לטענת התובע (בעל הדירה), הנתבעת (שוכרת) אינה מאפשרת לו להכנס לדירה על מנת לבצע בה תיקונים, ולפתור בעייה של רטיבות אצל השכנה המתגוררת בקומה אשר מתחת לדירה.  קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שוכר שלא נותן למשכיר להיכנס לדירה: התובע הנו הבעלים של דירה ברח' האנפה 309/35 בירושלים. את הדירה השכיר התובע לנתבעת, וזאת בהתאם לחוזה שכירות שנערך ונחתם ביניהם ביום 27.4.02. תקופת השכירות היא מיום 1.5.02 ועד ליום 31.4.03. דמי השכירות אשר עליהם הוסכם הם ערכם בשקלים של 390 דולר. לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות מאז חודש דצמבר 2002. עוד לטענתו הנתבעת אינה מאפשרת לו להכנס לדירה על מנת לבצע בה תיקונים, ולפתור בעייה של רטיבות אצל השכנה המתגוררת בקומה אשר מתחת לדירה. לאור זאת מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם את דמי השכירות עד תום תקופת השכירות וכן להורות על פינוי התובעת מהדירה. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו היא מודה כי לא שילמה דמי שכירות החל מחודש דצמבר 2002. לטענתה, היא הסכימה לשלם את דמי השכירות עבור חודש דצמבר, בקיזוז סכומים המגיעים לה מהתובע, אלא שהתובע לא הסכים לקבל את הסכום שהיא הסכימה לשלם, ובחודש ינואר, לא הגיע התובע לקבל את דמי השכירות. במהלך הדיון אשר התקיים בפני ביום 25.3.03 התברר כי הנתבעת לא שילמה דמי שכירות גם עבור החודשים פברואר ומרץ. יחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, בה היא טענה כי התובע לא תיקן את הליקויים בדירה, והשאיר אותה להתגורר בתנאים לא ראויים, ובכך הפר הוא את ההסכם. בנוסף, טענה הנתבעת כי על התובע לשלם לה פיצוי בגין ההפרש בין שכר הדירה עם ליקויים ושכר הדירה ללא ליקויים, הפרש אותו היא מעריכה בסכום של 190 דולר לחודש. הנתבעת העידה כי: "היו הסקות בבית שלא עבדו, ביקשתי ממנו לסדר את זה והייתה גם בעיה של נזילת מים, התובע עזב וטרק את הדלת..." וכן: "...התחלתי לשים ספות מאחורי השקעים כדי להגן על הילדים. בהתחלה כשנכנסתי היו כתמים של רטיבות, תריסים ורובה במס' מרצפות ואני טיפלתי בזה והבאתי פועל ערבי כדי שזה יהיה זול." הנתבעת הביאה פועל שתיקן, אך את עלות התיקון קיזזה מדמי השכירות, כך שהתובע הוא שנשא בעלות זו. הנתבעת לא הסבירה מדוע לא ביקשה מאותו פועל לתקן גם את השקעים. אשר לבעיית הרטיבות, מהמסמך נ/8 שהגישה הנתבעת עולה כי שני הצדדים היו ערים לבעיית הרטיבות כאשר שכרה הנתבעת את הדירה, וכי לא מדובר היה בבעיה אותה ניסה התובע להסתיר. מעדות הנתבעת עולה כי בעיית הרטיבות החלה בחודש נובמבר. עפ"י סעיף 7 (א) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971: "המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שברשותו המשמש את המושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות (להלן - פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים, תשכ"ז-1967, או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר." עפ"י סעיף 9 לחוק השכירות והשאילה, העוסק בתרופות השוכר בשל אי התיקון: "(א) לא תיקן המשכיר את הפגם תוך זמן סביר לאחר שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר - (1) לתקן את הפגם ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות; (2) להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה." אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה התובע, כבעל הדירה, אחראי כלפיה לטפל בבעיית הרטיבות, וכי היא זכאית לפיצוי, בדרך של הפחתת דמי השכירות, בגין התקופה אשר בה התגוררה בדירה, עם הקירות הרטובים, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה. עם זאת אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה פחת שווי השכירות בסכום של 190 דולר לחודש. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתמונות המתארות את מצב הרטיבות בדירה, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע דמי שכירות עד תום תקופת השכירות, כמפורט להלן: א.      עבור החודשים דצמבר וינואר, לפי שער דולר של 4.73 - 3,690 ₪. ב.      עבור חודש פברואר 2003, לפי שער דולר של 4.814 - 1,877 ₪. ג.        עבור חודש מרץ 2003, לפי שער דולר של 4.81 - 1,876 ₪. ד.      עבור חודש אפריל 2003, לפי שער דולר של 4.658 - 1,817 ₪. כמו כן על הנתבעת לשלם לתובע עבור הפיקדון לעיריית ירושלים 310 ₪. סה"כ על הנתבעת לשלם לתובע סכום של 9,570 ₪. מסכום זה זכאית הנתבעת לקזז בגין בעיית הרטיבות, אשר החלה, לפי עדותה בחודש נובמבר, סכום כולל של 1,000 ₪. כמו כן זכאית הנתבעת לקזז מדמי השכירות את עלות תיקון ההסקה בסך 236 ₪ והמחיר ששילמה הנתבעת בגין חשבון המים הגבוה עקב הפיצוץ בצינור הראשי בסך 250 ₪. סה"כ זכאית הנתבעת לקזז מדמי השכירות 1,486 ₪. אני מחייבת, אפוא, את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 8,084 ₪. אוסיף כי לא ברור מדוע לא שילמה הנתבעת לתובע את דמי השכירות אשר לא היו שנויים במחלוקת בסך של 200 דולר לחודש. כמו כן לא ברור מדוע לא עזבה הנתבעת את הדירה אם המצב בה אכן היה, כטענתה, לא ראוי למגורים. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות משפט של התובע בסך של 650 ₪.  מקרקעיןשכירות