חישוב שכר ביטוח לאומי לפי הכנסה כעצמאי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב שכר ביטוח לאומי לפי הכנסה כעצמאי: השופטת ורדה וירט-ליבנה  1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור מר דוד אברהם ומר אבישי לנדאו; בל 003486/00), שדחה את תביעתו של המערער לשנות את בסיס חישוב גמלת הנכות ששולמה לו עקב תאונה בעבודה מיום 20.10.95. כך שגובה הגמלה תהא גם על בסיס הכנסותיו כעצמאי.   2. בית הדין האזורי פירט היטב בפסק דינו את העובדות הרלוונטיות כדלקמן: א. המערער נפגע בתאונה והגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת דמי פגיעה - תוך שציין בתביעה זו את היותו שכיר באותה עת. לתביעתו צורפו תלושי שכרו לחודשים 7.95, 8.95 ו-9.95.   ב. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. דמי הפגיעה והגמלה ששולמו לו בגין התאונה, חושבו על בסיס השכר הנקוב בתלושי השכר שצורפו לתביעתו. כ-5 שנים לאחר מכן, ביום 1.8.00 הגיש המערער את התביעה, מושא הערעור, לשינוי בסיס החישוב, כאמור.   ג. יצויין, כי המערער נפגע גם בתאונת עבודה קודמת, ביום 14.7.95, (כ-3 חודשים לפני התאונה, נשוא פסק דין זה), (להלן - "התאונה הקודמת") וגם בשעתו זו ציין כי הוא "עובד שכיר". ד. המערער הגיש תביעה לקבלת דמי אבטלה, ביום 31.10.96 - וקיבל דמי אבטלה, בעקבות תביעה זו בהיותו במעמד של "שכיר". ה. המערער הגיש גם תביעה לנתבע בחודש פברואר 1995 להבטחת הכנסה - ותביעתו התקבלה וגם שם הציג עצמו כשכיר.   3. השנוי במחלוקת בין הצדדים הוא מעמדו של המערער ביום התאונה - האם טענת המערער מעמדו היה עצמאי ולחילופין שכיר ועצמאי ביחד, או כטענת המוסד לביטוח לאומי - מעמדו היה שכיר.   4. בית הדין האזורי בחן את העדויות שנשמעו בפניו ואת המסמכים שהוגשו במהלכן, וקבע כי הוא מעדיף את גרסת העדים מטעם המוסד לביטוח לאומי על פני גרסתו של המערער, וקבע כי המערער היה במועד התאונה במעמד של שכיר.   בית הדין האזורי פירט וסקר באופן נרחב את הראיות שהיו בפניו ואשר הביאו אותו למסקנה כי יש לקבל את גרסת המוסד לביטוח לאומי כי המערער היה במועד התאונה במעמד של שכיר וזאת במיוחד לאור המסמכים הרבים, שהוצגו בפניו, בהם המערער רשם, בעצמו, כי הוא במעמד של שכיר, וכך למשל: בקשה להכיר בתאונת עבודה עוד מחודש יולי 1995 וכך גם בתאונה מושא התביעה. לאחר מכן המערער ביקש דמי אבטלה והבטחת הכנסה על סמך מעמדו כשכיר ורק חמש שנים לאחר קרות התאונה - במועד בו נפסקו לו אחוזי נכות, בגין התאונה ביקש לשנות את מעמדו לעצמאי.   בית הדין האזורי התחזק במסקנתו גם לאור התרשמותו מעדותו של המערער.   5. הלכה פסוקה וידועה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהתרשמות בית הדין האזורי מן העדים שהעידו בפניו ובתוצאותיו העובדתיות, אלא במקרים חריגים ביותר.   לא מצאנו טעם כלשהו להתערב במסקנותיו של בית הדין האזורי מחומר הראיות שהונח בפניו ובפסק הדין המתייחס אליהן בהרחבה.   6. אשר על כן, דין הערעור להידחות ועל פסק הדין של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו.   7. סוף דבר: הערעור נדחה ללא צו להוצאות.עצמאיםביטוח לאומי