בעלות על משק בהסכם גירושין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעלות על משק בהסכם גירושין:

1. בפניי בקשה, בדרך של המרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי לפיו, המבקשת זכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות במשק מס' 62 (להלן: "המשק") המצוי במושב פקיעין החדשה-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב או האגודה"). הבקשה הוגשה נגד מכון התערובת "אוסם הגליל" (להלן: "המשיב"). מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") והסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות"), צורפו כמשיבים פורמאליים להליך.

העובדות הצריכות לעניין ואשר אינן שנויות במחלוקת הן כדלקמן:

2. הזכויות החלות על משבצת הקרקע של המושב מעוגנות בחוזה שכירות משבצת תלת- צדדי בין המנהל (שהינו הבעלים והמשכיר של משבצת הקרקע), הסוכנות (החוכרת של המשבצת) והמושב (כבר רשות) (להלן: "החוזה המשולש"). על פי החוזה המשולש, רשאי המושב להעביר את זכותו שבחוזה, כבר רשות,לחברי המושב, אשר אושרו על ידי המינהל והסוכנות.

3. זכויות בר הרשות במשק מס' 62, נשוא הבקשה, רשומות בספרי הסוכנות על שמה של המבקשת ביחד עם מר אברהם חזן, בעלה לשעבר, וזאת משנת 1989. המבקשת ומר אברהם חזן הינם חברים באגודה.

4. בין המבקשת ובין מר אברהם חזן נחתם ביום 22.7.04 הסכם גירושין . בפסק דין מיום 20.2.07 אישר בית הדין הרבני האזורי בחיפה את הסכמת הצדדים להתגרש בגט פיטורין ונתן להסכם הגירושין תוקף של פסק דין .

5. סעיף 2 להסכם הגירושין עניינו "רכוש וממון". כל ההסכם מודפס. בסעיף 2 המודפס נערכו מחיקות ותיקונים בכתב יד ולהן אביא את הנוסח של הסעיף המודפס והסעיף לאחר שהוכנסו בו השינויים:

הסעיף המקורי:

"א. לצדדים בית במושב פקיעין החדשה הנמצא על משק 62 חלקה 24 והרשום במנהל בתיק מס' 209200-0 (להלן "הבית והמשק".
ב. הבית יעבור ללא תמורה , לבעלותה הבלעדית של האשה החל מיום הגט.
ג. לצורך העברת זכויותיו בבית יחתום הבעל, במעמד חתימת ההסכם, על כל מסמך דרוש לרבות ייפוי כוח בלתי חוזר, לפיו הוא מייפה כוחו של עו"ד אמיר גנאם להיות ב"כ להעברת זכויותיו בבית. ייפוי הכוח יופקד בידיו הנאמנות של עוה"ד בר לב עד למועד סידור הגט.
ד. בני הזוג ידאגו במשותף להעברת הזכויות בבית ע"ש האשה תוך 90 יום מיום מתן הגט.
ה. המשק יעבור ללא תמורה , לבעלותו הבלעדית של הבעל החל מיום מתן הגט.
מוסכם בזאת כי הבן אלי חזן יירשם כבן ממשיך במשק כולו.
ו. לצורך העברת זכויותיה במשק תחתום האישה, במעמד חתימת ההסכם, על כל מסמך דרוש לרבות ייפוי כוח בלתי חוזר, לפיו היא מייפה כוחו של עו"ד אמיר בר לב להיות ב"כ להעברת זכויותיה במשק. יפוי הכוח יופקד בידיו הנאמנות של עוה"ד גאנם עד למועד סידור הגט.
ז. בני הזוג ידאגו במשותף להעברת הזכויות במשק על שם הבעל תוך 90 יום מיום מתן הגט.
ח. מוסכם בזאת כי השטח אותו קיבלו בני הזוג במושב פקיעין החדשה יירשם ע"ש האשה".

