דייר מוגן בעסק שנפטר

סעיף 23 לחוק הגנת הדייר קובע:
"(א) דייר של בית עסק שנפטר, יהיה בן זוגו לדייר, ובלבד שהשניים היו בני זוג לפחות ששה חודשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.
(ב) באין בן זוג כאמור בסעיף קטן (א) – יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים – אותם היורשים על פי דין שעבדו עם הדייר בעסקו לפחות ששה חודשים סמוך לפטירתו".

בע.א. (ת"א) 581/04 שמיר נ' קלמוביץ פ"מ מ"ו(א) 102 נאמר, כי כוונת המחוקק במלים "באין בן זוג" היתה לאו דווקא לפטירתו של בן הזוג אלא לאי עמידתו של בן זוג זה בתנאי החוק.
במלים אחרות, יכול שיהיה בן זוג בחיים והדיירות המוגנת תעבור לבנו של הדייר או לאדם אחר מן הטעם שהוא ממלא אחר הוראות החוק ואילו בן הזוג אינו עומד בהן.

הפסיקה קובעת כי נדרשת יותר מאשר כוונה ערטילאית לנהל את העסק. על מי שטוען לדיירות מוגנת מוטל גם להוכיח מעורבות בניהול העסק או נשיאה באחריות כלשהי הקשורה לניהול, ועליו לשאת גם באחריות ניהולית לעסק ולהצביע למשל על כך שהוא זה שמשלם את מס ההכנסה ומע"מ ואחראי לתשלום שכר העבודה לעובדים בעסק (ראה רע"א 3133/08 מדינה נ' הכשרת הישוב בישראל בע"מ, וכן בר-אופיר "סוגיות בדיני הגנת הדייר" עמ' 284).


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דייר מוגן בעסק שנפטר:

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1. לפנינו תביעה, שהוגשה ביום 27/8/07, לפינוי ולסילוק ידם של הנתבעים מחנות שבבעלות התובעים שברח' השקד 11 בשוק מחנה יהודה בירושלים, הידועה כחלקה 266 בגוש 30074 (להלן – החנות).

2. על פי כתב התביעה, בעלה של הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת), רפאל בן דניאל ז"ל, היה דייר מוגן בחנות משנת 1958 וניהל בה עסק לכלי בית עד לפטירתו ביום 10/2/07.

3. מתצהירו של התובע עולה, כי הנתבעת ניהלה בביתה פעוטון פרטי לילדים, התפרנסה מעיסוק זה, ומעולם לא היתה לה כל זיקה לעסק שבחנות, לא עבדה בה, ואף לא ניהלה אותה בעצמה או באמצעות אחרים.
התובעים טוענים כי ניהול העסק עבר לילדיו של המנוח, הנתבעים 2-6 (להלן – הנתבעים) או מי מהם, אשר מנהלים את העסק באמצעות פועל, כאשר לכולם מקורות פרנסה אחרים, ומעולם לא עבדו עם אביהם בעסק.

4. התובע צירף לתצהירו נספחים ז' ו-ח' מהם עולה כי לאחר פטירת המנוח שונה תיקו במע"מ ל"יורשי בן דניאל רפאל אצל דוד בן דניאל" (הנתבע 3), אולם תיק זה נסגר החל ביום 1/9/07 ונפתח מחדש, על שם הנתבעת בלבד, החל ביום 1/10/07, דהיינו לאחר שהוגשה התביעה.

5. התובע גם צירף לתצהירו כנספח ו' דו"ח חקירה של חוקר פרטי, אולם הואיל והתברר כי הדו"ח איננו חתום והוגש שלא על פי תקנות סדר הדין האזרחי – הוצא נספח ו' מהתיק בהחלטה מיום 2/5/10 (פרוטוקול עמ' 3 שורות 10-14), וכן נמחקו סעיפים 10 ו-11 מתצהירו של התובע, המתייחסים לנספח ו' .

6. ביום 29/4/10, לפני מועד ההוכחות, ביקשו התובעים לאפשר חקירתו של חוקר בשם עלי ארד ולהציג במועד חקירתו דו"ח חסוי מטעמו, שנערך ביוני 2000, וזאת על מנת לאמת את הנתבעים ישירות עם הדו"ח, מבלי ליתן להם אפשרות להתכונן לאמור בדו"ח.
בקשת התובעים נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 4/5/10.

טענות התובעים

7. התובעים טוענים כי בנסיבות העניין לא מילאה הנתבעת אחר התנאים הנדרשים בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן – חוק הגנת הדייר), ולפיכך לא הפכה לדיירת מוגנת בחנות לאחר פטירת בעלה.

8. לחלופין טוענים התובעים, כי הנתבעת נטשה את החנות ו/או העבירה את זכויותיה כדיירת מוגנת לילדיה או למי מהם, אשר אין להם כל זכויות של דיירים מוגנים בחנות.
לפיכך, טוענים התובעים כי על הנתבעים לסלק ידם מהחנות ולפנותה מכל אדם ומכל חפץ, ולהחזיר את החזקה בה לתובעים.

טענות הנתבעים

9. לטענת הנתבעים, לאחר פטירתו של המנוח המשיכה הנתבעת בניהול העסק, ומירב פרנסתה הינו מהעסק.
עוד נטען, כי הנתבעת עזרה למנוח בניהול העסק, לפי הצורך, עוד בחייו, ואין זה נכון שלא היתה לה כל זיקה לעסק שהתנהל בחנות, וזאת על אף שאין הם מכחישים כי הנתבעת מנהלת פעוטון בביתה מזה שנים רבות.
לטענת הנתבעים, לא היתה כל חובה חוקית על הנתבעת לעבוד בחנות לפני פטירת המנוח, ואחרי פטירתו היא רשאית לנהל את העסק הן בעצמה והן באמצעות אחרים, ובכך היא ממלאת אחר דרישות חוק הגנת הדייר.

10. הנתבעים מכחישים את טענת התובעים כי החנות ננטשה, וטוענים כי הנתבעת לא התכוונה מעולם לעשות כן.

11. לחלופין, מבקשים הנתבעים סעד מן הצדק, בטענה כי העסק משמש לפרנסתה העיקרית והמהותית של הנתבעת.

המסגרת הנורמטיבית

12. סעיף 23 לחוק הגנת קובע:
"(א) דייר של בית עסק שנפטר, יהיה בן זוגו לדייר, ובלבד שהשניים היו בני זוג לפחות ששה חודשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.
(ב) באין בן זוג כאמור בסעיף קטן (א) – יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים – אותם היורשים על פי דין שעבדו עם הדייר בעסקו לפחות ששה חודשים סמוך לפטירתו".

בע.א. (ת"א) 581/04 שמיר נ' קלמוביץ פ"מ מ"ו(א) 102 נאמר, כי כוונת המחוקק במלים "באין בן זוג" היתה לאו דווקא לפטירתו של בן הזוג אלא לאי עמידתו של בן זוג זה בתנאי החוק.
במלים אחרות, יכול שיהיה בן זוג בחיים והדיירות המוגנת תעבור לבנו של הדייר או לאדם אחר מן הטעם שהוא ממלא אחר הוראות החוק ואילו בן הזוג אינו עומד בהן.

13. סעיף 26 לחוק הגנת הדייר קובע:
"לא יהיה אדם לדייר לפי סעיפים 23 עד 25 אלא מי שמוסיף לנהל במושכר, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, את העסק שהדייר שלפניו ניהל בו ולא השכירו כולו או מקצתו".

נוסח הוראת סעיף 26 כולל במפורש אפשרות של ניהול העסק על ידי אחרים.

14. הפסיקה קובעת כי נדרשת יותר מאשר כוונה ערטילאית לנהל את העסק. על מי שטוען לדיירות מוגנת מוטל גם להוכיח מעורבות בניהול העסק או נשיאה באחריות כלשהי הקשורה לניהול, ועליו לשאת גם באחריות ניהולית לעסק ולהצביע למשל על כך שהוא זה שמשלם את מס ההכנסה ומע"מ ואחראי לתשלום שכר העבודה לעובדים בעסק (ראה רע"א 3133/08 מדינה נ' הכשרת הישוב בישראל בע"מ, וכן בר-אופיר "סוגיות בדיני הגנת הדייר" עמ' 284).

