קיומו של חשש להטעיה נבחן על-פי "המבחן המשולש": (1) המראה והצליל. (2) סוג ה"סחורה" וחוג הלקוחות. (3) שאר נסיבות העניין. כך בע"א 261/64 פרו פרו ביסקויט בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח (3) 275, 278 : "הלכה פסוקה היא שההשוואה בין שני הסימנים צריכה להיעשות לא רק על-פי המראה והצליל, אלא גם על-פי סוג הסחורה שבה נעשה השימוש בסימן, חוג הלקוחות של הסחורה ויתר הנסיבות של העניין". (וכן ע"א 2626/95 מלון הנסיכה נתניה נ' לקסן ישראל, פ"ד נא (3) 802). הטעיהסימן מסחרי