ערעורה של המדינה התקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל שנגזר על כל אחד מן המשיבים בבית המשפט המחוזי הועמד על תקופה של שנתיים במקום שנה אחת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדלת תקופת מאסר: השופט א' מצא: ערעור המדינה (ע"פ 4673/02) על קולת עונשיהם של המשיבים וערעורי המשיבים (ע"פ 4326/02 וע"פ 4596/02) על חומרת עונשיהם. בערעורי המשיבים אין מאומה ואילו ערעורה של המדינה בדין יסודו. ננ בספטמבר 2001 קשרו המשיבים קשר עם אחד שקרוב, שלפיו יספקו לשקרוב סם מסוכן מסוג קנבוס. שקרוב, שהופעל על-ידי המשטרה כמסייע באיתור סוחרי סמים, דיווח למפעיליו על מגעיו עם המשיבים. כחודש לאחר מכן הציע המשיב חאלד לשקרוב למכור לו 10 ק"ג סם קנבוס במחיר 900 ? לק"ג. בשיחתם, שהוקלטה על-ידי המשטרה, אמר שקרוב לחאלד כי ברשותו סכום של כ- 20,000 ? וכי הוא מעוניין בקניית כמות גדולה יותר של סם, וחאלד השיב כי "אין בעייה" לספק לשקרוב כמות גדולה יותר שיהיה מעוניין בה. לבסוף סוכם שחאלד יספק לשקרוב 17 ק"ג סם. בעקבות תיאום בין הצדדים יצאו המשיבים, חאלד ועודה, במכוניתו של עודה למקום מפגש שבו אמורים היו למסור לשקרוב את הסם. שקרוב הגיע לפגישה בלוויית שוטר סמוי. חאלד יצא מן המכונית והצביע לפני שקרוב על מקום שבו הוסתר שק שהכיל 11.6 ק"ג (ברוטו) של סם קנבוס. משמסר את השק לידי שקרוב יצאו ממחבואם שוטרים שצפו על המתרחש ועצרו את חאלד. משהבחין עודה, אשר המתין ברכב, כי חברו נעצר, פתח במנוסה מפני אנשי המשטרה שדלקו אחרי מכוניתו. במהלך מנוסתו הוא נהג במהירות מופרזת תוך ביצוע עקיפות מעבר לפס לבן רצוף שבמהלך אחת מהן פגע בדרכו בשלושה כלי רכב שנעו במקום. כתוצאה מכך נחבלו שלושה אזרחים ונזקקו לטיפול רפואי. בסופו של דבר התהפך רכבו, ואז עלה בידי השוטרים לעוצרו, ומאחר ונפצע פונה תחילה לקבלת טיפול רפואי. בחיפוש שערכה המשטרה על גופו של חאלד נתגלה ונתפס שטר כסף מזויף בסך 20 ?. בב בהתבסס על הודאת המשיבים בעובדות הללו הרשיעם בית המשפט המחוזי בקשירת קשר לביצוע פשע, בסחר בסם מסוכן ובהחזקת סם שלא לשימוש עצמי. חאלד הורשע גם בהחזקת שטר מזויף, ואילו עודה הורשע גם בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות. לאחר שמיעת ראיות וטענות לעניין העונש גזר בית המשפט המחוזי על כל אחד משני המשיבים שלוש שנות מאסר, מהן שנה אחת לריצוי בפועל ויתרת התקופה מאסר על-תנאי. על חאלד הוטל גם קנס בסך 30,000 ?, ואילו על עודה הוטל גם עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שלוש שנים שמניינן מתום ריצוי עונש המאסר. כן החליט בית המשפט המחוזי לחלט את מכוניתו של עודה, אשר שימשה את שני המשיבים לביצוע העבירות. וו לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי חלקו של עודה בביצוע העבירות הקשורות בסחר בסם מסוכן היה יותר קטן מחלקו של חאלד. מאידך הוברר כי, בשונה מחאלד, שאין לחובתו כל מעורבות פלילית ידועה קודמת, הרי שלעודה יש הרשעות קודמות. על רקע הבחנות אלה, וכן לאור הרשעתו של עודה במעשה פזיזות ורשלנות, שהתבטא בסיכון בטיחותם של עוברי הדרך כאשר נמלט במכוניתו מפני השוטרים, ביקשה התביעה מבית המשפט המחוזי לגזור על שני המשיבים תקופת מאסר זהה. כפי שניתן להיווכח, השופט המלומד אכן קיבל בקשה זו, אלא שטרוניית המדינה בערעורה שלפנינו היא שבקביעת תקופת המאסר לא ניתן בגזר הדין ביטוי ראוי לחומרת העבירות שאותן ביצעו המשיבים ולצורכי ההגנה על הציבור מפני הסכנות הכרוכות בהפצת סמים מסוכנים. ננ מעיון בנימוקי גזר-דינו של השופט המלומד נובע כי הוא ייחס משקל רב לעברו הנקי מדופי ולנסיבותיו האישיות של המשיב חאלד. מתסקיר מבחן, שהוגש לגבי משיב זה, אף עלה כי הוא מצר על כישלונו ומתבייש בו. שירות המבחן הגיע לכלל מסקנה כי חאלד איננו אדם בעל תפיסת עולם עבריינית וככל שניתן להתרשם הרי שמדובר באירוע חריג במהלך חייו. בית המשפט גמר בדעתו להקל בעונשו של חאלד ולעמדה זו היתה השלכה גם על ענישתו של עודה. בב מקובל עלינו כי בהיותו בעל עבר נקי, אשר הודה בעובדות של האישום ואף נתברר לגביו שהוא מצטער ומתחרט על כישלונו, ראוי היה חאלד להקלה בעונש שייגזר עליו. אנו מציינים זאת למרות שחאלד לא טרח להסביר בחקירה ובמשפט, ואף לא בדיון שלפנינו, את דבר נגישותו לכמויות כה ניכרות של סם מסוכן. בשונה מעבירות אחרות, שגם מי שאיננו מעורה בעבריינות עלול להיכשל בהן באורח יוצא דופן, הרי העבירה של הספקת סם מסוכן בכמויות מסחריות מחייבת ידיעה על מקורות להספקת סם ונגישות אליהם. אף שעניין זה לא הוסבר, הננו מוכנים להניח לטובת חאלד, כי בפרשה הנוכחית הוא נוצל בידי אחרים, ובנסיבות אשר לא נתבררו בחקירה בחר חאלד לחפות עליהם ולא לחושפם. כן אנו מקבלים שהקלה בעונשו של חאלד גררה הקלה גם בעונשו של עודה; זאת על רקע בקשת התביעה לגזור על השניים עונשי מאסר זהים, חרף הרשעתו של עודה במעשה פזיזות ורשלנות, שביצועו חרג ממסגרת העבירות המשותפות לשני המשיבים. עם זאת, נראה לנו כי החלטת בית המשפט המחוזי להסתפק לגבי שני המשיבים במאסר בפועל לתקופה של שנה אחת מחטיא את מטרתה העיקרית של הענישה. ביצוע עבירת סחר בכמות מסחרית ניכרת של סם מסוכן אינו יכול שלא לקבל ביטוי עונשי שיתיישב עם הצורך להגן על הציבור מפני רעתם של סוחרי הסמים וירתיע את המעורבים, וכפועל יוצא מכך גם את האחרים, מפני ביצועם של פשעים אלה. אנו סבורים כי העונש הראוי לכל אחד משני המשיבים - בהתחשב בנסיבות המקלות - צריך היה לכלול תקופת מאסר בפועל של כשלוש שנים; אך לנוכח הכלל המקובל עלינו כי אין ממצים עם נאשם את הדין בשלב הערעור, ועל רקע הידיעה שאלמלא ערעורה של המדינה על קולת העונש עתידים היו המשיבים להיות מובאים לפני ועדת השיחרורים בימים הקרובים, החלטנו להסתפק בהכפלת תקופת המאסר הממשי שהוטלה על כל אחד מהם. וו התוצאה הנה, אפוא, שערעורי המשיבים (ע"פ 4326/02 וע"פ 4596/02) נדחים. ערעורה של המדינה (ע"פ 4673/02) מתקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל שנגזר על כל אחד מן המשיבים בבית המשפט המחוזי מועמד בזה על תקופה של שנתיים במקום שנה אחת. יתר חלקי גזר הדין, ביחס לכל אחד משניהם, נותרים על כנם. ננ ש ו פ ט השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. בב ש ו פ ט השופט א' ריבלין: אני מסכים. וו ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' מצא. ננמאסר