הפחתת פיצויי פיטורים עקב גניבה ממעביד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויי פיטורים מופחתים עקב גניבה ממעסיק: 1. הנתבעת מפעילה מלון בעיר נתניה. התובעת עבדה אצל הנתבעת כשמונה שנים עד שפוטרה על רקע טענות של הנתבעת כי התובעת גנבה מזון ממטבח המלון. השאלה שבפנינו היא האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת או שמא יש לשלול את פיצויי הפיטורים, לפי סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 וכן יש לשלול את תמורת ההודעה המוקדמת. 2. להלן העובדות העולות מהראיות ומעדויות הצדדים: א. התובעת עבדה אצל הנתבעת החל מיום 1.7.03 ועד פיטוריה ביום 12.7.11. ב. התובעת עבדה כעובדת שעתית בהיקף משרה חלקי ומשתנה. על פי תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה, שכרה האחרון של התובעת היה 22.10 ₪ לשעה. ג. ביום 12.7.11 נמסר לתובעת מכתב בנוסח זה (ת/1): "הנדון: הפסקת עבודה בעקבות עבירת משמעת חמורה (גניבה), אנו נאלצים להפסיק את עבודתך במידי". ד. מהעדויות ששמענו עולה כי ביום ו', בחודש יולי 2011, התובעת סיימה את המשמרת, כאשר מנהל המלון, מר סטיב זיבי, קרא לה למשרדו. מנהל המלון ביקש מהתובעת להוציא את כל תכולת התיק והתובעת הוציאה מתיקה בין השאר מספר ביצים, מספר חבילות של גבינה צהובה וכן מספר לחמניות. בעניין זה העידו הן מנהל הנתבעת וגם הגב' רינה עובדיה, שעבדה בקבלה באותו יום. ה. מאחר שהנתבעת מפעילה מלון, חלות על הצדדים הוראות תקנון העבודה בענף המלונאות (פסטרנק "הסכמים קיבוציים", מהדורת 2011, חוצץ 12.4.1. עמוד 6). 3. לטענת התובעת, היא סברה שמאחר ששווי הארוחות מנוכה משכרה, והיא לא הספיקה לאכול באותו יום, היתה רשאית לקחת מספר פריטי מזון. לא היתה לתובעת כוונה לגנוב ולכל היותר היתה כאן עבירת משמעת שאינה מצדיקה שלילת פיצויי פיטורים. 4. לטענת הנתבעת, התובעת גנבה מוצרי מזון מהמטבח, התובעת מסרה מספר גירסאות בניסיון להסביר את נוכחות מוצרי המזון בתיקה וברור מכל ההסברים שאינם אמת. לפיכך עמדת הנתבעת היא שעובד שגנב ממעבידו אינו זכאי לפיצויי פיטורים. 5. הוראות החוק הרלוונטיות לעניינו, הן סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים) וסעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 (להלן - חוק הודעה מוקדמת). בסעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים נקבע: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד - ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד." בסעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת נקבע - "הוראות סעיפים 2 עד 7 לא יחולו - (2) על מעביד, בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי" 6. בתקנון העבודה בענף המלונאות נקבע- "7. עונשין 7.1 עבר עובד על אחת מתקנות תקנון זה - באים בחשבון הקנסות והעונשים כדלקמן: 7.1.1 התראה בכתב 7.1.2 קנס כספי עד לשיעור של חצי יום עבודה 7.1.3 הפסקת עבודה ללא תשלום עד יומיים. 7.2 עבר עובד על תקנון זה על ידי: 7.2.1 אי ציות להוראות ההנהלה או הפרת משמעת; 7.2.2 עזיבת מקום העבודה באמצע יום העבודה בלי רשות ובלי סיבה מספקת; 7.2.3 חיסורים בעבודה בלי רשות ובלי סיבה מספקת; 7.2.4 הכאות בבית המלון 7.2.5 באים בחשבון קנסות ועונשים כדלקמן: 7.2.5.1 קנס כספי; 7.2.5.2 הפסקה זמנית של עבודה ללא תשלום; 7.2.5.3 פיטורים רגילים בהודעה מוקדמת ומתן פיצויים. 7.3 הורשע עובד בדין על ביצוע עבירה פלילית או הודה בביצוע עבירה שיש בה משום השלכה שלילית במקום העבודה או הוכחה אשמה חמורה כנגד עובד כגון: 7.3.1 אי ציות להוראות ההנהלה או הפרת משמעת חמורה; 7.3.2 הכאות בבית מלון במקומות המיועדים לאורחים או מריבות קולניות בין העובדים, אשר גרמו לתוצאות חמורות. 7.3.3 גניבה או חבלה במזיד; 7.3.4 קלקול חומרים, מכשירים או מכונות במזיד; 7.3.5 עבודה במקום אחר בלי רשות בכתב מאת ההנהלה; 7.3.6 בזבוז חומרים בזדון ולקיחת מזון ללא רשות; 7.3.7 מסירת סודות עסקיים 7.3.8 הורדת התפוקה במזיד או פגיעה במהלך התקין של העבודה 7.3.9 באים בחשבון העונשים הבאים: 7.3.9.1 הפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום; 7.3.9.2 פיטורים ללא הודעה מוקדמת 7.3.9.3 פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים 7.4 הישנות עבירה על התקנון תגרום להחמרת העונש או הקנס." בענייננו, מדובר בעבירה לפי סעיף 7.3.6 סיפא לתקנון העבודה בענף המלונאות (הודגש לעיל). 7. נטל ההוכחה כי נתקיימו נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת מוטל על המעסיק (דב"ע ל/3-6 שמואלי - שרייר, פד"ע א 69 (1970); דב"ע שן/3-119 עיתונות מקומית בע"מ - אשר בן עמי, פד"ע כב 303 (1990)). בנוסף, כאשר נטענת נגד העובד טענה כי ביצע מעשה בעל אופי פלילי, נדרשת מידת הוכחה מוגברת, מעבר למידת ההוכחה הרגילה הנדרשת בהליך אזרחי (דב"ע (ארצי) נה/3-60 חמיד - הלמן, (5.7.95); ע"ע (ארצי) 1079/04 מרכולית כוכב בע"מ - עיזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל, (24.4.06) והאסמכתאות שם). עוד נפסק כי "הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי 'שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר' (ע"ע 1126/00 מלון עציון בע"מ - אביעזר שרוני, ניתן ביום 22.10.02); באשר 'הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש' [דב"ע לא/3-3 רים בע"מ - ניסים יוסף, פד"ע ב 215,219]. התכלית שבשלילת פיצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע; ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. בשלילת פיצויי הפיטורים, מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו 'מהתנהלותו הפסולה של העובד, [עע60/06 תמר מייזר (בבלויביץ) - צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ, 30.10.06]." (ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ - צ'רניאקוב, (31.5.07)). 8. לאחר ששמענו את העדויות, אנו סבורים כי יש לדחות את גרסת התובעת לפיה נטילת מוצרי המזון נעשתה בטעות ולכל היותר מדובר בהפרת הוראות המעביד. ראשית, התובעת עצמה העידה שבעבר כאשר לא הספיקה לאכול, היא לקחה לחמנייה עם ריבה כדי לאכול בדרך ומעולם לא לקחה מוצרי מזון ושמה אותם בתיק (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 21-22). עדות זו עומדת בסתירה לטענה שהיא סברה שמאחר שמורידים לה מהמשכורת את שווי הארוחות, והיא לא הספיקה לאכול באותו יום, היתה רשאית לקחת מספר פריטי מזון. זאת ועוד, עדות התובעת לפיה פלוני שם את המצרכים בתיקה ולא היא לקחה אותם (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 17 ועמוד 3, שורות 13-14), אינה הגיונית ואינה מהימנה. בנוסף, גרסת הנתבעת נתמכת בעדותה המהימנה של הגב' רינה עובדיה, אשר עבדה במלון בקבלה ולא היתה עדה לאירוע עצמו, אלא הוזמנה לחדר המנהל לאחר שהתובעת הוציאה את פרטי המזון מהתיק, וראתה את הפריטים עצמם (ר' עמודים 3-4 לפרוטוקול). גם העובדה שתגובתה של התובעת למציאת הפריטים בתיקה היתה על פי גירסתה "אמרתי שאני מצטערת, שזו פעם ראשונה" (עמוד 3, שורות 21-22 לפרוטוקול), מעידה על הבנה שמדובר במעשה אסור. מעבר לכך, גם מנהל הנתבעת העיד דברים דומים ביחס לתגובתה של התובעת לחשיפת מצרכי המזון בתיקה (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 5-7). 9. משהגענו למסקנה כי התובעת נטלה את מצרכי המזון מהמלון ללא רשות, יש לפנות לתקנון העבודה בענף המלונאות ולבחון את הסנקציה המתאימה. כאמור, המעשה שהתובעת ביצעה הוא "לקיחת מזון ללא רשות" (סעיף 7.3.6 לתקנון). הסנקציות שנקבעו בתקנון בגין מעשה זה הן - "7.3.9.1 הפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום; 7.3.9.2 פיטורים ללא הודעה מוקדמת 7.3.9.3 פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים" רק שתי הסנקציות האחרונות - פיטורים ללא הודעה מוקדמת או פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים, הן הרלוונטיות, וזאת לאחר שהתובעת פוטרה. 10. בדב"ע לז/ 3-33 חברת נוימן, ברזל לבניה 1974 בע"מ - מסארווה, פד"ע ח 315 (1977), בו נדונו הוראות זהות (אם כי מתוך ההסכם הקיבוצי בענף המתכת), נפסק - "היש להבין מהדיבור 'ללא פיצויים' ששתי אפשרויות בלבד קיימות - בבחינת הכל או לא כלום? שלילת מלוא פיצויי הפיטורים או תשלומם המלא - או שמא גלומה, בתוככי ההוראה, גם הסמכות לשלול חלק מפיצויי הפיטורים?... קשה לפרש את הדיבור 'ללא פיצויים' בגדר הוראה עונשית, בדרך אחרת מאשר כהתוויית גבול עליון לסמכות הענישה, גבול שאינו דוחה אפשרויות של עונשי ביניים, לפי שיקול דעת." 11. בשאלה מהם השיקולים שעל בית הדין לשקול בשאלה האם יש לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים, נפסק בע"ע (ארצי) 214/06 שהוזכר לעיל: "בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים, ייתן דעתו לתכלית החוק ויאזן בין השיקולים הנדרשים לעניין בנסיבות המקרה, לרבות השיקולים להלן - השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך; היקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המועצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד אמון; השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה; השיקולים לקולא - אופן ביצוע העבודה במהלך תקופתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה בצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו." 12. בענייננו, הנתונים הבאים שוקלים לזכות התובעת: הותק של התובעת במקום העבודה (שמונה שנים), העובדה שמדובר במקרה חד פעמי, מוצרי המזון שניטלו מהמלון הם מוצרים בסיסיים שערכם כנראה אינו עולה על 100 ₪ (ר' עדות מנהל המלון בעמ' 5 לפרוטוקול, שורות 15-25) וכן עצם הפיטורים מהווים "ענישה" כשלעצמם. מאידך גיסא, אין להתעלם כליל מחומרת מעשי התובעת. בשל הנימוק האחרון, איננו מקבלים את עמדת התובעת לפיה היא זכאית למלוא פיצויי הפיטורים. 13. בשוקלנו את מכלול הנסיבות, כמפורט לעיל, בשים לב לנתוני השתכרותה, כעולה מתלושי השכר ומטיעוני הצדדים, אנו סבורים כי יש להפחית את פיצויי הפיטורים לתובעת לסכום של 13,000 ₪. מאחר שמטיעוני הצדדים עולה כי אין מחלוקת שחלק מכספי הפיצויים לתובעת הופקדו בקרן פנסיה, מובהר כי על הנתבעת לשחרר לזכות התובעת את כספי הפיצויים בקרן הפנסיה ולהשלים את פיצויים הפיטורים עד לסכום של 13,000 ש"ח. הסכום הנפסק ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק אם לא ישולם תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין. 14. בהתאם להוראות תקנון העבודה, הקובע כי במקרה של לקיחת מזון ללא רשות, עובד שפוטר לא יהא זכאי להודעה מוקדמת, התביעה לתמורת הודעה מוקדמת נדחית. למעלה מהצריך נעיר כי גם לפי ההלכה הפסוקה, התובעת אינה זכאית בנסיבות אלה לתמורת הודעה מוקדמת (דב"ע מב/ 3-32 מזריב - ליבליך, פד"ע יד 258 (1983)). 15. סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי. הנתבעת תשחרר לתובעת את כספי הפיצויים שנצברו לזכותה בקרן הפנסיה ותשלם לה השלמת פיצויי פיטורים עד לסכום של 13,000 ₪ (כולל כספי הפיצויים בקרן). סכום זה או חלקו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק אם לא ישולם לתובעת או ישוחרר לזכותה, לפי העניין, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין. מאחר שהתביעה התקבלה בחלקה, אין צו להוצאות. 16. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 15 ימים מקבלתו. פיצוייםגניבה ממעבידפיטוריםפיצויי פיטוריםשלילת פיצויי פיטורים (חשד לגניבה)