בתביעות נזיקין בגין "גב שנתפס" יש להוכיח רשלנות כבכל תביעה על פי פקודת הנזיקין, להבדיל מתביעה לפי חוק פלת"ד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גב תפוס - תביעת נזיקין: 1. תביעה זו הוגשה בעקבות טענה למספר תאונות עבודה, כאשר ביחס לאחת מהן, נטען כי מדובר ב"תאונת דרכים" עפ"י חוק הפלת"ד, תאונות אשר לא הותירה נכות צמיתה לתובע, זאת עפ"י קביעת המל"ל. בנוסף, הגיש התובע תביעה בגין טענה למחלת מקצוע, עקב עבודתו כטרקטוריסט, גם בגין מחלה מקצוע זו לא נקבעה נכות, ולא הוגשה חוו"ד רפואית ע"י התובע. 2. ב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט לרבות סעיף 4 ג' של חוק הפלת"ד. ב"כ הצדדים טענו את טענותיהם והגישו לבית המשפט חומר ראייתי כתוב. 3. התובע יליד שנת 1950, טוען כי נפגע במספר תאונות עבודה, כאשר הראשונה בהן בתאריך 5.4.93 והאחרונה שבהן, אשר לטענתו בגינה פוטר היתה ביום 18.5.98, התובע טוען ל-8 אירועים תאונתיים, אשר ברובם ככולם נפגע התובע בגבו. בכל תאונות העבודה, טוען התובע כי נפגע בגבו עקב הרמת משא, כזה או אחר. 4. ב"כ הנתבעת טוענת כי אין אחריות במי מהתאונות וכי אין לפסוק לתובע דבר. באשר לטענה ל"מחלת המקצוע", הרי התובע לא הצטייד בחוו"ד רפואית הקובעת כי מצבו נובע מהתאונה וכי נותרה לו נכות בגין כך, לפיכך, דין התביעה להדחות. 5. בתביעות נזיקין בגין "גב שנתפס" יש להוכיח רשלנות כבכל תביעה על פי פקודת הנזיקין, להבדיל מתביעה לפי חוק פלת"ד. לענין זה, הנני מצטט ע"א 5580/92 (טרם פורסם) מרקוביץ נגד התעשיה הצבאית והנני מפנה לפס"ד של כב' השופטת דורנר שאישרה פסק דין הדוחה תביעה של עובד אשר "נתפס" לו הגב בזמן הרמת משא. כב' השופטת דורנר כתבה בין היתר: "חיי היומיום בכללותם רצופים סיכונים, בכך שעובד מחליק ונופל במהלך עבודתו, או, כפי שאירע במקרה שלפנינו, גבו של העובד "נתפס" תוך התכופפות או הרמת משא..." עוד מן הראוי להזכיר, ת.א. 415/89 זוהר יעקב נגד אוניברסיטת חיפה, פס"ד של כב' השופטת טובה שטרסברג-כהן כאשר כיהנה בבית משפט מחוזי בחיפה. באותו תיק ייצגה את התובע עורכת דין מנוסה למדי בתביעות נזיקין והתובע ד'שם טען לתאונת עבודה, שעה שהרים בתנופה ארגז כבד. התביעה שם נדחתה, אם כי כמובן, כל מקרה ונסיבותיו וכאמור אינני דוחה את התביעה בתיק הנוכחי. 6. במקרה הנוכחי, לא מצאתי כל אחריות מנקודת מבט הנתבעת, ככל שמדובר בתאונת העבודה. התובע מנסה, ככל הנראה, מנסה "להלביש" את מצב גבו על אירועים בעבודה, אשר לכל היותר, הצריכו מספר מועט של ימי מנוחה. 7. באשר לתאונת הדרכים, מיום 25.1.98, התובע שהה באי כושר למשך 16 יום, בגינם קיבל דמי פגיעה, כאשר קיימים ספקות גם ביחס לפגיעה זו. יש לפסוק לתובע סכום של 3,300 ₪ כסכום כולל. 8. באשר לטענה בגין "מחלת מקצוע", התובע לא צרף חוות דעת רפואית בגין כך, ולא מצאתי כל מקום לחייב את הנתבעת בתשלום כלשהו. 9. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעות 2 + 3 הדדית, לשלם לתובע בגין התאונה מיום 25.1.98, סך של 3,300 ₪ כסכום כולל, כולל שכ"ט עו"ד. 10. תביעת התובע כנגד הנתבעת מס' 1, בגין התאונות האחרות, נדחית, ללא צו להוצאות. הסכום ישולם עד 28.2.2004. לאור מהות הדיון (תקנות האגרות מעודדות דיון מהיר), והשלב בו הסתיים התיק, הנתבעת פטורה מתשלום יתרת האגרה.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבנזיקין