קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוב על עבודות תפירה: התובע, בעלים של מתפרה, הגיש תביעה כנגד הנתבעת, חברה בע"מ, המשווקת ביגוד בחנויות שבבעלותה.  בחודשים אפריל-מאי 2002 ביצע התובע, על פי הזמנת הנתבעת, עבודות תפירה של מכנסיים וחצאיות. בגין העבודות התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 8,454 ₪.   התובע ביצע את העבודות וסיפק לנתבעת את הסחורה.   לאחר שחלף מועד התשלום, טענה הנתבעת לליקויים בסחורה ולנזקים שנגרמו לה עקב כך, לרבות עקב איחור בהספקת הסחורה, ועל כן סירבה לשלם לתובע את התמורה המוסכמת.   בנסיבות אלה הגיש התובע את תביעתו זו.   עד כאן טענות התובע בכתב תביעתו.   הנתבעת הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד. לטענת הנתבעת, הוסכם בין הצדדים, שמשך התפירה לא יעלה על 10 ימים מיום מסירת ההזמנה לנתבע, ולא יאוחר מסוף חודש אפריל 2002.   הנתבעת הבהירה לתובע, חזור והבהר היטב, שלוח הזמנים שמתחייב חיוני מאחר ופרטי הלבוש שהוא מקבל עליו את תפירתם, הינם חלק מחליפה שחלקיה האחרים כבר נתפרו על ידי אחר וכי חליפה זו נועדה להיות משווקת לחנויות הנתבעת, לא יאוחר מה-1.5.02 - כשבועיים לפני חג השבועות, שעתיד היה לחול ב-16 לחודש זה. החליפה אמורה היתה להיות מערכת הביגוד המרכזית בהיצע החנויות להן היא נועדה.   כן התחייב התובע להציג לאישור הנתבעת דגם תפור מכל פריט שתפירתו הוזמנה אצלו, בתוך כ-48 שעות ימי עבודה, לאישור טיב העבודה ועריכת מקצה שיפורים ככל שיידרש. התובע הודיע לנתבעת, כי יוכל לעמוד ולקיים את מלוא התחייבויותיו כלפי הנתבעת.   לטענת הנתבעת, התובע, חרף פניותיה החוזרות ונשנות , לא הציג בפניה את הדגמים לאישורה, ורק ביום 14.5.02, למעלה משבועיים לאחר המועד שנקבע, העביר התובע לנתבעת את יתרת הסחורה.   כן טענה הנתבעת, כי העבודה בוצעה ברשלנות, דבר שחייבה להשקיע זמן רב בתיקונה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי כתוצאה מהפרת התחייבותו של התובע כלפיה, נגרמו לה נזקים בסך של 8,000 ₪ בגין תיקון הפגמים, 20,000 ש"ח בגין האחור שנגרם בפתוח הדגמים החדשים ושיווקם לחנויות וכן אובדן רווחים בסך של 138,000 ₪ בגין העובדה שנאלצה למכור חלק מהסחורה במחיר נמוך בהרבה מזה שהתכוונה למוכרו.   הנתבעת העמידה את תביעתה שכנגד על סך של 16,700 ₪.   עד כאן טענות הנתבעת בכתב הגנתה ובכתב תביעתה שכנגד.   התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד וטען, כי הנתבעת העלתה לראשונה את הטענה כי קיימים פגמים בסחורה, רק לאחר שחלף המועד לביצוע התשלום. פניות התובע לנתבעת לאפשר לו לתקן את הפגמים הנטענים ו/או לבחון את אותם פגמים, לא נענו. התובע הכחיש את טענות הנתבעת ולפיהן הסחורה היתה חלק מחליפה, ודחה את טענותיה באשר לאיחור בהספקת הסחורה. התובע הוסיף וטען, כי הנתבעת הציעה לשלם לו כמחצית מהתמורה המוסכמת וכי באם אכן היה נגרם לה נזק בסך של 166,000 ₪, היא לא היתה מסכימה לשלם לו מאומה.   עד כאן טענות התובע בכתב הגנתו לתביעה שכנגד.   בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ונציג הנתבעת מר גיורא אלוני.   מר אלוני הציג בפני מספר זוגות מכנסיים בהם אכן נראה פגם, לא מהותי, בכיס הפנימי של המכנסיים, פגם אשר הנתבע טען כי אינו באחריותו. באשר לכיס החיצוני, טען הנתבע כי הבד הוא מסוג פשתן ולכן הוא נראה מקומט. כן מסתבר כי הבדים סופקו לתובע כשהם גזורים וכל שהיה על התובע לעשות הוא לתפור את חלקיהם למכנסיים וחצאיות.   הנתבעת לא הציגה בפני כל ראייה באשר לנזקים שנגרמו לה, לטענתה, ובאשר לתמורה ששולמה לה על ידי לקוחותיה.   לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הוכיחה כי התובע לא עמד בהתחייבויותיו כלפיה. הנתבעת לא הציגה כל פנייה שנעשתה לתובע בדרישה כי יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בין הצדדים, כטענתה, או כל ראיה באשר ללוחות הזמנים עליהם הוסכם. הנתבעת לא אפשרה לתובע לתקן את הפגמים בעצמו, אם וככל שהיו פגמים שכאלה, ואף לא הציגה בפניו את הסחורה הפגומה, מעבר למכנסיים שהוצגו בפני ואשר לא התרשמתי כי המדובר בפגם מהותי.כמו כן, לא שוכנעתי כי פגם זה הינו באחריות התובע.   התביעה שכנגד הוגשה, להערכתי, כמשקל נגד לתביעת התובע ואם אכן היה לה בסיס כלשהו, יש להניח כי הנתבעת היתה עותרת לפיצול תביעתה ומגישה את יתרתה בבית משפט השלום.     אין זה סביר בעיני כי באם אכן היה נגרם לנתבעת נזק כה ניכר, כטענתה, היא היתה נאותה לשלם לתובע מחצית מהתמורה שהוסכמה בין הצדדים, ומוותרת על תביעתה בגין הנזקים שנגרמו לה.   אשר על כן אני מקבל את תביעת התובע במלואה ודוחה את תביעתה שכנגד של הנתבעת.   אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 8,454 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 20.6.02 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך כולל של 1,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   רשות ערעור תוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי.תפירהסחורהחוב