והנוסח המתוקן (תוספות שנוספו הודגשו בקו):

"א. לצדדים בית ונחלה במושב פקיעין החדשה הנמצא על משק 62 חלקה 24 והרשום במנהל בתיק מס' 209200-0 (להלן "הבית והמשק".
ב. הבית הנחלה וכל זכות הנובעת ממנה יעבור ללא תמורה , לבעלותה הבלעדית של האשה החל מיום אישור ההסכם.
ג. לצורך העברת זכויותיו בבית נחלה וכל זכות הנובעת ממנה יחתום הבעל, במעמד חתימת ההסכם, על כל מסמך דרוש לרבות ייפוי כוח בלתי חוזר, לפיו הוא מייפה כוחו של עו"ד אמיר גנאם להיות ב"כ להעברת זכויותיו בבית. ייפוי הכוח יופקד בידיו הנאמנות של עוה"ד ארמון עד למועד סידור הגט.
ד. בני הזוג ידאגו במשותף להעברת הזכויות בבית נחלה וכל זכות הנובעת ממנה ע"ש האשה תוך 90 יום מיום מתן הגט.
ה. נמחק
מוסכם בזאת כי הבן אלי חזן יירשם כבן ממשיך במשק כולו.
ו. נמחק
ז. בני הזוג ידאגו במשותף להעברת הזכויות במשק בית ונחלה וכל זכות הנובעת ממנה על שם האשה תוך 90 יום מיום מתן הגט.
ח. מוסכם בזאת כי השטח אותו קיבלו בני הזוג במושב פקיעין החדשה יירשם ע"ש האשה".

יצויין עוד כי השוואת החתימות מצביעה על שינוי בחתימות שמות הצדדים בתחתית כל עמוד של הסכם הגירושין ובסופו, לבין החתימות בצידי העמוד בו בוצעו התיקונים בכתב יד כאמור.

6. המבקשת פנתה לסוכנות ביום 10.4.07 וביקשה להעביר אליה את הזכויות במשק, אגב הגירושין. בסיפא למכתב ציינה המבקשת: "אודה לכם אם תשובתכם תהיה מהירה, משום שהגרוש עזב את הארץ, ויש חשש כי הנושים יבקשו לעקל את המשק החקלאי". ביום 17.5.07 נשלחה למבקשת תשובת הסוכנות בה פורטו המסמכים שעליה להמציא, והדרישות אותן עליה למלא על מנת להשלים את הליך העברת הזכויות והם: כתב ויתור בפני עו"ד; הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק דין; מכתב מזכירות האגודה המבקש לבצע העברת זכויות בהתאם להסכם הגירושין; תעודת גירושין; אישור בנק משכן להעברת רישום המשכנתא ע"ש המבקשת בלבד (המדובר בהתחייבות ע"ס 10,000 ₪ מאוגוסט 89); הסדרת חוב פיגורים בהתייחס להלוואות שהתקבלו מהסוכנות; חתימה על הסכם מחילת חובות המתייחס להלוואות שהתקבלו עד סוף שנת 1991 ותשלום דמי טיפול.

אין מחלוקת כי המסמכים הנדרשים לא הומצאו לסוכנות.

7. באוגוסט 2008 התקבלו במשרדי הסוכנות בכרמיאל שני עיקולים שהוטלו על כלל נכסי מר אבי חזן ע"י המשיב- הזוכה בענייננו. העיקול הוטל בהוראת ראש לשכת ההוצאה לפועל בעכו בהתאם לסעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מיום 30.7.08. ביום 13.8.2008 נשלחה תשובת הסוכנות ללשכת ההוצאה לפועל, ולפיה העיקול נרשם בספרי הסוכנות על זכויותיו של מר אבי חזן במשק (להלן: "העיקול").

8. ביום 5.1.09, בעקבות פנייה נוספת של המבקשת לסוכנות, נשלחה לה תשובה נוספת, ובה פורטו בשנית המסמכים שעל המבקשת להמציא, כאשר בנוסף על האמור במכתב מיום 17.5.07 נדרשה המבקשת להמציא גם מסמך בדבר הסרת העיקול.

9. המבקשת פנתה אל המשיב בבקשה להסרת העיקול אך פנייתה לא זכתה לתגובה עניינית, ולפיכך הגישה את הבקשה שבפני, בה עתרה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות במשק מכוח הסכם הגירושין; לצוות על המשיב להורות על הסרת העיקול שהוטל על המשק ולהורות למשיבים הפורמאליים (המנהל והסוכנות) לסיים את הליכי רישום מלוא הזכויות במשק על שמה.

10. המשיב התנגד לבקשה וטען בתגובתו כי הסכם הגירושין הינו הסכם למראית עין, אשר נחתם רק בשנת 2007, וכל מטרתו היא להבריח נכסים ולהכשיל את נושיו של מר אברהם חזן, שברח מן הארץ מבלי לפרוע את חובותיו.

11. המנהל ציין בתשובתו כי יכבד כל צו שיינתן על ידי בית המשפט באשר לרישום הזכויות במשק, וזאת בכפוף להוראות החוזה המשולש ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי המנהל.

12. הסוכנות ציינה בתשובתה כי הינה צד פורמאלי בלבד בסכסוך דנן וכי בנסיבות העניין היא משאירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, והכל בכפוף להסכמים החלים ולמילוי נוהלי ותנאי המנהל והסוכנות בעניין העברת הזכויות במשק. הסוכנות ציינה בתשובתה כי על המשק רובצים חובות לסוכנות בסכום של 315,000 ₪ נכון ליום 7.8.08 וכי הסדרת החובות מהוה אחד התנאים להעברת הזכויות במשק.

13. בדיון שהתקיים ביום 27.12.09 הסכימו באי כוח הצדדים כי "מדובר במחלוקת משפטית" וביקשו להגיש סיכומים בכתב. עוד הוסכם כי אין בויתור על חקירת העדים משום הודאה בתוכן תצהיריהם.

14. המבקשת טענה בסיכומיה כי בהינתן ההסכמה הדיונית לעיל, המשיב למעשה ויתר על טענתו כי מדובר בהסכם גירושין פיקטיבי ולמראית עין. גדר המחלוקת בין הצדדים צומצמה למחלוקת משפטית גרידא, שצריכה להתבסס על ההנחה כי הסכם הגירושין נכרת כדין ותקף. מכאן, לטענתה, השאלה המשפטית היחידה העומדת להכרעה הנה האם העיקול נסוג מפני זכויותיה במשק מכוח הסכם הגירושין, אם לאו? לשיטת המבקשת, שאלה משפטית זו אמורה להתברר לאור ההלכה שנקבעה בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (להלן: "הלכת אהרונוב"), שנסיבותיו דומות, ובהתאם לה העיקול נסוג מפני זכותה – שהיא זכות מעין קניינית שביושר.

15. המשיב חזר בסיכומיו על טענותיו נגד תוקפו של הסכם הגירושין והכוונה העומדת מאחורי כריתתו- לאמור, הברחת נכסים מידי נושי מר אבי חזן. לטענתו, אין משמעה של ההסכמה הדיונית האמורה וויתור על טענותיו נגד תוקפו של הסכם הגירושין. בהקשר זה המשיב חזר וטען כי המבקשת ומר חזן הציגו בעניין זה מצג לפיו הם חתמו על הסכם העברה ללא תמורה בשנת 2004 שאושר בבית הדין הרבני בשנת 2007. לטענת המשיב, ההסכם נחתם בפועל בשנת 2007 לאחר שמר חזן הסתבך בחובות ובטרם ברח מנושיו לחו"ל.

לעניין העברת הזכויות, המשיב טען כי זכויותיו של מר חזן במשק הן זכויות של "בר הרשות", והעברתן טעונה אישור בכתב מן האגודה, הסוכנות והמנהל, וכן מותנית במספר תנאים על פי הדין הרלוונטי והחוזה המשולש. לטענתו, כל עוד תנאים ודרישות אלה לא מולאו, אין המבקשת זכאית לסעדים המתבקשים על ידה.לטענת המשיב , המבקשת לא מילאה אחר דרישות הסוכנות, כאמור במכתבה מיום 17.5.07, ולפיכך, בעצם לא הועברו לה זכויותיו של מר חזן. מכוח ההסכם המשולש בין המתיישב לאגודה, למינהל והסוכנות, אין העברת זכויות במשק ללא קבלת אישור בכתב מכל הצדדים להסכם, ומשהמבקשת לא קיבלה אישור שכזה בכתב, ממילא אין תוקף להעברה ו/או להתחייבות להעברה מכוח הסכם הגירושין בלבד.

המשיב טען עוד כי הלכת אהרונוב אינה רלוונטית לענייננו; לטענתו, זכות "בר רשות" היא "רישיון" ואיננה זכות במקרקעין ולפיכך אין להחיל עליה את הוראות חוק המקרקעין ולא את הוראות חוק השכירות והשאילה, התשל"א 1971. גם אם נחיל את הוראות חוק השכירות והשאילה, אין להעברת הזכויות שעליה הוסכם בהסכם הגירושין כל נפקות משפטית כל עוד לא התקבלה הסכמת האגודה, המנהל והסוכנות. המשיב טען עוד כי פסק הדין בעניין אהרונוב עסק בתחרות בין עסקאות נוגדות במקרקעין, ללא הגבלה של עבירות הזכות בין הצדדים להסכם, ואילו בענייננו מדובר בזכויות "בר רשות", שעבירותן מותנית מכוח ההסכם המשולש בהסכמת כל הצדדים בכתב ולאחר מילוי דרישותיו של כל צד להסכם המשולש להעברה.

המשיב הוסיף וטען כי יש לראות בהסכמת המנהל להעברת הזכויות על פי החוזה המשולש כתנאי מוקדם לכל הקנייה של זכויות על ידי המתיישבים באגודה כיחידים במובן סעיף 27(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

המשיב טען עוד כי מכל מקום, על פי הוראות הסכם הגירושין עצמו, ופסק הדין של בית הדין הרבני המאשר אותו, במועד הטלת העיקול על ידי המשיב המבקשת עדיין לא היתה זכאית לקבל את זכויותיו של מר חזן במשק.

16. המבקשת הגישה סיכומי התשובה, אליהן צירפה מכתב הסכמה של האגודה, מיום 23.5.10, להעברת זכויותיו של מר חזן במשק לשם המבקשת. המבקשת חזרה וטענה כי לאור ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 27.12.09 יש לדחות את טענותיו של המשיב כנגד תוקפו של הסכם הגירושין. כן טענה כי טענת המשיב בדבר הצורך בהסכמת האגודה, המנהל והסוכנות מהווה הרחבת חזית. המדובר בטענה חדשה שלא נטענה, לא במסגרת כתב התשובה מטעם המשיב ולא במסגרת ההתדיינות בין הצדדים. מעבר לכך, לשיטת המבקשת, טענה זו של המשיב לוקה בכשל לוגי באשר ברי כי הסכמתם של גופים אלה להעברת הזכויות מותנית בהסרת העיקול שהטיל המשיב על זכויותיו של מר אבי חזן במשק.

לעניין מועד הטלת העיקול על ידי המשיב, טענה המבקשת כי לפי "הראיות החדשות" שצירף המשיב לסיכומיו, העיקול הוטל על זכויותיו של מר חזן במשק רק ביום 6.8.09 ולא באפריל 2007 כפי שהמשיב טען. בכל מקרה, זכויות המבקשת במשק מכוח הסכם הגירושין ופסק הדין של בית הדין הרבני המאשר אותו התממשו בטרם הטלת העיקול.

