קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול קצבת ילד נכה / הפסקת קצבת ילד נכה: 1. בפנינו תביעתו של התובע כנגד החלטת הנתבע (להלן-המוסד) מיום 12.1.03 על פיה הופסק תשלום גימלת ילד נכה לתובע, בגין בנו. על פי המפורט במכתב הדחייה, התשלום הופסק בגין אישפוזו של הבן. 2. בכתב התביעה טען התובע כי בנו שוהה בפנימיה טיפולית רננים בתנאים שאינם תנאי אישפוז. לטענתו, הוא נושא בסכום הוצאות בשיעור של כ- 2,000 ₪ לחודש, וכך נגרע מהכנסת המשפחה סכום של 4,000 ₪ מדי חודש, בהשוואה למצב שקודם להשמתו של X בפנימיה. 3. לטענת המוסד, הילד X מוחזק בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי ריפוי ושיקום. התובע אינו נושא ברוב הוצאות האחזקה כי אם בפחות ממחציתם. על כן, ולנוכח האמור בתקנות 4(א)(2) ו(ג)(1) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה ולימודים וסידורים לילד נכה) התשנ"ח-1998, אין לתובע זכאות לגמלת ילד נכה בגין בנו (להלן-תקנה 4). 4. בבואנו לדון בתביעה, עומדת בפנינו הוראת תקנה 4, שבה נקבע כך: "תנאים לקבלת גמלאות (א) גמלאות לפי תקנות אלה ישולמו כל עוד מתקיימים כל אלה: (1)... (2) הילד הנכה אינו מוחזק כלל בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום ואינו מוחזק בידי משפחה אומנת. (ב) ... (ג) על אף האמור בתקנת משנה (1)(2), תשולם גמלה לפי תקנות ילד נכה בעד ילד אם מתקיים אחד מאלה: (1) הילד הנכה מוחזק במוסד כאמור והוריו נושאים בכל הוצאות החזקתו במוסד. (2)...". 5. אין עוד לתובע טענה בפנינו כאילו קמה לו הזכאות לגמלה מכוח היותו נושא בכל הוצאות החזקתו של בנו X בפנימיה. אף מתוך התיק עולה כי התובע נושא ב- 1,785 ₪ מתוך עלות אחזקה של כ- 7,570 ₪ לחודש (ראה מזכר העובדת הסוציאלית שצורף לכתב ההגנה). השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה האם פנימיית רננים שבה שוהה הילד עונה להגדרה "מוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום". במהלך הדיון התמקדו הצדדים בבירור השאלה אם מדובר במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה או שירותי שיקום. 6. בפני בית הדין תשובות שניתנו על ידי פנימיית רננים, לשאלות שהופנו אליה בכתב בנוגע לשאלות שבמחלוקת. כמו כן העידו בפנינו הגב' שושנה צוייגהפט מנהלת שירותי הרווחה מגבעת זאב, וכן הגב' שרון דיגמל, עובדת סוציאלית, מנהלת היחידה הפוסט אישפוזית בפנימיית רננים. 7. מן העדויות והמסמכים שהובאו בפנינו, עולות העובדות הבאות: א. פנימיית רננים הינה פנימייה טיפולית, שיש בה מחלקה פוסט אישפוזית. הילד X שוהה במחלקה הפוסט אישפוזית, שבה שוהים חמישים ילדים. ב. במחלקה הפוסט אישפוזית ניתן מעקב פסיכיאטרי אינטנסיבי. בפנימיה מועסקות שלוש פסיכיאטריות. מתוכן, שתיים במחלקה הפוסט אישפוזית שבה שוהה X. אחת לחודש מתקיים מפגש קבוע של X עם הפסיכיאטרית. אם בכל פעם שיש צורך בכך ועל פי המצב, יכול X להכנס אל הפסיכיאטרית, והוא אף עושה כך, בפועל. ג. הפסיכיאטרית מכשירה את הצוות בהדרכות קבועות. ד. למחלקה הפוסט אישפוזית בפנימייה מגיע ילד אחרי אישפוז פסיכיאטרי עם מגוון של בעיות רגשיות והתנהגותיות. באשר למטרת היחידה בכלל, ובקשר לילד X בפרט, מסרה הגב' דיגמל את הפרטים הבאים: "המטרה של היחידה הפוסט אישפוזית , חלק מהמטרות זה לאורך זמן הפחתה של טיפול תרופתי, הקניית מיומנויות. במקרה של X שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, הפחתה באמירות אובדניות, התנהגויות מסוכנות, אלו דברים שהילד הגיע איתם מבית החולים. הקנייה של מיומנויות חברתיות שעל זה עובדים עם X הרבה, ולקדם אותו ליחידה טיפולית רגילה" (עמ' 7 ש. 6). ה. רננים הינה מוסד פנימייתי טיפולי שבו ניתנים שירותי חינוך טיפוליים. ילדי הפנימייה מתחנכים בבית ספר רננים הנמצא מחוץ לפנימיה. בית הספר הוא בית ספר לחינוך מיוחד. החינוך ההשכלתי נמצא מחוץ לכתלי הפנימייה אם כי הקשר עם המוסד הוא יום יומי. ו. לילד X נבנתה בפנימיה תוכנית טיפולית הכוללת טיפול של עובדת סוציאלית פעם בשבוע, טיפול רפלקסולוגי פעם בשבוע וטיפול קבוצתי שעה בשבוע. ז. בקבוצה הפוסט אישפוזית בה נמצא X, יש 13-10 ילדים ועליהם אחראים 4 אנשי צוות. ח. בפנימיה מועסקות 3 פסיכולוגיות. 9 עובדות סוציאליות, תראפיסטיות בתנועה. בפנימייה ישנו צוות מרפאה הכולל אחות במשרה מלאה חובשת ומלווה חולים. ט. הילדים מקבלים טיפול רפואי בקופת חולים בהתאם להשתייכותם לאיזו מקופות החולים. כל העובדות כפי שתוארו, הובאו בפנינו על ידי הגב' דיגמל, ומתוך מכתב פנימיית רננים הנמצא בתיק. 8. כאמור, המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלה אם יש לראות את פנימיית רננים כמוסד שבו ניתנים שירותי רפואה או שירותי שיקום. לטענת המוסד, יש לראות את הפנימייה ככזו שניתנים בה הן שירותי רפואה והן שירותי שיקום. התובע חולק על כך. לשיטתו של התובע, פנימיית רננים היא פנימייה טיפולית, אין לראות אותה כפנימיה שבה ניתנים שירותי רפואה ואין השיקום בא בגדרו של הטיפול הניתן בפנימייה. 9. ככל שמדובר בשירותי רפואה הצגנו את התמונה כפי שהיא עולה מן הראיות שהובאו בפנינו. ללא ספק מקבל הילד X שירותי רפואה פסיכיאטרית. ככל העולה מן התיק שירותי רפואה אחרים, מקבל X במסגרת קופת החולים אליה הוא משתייך, למעט עניינים בהם יכולה אחות או חובשת ליתן שירות רפואי. הנה כי כן שירותי הרפואה הניתנים ברננים אינם שירותי רפואה מלאים. על משמעות התנאי בדבר מתן "שירותי רפואה" עמד בית הדין במסגרת דיון שקויים בענין דומה. באותו ענין עמדה לדיון הוראת תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) התשל"ט-1978 (להלן-תקנות שירותים מיוחדים), שעל פיה, נכה לא יהיה זכאי לקצבת שירותים מיוחדים אם הוא "מוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה שירותי סיעוד או שירותי שיקום". בית הדין הארצי קבע כי הוראת התקנה מתייחסת לשירותי רפואה, ואין היא קובעת דרישה לביטוח רפואי מלא (על כך ראה בדב"ע נא 128-0 המוסד-ליאור קרמן, פד"ע כד' 252, אושר על ידי הבג"צ בבג"צ 5129/92 קרמן ליאור-בית הדין הארצי פד"י מז(4) 678 דעת הרוב של השופטים אור ומלץ). בכל זאת יש לומר כי בענין קרמן דובר ברוב השירותים הרפואיים שסופקו לנכה במוסד שבו חסה. בענין שבפנינו לא ניתן לקבוע כי מדובר ברוב השירותים. 10. באופן ברור יותר עולה איפיונה של פנימיית רננים ככזו העונה על דרישת התקנה בענין מתן שירותי שיקום. העדה, הגב' דיגמל שהיא עובדת סוציאלית מנהלת המחלקה הפוסט אישפוזית ברננים נשאלה, האם לדעתה יש לראות את המחלקה כמחלקה שיקומית. וכך נרשם לענין זה מפיה: "ש. בנוגע לשיקום, האם לפי ידיעתך הפנימייה נותנת שירותי שיקום. ת. אני צריכה הגדרה מה זה שירותי שיקום אני יכולה להעיד שפנימייה טיפולית זה מעל פנימייה שיקומית מבחינת מה שנותנים לילד ומבחינת מצב הילד. אם משווים ברצף של פנימיות בארץ יש פנימיות חינוכית, שיקומית, טיפולית, ויש פוסט אישפוזיות. ילד מופנה לפנימייה לפי המצב הרגשי שלו, פוטנציאל השיקומי שלו, ופנימיה טיפולית היא מעל שיקומית. על אחת כמה וכמה פנימייה פוסט אישפוזית. אם מגיע אלינו ילד אחרי אישפוז פסיכיאטרי עם מגוון של בעיות רגשיות והתנהגותיות המטרה של היחידה הפוסט אישפוזית, חלק מהמטרות, זה לאורך זמן הפחתה של טיפול תרופתי, הקניית מיומנויות" (עמ' 6 ש. 29). הנה כי כן, מדבריה של העדה עולה כי פנימייה טיפולית מסוג פנימית רננים היא מעל המוסד השיקומי, והיא כוללת בתוכה את אותם העניינים שיקבל החוסה במוסד השיקומי ויותר מכך. כך על אחת כמה וכמה המחלקה הפוסט אישפוזית בה שוהה X. 11. על היותו של "שיקום" בא בגדרו של "טיפול", ניתן ללמוד גם מתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה) התשכ"ג-1968. על פי הקבוע בתקנות, "טיפול רפואי" משמעו שורה של עניינים, לרבות, "שיקום רפואי" (ראה בסעיף ההגדרות). ואם לא די בכך - נפנה עוד אל ההגדרה המילונית של המילה "שיקום" שהיא "החזרת אדם או דבר לאיתנו ולמצבו הקודם" (ראה מילון אבן שושן). וכי כיצד ניתן לעשות כן לאדם או לילד שהוא פגוע נפשית, אם לא בדרך של טיפול? וטיפול כזה כך שמענו, בהחלט ניתן לילד X בפנימיית רננים. 12. לכל האמור לא נותר לנו אלא להוסיף עוד דברים המתייחסים לרקע או לרציונל שבהוראת תקנה 4. יפים לענייננו דבריו של השופט חשין בענין ליאור קרמן, שם עמד בית המשפט העליון על הוראת תקנה 6 לתקנות שירותים מיוחדים, שהיא כאמור זהה להוראת תקנה 4. ואלו דברי השופט חשין: מציאות קיימת היא, וכל קטן יידע זאת, כי מוסדות אישפוז ושיקום בארצנו - הדעת נותנת שכך אף בארצות אחרות - אינם ניזוניםאך ממשאביהם-הם אלא סמוכים הם על שולחן המדינה והכלל; ובצדק כך. תמיכה זו שמעניקה המדינה באה בגידרי חובותיה של מדינת הרווחה המודרנית, ומשאבים המוענקים לאותם מוסדות נועדו להבטיח איכות שירותים נאותה, כראוי וכיאה. תוצאה נדרשת מאליה היא זו, שנכה המוחזק במוסד זוכה להקצאת משאבים מקופת הציבור - למימון שירותי סיעוד, שיקום, רפואה וכיו"ב - ובהיותו במוסד סמוך הוא אל שולחן אמא-מדינה גם אם אין קשר ישיר בינו לבין המדינה ועובדיה (ראה שם פסקה 11 לפסק הדין). וכן: "אך לבדיקת סבירות התקנות מחובתנו לדעת את הרקע להתקנתן, ועתה ידענו טעם (אפשרי) לאי-הענקת גימלה לנכה השוהה במוסד כאמור בתקנה 6 לתקנות: אוטיסט במוסד (וכמוהו, ניתן להניח, נכים אחרים), זוכה לקבל מענק שירותים מיוחדים - אם לא בשמו כי אז במהותו, ואם לא מן המוסד לביטוח לאומי הנה מן המדינה - הרבה אל-מעבר למענק שירותים מיוחדים לו זוכה אוטיסט בביתו. אם אלה פני הדברים, מה פלא בדבר שמחוקק-המישנה אמר שלא לזכות אוטיסט השוהה במוסד בגימלאות-כפל, על דרך שלילת זכותו לקבל גימלת שירותים מיוחדים לפי התקנות?" (ראה שם פסקה 11 לפסק הדין) ויפים הדברים, בשינויים המחוייבים, גם לענין שבפנינו. הנה כי כן, מכל האמור מסקנתנו הינה כי פנימיית רננים נכנסת בגדרה של הוראת תקנה 4 בהיותה מוסד בו ניתנים שירותי שיקום כמו גם שירותי רפואה. משכך, אין מנוס מדחיית התביעה. סוף דבר התביעה נדחית. אין צו להוצאות. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהקצבת ילדים