות חדשות המהוות טעם מוצדק המבסס ביטול או סטייה מהסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה. 7. העילות שהוכרו כמצדיקות חזרה מהסכמה דיונית או סטיה ממנה הן לרוב עילות היורדות לשורשיה החוזיים של ההסכמה הדיונית בהיותה חוזה לכל דבר ועניין וכפיפותה לעילות הביטול שבדיני החוזים . (ראה ע"א 1742/90, בית חרושת לנרות שער ציון נ' אררט חברה לביטוח. מן הכלל אל הפרט. 8. אין חולק כי שני הצדדים כרתו את הסכם הגישור מתוך התייחסות למחלוקות בכתבי בית דין. קבלת התנגדות המשיבים תשנה - מיניה וביה - את ההסכמות שבין הצדדים ותהיה התערבות בלתי הוגנת ובלתי ראויה אשר משמעותה שיכתוב מחדש של הסכם הגישור שלא בהסכמת הצדדים. עפ"י הפסיקה תכלית העדפתו של ההסכם עולה על ברור טענה מאוחרת שמעלה צד כנגדו, ובלבד שאין ולא נפל פגם בהסכמה . זאת ועוד, טענת המשיבים לפיה הסכם הגישור בא להוציא את חיובם ברכיב הנזק הלא ממוני ללא בחינת הצדקתו על ידי בית המשפט הינה למעשה בקשה לבחינה עובדתית וראייתית של טענות הצדדים בתיק בניגוד להסכמות שאליהם הגיעו בהסכם הגישור. ברי, כי שיעור הנזק הלא ממוני הינו נגזרת ישירה של בחינת בית המשפט את הראיות אשר מוכחות בפניו. לכן ,דין הניסיון "לפרק" את הסכם הגישור כך שחלקו יכובד כלשונו ובהתאם להסכמת הצדדים וחלקו האחר יובא בפני בית המשפט לבחינה מחודשת, להדחות. בנוסף, אני קובעת כי ב"כ המשיבים לא הניחו תשתית עובדתית נדרשת לטענה בדבר פגם בהסכמה ולמעשה אף לא הוכיחו עילת ביטול חוזית כדין של הסכם הגישור כאמור לעיל. יודגש כי טענה כנ"ל כשלעצמה, מחייבת בירור עובדתי -ראייתי אשר המסגרת הדיונית המתאימה לו היא ממילא אחרת. 9. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה כדלקמן: א. התביעה נדחית. ב. התביעה שכנגד מתקבלת ומכוחה אני מחייבת את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 21,792 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. ג. בהתחשב בכל האמור ישאו המשיבים בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,500 ₪. חוזהגישוריישוב סכסוכיםפוליגרף (מכונת אמת)