אשר לתחולת "הלכת אהרונוב", המבקשת טענה כי האבחנה שערך המשיב בין זכויות בר רשות במקרקעין ובין זכויות קנייניות במקרקעין שגויה; אמנם הזכויות במשק הוגדרו בהסכם המשולש כזכויות בר רשות (רישיון), אך מדובר ב"רישיון בלתי הדיר" אשר נושא אפיון קנייני תקף, המהווה הגנה כלפי צדדים שלישיים. לטענתה, בפסק דין בעניין אהרונוב לא נקבעה האבחנה לה טוען המשיב ואין בהלכה שנקבעה בו כל סייג המכוון לדרישה בדבר זכויות קנייניות "טהורות" המחריגה את זכויותיה של המבקשת במשק על פי הסכם הגירושין מתחולת ההלכה. מכל מקום, המבקשת טענה כי גם ללא תחולת הלכת אהרונוב, זכויותיה על פי הסכם הגירושין גוברות על העיקול באשר הוא מאוחר להקניית הזכויות במשק, וממילא אינו יוצר זכות מהותית במשק.

17. אקדים ואומר כי הצדדים אכן הגיעו להסכמה דיונית לפיה מדובר במחלוקת משפטית. יחד עם זאת הם סייגו דבריהם בכך שאין בויתור על חקירת העדים משום הודאה בתוכן התצהירים ולפיכך אני סבורה כי המשיב רשאי לטעון כי מדובר בהסכם שנערך למראית עין, על מנת להבריח נכסי המשיב מנושיו (ודוק: המשיב אינו טוען כי ההסכם מזוייף).

18. אני סבורה גם כי אכן יש בהסכם הגירושין – על פניו , כדי להעיד כי נערך למטרה שנטענה על ידי המשיב, שהרי בעותק המודפס מדובר בהעברת הבית בלבד למבקשת , בעוד שהמשק היה צריך לעבור למר חזן דוקא ורק בנוסח המתוקן בכתב יד הוסכם על העברה של כל המשק והנחלה.

המבקשת עצמה השיבה בסעיף 27 לתצהיר תשובות לשאלון כדלקמן:

"במשרדו של עו"ד אמיר גנאם בשנת 2004 נחתם הסכם הגירושין, וזאת כאשר אמיר בר לב היה עורך דינו של הגרוש, היות והגרוש הפר את כל תנאי ההסכם ולא העביר סך של 250,000 ₪ + הבית כפי שסוכם בהסכם סירבתי למלא את חלקי בהסכם וליתן לו גט.
מצב זה נשאר עד שנת 2007. בשנת 2007 בעקבות רצונו להתחתן עם בחורה אשר למיטב ידיעתי שמה אורית לוי מעכו אבי רצה את הגט בכל מחיר. המחיר היה מבחינתי העברה של מלוא הזכויות במשק לידיי. וכך היה . עורכי הדין ניסחו בשנת 2007 את ההסכם בשנית וחתמנו עליו בבית הדין הרבני בחיפה".

דהיינו היא מודה כי ההסכם תוקן בחודש פברואר 2007 בלבד, בעת הדיון בבית הדין הרבני. מר חזן עזב את הארץ כבר בתחילת חודש אפריל 2007 (כאמור בתשובה מס' 18 בתצהירה של המבקשת) ואין ספק כי ידע אודות חובותיו למשיב ולאחרים, כאשר כבר בחודש יוני 2006 סורבו שיקים שמסר למשיב והוא פנה אל המשיב בבקשת ארכה להסדרת חחוב.

גם המשיבה בתצהירה מציינת כי היא מבקשת העברת זכויות דחופה מחשש שהנושים יבקשו לעקל את המשק, דהיינו דבר קיומם של נושים כאלה היו ידוע למבקשת.

עוד עולה מהמסמכים שצרף המשיב לתגובתו כי כבר ביום 19.4.07 הוטל עיקול על זכויותיו של מר חזן במנהל ובסוכנות, במסגרת תביעה בבימ"ש השלום בעכו.

19. גם אם אניח כי מדובר בהסכם גירושין שנחתם על ידי המבקשת בתום לב, הרי שאין הדבר מועיל למבקשת ועול ההוכחה בדבר נסיבות תום הלב של ההסכם כולו (ובמשתמע גם של הבעל) חל על המבקשת ולא על המשיבה – ולא הורם על ידה.

אכן, הנסיבות בענייננו דומות לאלו בע"א 189/95 (אהרונוב) ואולם ההלכה שנקבעה שם, ולפיה כאשר מוכר מתחייב להקנות זכות בעלות במקרקעין לקונה, משתכללת אצל הקונה זכות "מעין קניינית" הפועלת כלפי צדדי ג' , סוייגה בע"א 1516/99 לוי נ. חיג'אזי (פסק דין מיום 4.7.01) ובהמשך בע"א 11502/05 לניאדו ואח' נ. הולנד ישראל בע"מ ואח'( פסק דין מיום 24.2.08) , שם נקבע כי כנקודת מוצא בתחרות שבין מקבל מתנה ו/או מקבל נכס ללא תמורה (כפי שקיבלה המבקשת), לבין נושה, תהיה עדיפה זכותו של הנושה על פני זו של מקבל המתנה. אמנם בפני מקבל המתנה פתוחה הדרך להוכיח כי עניינו נמנה על החריגים לכלל הנ"ל ואולם, במקרה שכזה עליו להוכיח, בין היתר:

"א. את תום ליבו של נותן המתנה.
ב. את נסיבות נתינתה.
ג. הסרת כל ספק שמא המתנה ניתנה על מנת להבריח את הנכס מנושיו...".

בענייננו – אין לי ספק בדבר העדר תום ליבו של בעלה של המבקשת, כפי שפורט לעיל וכי מדוע יזדרז הבעל להעביר את כל הנחלה, אם בעבר הסכים להעביר למבקשת רק את דירת המגורים? קיומם של החובות (שממכתב המבקשת לסוכנות עולה כי גם היא ידעה עליהם) וסמיכות מועד ההסכם המתוקן למועד העזיבה מהארץ – כל אלה יש בהם כדי להעיד על העדר תום לב של הבעל והמבקשת לא הוכיח את ההיפך.

המבקשת גם לא הראתה מדוע יש להעדיף את עניינה על פני זה של המשיבה ובענייננו אפילו אין מדובר בנושה שהוא בנק , שאז הכף נוטה לחובתו, אלא בנושה של העסק המנוהל בנחלה – שיספק תערובת לבעלי הכנף בנחלה – ושמהסחורה שיספק נהנתה המבקשת.

יתירה מזאת, בע"א 7139/99 יובל אלוני נ' אליעזר ארד, פ"ד נח(4),מציין כבוד השופט ריבלין בדונו בזכויות בנחלות על פי הסכם משולש (כפי שיפורט בהמשך) כי:

"יתרה מכך, בהלכת אהרונוב, בוססה הזכות "המעין קניינית" על האינטרס החזק של הקונה (הראשון): של מי שבעל הזכות הקניינית התחייב כבר להעביר זכות זו אליו (דברי הנשיא, שם, בעמ' 242-247, 252). בידיהם של המשיבים שבפנינו, לא הייתה, בשום שלב, התחייבות שתוקנה להם זכות במקרקעין - שרק היא עסקה במקרקעין (לפי ההגדרה שבסעיף 6 לחוק המקרקעין) אשר על התחייבות לעשותה חלה הוראת סעיף 9 לחוק (ראו והשוו: ע"א 304/72 ביאלר נ' ביאלר, פ"ד כז(1) 533). הרישיון שניתן לבן ולבת זוגו, כמו גם להורים, לא יבשיל לעולם, להיות לזכות קניינית. לפיכך, הניסיון להקיש מהוראת סעיף 9 ומהלכת אהרונוב לענייננו הוא מוקשה".
וכך גם בענייננו, כאשר ספק אם זכויות "בר הרשות" על פי ההסכם המשולש, הינן זכויות קנייניות.

21. זאת ועוד. העברת הזכויות בנחלה נשוא הסכם הגירושין כפופה להוראות החוזה המשולש וכל עוד לא מילאה המבקשת אחר הוראות ההסכם המשולש, ממילא לא רכשה זכויות בנחלה ( יש להעיר בענין זה כי טענות המשיב בהקשר זה אינן טענות עובדתיות חדשות כפי שטענה המבקשת. המדובר בטענות משפטיות, ואין בהעלאתן בשלב הסיכומים בלבד משום הרחבת חזית ואין לראות בהעלתן משום חריגה מההסכמה הדיונית הנ"ל.

22. מערכת היחסים המשפטית בין המינהל, הסוכנות, האגודה וחברי האגודה נידונה בע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים, פ"ד נו (6) עמ' 295, ונקבע כי:

"מערכת היחסים המשפטית בין גורמי המינהל, הסוכנות, האגודה וחבר האגודה בנויה על התשתית הזו: הקרקע היא קרקע מדינה המנוהלת בידי המינהל, המשכיר אותה לסוכנות היהודית בתורת גורם מיישב. הסוכנות מצידה מעניקה רשות שימוש במשבצת קרקע לאגודה השיתופית, והאגודה כבת רשות מעניקה זכות שימוש לחבר אגודה בנחלה. מעמד חבר האגוד הוא כבר רשות. ההלכה הפסוקה הגדירה זכות זו כזכות אישית שאיננה קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון. הסכם זה לצורך עניינו הוא "ההסכם המשולש", המגדיר, בין היתר, את תנאי הרישיון המחייבים את חבר האגודה...".

בענייננו, סעיף 20(ד) לחוזה המשולש בין המינהל (המשכיר), הסוכנות (המיישבת) והאגודה, קובע כי:

"אסור לחבר האגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השמוש שלו במשקו לרבות בבית המגורים, אלא אם קיבל לכך הסכמת המשכיר בכתב ומראש, ובתנאי נוסף שהמציא גם הסכמת המישבת שתינתן, אם תינתן, לאחר שהאגודה תודיע בכתב למישבת את עמדתה. העברה ו/או מסירת זכות השימוש כאמור דינה כדין העברת זכות חכירה לענין חובת תשלום דמי הסכמה למשכיר."

והוא חל גם על העברת הזכויות בהתאם להסכם הגירושין, בהיות המבקשת ובעלה לשעבר, חברים באגודה (כעולה מחוזה ההתיישבות).

בנוסף, המבקשת ובעלה לשעבר התחייבו כלפי הסוכנות, במסמך שכותרתו "רישום לזיהוי המצהיר" :

"...לא להעביר, להשכיר, להשאיל, למכור, לשעבד, למשכן להרשות או לתת כל זכות שהיא וגם/או להתימר לעשות את כל האמור לעיל במשק וברכוש או בכל חלק מהם לזולתי, בלי רשות מראש ובכתב מאת הסוכנות".

תנאי דומה מופיע בסעיף 17(ד)(1) לחוזה ההתיישבות בין הסוכנות למבקשת ובעלה לשעבר שקיבלו על עצמם:

"לא להעביר, להשכיר, להחכיר, לשעבד ולמשכן את המקרקעין והנכסים המהווים את המשק או כל חלק הימנו וכן לא להוציא את המשק או כל חלק הימנו בידיהם, וכן לא למסור זכויות כלשהן במשק למישהו אחר וכן לא להתחייב לעשות אחת או יותר מהפעולות הללו, ללא אישור מראש ובכתב של המישבת".

23. נראה כי הוראות אלו מגבילות העברה של זכויות בר רשות במושב, הן על ידי החברים באגודה והן בינם לבין עצמם, לרבות בין בני זוג הרשומים כבעלים במשותף של זכויות בר הרשות באחת הנחלות ויש לראות את הסכמת המנהל, הסוכנות והאגודה, הנדרשת על פי חוזים אלה, כתנאי מוקדם לכל העברה של זכויות "בר הרשות" שבבעלותם. מימוש התחייבותו של מר חזן להעביר למבקשת את זכויותיו במשק, להבדיל מההתחייבות עצמה, מותנה, איפוא, בתנאי מתלה שהינו הסכמת צד שלישי (הגופים המיישבים), וכל עוד לא ניתנה הסכמה זו, בשלב רישום העיקול בספרי הסוכנות, יש לראות בהתחייבות שבהסכם הגירושין, כהתחייבות בלבד שטרם התממשה.(השוו לדבריו של כב' השופט א. גולדברג בע"א 2836/90 אריה בצר נ' צילביץ נחמה ואח', פ"ד מו(5), 184 בפסקה 6 לפסק הדין).

24. כאמור לעיל, בתשובה לפנייתה הראשונה של המבקשת לסוכנות לצורך רישום הזכויות על שמה על פי הסכם הגירושין, היא נדרשה להמציא מספר מסמכים ולמלא דרישות, שעד היום טרם מולאו על ידי המבקשת, ונראה כי בכל מקרה המבקשת אינה מסוגלת למלא אחר דרישות אלה, גם בלעדי התנאי של ביטול העיקול (לאחר שחובות שרובצים על הנחלה לא סולקו).

25. כאמור, הן המנהל והן הסוכנות ציינו בתשובותיהם להמרצת הפתיחה כי הם מותירים את ההכרעה בהליך לשיקול דעתו של בית המשפט בכפוף לתנאי החוזה המשולש והמערכת ההסכמית המסדירה את זכויותיו של מר חזן במשק.

מכתב ההסכמה של האגודה מיום 23.5.10 שצירפה המבקשת לכתב סיכומי התשובה אין די בו בכל מקרה כדי להעיד על השלמת העברת הזכויות /או רישום מלוא הזכויות במשק על שמה של המבקשת בלבד, מכוח הסכם הגירושין ובכל מקרה, מועד המכתב מאוחר למועד הטלת העיקול.

26. מכל האמור – אני דוחה את הבקשה.

בשים לב למצבה של המבקשת ונסיבות הבקשה, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין הסכם גירושין

  2. הסכם גירושין לא תקף

  3. הסכם גירושין למראית עין

  4. תביעה לביטול הסכם גירושין

  5. הברחת נכסים בהסכם גירושין

  6. בעלות על משק בהסכם גירושין

  7. הסכם גירושין בדבר ויתור קטין על מזונות

  8. ביטול הסכם גירושין פיקטיבי שנועד להטעות נושים

  9. אישור הסכם גירושין בהעדר אחד מהצדדים

  10. חיוב האם במזונות בניגוד להסכם גירושין

  11. אישור הסכם גירושין לאחר ניסיון שלום בית

  12. פרשנות הסכם גירושין בעניין בעלות על דירה

  13. פיצויים בגין הפרת הסכם גירושין בשל סרבנות גט

  14. תוקף הסכמה על דמי מזונות ילדים בהסכם גירושין

  15. הסכם גירושין פיקטיבי לצורך התחמקות מחובות לנושים ?

  16. הסכם גירושין פיקטיבי עקב העובדה שלא הייתה קודם תביעה

  17. תביעה של הבעל לביטול הסכם גירושין בטענה שהיה פיקטיבי

  18. פירוק שיתוף בדירת מגורים מוקדם מהקבוע בהסכם הגירושין

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון