קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזקת כלבים לא מחוסנים: א. ההליך והעובדות: אלה הן שתי תובענות שהחלטתי לדון בהן יחד. בה"פ 452/00 ביקש איגוד ערים אזור שומרון (בתי מטבחיים ופיקוח וטרינרי) (להלן: "האיגוד") כי ינתן פסק דין נגד ליאור (להלן: "ליאור") המצהיר: "כי המשיב מחזיק בביתו כלבים כאמור כאשר רק חלקם מחוסנים בפני כלבת בניגוד לפקודת הכלבת 1934 והתקנות שהותקנו על פיה, ובניגוד לחוק העזר לאיגוד ערים שומרון (בתי מטבחיים ופיקוח וטרינרי - פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים), התשמ"ו1986- (להלן: "חוק העזר"), באופן המסכן את בריאות הציבור ושלום הציבור ומהווה מטרד חמור קשה לתושבי הסביבה; כי המשיב מחזיק בביתו מעל ל- 30 כלבים בתנאים בלתי סבירים המעמידים אותם בפני סיכון בריאותי וזאת בניגוד לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד1994- (להלן: "חוק צער בעלי חיים")". וכן: "ליתן צו המורה למבקש לנקוט בכל האמצעים הנדרשים להוצאת הכלבים מביתו של המשיב ולהסרת המפגע התברואתי וסיכון חיי תושבי האזור בכל האמצעים העומדים לרשותו. לאסור על המשיב להחזיק יותר מכלב אחד מחוסן ומעוקר". בתיק אזרחי 1473/00 עותר ליאור נגד המועצה המקומית בנימינה (להלן: "המועצה") ונגד השירות הוטרינרי שומרון (הכוונה היא כנראה לאיגוד), כי ינתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להמנע מלקיחת כלבים להשמדה. במסגרת תובענה זו, הוגשה בקשה לצו מניעה זמני באותה רוח. אין חולק, על העובדות הבאות: ליאור, מתגורר בבית אמו ואביו. באותו בית מתגוררים גם אחות ושני אחים של ליאור וכן ילדה בת 6, שהיא הנכדה של אמו של ליאור. הדירה היא בת 2.5 חדרים. ליאור מחזיק בבית בחצר שסביב הבית, מעל ל- 30 כלבים, כאשר מספרם המדויק אינו ידוע. אחותו של ליאור, פנתה במכתב אל ד"ר שרגא אוקונובסקי שהוא ראש האיגוד לעניני בתי מטבחיים ופיקוח ווטרינרי, בבקשה לגרום לכך שהכלבים יוצאו מהמקום. במכתבה ציינה, שבעינה של הילדה בת ה- 6 התפתחה קרציה שעברה אליה מהכלבים. כמון כן, נטען שהכלבים סובלים מהתעללות של ליאור, כשהוא נוהג לנעול את כל הכלבים בחדרו והכלבים נעשים תוקפנים ונושכים אחד את השני. הקרציות נמצאות בכל מקום בבית ובני המשפחה סובלים סבל רב. האחות, אישרה את האמור במכתבה בתצהיר שצורף לת"א 1473/00. גם אמו של ליאור פנתה לד"ר אוקונובסקי בדרישה שהכלבים יפונו מהמקום. שכנים רבים, חתמו על עצומה הקוראת להוצאת הכלבים בשל המטרד הגדול המתבטא ברעש גדול כל היום וכל הלילה ובריחות רעים. כמו כן, מובעת דאגה לבריאות התושבים. ביום 21.9.00 ביקר בבית ליאור ד"ר חגי אלמגור הממונה לפי חוק צער בעלי חיים (להלן: "הממונה"), מטעם משרד החקלאות ובדו"ח שהגיש הוא קבע כדלקמן: "א.בבית ובחצר מוחזקים מעל 30 כלבים, בהם כ- 15 בוגרים והשאר גורים בגיל 2-4 חודשים. ב. פרט לכלב אחד מגזע רועה גרמני, כל הכלבים הם מגזעים לטנים, רובם דמויי פינצ'ר או ציוואווה. ג. החצר מוקפת גדר גבוהה. על הקרקע הרבה שברי זכוכיות וכן צואת כלבים. ד. רוב הכלבים נראים בעלי מסת גוף תקינה. ה. חלק מהגורים בעלי בטן תפוחה, ומעלים חשד לנגיעות בטפילי מעיים. ו. בחלק מהגורים נראו סימני דלקת עיניים. ז. ברשות הבעלים נמצא שק מזון כלבים מסחרי מאיכות טובה. ח. לדברי הבעלים, הגורים אינם מחוסנים וטרם קיבלו טיפול נגד טפילי מעיים. ט. הרועה הגרמני קשור בשרשרת ברזל באורך כ- 2 מטרים ומוגבל בתנועה. לדברי הבעלים הכלב יוצא לטיול בכל יום. מסקנות: החזקת הכלבים בתנאים אלה אינה סבירה. הפרשות הכלבים הפזורות בחצר ושברי הזכוכיות מסכנים את בעלי החיים. אי מתן טיפול מונע נגד טפילי מעיים וחיסונים לגורים, מעמידים אותם בפני סיכונים בריאותיים מיותרים. סיכום: בעקבות המצב המתואר, ועל יסוד תלונות (לרבות של הגב' חג'ג'), סוכם בין מר ליאור חג'ג' ובין ד"ר אלירן כלהלן: למעט הכלבים הבוגרים שברשותי (במספר שיקבע הרופא הוטרינר הרשותי), יימסרו הכלבים למקומות אחרים. במשך שבוע ינסה ליאור חג'ג' למצוא בית לכלבים כאמור. ביום חמישי, 28 בספטמבר, יועברו הכלבים על ידי השירות הוטרינרי למקומות חסות אחרים אשר כבר אשרו את הסכמתם. החצר תנוקה לאלתר משברי זכוכיות והפרשות כלבים". לאחר אותו ביקור, בתאריך 4.10.00, חוסנו מספר כלבים לפי האישורים שהגיש לי ליאור. המדובר ב- 13 כלבים (הוגשו לי יותר אישורים, אך חלק מהאישורים הם פשוט צילומים של אותן תעודות חיסון). נראה, שנעשו 2 חיסונים נוספים ביום 12.12.99. ביום 5.11.00 הורשע ליאור בבימ"ש השלום בחדרה בעבירה של החזקת כלבים ללא רשיון וללא לוחיות מספר לפי חוק העזר שפרטיו יובאו בהמשך, אך יצויין כי מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 1996. ב. טענות הצדדים: האיגוד טוען, שלא כל הכלבים שברשות ליאור חוסנו, ובכך מפר ליאור את הוראות סעיפים 1-3 לתקנות הכלבת (רישוי וחיסון) התשל"ד1974- וכן סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים. כמו כן, מפר ליאור את חוק העזר לאיגוד ערים אזור שומרון (בתי מטבחיים ופיקוח וטרינרי - פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים) התשמ"ו1986- שהוצא מכוח סעיף 14 לחוק איגודי ערים התשט"ו1955- להלן: "חוק העזר"). סעיף 2 לחוק העזר קובע, שלא יחזיק אדם כלב בתחום האיגוד אלא אם ניתן לגביו רישיון מאת הרופא הוטרינרי, ובסעיף 6 נאמר שהרופא הוטרינרי רשאי לסרב לתת רישיון ליותר מכלב אחד וכן רשאי הוא לסרב מתן רישיון, בין היתר, אם הכלב מהווה סכנה לבטחון הציבור או לבריאותו, או שהוא מקים רעש ומהווה מפגע לשכנים. ליאור מצדו טוען, שד"ר אוקונובסקי והפקח מטעמו, פועלים בשרירות, בחוסר סמכות, והם אלה שמסיתים את השכנים ואת בני משפחתו להגיש תלונות שווא נגדו. ג. דיון ומסקנות: נראה לי, שיש מקום לקבל את עמדת האיגוד ואלה נימוקי: לא הועלתה כל טענה לענין תוקפו של חוק העזר וחוק עזר זה מעניק שיקול דעת לוטרינר מטעם האיגוד שלא לתת היתר להחזיק יותר מכלב אחד. במקרה הנדון, סירובו של הוטרינר לתת היתר, הוא על פני הדברים במסגרת הסמכות ותוך הפעלת שיקול דעת סביר. אנמק את דבריי: גם אם נניח שלד"ר אוקונובסקי או לפקח מכלוף יש איזושהי סיבה לפגוע בליאור (ואני לא רק שלא קובע כך, אלא השתכנעתי שאין הדבר כן), הרי במקרה הנדון יש בפנינו חוות דעת אוביקטיבית של הממונה, כי הדרך שבה מוחזקים הכלבים אינה סבירה ולא הובאו בפני כל ראיות שמאז הביקור ועד היום חל שינוי של ממש בתנאים אלה. לפי קביעת הממונה, מוחזקים ע"י המערער למעלה מ- 30 כלבים ואילו לי הוגשו תעודות חיסון לגבי 15 כלבים בלבד. קיימות תלונות קשות מצד בעלי הבית והמתגוררים בו וכן מצד השכנים, על השלכות בריאותיות מהדרך בה מוחזקים הכלבים וממטרד הרעש שהם גורמים. כידוע, רשות מינהלית אינה חייבת לפעול רק לפי ראיות המוכחות מעל לכל ספק סביר, אלא בתחום זה חל כלל ה"ראיה המינהלית" (ראה פסה"ד בג"צ 6163/92 יואל איזנברג נ' שר השיכון פד"י מ"ז(2) 229 בעמ' 268). במקרה הנדון, התקיימו לגבי הכלבים העילות לאי מתן רישיון האמורות בסעיף 6(1), (2), (4) ו-(6) של חוק העזר (לגבי אותם כלבים שלא חוסנו). לפי סעיף 7 לחוק העזר חייב בעל כלב שסרבו לתת לגביו רישיון, למסור את הכלב למאורות בידוד. לפי סעיף 7א' לפקודת הכלבת, רופא וטרינר ממשלתי רשאי להשמיד כל כלב בין שישה חודשים ומעלה שלא קיבל זריקת חיסון. לפי סעיף 13 לחוק צער בעלי חיים, הממונה או רופא וטרינר עובד ציבור שמנהל השירותים וטרינריים במשרד החקלאות הסמיכו לכך רשאים להורות שבעל חיים חולה או סובל שאינו מקבל טיפול רפואי הולם, יועבר למתקן מוגן או יצווה על המתתו - הכל לפי מצבו הרפואי. בסיכום, על רקע הראיות שהובאו בפני הרופא הוטרינר מטעם האיגוד העומדות לכאורה במבחן הראייה המינהלית ועל הרקע הנורמטיבי כפי שתואר לעיל, נראה כי צדק הוטרינר בכך שלא נתן היתר להחזקת יותר מכלב אחד. לפיכך, אני מורה כי ישאר ברשות ליאור כלב אחד מחוסן, לפי בחירתו. כלב זה יזכה להיתר ואילו יתר הכלבים יועברו למאורות בידוד. הוראה זו תבוצע רק עם תום 30 יום מהיום, וזאת ע"מ לאפשר לליאור למצוא לכלבים סידור אחר בתיאום עם עמותות להגנה על כלבים וכן לפנות בערעור, אם ירצה בכך, לביהמ"ש העליון. ליאור ישלם לאיגוד הוצאות ושכ"ט בשני התיקים בסך של 1,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. כלבבעלי חייםנשיכת כלב / תקיפת כלב