דריסת ילד בן שנתיים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דריסת ילד בן שנתיים:

בפני תביעה לפיצוי בגין נזק גוף אשר אונה לקטין התובע, כתוצאה ועקב תאונת דרכים נשוא כתב התביעה. אין מחלוקת, כי מדובר באירוע תאונת דרכים כמשמעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והמחלוקת עניינה בשאלת הנזק בלבד.
ב"כ התובע הגיש את סיכומיו בכתב ביום 8/7/04 וביום זה טען ב"כ הנתבעת בעל פה וב"כ התובע הגיב על סיכומים אלה ביום 12/7/04.

להלן התייחסות לסיכומי התובע:


1. התובע יליד 17/2/95, בתאריך 28/2/97, דהיינו שהוא בן שנתיים נפגע כהולך רגל.
2. התובע הובהל לבי"ח נהריה ובהמשך לבי"ח רמב"ם בחיפה, שם נבדק ואובחן כסובל מטחול מרוסק עם דימום בטני. עבר ניתוח כריתת טחול ואושפז. התובע סבל אף משבר בגולגולת ודימום תוך מוחי. התובע אושפז עד לתאריך 10/3/97 ושוחרר לביתו עם המלצות לזריקה פעם בחודש משך כל ימי חייו והמשך מעקב רפואי.
3. מונו שני מומחים רפואיים בתיק זה:
א. ד"ר פלד בתחום הנוירולוגי קבע לתובע 10% נכות אך ייחס מחצית בלבד, דהיינו 5% לאירוע התאונה. התובע חולק על מסקנה זו באופן שד"ר פלד לא התעמק ובדק את התובע תוך התייחסות להיבט הקוגנטיבי (קשב וריכוז). כמו כן נשאל המומחה שאלות הבהרה תוך ציון העובדה, כי לא הונחו בפניו מבדקים כלשהם והוא אף לא הפנה את התובע למבדקים שכאלה, תשובתו היתה כי ייתכן וקיימות הפרעות אבל המקרה הנוכחי לא מצריך דיון בהן.
ב. פרופ' שילוני בתחום הכירורגי קבע לתובע 10% נכות וכן ציין כי: "בעקבות הניתוח, יש בבדיקה הגופנית צלקת לאורך הבטן". המדובר בצלקת ארוכה ומכוערת לטענת התובע, אשר גם צירף תמונה לסיכומים. עוד מפנה התובע לכך, כי שאל שאלות הבהרה את פרופ' שילוני בנוגע לסיכון הקיים אצל התובע לתחלואה במחלות זיהומיות ופרופ' שילוני ענה לו בהקשר זה לרבות התייחסות לשיעורי התמותה היה וקיים זיהום מסויים שיכול להגיע עד כדי 50-60 אחוז.
4. כפועל יוצא מהאמור לעיל ותוך הדגשת משמעות הנכות שהיא נוגעת בפגיעה בטחול בשל החשש מקיומם של זיהומים ומנגנון ההגנה הרפואי המתייחס לסכנות של מחלות זיהומיות, סבור התובע כי יש לראות בנכות הכירורגית כנכות תפקודית בשיעור 30% ובנכות הניורולוגית כנכות תפקודית בשיעור של 15%, כאשר המדובר בנכויות תפקודיות כאמור כאשר הפיצוי צריך להלקח על בסיס של 45%.
5. התובע מבהיר, כי בשנת 2002 התגלה אצל התובע חור קטן בלב ואולם הוא עבר צנתור ולמעשה הבעיה נפתרה והוא אינו סובל מהפרעות לבביות כלשהן.
6. התובע טוען כי יש לחשב את הפסדיו בהתאם לשכר הממוצע במשק בניכוי מס בשיעור 12%, דהיינו על בסיס שכר נטו של 6,150 ₪.
7. ראשי הנזק עפ"י טענות התובע הינם איפוא כדלקמן:
א. כאב וסבל – 14.5% נכות משוקללת בצירוף 12 ימי אשפוז – 33,300 ₪.
ב. עזרה והוצאות בעבר – מדובר באשפוז לתקופה ארוכה, הוצאות וטיפולים לרבות
עזרת אימו, סך כולל של 34,000 ₪.
ג. הוצאות בעתיד – החשש ממחלות זיהומיות ומהוצאות מוגברות (כולל נסיעות) – 60,000 ₪.
ד. הפסד שכר לעתיד – עד גיל 67 בהתאם לשכר ממוצע במשק, על בסיס נכות
תפקודית של 35% (בסיכומיו התייחס התובע לנכות תפקודית גבוהה יותר ואין לי אלא להניח שהפחית אחוז מסויים בגין הנסיבות הכוללות של תיק זה) בהוון כפול – 507,609 ₪.
ה. הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים – הערכה גלובלית של 75,000 ₪.

