הכנסה מנכס ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכנסה מנכס ביטוח לאומי:

1. זוהי תובענה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי אשר דחה את תביעתו של התובע לגימלת הבטחת הכנסה, כיוון שלטענת המוסד לביטוח לאומי יש בבעלות התובע נכס אשר ניתן להפיק ממנו הכנסה, או שניתן לממשו ולהפיק הכנסה מהתמורה, בסכום השולל את הזכאות לגימלה. עוד נטען כי התובע לא שיתף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לנכס או נכסים שבבעלותו, דבר המצדיק שלילת הזכאות לגימלה מכוח סע' 19 לחוק.

2. עוד טרם ינתח בית הדים את הראיות שהוגשו בתיק זה, לגבי השאלה האם יש לתובע רכוש אשר לא דיווח עליו למוסד לביטוח לאומי, יש להתייחס לטענה שהועלתה על ידי ב"כ התובע בשלב שלאחר שמיעת הראיות והגשת הסיכומים, דהיינו, כי המוסד לביטוח לאומי הסכים, בתביעה קודמת, לאשר לתובע גימלת הבטחת הכנסה, הסכמה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין.
3. אכן, התביעה הנוכחית, נשוא תובענה זו, הינה תביעה חוזרת לגימלה, והיא נדחתה. התובע הגיש תביעה קודמת, אשר גם היא נדחתה, וזאת מהטעם שבבעלות התובע רכב, עובדה השוללת זכאות לגימלה מכוח החוק. התובע הגיש תובענה לבית הדין כנגד אותה דחייה, ובמהלך הדיון חזר בו המוסד לביטוח לאומי מהדחייה ואישר את התביעה. להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין.נ

4. התובענה הקודמת לא נגעה כלל לשאלת רכושו של התובע, דבר שעלה לראשונה בהתייחסות המוסד לביטוח לאומי לתביעה החוזרת לגימלה. אין לראות בהסכמת המוסד לביטוח לאומי למתן גימלה,ובפסק הדין שניתן על יסוד אותה הסכמה, כמעשה בית דין לשאלה האם בידי התובע רכוש השולל את הזכאות לגימלה. שאלה זו כלל לא היתה במחלוקת בתביעה הראשונה, וכל עוד המוסד לביטוח לאומי איננו מבקש החזר סכומים ששולמו על פי פסק הדין הקודם, רשאי המוסד לביטוח לאומי להתגונן בפני תובענה זו בטענה כי לתובע רכוש אשר לא גילה אותו בתביעתו למוסד, וכי שווי הרכוש שולל את הזכאות לגימלה.ב

5. ועתה, לשאלות העולות מתובענה זו, דהיינו, האם לתובע רכוש השולל את הזכאות לגימלה, והאם יש לדחות את התביעה משום שהתובע לא מילא אחר חובתו לגלות בתביעתו למוסד לביטוח לאומי את אותו רכוש.ו

6. המוסד לביטוח לאומי טוען כי לתובע 4 דירות ומחסנים בבנין בו הוא מתגורר, וכן יש לו עוד דירה בסילוואן. התובע נשוי לשתי נשים (הוא היה נשוי לעוד אשה שבינתיים התגרש ממנה -- היא עד נת' 1). שתי נשותיו גרות כל אחת באחת מהדירות באותו בניין.

7. התובע איננו מכחיש כי הוא היה בעלים על הבנין, אולם טוען כי בשנת 1995 מכר את שתי הקומות התחתונות לבעלה של אחת בשם שירין (עדת ת' 2). הוא טוען כי בעלה של שירין הוא מהשטחים, ועל כן אין אפשרות לרשום את הדירה על שמו, ועל כן הדירה נרשמה על שם שירין. לתמוך בטענתו הוגש מסמך הנחזה להיות חוזה מכר, וכן רישום ארנונה בעיריה על שם שירין.נ

8. לאחר שבית הדין בחן את הראיות שהוגשו, דוחה בית הדין את גירסה זו של התובע, וזאת מהנימוקים הבאים:

א. התובע לא הכחיש כי הוא היה הבעלים על הדירות התחתונות והמחסנים. על כן, הנטל רובץ עליו להוכיח כי הוא מכר את הדירות האלה, ולשכנע את בית הדין מה נעשה עם התמורה.ב

ב. התובע מסר, בהודעתו לחוקר המוסד, כי הדירות התחתונות הן לבתי וורדה ובעלה. הוא אף ציין כי לקח כסף מבעלה של וורדה על מנת לבנות את הקומות העליונות, אולם ציין כי אין דבר כתוב ביניהם. גירסה זו איננה מתיישבת עם הגירסה לפיה הדירות נמכרו לבעלה של שירין. כמו כן, אין ליתן משקל לגירסה כאילו הדירות נמכרו לבעלה של וורדה, כיוון שהתובע איננו חוזר על גירסה זו בבית הדין.ו

ג. יש תמיהות בנוגע לחוזה המכר שהוצג בפני בית הדין לגבי הקומות התחתונות. אין כל ציון של מחיר בחוזה זה, דבר המעלה תמיהות רבות. כמו כן, הגב' שירין העידה בבית הדין והעידה כי מעולם לא התגוררה בדירות אלו, וכי הן מושכרות, אולם לא יכלה לספר מי הם השוכרים והתקשתה לספר כמה משלמים שכר דירה. עוד התגלה סתירה לגבי המחיר ששולם עובר הדירות -- כאשר התובע מציין כי שולם 50000 דינר, ואילו היא מדברת על 25000 דינר ואולי יותר. העדה חזרה פעמים רבות על כך שהיא איננה יודעת וכי בעלה טיפל בעניינם האלו, אולם, ב"כ התובע לא טרח להעיד את בעלה של שירין על מנת שיספר לביתה דין על פרטי העיסקה ועל העובדה כי הוא מקבל לידיו את דמי השכירות של הדירות.נ

ד. העובדה כי כל הדירות בבנין שייכות לתובע וכי לא מכר אותם לאחר נתמכות בהודעות שנגבו מבני משפחה אחרים. גרושתו של התובע (עד נת' 1) מסרה בהודעתה (נ/1) כי הדירות בבנין שייכות לתובע. בנו של התובע מסר בהודעתו (נ/2) כי כל הדירות שייכות לתובע אולם נמסר לו על ידי התובע כי הדירות התחתונות נמסרו לאחותו וורדה כדי שתשכיר אותם. יש לציין כי לגירסת הבן הדירות נמסרו (ולא נמכרו) לוורדה בשנת 2000 בערך ועל כן, גם אם נמסרו -- הן נמסרו ללא תמורה -- כך שלפחות משך 5 שנים יש לראותן כרכוש של התובע.ב

ה. עוד יצויין כי שני אחיו של התובע מסרו בהודעותיהם כי לתובע שייכות הדירות שבבנין בו הו גם (נ/5-6). אכן, עולה מהחומר כי יש מריבה משפחתית בין אחיו לבין התובע, אולם, לאור העובדה כי תוכן ההודעות זהה לאמור בהודעות אחרות, ואף לזו של התובע עצמו, יש לראות בהן תמיכה לגירסת המוסד לביטוח לאומי וכסתירה לגירסה שהעלה התובע בבית הדין.ו

9. בית הדין מייחס משקל רב לתוכן ההודעות אשר נגבו מבני משפחה, ואף מהתובע עצמו, לפני מועד הדיון, כאשר באותו זמן הגירסאות טרם זכו לעבור שיפוץ לצורך המפשט. ביתה דין שמע את החוקר אשר גבה את ההודעות ושוכנע כי ההודעות נגבו בצורה הגונה, וכי כל מה שנרשם נאמר על ידי הנחקר. אין ממש בטענה כי ההודעה הרשומה איננה משקפת את הנאמר על ידי הנחקר.נ

10. ההסבר הטוב ביותר לעריכת ה"חוזה" -- שהוא לדעת בית הדין פיקטיבי -- הוא כי שירין בקשה איחוד משפחות עבור בעלה, ועל כן היתה חייבת להצביע על מקום מגורים בתוך מדינת ישראל. לשם כך, נערך חוזה פיקטיבי ואף נשרמה שירין כמחזיקה הדירה בעירית ירושלים על אף שלא התגוררה שם. יוצא, איפוא, כי החוזה לא נערך לשם קבלת הבטחת הכנסה של כדין, אלא לשם מטרה פסולה אחרת. מכל מוקם, אין ביתה דין מאמין כי החוזה הוא אמיתי, ואין הוא מאמין כי בעלה של שירין קנה את הדירות ואת המחסנים.ב

11. לאור האמור לעיל, עולה כי בית הדין קובע כי התובע הינו הבעלים על כל ארבעת הדירות שבבנין בו הוא גם יחד עם שתי נשותיו. כל אחת מהנשים מתגוררת בדירה נפרדת, ואילו יתר הדירות מושכרות, ומן הסתם התובע הוא אשר מקבל את שכר הדירה, כבעלים על הנכס.ו

12. על פי סע' 9 לחוק הבטחת הכנסה, יש להביא בחשבון הכנסה מכל נכס שבבעלות התובע גימלה. מכלל נכס הוצא זכות החזקה במקרקעין "המשמשים למגורי הזכאי..." במקרה דנא, טוען התובע כי שתי הדירות, אשר גרות בהן שתי נשותיו, אינן נכללות במסגרת ה"נכסים" שיש לו. המוסד לביטוח לאומי לא התייחס לשאלה האם, לצורך חוק הבטחת הכנסה,יש לראות את התובע כמי שמתגורר בשתי הדירות של נשותיו, ועל כן יניח בית הדין כי בנסיבות אלו אין המוסד לביטוח לאומי עומד על כך לראות את שתי הדירות במסגרת נכס.נ

13. אחרת היא לגבי שתי הדירות התחתונות והמחסנים. אותם יש לראות כ"נכס" של התובע, ויש לייחס לו הכנסה בהתאם להכנסה אשר הוא מקבל בפועל או אשר יכול היה לקבל, או, לחילופין, לייחס לו הכנסה של 8% לשנה של השווי של הנכסים.ב

14. המוסד לביטוח לאומי לא הביא ראיות לא לגבי ההכנסה ולא לגבי השווי. אולם, גם אם אין ראייה ישירה לגבי השווי מפי שמאי מוסמך, קיימת מעין "הודעת בעל דין" של התובע לגבי השווי. התובע טען כי הוא מכר את שתי הדירות התחתונות והמחסנים במחיר של 50000 דינר בשנת 1995. על כן, יש לייחס לו נכס בשווי של 50000 דינר (כפי שהיה היה בעת הגשת התביעה לגימלה) וממנו לייחס לתובע הכנסה של 8% לשנה.ו

15. התובע הודה כי הוא מקבל שכר עבודה, כאימאם של מסגד, בסך של 440 דינר לחודש. עולה איפוא, כי סכום ההכנסה בתוספת סכום ההכנסה הרעיונית דלעיל, עולה על סכום הגימלה, ועל כן לא נשאר סכום לשלם לתובע.נ

16. עוד עולה, מעדותו של גרושתו של התובע, וכן מעדותו של בנו, כי לתובע דירה בשכונה האמצעית. התובע טוען כי דירה זו הועברה לגרושתו בעת הגירושין, אולם אין כל ראיות לכך. גרושתו של התובע מתגוררת יחד עם ילידה, והיא טוענת כי אין לה דירה.ב

17. התובע לא גילה למוסד לביטוח לאומי כי יש לו דירה נוספת בשכונה האמצעית. נכון הוא כי אין ראיות לגבי גורל דירה זו -- אם היא שכורה או מה שוויה, אולם עצם אי- הגילוי מביא לדחיית התביעה לגימלה, כפי שיובהר להלן.ו

18. עוד טוען המוסד לביטוח לאומי כי התובע קבל ירושה מאמו אשר לא גילה אותה. אין ראיות חותכות לגבי זכויות התובע מירושת אמו, אם כי אחיו סיפר כי ניתן לותבע סכום של 5000 דינר. התובע מסכים כי הובטח לו סכום זה אולם טוען כי לא קבלו. בהעדר ראיות חותכות, אין ביתה דין יכול לקובע כי התובע קבל את הסכם שהובטח, או כי יש לו זכויות אחרות בירושת אמו.נ

19. סע' 19 לחוק הבטחת הכנסה קובע כדלהלן:

(א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי -

(1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;

(2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין;

(3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש.

(ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי-מתן הגימלה.ב

20. כבר נפסק כי סירוב לדווח על הכנסות בן זוג מהווה הצדקה לדחיית תביעה. כל שכן, במקרה דנא, כאשר התובע, במודע, הסתיר מהמוסד לביטוח לאומי את הרכוש הרב שיש לו, ראוי לדחות את תביעתו לגימלה. המבקש גימלת הבטחת הכנסה חייב לפעול בתום לב ובגילוי מירבי כלפי המוסד לביטוח לאומי, כי הרי, בדרך כלל, כל המידע על רכושו והכנסותיו נמצאים אצלו ולא אצל המוסד לביטוח לאומי. מקום שתובע גימלה מפר את חובתו, ומסתיר במכוון רכוש השייך לו, קיימת הצדקה, לא רק לדחות את תביעתו, אלא גם לחייבו בהוצאות משפט, כיוון שהוא ניסה לקבל גימלה במרמה.ו

21. התוצאה היא כי בית הדין דוחה את התביעה. התובע ישלם למוסד לביטוח לאומי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון