חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש:

1. המשיב דחה תביעת המערערת לפיצוי נזק עקיף בגין נזקי מלחמת לבנון השניה, לפי מסלול מחזורים לקבלנים. ערר שהוגש לועדת ערר לפי חוק מס רכוש לא הביא לשינוי התוצאה.

לפני ערעור על פי תקנה 12א' לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973, על החלטת ועדת הערר.

2. בערעור נטען, כי טעתה הועדה (והמשיב לפניה) בכך שלא הביאה בחשבון בחישוב המחזור לשנת 2005, עסקה בין המערערת לבין חברה קשורה אליה, על סך 9,853,333 ₪ (להלן: העסקה הפנימית). מדובר בעסקה עם חברת מירית הנדסה בע"מ, שהיא בעלת מניות המערערת יחד עם חברת יובל הנדסה תעשיות (1992) בע"מ. באופן זה המחזור החודשי הממוצע לשנת 2005 הועמד על ידי המשיב על 115,913 ₪, ונוצר מצב לפיו הפרש המחזורים היה שלילי, דבר ששלל את הזכות לפיצוי. יצוין כי, על-פי תקנה 1(ג)(4)(ה) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), "הפרש המחזורים הוא ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש אוגוסט 2005 לבין מחזור עסקאותיו בחודש האמור בשנת 2006".

3. המערערת רשומה במע"מ באיחוד עוסקים ביחד עם ארבעה עוסקים נוספים, שאחת מהן היא מירית הנדסה בע"מ, החברה עמה נעשתה העסקה הפנימית. בעלי המניות הרשומים בחברת מירית הנדסה הם המערערת וחברת יובל הנדסת תעשיות (1992) בע"מ. אין מחלוקת, כי המערערת היא חברה העוסקת בבניה, וחברת מירית הנדסה עוסקת בשיווק הדירות.

4. ועדת הערר ציינה, כי על פי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), תשס"ו-2006, המחזור שיחושב לצורך קביעת הפיצוי הוא מחזור העסקאות שמדווח לשלטונות מע"מ, כנקבע בתקנה 1(ג)(4)(ה), ולענייננו, כך גם על פי ההסדר ההסכמי שהתייחס ספציפית לפיצוי לקבלנים, כעולה מקווי ההנחיה לפיצויים לקבלנים הנסמכים על ההסדר ההסכמי. בסעיף 3 לקווי ההנחיה נקבע, כי "בכל החישובים יילקח בחשבון מחזור העסקאות בהתאם לדיווחי הניזוק לצרכי מע"מ".

5. המערערת אינה חולקת על כך שהעסקה עם מירית הנדסה לא נכללה במחזור העסקאות המדווח למע"מ, אלא נסמכת בערעור על שיקוליי מהות, כגון מטרת הפיצוי והמהות הכלכלית של העסקה שלא הובאה בחשבון. לדבריה, במהות אין כל שוני בין מתן שירותי בניה לחברה קשורה לבין מתן שירותי בניה לחברה לא קשורה. התמורה המתקבלת בשני המקרים הינה בגדר מחזור החייב במס. לשיטת המערערת, העובדה ששירותי הבניה ניתנו לחברה קשורה לא צריכה להביא לגישה שונה.
לכן, לשיטת המערערת, שגה המשיב וכן שגתה הועדה בסמכה ידה על עמדתו, לפיה נוטרלה העסקה הפנימית, זאת, מאחר שלדבריה מבחינה כלכלית מדובר בהכנסה של המערערת לכל דבר ועניין.

המערערת טוענת, כי ההכנסה נשוא המחלוקת בסך 9,853,333 ₪ הינה הכנסה אמיתית ולא מדומה, ושלם לגביה המס המתחייב על פי החוק, ומוסיפה, כי לא ברור מדוע ייגרע חלקה של הכנסה זו מכלל ההכנסות ומדוע לא תובא בחשבון לצורך חישוב הפיצוי. ב"כ המשיב מדגיש מנגד, כי המשיב אינו טוען כי לא מדובר בעסקה אמיתית שהתבצעה בין המערערת לבין חב' מירית הנדסה, ואולם, לשיטתו, אי-הבאתה בחשבון במסלול המחזורים נובעת מלשון ההוראות הרלבנטיות ואינה פוגעת בתכליתן.

6. המערערת הציעה הסבר משלה לנוסח ההוראות (בתקנות ובקווי ההנחיה), המתייחסות מפורשות לדיווחי הנזק לצרכי מע"מ. לדבריה, עוסק רגיל מדווח בדו"ח התקופתי שלו על עסקאות ועל תשומות, והמס משולם על ההפרש ביניהם, הערך המוסף. כאשר מספר עוסקים נרשמים באיחוד עוסקים, לכאורה עליהם לדווח על מחזור העסקאות של כולם, ומאידך, הם מקזזים את מס התשומות של כולם. אשר לעסקאות בינם לבין עצמם – בעסקאות אלו היה אמור להופיע גם סכום העסקה של נותן השירות והמע"מ עליה, ובמסגרת התשומות היה אמור להופיע מע"מ התשומות בגין אותה עסקה ממש של מקבל השירות. יוצא שלעולם שני סכומים אלה יתקזזו ביניהם והסכום לתשלום של כלל העוסקים שנרשמו באיחוד עוסקים לא ישתנה. מטעם זה בלבד, טוענת המערער, "נקבע כי אין טעם להציג את העסקאות ביניהם כאשר כאמור, השורה האחרונה היא שהמס לתשלום לא ישתנה". לאור הסבר זה, המערערת מתארת את נוסח ההוראות כנובע משיקולים טכניים גרידא, כדבריה בסיכומים:

"אם כן, שיקולים טכניים של נוחות ופשטות הם העומדים ביסוד הוראות חוק מע"מ ותקנותיו בעניין זה, בעוד שמבחינה כלכלית ומשפטית, אין כל מקום לטעון כי לא היתה עסקה ולא יוצרו השירותים נשוא העסקה ...
מבחינה כלכלית ומשפטית, אין נפקא מינה האם מדובר בעסקה בין אותם צדדים או בעסקה עם צדדים שלישיים. לו המערערת היתה נותנת את שירותיה לצד ג', הרי שמבחינה כלכלית ומשפטית דבר לא היה משתנה. הערך הכלכלי של השירות היה נוצר באותו אופן ממש. אין כל הצדקה משפטית וכלכלית להבחין בין מצבים אלה".

7. גם אם הסבר זה להעדר דרישות הדיווח למע"מ, כאשר מדובר ב"עסקאות פנימיות" מהסוג הנדון הוא נכון – אין בו כדי לפתור את הבעיה בפניה ניצבת המערערת. הבעיה היא לשונן של ההוראות הרלבנטיות, המתמקדות בדיווח למע"מ.
המערערת מבקשת שבית המשפט יתעלם מנוסח ההוראה המפורשת המקימה את זכות הפיצוי. כאמור, ההוראה הרלבנטית עוסקת בעסקאות כפי שהן מדווחות למע"מ, ואינה עוסקת במחזור עסקאות או בהכנסה סתם. לפירוש שמבקשת המערערת לאמץ אין נקודת אחיזה בלשון, ועל כן, לא ניתן לקבלו.

8. כטענת ב"כ המשיב, גישה זו נובעת בבירור מפסיקת בית המשפט העליון, לפיה נקודת המוצא לפרשנות היא לשון החוק. אכן, על בית המשפט לבחור את הפרשנות המגשימה את תכלית החקיקה, אך זאת מבין מגוון האפשרויות הלשוניות.
כך, בע"א 8569/06 מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' אלברט אברהם פוליטי (תקדין), נאמר:
"חוק מס כמו כל חוק אחר יש לפרש על פי תכליתו. נקודת המוצא לפרשנות היא לשון החוק, כאשר מבין מגוון האפשרויות הלשוניות על בית המשפט לבחור את הפרשנות המגשימה את תכלית החקיקה. אכן, המשמעות המשפטית תיקבע על פי התכלית המונחת ביסוד החקיקה. עם זאת, יש לזכור כי 'גבול הפרשנות הוא גבול הלשון'" (ע"א 1900/96 טלמציו נ' האפוטרופוס הכללי).

בפסק דין אחרון זה, הפנה בית המשפט לדברי כב' השופט ברק (כתוארו אז), בד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו(3) 701, 710:
"אין השופט רשאי ... להגשים מטרה שאין לה אחיזה ולו הקלושה ביותר בלשון החוק, מלאכת הפירוש אינה מוגבלת אך למילים, אך המילים מגבילות את הפירוש".

ב"כ המשיב הפנה גם לע"א 3622/96 חכם נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נב(2) 638, בו נאמר:
"כל פרשן חייב להתחשב במגבלות הלשון, המשמעות המשפטית של הלשון אשר נועדה להגשים את התכלית המונחת ביסודה, חייבת להתיישב עם אחת המשמעויות הלשונית של הטקסט. אמת, המרכיב הלשוני אינו תנאי מספיק לפרשנות, אך הוא תנאי הכרחי לה" (שם, עמ' 646-647).

ובספרו פרשנות במשפט כרך שני (פרשנות החקיקה), כותב פרופ' ברק:

"לדעתי, את המשקל הרב יותר יש ליתן לתכלית החקיקה העולה מלשונה. חזקה על המחוקק שהביע את התכלית בלשון החקיקה" (שם, עמ' 749).

פרופ' ברק המשיך והדגיש שם, כי מתן משקל מכריע הגובר ללשון עולה בקנה אחד עם העקרונות החוקתיים של דמוקרטיה והפרדת רשויות, ועם הכח המיוחד של המחוקק במשטר דמוקרטי (שם, עמ' 751).

בהקשר דנן, המקור החוקי לפיצוי במסלול המחזורים הוא קביעת מחוקק המשנה, כי הפיצוי נגזר מהדיווחים למע"מ. ההסדר ההסכמי יצא גם הוא בהכרח מנקודת מוצא זו. המערערת מבקשת למעשה שבית המשפט יתעלם מהלשון. המערערת לא הראתה מהו הבסיס הלשוני לטענותיה בעניין התכלית. המערערת בסיכומיה מנסה לזמן את עקרונות הפרשנות העוסקים בהסכמים (בהישען על כך שמדובר בהסדר הסכמי), ובכללם העקרון לפיו: "בעימות בין לשון החוזה ובין כוונת עושיו – יד האחרונה על העליונה" (ע"א 4628/93, אפרופים). לשיטתי, דין ניסיון זה להידחות. היסוד להסדר ההסכמי היה הוראות מחוקק המשנה לעניין מסלול המחזורים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת השעה), התשס"ו-2006, לפיהן הובהר מפורשות כי "הפרש המחזורים" נקבע על פי הדיווח למע"מ. כוונת הצדדים בהסדר ההסכמי לא יכולה היתה להיות שונה.

9. מעבר לצורך, אציין כי מקובל עלי הסברו של ב"כ המשיב, לפיו גם תכלית ההוראה הושגה בגדר הלשון שנבחרה.
לדבריו, הרציונאל העומד בבסיס הפיצוי בו מדובר הינו פיצוי בגין אובדן הכנסה במחזור העסקי, בשל אי-היכולת לספק שירות בתקופה הרלבנטית ואובדן הלקוחות הנובע מכך. העסקה, אשר לשיטת המערערת יש להוסיף את סכומה למחזור העסקאות של שנת 2005, הינה עסקה עם חברת אחות המשווקת את הדירות שבונה המערערת. כדבריו, הנסיבות מלמדות כי המערערת לא איבדה לקוחות, וכך לא איבדה את לקוחתה חברת מירית הנדסה. הוא הוסיף, כי המערערת מבקשת לקבל פיצוי על חלקה בייצור מלאי הדירות, אשר בסופו של יום נמכרות במחיר מלא על-ידי משווקת הדירות - חברת האחות מירית הנדסה - אשר מקבלת בעת המכירה תמורה הולמת עבור כלל ההוצאות שהוצאו לצורך בניית הדירות. דהיינו, עסקינן בשתי חברות אחיות שפיצלו ביניהן את תהליך ייצור הדירות ואת תהליך מכירתן, ובסופו של דבר תקבל חברת האחות את התמורה הכוללת, דהיינו, גם בגין הוצאות הבניה בגין המערערת.

ב"כ המשיב הוסיף, כי העסקאות אשר נערכות בגין איחוד עוסקים לא משקפות נכונה פעילות עסקית אשר היתה נערכת עם חברה חיצונית. זאת, מאחר שבמסגרת איחוד עוסקים ניתן לדחות את ההכנסות למועד אחר ביחס למועד בו נוצרה ההכנסה. לדבריו, במסגרת הבקשה לפיצוי, אישר מנהל המערערת כי הפרויקט נשוא הקבלה הרלבנטית לעסקה המדוברת נמשך על פני שנתיים, כאשר היתר הבניה ניתן במהלך שנת 2003. בפעילות עסקית רגילה, טוען ב"כ המשיב, נהוג כי התמורה בעת ביצוע פרויקט בניה ניתנת בסיום כל שלב בפרויקט, ונדיר למצוא עסקה שהתמורה בה ניתנת בסופו של ביצוע הפרויקט.

10. גישתו של המשיב מקובלת עלי, קודם כל בהתבסס על לשון ההוראה הרלבנטית, שהיא מקור הזכות שהמערערת טוענת לה. גם עמדתו לעניין השגת התכלית, בנסיבות העניין, משכנעת. מכל מקום, חזקה היא כי התכלית מבוטאת בלשון ההוראה. לאור האמור, דין טענת המערערת לעניין העסקה הפנימית להידחות.

11. המערערת טוענת כי הוועדה שגתה גם בכך שלא קיימה דיון בעל פה לפניה בעניינה. גם דין טענה זו להידחות לנוכח הוראת תקנות סדרי הדין בוועדות הערר. על פי תקנה 6 רק כאשר ביקש אחד הצדדים בכתב להתייצב בפני הוועדה יערך דיון בעל פה כאמור. אין מחלוקת כי המערערת לא ביקשה להתייצב בפני הוועדה. כמו כן, לא השתכנעתי כי טיעון המערערת נפגע בשל כך שלא הועלה בעל פה לפני הוועדה.





12. לאור האמור, הערעור ידחה. המערערת תשלם למשיב הוצאות הערעור בסך 10,000 ₪.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון