להלן דוגמא להסכם שכר טרחה עם עורך דין: ## הסכם שכר טרחה - דוגמא## בין: שם: ______ ת.ז. ______ כתובת: ______ טלפון ______ (להלן: "הלקוח") מצד אחד לבין: עורך דין X (להלן: "עוה"ד") מצד שני 1. הלקוח פנה לעוה"ד בעניין: ______ 2. במסגרת העניין האמור לעיל, עוה"ד יעניק טיפול משפטי בנושאים הבאים: א. עריכת פגישת ייעוץ עם הלקוח; ב. ניהול מו"מ עם הצד שכנגד; ג. הגשת כתבי הטענות לבית המשפט; ד. ניהול הליכים מקדמיים; ה. הכנת תצהירים; ו. ניהול הליך ההוכחות; ז. הגשת סיכומים; 3. השירות אינו כולל טיפול בעניינים הבאים: ______ 4. שכר הטרחה עבור השירות האמור בסעיף 2 לעיל ישולם בשיעורים כדלקמן: ##שכר טרחה בסיסי: ## א. עבור הטיפול האמור בסעיפים א-ב - סך בשקלים בסך - ______ ₪ בתוספת מע"מ. ב. עבור הטיפול האמור בסעיפים ג-ה סך בשקלים בסך - ______ ₪ בתוספת מע"מ. ג. עבור הטיפול האמור בסעיפים ו-ז סך בשקלים בסך - ______ ₪ בתוספת מע"מ. ##שכר טרחה המותנה בתוצאות:## א. כאשר התיק נסגר בפשרה ללא הגשת תביעה: __% (במילים: __ אחוזים) בתוספת מע"מ מהסכום שהוסכם לשלם. ב. כאשר הוגשה תביעה: __% (במילים: __ אחוזים) בתוספת מע"מ מהסכום שנפסק. ##שכר טרחה עבור דיונים:## בנוסף, עבור כל דיון בבית משפט תשולם תוספת בסך _ ₪. בתוספת מע"מ לכל דיון. 5. היה ומסיבה כלשהי יבקש הלקוח להפסיק את הטיפול בתיק, יהיה זכאי עוה"ד לשכ"ט בשווי של __₪ בתוספת מע"מ. ##כללי## 6. שכר הטרחה אינו כולל _______. 7. סעיף 4 להסכם זה הינו סעיף יסודי והפרתו תיחשב כהפרה יסודית של ההסכם. ##להלן סקירה משפטית בנושא הסכם שכר טרחה:## ככלל ראוי שהסכמי שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו יערכו בכתב, וכבר העיר בית המשפט העליון פעמים רבות כי יש לזקוף לחובתו של עורך הדין את העדרו של הסכם בכתב (ראה ע"א 9282/02 הנ"ל, עמ' 31; דניאל פרידמן "שכר טרחה ראוי לעורך דין" המשפט ב 105 (תשנ"ה); רע"א 4723/05 לוי נ' ברוש (ניתן ביום 12/9/05)). עם זאת העדרו של הסכם בכתב אינו מונע מהצדדים להוכיח בראיות את המוסכם. גם אם לא הושגה הסכמה על כל פרטי ההסכם ניתן להשלים את החסר. כך למשל סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". תכלית הוראה זו הינה כי אדם זכאי לשכר עבור שירותיו, שאחרת יצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ע"א 136/92 הנ"ל, עמ' 125; ע"א 9282/02 הנ"ל, עמ' 27). לפיכך רשאי עורך דין להציג ראיות על השכר שהוסכם, אם הוסכם בעל פה, או על השכר הראוי והנהוג בגין השירותים שהוענקו על ידו, אם לא הושגה הסכמה. מערכת היחסים שבין עורך דין ללקוחו מושתתת על קיומו של חוזה ולפיו מתחייב עורך הדין להעניק שירותים ללקוח תמורת שכר (ראה ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4) 446, 462 (1990) ). בהסכם כזה מסכימים הצדדים על טיבם והיקפם של השירותים המשפטיים אותם יעניק עורך הדין ואת השכר שישולם לו. שכר טרחה יכול להשתלם על פי מחיר כולל מוסכם מראש, על פי פעולות שינקטו, על בסיס שעות עבודה שיושקעו בתיק או בכל דרך אחרת כפי שיחפצו הצדדים. לעיתים, בסוגים מתאימים של שירותים משפטיים, נוהגים הצדדים לקבוע את שכר טרחת עורך הדין כאחוז מסכום שיקבל הלקוח (למשל בתביעות לפיצויים) או אחוז משווי העסקה. דומה שאין חולק כי בעסקאות מקרקעין רבות נהוג לקבוע ששכרו של עורך הדין יחושב כאחוז מוסכם משווי העסקה (ראה סעיף 84(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; ע"א 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 122 (1993); ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5) 20 (2004)). עורך דיןחוזהשכר טרחת עורך דיןשכר טרחההסכם שכר טרחה