סך כל הפיצוי המבוקש ע"י התובע הינו 710,169 ₪. יש לציין כי בתשובתו לסיכומי הנתבעת, חזר והדגיש התובע, את ההסתברות שצויינה ע"י פרופ' שילוני בהקשר פגיעה בטחול ומערכות חיסוניות, תוך ציון שהפגיעה הצפויה מחייבת פסיקת פיצוי עתידי בגין "שנים אבודות" ולא רק הפסד השתכרות משמעותי ועוד הוא מדגיש את העובדה שאין כל הצדקה לסטות מהלכה אשר מפצה קטינים לפי שכר ממוצע במשק.

להלן התייחסות לסיכומי הנתבעת:
הנתבעת מדגישה, כי הנכות הרפואית כפי שנקבעה ע"י המומחה בתחום הכירורגי הינה נכות רפואית בלבד שאין לה כל השלכה תפקודית. המומחה מציין ששכיחות לחלות במחלות זיהומיות היא נמוכה ומכאן שהסבירות לנכות תפקודית נמוכה אף היא. נכון הדבר שאדם כרות טחול אמור לעבור אי אלו זריקות ואולם המסמך האחרון שהתובע עצמו הגיש בהקשר זה הינו מיום 2/11/97, דהיינו לפני כ- 7 שנים, דבר המצביע על כך שהתובע אינו ממשיך ומקבל טיפולים רפואיים וכי מדובר בנכות רפואית גרידא.
ביחס לתחום הנוירולוגי מדגישה הנתבעת כי 5% מתוך ה- 10% שנקבעו לו שייכות לתאונה אחרת מיום 14/7/97 בגינה (בגין התאונה השנייה) הוא אושפז בבי"ח רמב"ם עד ליום 18/7/97 ובצילום סי.טי. אובחן כסובל מדימום תת עכבישי ושבר בגולגולת. הבדיקה הנוירולוגית לא הראתה בעיה נפשית או שכלית ולא הצריכה גם עפ"י תשובות לשאלות ההבהרה אבחון נוירוקוגנטיבי, מה שמלמד שאין פגיעה לא בקשב ולא בריכוז וכו'.
הנכות הרפואית המשוקללת הינה בשיעור 14.5% ואולם הנכות התפקודית הינה בשיעור 5%. הנתבעת מדגישה את הפן הסוציואקונומי החמור במשפ' התובע, כאשר מדובר בתובע, בן למשפחה המטופלת במחלקת רווחה, האב נרקומן שהסתבך בפלילים, ריצה מאסר ואף השתמש בסמים, הכל מעיד על פוטנציאל השתכרותי נמוך, דבר שמחייב לקחת שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק. הנתבעת הגישה ראיות בהקשר זה ועיינתי בהן.
עוד מדגישה הנתבעת כי אין כל תעודת בי"ס או מכתב של גננת המצביע על ילד עם פוטנציאל השתכרותי של ילד לא רגיל ובשים לב למימד הסוציואקונומי שהוצג. לעניין הצלקת, מדגישה הנתבעת כי אין כל הצדקה לנסות ולהכשיר נכות בצלקת כאשר המדובר ב- 0% נכות בהקשר זה. לעניין הפסד השתכרות לעתיד, מסבירה הנתבעת כי יש לזכור את כושר ההסתגלות של הקטין וכי יש לפסוק לו אם בכלל על הבסיס הגלובלי.

ראשי הנזק המוצעים ע"י הנתבעת לפיצוי הינם כדלקמן:

  1. בראש נזק של הפסד השתכרות לעתיד על בסיס גלובלי – 35,000 ₪ ואם יחליט ביהמ"ש על נכות תפקודית ועל בסיס שכר, גם אז החישוב האקטוארי לא עולה על סכום זה.
  2. בראש נזק של כאב וסבל – הפיצוי הינו 31,476 ₪.
  3. בעניין צד ג' בעבר + עתיד ובשים לב לעובדה שהאם עקרת בית – 3,000 ₪.
  4. הוצאות רפואיות ונסיעות – 2,000 ₪.


סה"כ הסכום המוצע לפיצוי הינו 71,746 ₪, כאשר מסכום זה יש להפחית 5,000 ₪ ששולמו בתאריך 17/2/98, מוצמד להיום הסכום הינו 5,895 ₪ ובריבית והצמדה מדובר בסכום של 7,697 ₪.

לאחר שבחנתי את הראיות כולן לרבות המסמכים שהוצגו לי, סיכומי הצדדים שנטענו בכתב ובעל פה ונתתי את דעתי לכתבי הטענות, אני נותן בזאת את פסק דיני.
המדובר בילד קטן בן שנתיים שנפגע כהולך רגל. מדובר בלא ספק בפגיעה שאינה פגיעה של מה בכך. המדובר בפגיעה שהותירה נכויות הן כתוצאה מפגיעה באיברים פנימיים והן כתוצאה מפגיעה נוירולוגית. כמו כן המדובר באשפוז ארוך יחסית ובמעקב רפואי שלא מן הנמנע שיצטרך לאור אופי הפגיעה להמשך גם בעתיד על כל המשמעויות הנובעות מכך.
ד"ר רון פלד בתחום הנוירולוגי קבע שלתובע 10% נכות בתחום זה וייחס 5% בלבד לאירוע התאונה הנוכחית.
פרופ' שילוני בתחום הכירורגי קבע לתובע 10% נכות בגין כריתת טחול.
לגבי המשמעות של הנכות בתחום הנוירולוגי, מדובר בפגיעה נוירולוגית שהשאירה לתובע נכות תפקודית. אינני מקבל את המשמעויות שניסה לייחס התובע לפגיעה הנוירולוגית ככל שהדבר נוגע לפגיעה קוגנטיבית שהותירה פגיעה בקשב וריכוז וזאת בהעדר ראיות ולאור תשובותיו של ד"ר פלד שכזכור לא נחקר בביהמ"ש, ואולם בשים לב לאופי הכולל של הפגיעה, אני מייחס לתובע 7.5% נכות תפקודית בגין פגיעה זו.
קשה יותר היא ההתייחסות לגבי הנכות הכירורגית הקשורה בטחול. מצד אחד, הטענה היא שפגיעה באיבר פנימי כמו טחול לכאורה לא צריכה להותיר נכות תפקודית כזו או אחרת. מצד שני, המחקרים החדשים מלמדים על חשיבותו של הטחול בחשיבות המערכת החיסונית בגוף לרבות העובדה שפגיעה בטחול עלולה להביא לקיצור תוחלת חיים וכן לזיהומים שונים אשר מצריכה גם טיפול עתידי.
בשל ספקותיי בהקשר זה, אעריך את הנכות התפקודית בגין הפגיעה בטחול ב- 5% ובסה"כ המדובר ב- 12% נכות תפקודית, שאני סבור שהיא נכות המתאימה לפיצוי בתיק זה, בשים לב לסה"כ הכולל שבפני.

שאלה קשה לא פחות היא שאלת מרכיב השכר אשר יילקח בחשבון לצורך פיצוי עתידי, שהרי ראש הנזק העיקרי השנוי במחלוקת הוא מטבע הדברים הפסד ההשתכרות לעתיד. שאר ראשי הנזק הם או חישוב אריתמטי (כאב וסבל) או ראשי נזק הנתונים לשיקול דעת והמבוססים על מידת התרשמותו של ביהמ"ש על בסיס השיטה הגלובלית. מצד אחד החזקה היא כי קטינים יש לפצות לפי השכר הממוצע במשק, ואולם כאשר מונחות בפני ביהמ"ש ראיות ו/או תשתית שמכוחה לומד ביהמ"ש כי מרכיב השכר הממוצע במשק הינו מרכיב שיש לסטות ממנו למעלה או למטה, מן הדין להתייחס אליו. נכון בהחלט שיש לקחת בחשבון שייתכן ואותו קטין יעלה על דרך המלך ולא יגיע לפוטנציאל השתכרות נמוך כמו משפחתו. ברם, הראיות שהביאה הנתבעת ככל שהן נוגעות למצבו הסוציואקונומי הנמוך של משפ' התובע, שיכנעו אותי כי אין לפסוק בתיק ספציפי זה עפ"י השכר הממוצע במשק ואני אקח בחשבון שכר נמוך יותר, אם כי לא אקפח את התובע בהקשר זה בצורה קשה. השכר אשר יילקח על ידי לצורך חישוב וזאת לאחר ששקלתי בעניין היטב, לא יהיה הסכום לו טען ב"כ התובע, דהיינו בשיעור של 6,150 ₪ אלא 5,000 ₪ בלבד. נדמה לי שהדבר הוגן עם התובע.

ראשי הנזק המוכרים על ידי בשים לב לפסיקתי הם איפוא כדלקמן:


ראש נזק של כאב וסבל – בהתחשב בנכות המשוקללת הרפואית של 14.5% נכות וכן ב- 18 ימי אשפוז 33,000 ₪.
הוצאות בעבר הכוללות עזרת צד ג' של משפ' התובע וכן הוצאות נסיעה – סכום גלובלי של 10,000 ₪.
הוצאות לעתיד הכוללות בין השאר נסיעות וצורך בטיפולים רפואיים כאלה או אחרים, בשים לב גם למהות הפגיעה ולצורך בזריקות – 10,000 ₪.
אינני מוצא הצדקה לפסיקה של הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים.
לגבי הפסד השתכרות בעתיד – כאמור החלטתי לפצות בראש נזק זה עפ"י השיטה האקטוארית ולא עפ"י השיטה הגלובלית כפי שציינה הנתבעת. הפיצוי יהיה כדלקמן: 600 ₪ לחודש לפי 12% מתוך 5,000 ₪, בהוון כפול לעתיד עפ"י נתוני התובע, דהיינו עד גיל 67 – 141,196 ₪ ובעיגול 142,000 ₪.


סה"כ ראשי הנזק אליהם הגיע ביהמ"ש הינם איפוא: 195,000 ₪. מסכום זה יש להפחית 5,000 ₪ תשלום תכוף, סה"כ הפיצוי 190,000 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ.
סכום זה תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

תנאי לשחרור הסכום האמור הינו הגשת תוכנית צמודת דולר או מדד לאישור ביהמ"ש לצורך השקעת כספי הקטין ואם מבקשים ההורים שחרור סכום כזה או אחר בגין הוצאות, יהיה עליהם להגיש בקשה נפרדת ושונה נתמכת בתצהיר.
ביתרת האגרה החלה בתיק זה תשא הנתבעת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דריסה בדרך לעבודה

  2. תביעת פיצויים על דריסת אדם

  3. תאונת דריסה על ידי אמבולנס

  4. עונש על דריסת ילד

  5. דריסת הולך רגל - תביעת פיצויים

  6. דריסת ילד בן שנתיים

  7. זיכוי על דריסת הולך רגל

  8. דריסת שומר בחניון למוות

  9. דריסת הולך רגל קשיש למוות

  10. דריסה במעבר חציה מאסר בפועל

  11. דריסה מכוונת - תאונת דרכים

  12. דריסת הולך רגל למוות ע''י אוטובוס

  13. דריסת חיה בכביש

  14. דריסת אדם שנפגע בתאונת דרכים קודמת

  15. נדחתה תביעה של נדרס על ידי רכב שנסע מאחור

  16. תאונת דרכים בגלל ניסיון התחמקות מדריסת חיה

  17. כמה מקבלים (העונש) על דריסת ילדה במעבר חציה ?

  18. מה העונש על דריסת הולך רגל למוות במעבר חציה ?

  19. כתב אישום על אי עצירה לאחר דריסת הולך רגל למוות

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון