לטענת התובעת, כשבועיים לפני מועד החתונה המתוכנן, התקשרה אליה הנתבעת וביטלה את האירוע באומרה כי בשל מריבות בין בני הזוג החליטו לבטל את החתונה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול חתונה - תשלום לדי ג'יי: התובעת מפיקת אירועים בעיסוקה. הנתבעים פנו, ביום 10/2/02, לתובעת וביקשו להעזר בשירותיה לצורך הפקת חתונתם שתוכננה לחודש יוני 2002. התובעת פרטה בתביעתה כי שרותי הפקת האירוע אינם כרוכים בתשלום וכי היא מקבלת את שכרה, כעמלה מנותני השרותים הנשכרים באמצעותה. התובעת טענה כי יצאה עם הנתבעים לבחור אולם וכי בעזרתה ובתיווכה, סיכמו הנתבעים עם בעל האולם את תנאי העסקה. כן טענה התובעת כי ביום 12/2/02, הזמינו הנתבעים באמצעותה את שירותיו של התקליטן והתחייבו לשלם לתקליטן סך של 700 $ בצרוף מע"מ, כאמור בהסכם שצורף לכתב התביעה (להלן: ההסכם). הנתבעים שילמו מקדמה על חשבון שכרו של התקליטן בסך של 105$. לטענת התובעת, כשבועיים לפני מועד החתונה המתוכנן, התקשרה אליה הנתבעת וביטלה את האירוע באומרה כי בשל מריבות בין בני הזוג החליטו לבטל את החתונה. התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבעת ביקשה החזר המקדמות ששולמו והיא השיבה כי לאור הביטול שנעשה בסמוך מאוד למועד האירוע תבדוק העניין עם נותני השירותים. התובעת טענה כי בהתייעצות עם הצלם הוסכם להחזיר את המקדמה ששולמה עבור הצלם אך בעניין המקדמה ששולמה לתקליטן השיבה לתובעים כי אין באפשרותה להשיב המקדמה שכן על פי ההסכם בינה לבין התקליטן, ביטול עד חודש ימים ממועד האירוע, מחייב אותה לשלם את מלוא הסכום לתקליטן. לטענת התובעת הנתבעים הטרידו אותה, איימו עליה והיא הגישה בעניין זה תלונה למשטרה. התובעת הוסיפה וטענה כי נודע לה שבני הזוג קבעו מועד חדש לחתונה, באולם אחר, ליום 3/10/02, ולפיכך החליטה לתבוע את המגיע לה בגין אבדן הכנסה. התובעת עתרה בתביעתה לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 3,482 ₪, המהווה ההפרש בין שכרו המוסכם של התקליטן (700$ בצרוף מע"מ) לבין המקדמה ששולמה. הנתבעים הודו כי פנו לתובעת על מנת להעזר בשירותיה להפקת חתונתם וטענו כי התובעת הסבירה להם כי שירותיה אינם כרוכים בתשלום. לטענת הנתבעים, למרות שהסבירו לתובעת כי תקציבם מצומצם, התובעת לא עמדה במסגרת התקציב, דבר שגרם למתח ומריבות בין בני הזוג והביאם להחלטה לבטל החתונה. הנתבעים הכחישו טענת התובעת כי הודיעו על ביטול החתונה שבועיים לפני המועד שנקבע וטענו כי הודיעו על ביטול האירוע כחודשיים לפני המועד. הנתבעים הכחישו כי איימו או הטרידו את התובעת וטענו כי למרות הבטחות התובעת להחזיר המקדמות ששולמו במקרה של ביטול, לא השיבה הסכומים ששולמו כמקדמה. בכתב התשובה טענה התובעת כי הלכה לקראת הנתבעים בתעריפים נמוכים מהמקובל וכי לא הבטיחה להחזיר המקדמות. כן טענה התובעת כי לא ניתן לבטל החוזה ובכל מקרה של ביטול החוזה, למעט מחמת כוח עליון, המקדמה אינה מוחזרת. התובעת חזרה בכתב התשובה על טענתה כי האירוע בוטל שבועיים לפני המועד וטענה כי על כך יכול להעיד בעל אולמי "לקאסה בעיר" שאף הוא קיבל את הודעת הביטול שבועיים לפני מועד החתונה המתוכנן. התובעת חזרה בעדותה על טענתה כי הנתבעים הודיעו לה על ביטול החתונה, בשיחה טלפונית, כשבועיים לפני מועד האירוע המתוכנן. התובעת הודתה בעדותה, כי טרם שילמה את שכרו של התקליטן אך טענה כי היא מחוייבת, על פי ההסכם ביניהם, לשלם את שכרו בגין ביטול שאינו נובע מכוח עליון שכן ביטול הזמנת האירוע, שבועיים לפני המועד, אינו מאפשר קבלת עבודה אחרת ולפיכך נגרם לתקליטן, שלא עבד באותו ערב, הפסד (ההסכם בין התובעת לתקליטן צורף לכתב התשובה והזמנת העבודה הוגשה וסומנה ת/1). הנתבעת אישרה בעדותה כי חתמה ביום 12/2/02, על ההסכם בדבר הזמנת שירותי תקליטן אך טענה כי הודיעה לנתבעת על ביטול החתונה, באפריל, כחודשיים לפני מועד החתונה. בתמיכה לטענתה כי הודיעה על ביטול החתונה כחודשיים לפני המועד, הגישה הנתבעת מכתב חתום על ידי בעל אולמי "לקאסה בעיר", המאשר כי הנתבעים הודיעו על ביטול האירוע כחודשיים לפני המועד ולפיכך הוחזרה להם המקדמה ששילמו לאולם בניכוי דמי התיווך ששולמו לתובעת. המכתב הוגש וסומן נ/1. עוד הוסיפה הנתבעת וטענה כי בהסכם מיום 12/2/02, נכתב כי תפריט מוסיקלי ייערך, חודש לפני האירוע. הנתבעת טענה כי למעט הפגישה הראשונית מיום 10/2/02, לא נפגשה עם התקליטן ולא נערך תפריט מוסיקלי לאירוע וגם עובדה זו תומכת לטענתה בגירסתה כי האירוע בוטל חודשיים לפני מועדו ולא שבועיים לפני המועד כטענת התובעת. לאחר ששמעתי ובחנתי את טענות הצדדים ועדויותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. התובעת מבססת תביעתה לתשלום שכר התקליטן, על ההסכם מיום 12/2/02 בו נקבע כי: "במקרה והמזמין מבטל את ההזמנה ו/או האירוע מכל סיבה שאינה גורם עליון ישלם לנותן השירות את מלוא הסכום שנקבע אלא אם הביטול נגרם מסיבה של גורם עליון". ראשית יש לאמר כי תנאי זה שאינו קובע מסגרת מועדים, המאפשרת הודעה מראש על ביטול ההזמנה בכפוף לתשלום דמי ביטול, אינו סביר. אין זה סביר כי כל הודעה על ביטול הסכם שנחתם ארבעה חודשים בטרם מועד האירוע המיועד, תחייב את המזמין במלוא התשלום. זאת ועוד, על פי ההסכם, הנתבעים התחייבו לשלם לתקליטן את שכרו ולפיכך זכות התביעה מכוח ההסכם נתונה, אם בכלל, לתקליטן ולא לתובעת. אלא שנראה כי ההסכם בין הנתבעים לתקליטן, עומד בניגוד להסכם בין התובעת לתקליטן. התובעת עצמה טענה בסעיף 3ו' לכתב תביעתה כי "...חוזה העבודה ביני לבין התקליטן נקבע כי כל ביטול מצידי עד חודש מיום האירוע יחייב אותי לשלם לו את הסכום המלא אותו הוא אמור לקבל ממני באם היה מבצע את האירוע". כמו כן הודתה התובעת כי בניגוד להסכם בין התקליטן לנתבעים, התשלום אמור היה להיות משולם לה והיא זו שמשלמת לתקליטן על פי התעריף שהוסכם ביניהם בסך של 400 $, מתוך הסכום הכולל. התובעת לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח את טענתה כי האירוע בוטל שבועיים לפני המועד שנקבע לקיומו. אמינה עלי, עדות הנתבעת כי האירוע בוטל חודשיים לפני מועדו. עדותה של הנתבעת נתמכת על ידי מכתבו של מנהל אולם האירועים (נ/1), המאשר כי הנתבעים הודיעו על ביטול החתונה חודשיים לפני המועד ולפיכך החזיר להם את סכום המקדמה ששילמו. עוד יש לציין כי התובעת הודתה בעדותה כי לא שילמה לתקליטן את שכרו ואף לא הביאה את התקליטן לעדות מטעמה על מנת שיתמוך ויאמת את טענתה כי האירוע בוטל שבועיים לפני מועדו וכי על התובעת לשלם את שכרו, שכן לא עבד באותו ערב בשל הודעת הביטול המאוחרת. מקובלת עלי כאמור, גרסת הנתבעים, כי הודיעו על ביטול האירוע כחודשיים לפני מועדו ולפיכך לא יהא זה סביר והוגן להטיל עליהם תשלום מלוא שכר התקליטן מעבר לסכום המקדמה ששולמה ואשר מהווה דמי ביטול סבירים, בנסיבות העניין. אשר על כן התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. אירועים (תביעות)נישואין / חתונה