15. אמנם המגמה בפסיקה בשנים האחרונות היא לצמצם את הפגיעה בזכות הקניין של בעל הבית, וזאת לאור חוק יסוד: כבוד האדם חירותו (ראה למשל בש"א 4459/94 סלומונוב ואח' נ' שרבני פ"ד מט(3) 479), אולם עדיין שרירה וקיימת ההלכה הפסוקה לפיה בבתי עסק לא מקפידים על אותה מידה של קשר אישי בין הדייר לבין בית העסק שלו, כפי שנוהגים להקפיד על הקשר שבין הדייר לבין דירת מגוריו. ניהול עסק אין פירושו שהדייר (בעל העסק) יימצא במקום בקביעות והוא רשאי גם לנהלו באמצעות פקידו או עובדו (ראה למשל ע.א. 79 קוטלר נ' מירקשווילי 554/ פ"ד לו(1) 810).

דיון והכרעה

16. השאלה שעומדת בפנינו בתיק זה הינה – האם הנתבעת, אשר אין מחלוקת כי היא ממלאה אחר תנאי סעיף 23(א) לחוק הגנת הדייר בהיותה בת זוגו של המנוח במשך שנים רבות, עומדת גם בתנאי סעיף 26 לחוק דהיינו, מוסיפה לנהל את העסק "בין בעצמה ובין על ידי אחרים", או שמא קמה לתובעים עילת פינוי שכן החנות מנוהלת על ידי ילדיה של הנתבעת אשר להם לא קמה כל זכות על פי חוק הגנת הדייר.

17. כפי שפורט בפסקה 14 לעיל, על מי שטוען לדיירות מוגנת מוטל גם להוכיח מעורבות בניהול העסק או נשיאה באחריות כלשהי הקשורה לניהולו, גם אם אין הוא מנהלו בעצמו אלא באמצעות אחרים. במלים אחרות, על הנתבעת להוכיח כי היא עצמה מנהלת את העסק גם אם היא מסתייעת באחרים.

לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים - לא שוכנעתי שכך הוא המצב לגבי הנתבעת.

18. מעדותה של הנתבעת עולה, כי היא מנהלת פעוטון בביתה במשך שנים רבות ובו 3 ילדים בין השעות 07:30 עד 16:00 (פרוטוקול עמ' 14 שורות 21-26). הנתבעת אמנם טענה כי לאחר שעות עבודה אלה היא הולכת לנהל את החנות כמעט שלוש פעמים בשבוע, וכך עשתה גם כאשר בעלה היה בחיים (פרוטוקול עמ' 14 שורות 27-32 ועמ' 15 שורות 1-10), אולם לא ראיתי ליתן אמון בטענות אלה של הנתבעת.

הנתבעת, בת 64, עובדת קשה במשך כל היום בטיפול בפעוטות בביתה במבשרת ציון, וקשה להניח שכחצי שעה לאחר תום עבודתה כמטפלת כבר היא מתייצבת בחנות בשוק מחנה יהודה בירושלים, וזאת 3 פעמים בשבוע ולפעמים גם ביום שישי, על מנת לעבוד שם עד שעות הערב.

זאת ועוד, עדותה של הנתבעת בעניין זה נסתרה על ידי עדותו של בנה, דניאל בן דניאל, (הנתבע מס' 5) אשר העיד מפורשות כי אחרי שעות פעילות הפעוטון אמו "מנקה, מבשלת, נוסעת לשוק, עקרת בית" (פרוטוקול עמ' 12 שורה 15) ולא נזכרה כלל פעילותה הנטענת של הנתבעת בחנות.

19. מחקירתה הנגדית של הנתבעת עולה, כי אין היא יודעת אילו חשבונות בנק היו לעסק, מי פתח אותם, ומדוע נפתח חשבון בבנק יהב ללא ידיעתה. כמו כן התרשמתי שהנתבעת אינה יודעת מתי עושים ספירות מלאי וכיצד עושים זאת (פרוטוקול עמ' 15 שורות 11-32 ועמ' 16-17).

הנתבעת לא הצליחה לשכנעני כי היא זו שמנהלת את החנות ונראה כי מי שמנהל אותה בפועל הוא בנה דניאל, הנתבע מס' 5, על אף שבנה דוד, הנתבע מס' 3, הופיע כמייצג במע"מ לאחר פטירת המנוח.

20. לעניין הרישום במע"מ יוער, כי לפי תקנה 8(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976 (להלן – תקנות מע"מ), כאשר נפטר חייב במס יודיע למנהל מע"מ "כל אדם הפועל כנציגו כדין של החייב במס או מנהל בפועל את עסקו בדבר פעילותו כנציג או בדבר ניהול העסק על ידו, לפי העניין".
על פי תקנה 8(ב)(2) לתקנות מע"מ ,הודעה כאמור תהא בכתב ותינתן תוך 30 ימים מיום המינוי כנציג או מיום תחילת ניהול העסק על ידי המודיע.

הואיל וכנראה הנתבע 3 סבר כי הוא נציגו כדין של המנוח לצורך ניהול העסק ולא הנתבעת - הרי שפעל כדין כאשר הודיע על היותו הנציג בהתאם לתקנות מע"מ, לאחר פטירת אביו, וזו הסיבה שהרישום במע"מ שונה ל"יורשי בן דניאל רפאל אצל דוד בן דניאל".

נראה כי השינוי שנעשה באוקטובר 2007, על ידי רישום הנתבעת במע"מ כעוסק מורשה, הינו שינוי מלאכותי, שנעשה בעצת יועצים של הנתבעת, על מנת ל"הכשיר את הקרקע" לטענותיה בדבר זכויותיה לפי חוק הגנת הדייר, בעוד שבפועל נוהל העסק על ידי אחרים, שאינם בעלי זכויות כלשהן לפי חוק הגנת הדייר.

21. זאת ועוד, הנתבעת העידה כי מי שעוזר לה בניהול העסק הוא אדם בשם נתן, אשר הינו שכיר שלה (פרוטוקול עמ' 15 שורות 4-10).

למרות שאותו נתן יכול היה לשפוך אור על אופן ניהול החנות ומידת מעורבותה של הנתבעת בניהול – לא מצאו הנתבעים לנכון להביאו לעדות.
כלל ידוע בפסיקה הינו, כי הימנעות בעל דין להביא עדות מטעמו פועלת כנגדו, שכן חזקה כי העדות אינה מיטיבה עמו, שאם לא כן – לא היה נמנע מלהביאה.

22. לאור כל האמור, אני קובעת כי הנתבעת לא מילאה אחר התנאים הנדרשים בחוק הגנת הדייר ולפיכך לא הפכה לדיירת מוגנת בחנות, ולחלופין – העבירה את זכויותיה כדיירת מוגנת לילדיה, או מי מהם, אשר אינם זכאים להחזיק בחנות ואין להם זכויות על פי חוק הגנת הדייר.

23. אשר לטענת הנתבעים בדבר סעד מן הצדק – אמנם על פי סעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר על אף קיומה של עילת פינוי רשאי בית המשפט לסרב לתת פסק דין של פינוי אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהא זה צודק לתתו – אולם לא שוכנעתי כי המקרה שלפנינו נכנס לגדרו של סעד זה.

סוף דבר

24. לאור כל האמור, התביעה מתקבלת.

הנתבעים יפנו את החנות ויחזירו את החזקה בה לתובעים לא יאוחר מיום 1/5/11.

25. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים הוצאות וכן שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪.
סכום זה ישולם תוך 30 ימים ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דיני הגנת הדייר

  2. תיקונים במושכר

  3. דייר נדחה

  4. דייר נגזר

  5. עזיבת דייר מוגן

  6. פינוי דייר ממשיך

  7. שוכר משנה דייר מוגן

  8. אי קיום אסיפת דיירים

  9. דייר מוגן שימוש בחצר

  10. פינוי דייר מוגן מחנות

  11. הגנת הדייר אחזקת הבית

  12. דייר מוגן בעסק שנפטר

  13. פינוי דייר מוגן בעסק

  14. דייר מוגן נגזר ונדחה

  15. בן של דייר מוגן שנפטר

  16. זכות דיירות מוגנת בצריף

  17. חוק הגנת הדייר - נטישה

  18. נכדה של דייר מוגן שנפטר

  19. דייר מוגן שזנח בן זוגו

  20. סעיף 20 לחוק הגנת הדייר

  21. מעבר דייר מוגן לבית אבות

  22. שינויים במושכר דייר מוגן

  23. פיצוי על פינוי דייר מוגן

  24. זכויות נכדים של דייר מוגן

  25. בן זוג של דייר מוגן שנפטר

  26. פטירת דייר מוגן לפני פינוי

  27. העברת זכויות של דייר מוגן

  28. פינוי משפחת דייר מוגן מחנות

  29. פינוי דייר מוגן לצורך קיומי

  30. פינוי בני משפחה של דייר מוגן

  31. האם עובר יכול להיות דייר מוגן

  32. חוק הגנת הדייר - רקע היסטורי

  33. פינוי דייר מוגן בגלל שיפוצים

  34. נכד של דייר מוגן שהוריו בחיים

  35. דייר מוגן שלא שילם דמי שכירות

  36. פינוי דייר מוגן מעסק בשל נטישה

  37. דמי שכירות דיירים מוגנים בחנות

  38. פינוי דייר מוגן שלא משלם שכירות

  39. זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי

  40. התנתקות דייר ממערכת מיזוג מרכזית

  41. תביעה לפינוי דייר מוגן בתל אביב

  42. זכויות קרובי משפחה של דייר מוגן

  43. מועד פינוי דייר מוגן לאחר פסק דין

  44. החלפת מנעול לדייר מוגן ללא התראה

  45. פינוי דייר מוגן - שינויים במושכר

  46. גובה דמי שכירות של דייר מוגן בעסק

  47. הגדרת ''בעל בית'' בחוק הגנת הדייר

  48. דייר מוגן בחנות בבית קרקע בתל אביב

  49. תחולת חוק הגנת הדייר על תוספת בניה

  50. ויתור על חוק הגנת הדייר בשטר משכנתא

  51. פינוי דייר מוגן שלא משלם מיסי עירייה

  52. דמי שכירות גבוהים מהמוסכם לדייר מוגן

  53. פינוי דייר מוגן לצורך תיקונים בדירה

  54. פינוי דייר מוגן עקב קבלת רישיון בניה

  55. זכויות בן זוג דייר מוגן שעזב את הנכס

  56. פסק דין הצהרתי לגבי ירושה מדייר מוגן

  57. דירה בבעלות דייר ממשיך שגר בה דייר מוגן

  58. תביעה לתשלום דמי שכירות נגד דייר ממשיך

  59. הכרה כ"דייר ממשיך" ערעור לבית המשפט העליון

  60. צמצום היקף תחולתו של חוק הגנת הדייר בפסיקה

  61. פינוי דייר מוגן שמשכיר את הדירה בשכירות משנה

  62. פירוק שיתוף בדירת מגורים בן זוג של דייר מוגן

  63. התיקונים שבעל הבית חייב לבצע לפי חוק הגנת הדייר

  64. תניית ויתור על הגנות של סידור חלוף או דיירות מוגנת

  65. האם רכישת זכויות דיירות מוגנת בחנות כוללת את החצר ?

  66. תביעה לפנות דייר מדירה ציבורית בה התגוררה אימו המנוחה

  67. האם נרכשו זכויות בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

  68. עתירה כנגד החלטה שלא למכור דירה בדיור הציבורי בתנאי מבצע

  69. דייר מוגן: מספיק שהיה מקום אחר להתגורר בו כדי לשלול את זכאותו

  70. תביעה לפנות בני זוג הרשומים כנשואים, מדירה אשר הושכרה בשכירות בדיור הציבורי

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון