החמרה בעונש לאב שהתעלל בילדיו

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החמרה בעונש לאב שהתעלל בילדיו:     השופטת ד' ביניש:   לפנינו ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב, אב לשבעה ילדים אשר הורשע על כך שבעת היות ילדיו קטינים התעלל בהם והכה אותם בידיים, באגרופים ובעיקר בחגורת עור בכל חלקי גופם תוך גרימת חבלות של ממש בגופם. את רגלה של אחת מבנותיו צרב בסכין לוהטת וכן איים בצריבה כזאת על אחד מילדיו. כתב האישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון חושף, בשישה פרטי אישום, מסכת מזעזעת של מעשי התעללות כאמור, איומים קשים לרבות איומים כי ביתו תצא "בכסא גלגלים" עם "פרצוף מעוות" ו"עיניים בחוץ". מעשי ההתעללות האמורים התמשכו על פני עשר שנים, ולא פסחו על הילדים הרכים בשנים. בשל מעשים אלה הורשע המערער בעבירות של התעללות בקטין חסר ישע - עבירה לפי סע' 368ג לחוק העונשין תשל"ז-1977, וכן בחמש עבירות של תקיפת קטין חסר ישע על-ידי האחראי לו לפי סעיף 368ב(א) לחוק ובשלוש עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.   בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' אלון) שדן את המשיב, תיאר את מעשי המשיב בצורה קשה וחריפה, הוא עמד על כך שהמשיב במעשיו יצר משפחה רדופת טרור ופחד, שילדיו היו קרבנותיה. עמד על החומרה ועל חובת בתי המשפט להגן על החלשים ובמיוחד כשמדובר בבני המשפחה, וגזר עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על-תנאי בן 12 חודשים שלא יעבור עבירות לפי סעיף 368ב או ג לחוק העונשין.   בערעורה לפנינו טענה באת-כוח המדינה כי העונש שהושת על המשיב אינו נותן ביטוי לחומרה היתרה של מעשיו ולמסוכנותו וביקשה להחמיר בעונשו במידה ניכרת. הסניגור טען למרשו כל שניתן וביקש ליתן לו הזדמנות לסיים הליך שיקום שהחל בו. לטענתו, יש להביא בחשבון שהמשיב נכנס למסגרת טיפולית בכלא ויש לעשות הכל כדי לאפשר לו לשקם את חייו ולשוב למשפחתו.   לאחר שבחנו את גזר הדין ואת טענות הצדדים באנו למסקנה כי העונש שנגזר על המשיב אינו נותן ביטוי הולם לחומרה הרבה שבמעשיו, ומחטיא בכך את מטרת הענישה הן במישור הפרטני והן במישור המסר ההרתעתי.   המשיב התעלל משך שנים במשפחתו ובילדיו, לא חסך מהם אלימות ואימה ופגע בגופם ובנפשם במעשים אשר לא ניתן למחות את השפעתם ההרסנית לכל ימי חייהם של ילדיו. מדובר באדם המסכן את שלום משפחתו ובטחונם הפיזי של ילדיו. לפי תסקיר מעודכן של שירות המבחן נמצאים הטיפולים שהוא מקבל בכלא בשלב ראשוני, וההערכה של הועדה הבינמשרדית בתחום האלימות במשפחה, בה משתתפים אנשי מקצוע, היא כי לא חל שינוי במערער ורמת מסוכנותו גבוהה.   הסניגור היפנה את תשומת ליבנו לכך שאשתו של המשיב שומרת על קשר עימו, משתתפת בטיפול שהוא מקבל ומבקשת שלא יוחמר עונשו. לא מצאנו כי יש בעובדה זו כדי להצדיק את ההקלה המופרזת בעונש שהושת על המשיב. חומרת מעשיו, הטרור שהנהיג בביתו והסיכון הנשקף ממנו מחייבים הטלת עונש מאסר משמעותי וממושך ועל כן החלטנו להחמיר בעונשו. אלמלא הודה במסגרת הסדר טיעון ובשים לב לכך שערכאת הערעור אינה ממצה את העונש, היינו רואים להחמיר איתו יותר ומעלים את עונשו במידה ניכרת. גם בהביאנו בחשבון את הנתונים האמורים לקולה, רואים אנו להחמיר בעונשו של המשיב ולהעמידו על תקופה של 54 חודשי מאסר בפועל. תקופת המאסר על-תנאי שהושתה על המשיב תעמוד בעינה.  אלימותאלימות במשפחההתעללות