יחסי עובד מעביד בין בעל מניות לחברה

עבור התובע הונפקו תלושי שכר. הוא קיבל שכר מידי חודש ממנו נוכו ניכויי החובה וכן ניכויים לקופת גמל ולקרן השתלמות.ו
התובע הינו אחר מ- 5 בעלי המניות בחברה והוא מחזיק בשיעור של כ- 38% ממניותיה. שיעור אחזקותיו של התובע הוא הגבוה ביותר ביחס לשיעור האחזקות של כל אחד מבעלי המניות האחרים.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי עובד מעביד בין בעל מניות לחברה:

1. זוהי תביעה לתשלום דמי אבטלה מכח הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב],התשנ"ה - 1995.נ

המחלוקת בתיק זה הינה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין חברת סוסטיינר בע"מ (להלן- החברה).ב

2. א. העובדות העיקריות הרלוונטיות לתביעה זו עולות מתצהיר התובע,
מחקירתו הנגדית ומהודעתו לחוקר הנתבע (נ3/).ו

התובע הינו מהנדס אלקטרוניקה בעל תואר שני ועבד בתחום זה במספר מקומות.נ

החברה הוקמה בשנת 86. פעילותה נעשתה ממשרדיה ברח' בר-כוכבא 8 בני ברק. עד סוף חודש אוקטובר 97 תחום עיסוקה של החברה היה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות אל-פסק. לאחר חודש אוקטובר 97 הצטמצמה פעילות החברה לנושא הפיתוח בלבד כאשר פעילות המסחר והשיווק של החברה נמכרה לחברת סוסטיינר מערכות בע"מ. באותה עת נמכרו גם משרדיה של החברה בבני-ברק לחברת סוסטיינר מערכות בע"מ. חלק מעובדי החברה שעסקו במסחר ושיווק עברו לחברת סוסטיינר מערכות בע"מ וחלק אחר שעסק בפיתוח נשאר בחברה שמשרדיה עברו לרח' בן גוריון 105 בהרצליה.ב

משנת 92 ועד לחודש אוגוסט 96 עבד התובע בחברת אלסינט והפרוייקט המרכזי בו עסק היה פיתוח התקן לאבחון מוקדם של סרטן השד. באוגוסט 96 הסתיימו תוכניות הפיתוח של אלסינט והתובע נכנס לעבוד במשרה מלאה בחברה.ו

ממכירת החלק המסחרי של החברה לחברת סוסטיינר מערכות בע"מ,קיבל התובע סכום כסף שממנו תפעל את פעילותה של החברה בהרצליה ואחזקת צוות העובדים. במקביל לפעילות החברה הגיש התובע בקשת סיוע מהמדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר עבור פרוייקט שהחלה החברה לבצע בחודש ספטמבר 97.נ

משנת 86 ועד חודש אוגוסט 96 היה התובע שותף לא פעיל בחברה ומשכורתו היתה סימלית בלבד.ב

ב. החל מאוגוסט 96 עבד התובע כמנהל שכיר בחברה בתפקיד של מנהל תחום המחקר והפיתוח ומאז סוף 97 בתפקיד של מנכ"ל החברה.ו

במסגרת עבודתו כמנהל וכעובד עבד התובע יום יום ושבוע עבודה מלא. הוא היה אחראי על 7 עובדים במחלקת המחקר והפיתוח של החברה ובתוקף השכלתו נסיונו, עמד בראש צוות המחקר והפיתוח של החברה ותוך כך עסק בעצמו בעבודה היומיומית במחקר ופיתוח. התובע עסק בלימוד והתמודדות עם נושא השירות ללקוחות ומציאת פיתרונות הולמים וזאת יחד עם עובדים אחרים בדרך של עבודת צוות.נ
התובע עסק גם בפרוייקטים הגדולים והמרכזיים בחברה מעבר להיותו מנהל הפרוייקטים, כמו יתר העובדים ומדובר בסך הכל בחמישה פרוייקטים גדולים. גולת הכותרת של החברה היתה מוצרי אל-פסק וזה היה מוצרה המרכזי. מוצר זה עושה שימוש בטכנולוגיה אותה גיבש התובע בתחום בקרת ההספק.ב

עבור התובע הונפקו תלושי שכר. הוא קיבל שכר מידי חודש ממנו נוכו ניכויי החובה וכן ניכויים לקופת גמל ולקרן השתלמות.ו

ג. התובע הינו אחר מ- 5 בעלי המניות בחברה והוא מחזיק בשיעור של כ- 38% ממניותיה. שיעור אחזקותיו של התובע הוא הגבוה ביותר ביחס לשיעור האחזקות של כל אחד מבעלי המניות האחרים. התובע ערב לחובותיה של החברה בסדר גודל של כ- 50% מהחובות למרות ששיעור אחזקותיו במניות החברה קטן יותר. ליתר החובות ערבו אמיר ואברהם גדליה. בפועל שולמו כל חובות החברה על ידי אותם ערבים.נ

עם מכירתה של הפעילות המסחרית של החברה לחברת סוסטיינר מערכות בע"מ, עברה פעילות החברה לדירה ברח' בן גוריון 105 הרצליה, בבנין בו מצוייה דירתו הפרטית של התובע ובשכנות לה. חוזה השכירות בגין אותה דירה נחתם בין התובע עצמו (לא בין החברה), לבין המשכיר. התובע שילם וממשיך לשלם את שכר הדירה בסך 600 דולר לחודש. החברה כיסתה בשלב מאוחר יותר חלקית, את הוצאותיו של התובע בקשר לשכירות הדירה.ב

ד. בחודש נובמבר 97 הגישה החברה בקשה למדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר לתמיכה כספית , אולם לאחר חצי שנה שהחברה עבדה לפי התכנית ללא סיוע, התברר שהחברה לא תהיה מסוגלת לשאת על עצמה את המשך העבודה לאחר שעד לאותה עת נהנתה מאשראי בנקאי. במהלך חודש מרץ 98 נוכח הקשיים הכספיים אליהם נקלעה החברה שהסתכמו בחוב לבנק בסך כ- 580,000 ש"ח והודעת הבנק על כוונתו שלא להעביר כספים לתשלום משכורות, הוחלט כי בשלב ראשון יפוטר התובע. בפועל פיטר התובע את עצמו לאחר התייעצות עם גדליה אמיר, במהלך חודש מרץ 98 רטרואקטיבית לסוף חודש פברואר 98. יש לציין כי מכתב הפיטורים נושא תאריך 1.2.98 וחתום על ידי אחד מבעלי המניות והמנהלים. בשלבים מאוחרים יותר פוטרו יתר עובדי החברה באופן הדרגתי עם חסימת האשראי וחיוב בעלי המניות אישית בחובות החברה על ידי הבנק.ו

לאחר פיטוריו המשיך התובע לעסוק בנושאים שונים כמו חיפוש משקיעים לחברה, טיפול בתביעה המשפטית נגד החברה על חוב של מליון וארבע מאות ש"ח ופעולות לצמצום חובות החברה. בגין פעילותו זו מאז חודש מרץ 98 לא קיבל התובע שכר הואיל ולא היתה לחברה אפשרות לתשלומו.נ

חלק מעובדי החברה עבדו גם הם בחברה תקופה מסויימת לאחר חודש פברואר 98 ללא שכר בתקווה, כי מצבה של החברה ישתפר. בשנת 99 לאחר פס"ד לענין חוב של החברה היתה החברה פעילה כ- 7 חודשים והפסיקה שוב את פעילותה החל ממחצית שנת 99.ב

3. בעב"ל 20182/97 המוסד נ. גרוסקופף (פד"ע לד 97) הותוו אמות מידה לבחינת השאלה האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד של אותה חברה. נבדוק את הנתונים שהוצגו בעניין שבפני לאור הכללים שנקבעו בעניין גרוסקופף הנ"ל.ו

(א) האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כדיקרטור וכבעל מניות.נ

מחומר הראיות עולה, כי בתקופה הרלוונטית, החברה היתה מקום עבודתו היחיד של התובע. לא הובאה כל ראיה כי עובד אחר מלבד התובע היה מנהל תחום המחקר והפיתוח בחברה או, בשלב מאוחר יותר, מנכלה.ב

לא הוצג בפנינו כל הסכם עבודה או פרוטוקול אחר מטעם החברה לפיו הוגדרו תפקידיו של התובע ולא ניתן הסבר כלשהו מי החליט ומתי על תפקידיו של התובע בחברה.ו

עבור התובע שולמו דמי ביטוח לאומי וזאת כעולה מתלושי השכר. לא הובאה כל ראיה כיצד הציג עצמו התובע בפני אחרים האם כעובד או כדירקטור. בכל הקשור לפיטוריו של התובע הוכח, כי התובע הוא זה שפיטר את עצמו לאחר שהתייעץ עם בעל מניות נוסף. לא הוכח כי התובע קיבל פיצויי פיטורים בדרך כלשהי.נ

(ב) האם הסדר העבודה בחברה הינו אמיתי או פיקציה.ב

לענין זה הוכח, כי החברה דיווחה לנתבע על התובע כעובד באופן שוטף. החברה נקלעה לקשיים כלכליים שאינם בשליטתו של התובע ובעקבות כך הופסק תשלום שכרו של התובע . עוד הוכח כי לאחר חודש פברואר 98 המשיך התובע לפעול עבור החברה בנושאים הקשורים לחובותיה ולערבותו שלו לחובות אלו וכן בכל הקשור לנסיונות לגייס משקיעים. עבור פעילותו זו לא קיבל התובע תמורה, למרות שלדעתו מדובר בפעילות הראויה לשכר וזאת הואיל ולא היה מהיכן לשלם.

החל משנת 86 ועד לחודש אוגוסט 96 קיבל התובע משכורת סימלית.ו

(ג) האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של האדם כעובד.נ

התובע קיבל תלושי שכר מידי חודש מהם נוכו ניכויי החובה והופרש חלק המעביד לקופת גמל ולקרן השתלמות. מדובר בשכר קבוע של בסך 8,000 ש"ח ברוטו שגדל בחודש נובמבר 97 לסך 8,200 ש"ח ברוטו. התובע קיבל דמי הבראה. אין כל ראיה למתן חופשה שנתית או תשלום פדיון חופשה.ב

בכל הקשור להשקעות בחברה העיד התובע, כי לאחר מכירת החלק המסחרי של החברה לחברת סוסטיינר מערכות בע"מ, הוא השתמש בסכומים שקיבל ממכירה זו לצורך תפעולה של החברה ואחזקת צוות העובדים. התובע ערב לחובותיה של החברה ובפועל שילם לבנק חלק ניכר מחובות החברה ובסכומים משמעותיים. התובע מימן מכיסו את הוצאות שכירות הדירה בה פעלה החברה בהרצליה והוא קיבל ממנה חזרה רק חלק מהוצאות אלו.ו

לא הוכח,כי גופי החברה פעלו בדרך כלשהי ולא הוצגו בפנינו החלטות כלשהן של הדירקטוריון. אדרבא הרושם המתקבל הוא, כי התובע הוא זה שקיבל את ההחלטות העיקריות ולעיתים בהתייעצות עם בעל מניות נוסף.נ

4. אין כל ספק, כי בנתונים שפני יש מהם התומכים בטענתו של התובע ואחרים בטענתו של הנתבע. עלינו לפסוק על סמך מכלול הנתונים תוך התחשבות במטרתם של דמי האבטלה.ב

מדובר בתובע שהינו בעל המניות העיקרי בחברה ובפועל בעל השליטה בה. הדברים באים לידי ביטוי גם בדבריו של התובע עצמו."אני ממשיך להיות הבעלים העיקריים בחברת סוסטיינר" ( עמ' 1 לנ3/) "מדובר בחברה שבבעלותי" ( עמ' 4 לפרוטוקול שורה 23 ) "אני ממשיך להיות מסור ומחוייב לחברה. אם בעוד שנתיים החברה תצליח להחזיר אותי לעבודה , אני אחזור כי מדובר בחברה שלי" ( עמ' 6 שורות 16-14) "באותו מעמד לא עשיתי כל הבחנה בין הבעיות של החברה לבין עבודתי שלי כשכיר" ( עמ' 6 שורות 21-20). למניעת ספק יש להדגיש כי אמירות אלו אין בהן כדי להכריע בשאלה שבמחלוקת אך יש בהן להצביע על הבנתו של התובע באשר למעמדו בחברה.ו

יש ליתן משקל לשאלת ההשקעות המשמעותיות של התובע בחברה, הן לאחר מכירת החלק המסחרי שבה, הן בכל הקשור לנשיאתו של התובע בחובותיה והן במימון שכר הדירה. יש לקחת בחשבון את העובדה, כי התובע פעל עבור החברה גם לאחר שפיטר את עצמו וזאת ללא קבלת שכר.נ

בהתחשב במכלול העובדות, אני קובע כי התובע לא הוכיח כדבעי כי קיימת היתה הפרדה בין פעילותו כבעל מניות וכמנהל לבין פעילותו כעובד. עשייתו העיקרית בחברה נשאה אופי של עשייה כבעל מניות עיקרי יותר מאשר כעובד.ב



5. התביעה נדחית.ו

אין צו להוצאות.נ



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרדמת מניות

  2. העברת מניה

  3. שווי מניית אגד

  4. מניית הזהב של צים

  5. הכרה כבעל מניות

  6. הוכחת זכות במניה

  7. ביטול הקצאת מניות

  8. ביטול חילוט מניות

  9. חישוב נזק בעלי מניות

  10. מכירה כפויה של מניות

  11. התפטרות בעל מניות בחברה

  12. קיפוח בעלי מניות המיעוט

  13. החזר כספי על מכירת מניות

  14. ביטול הסכם אופציות מניות

  15. עניין אישי של בעלי מניות

  16. הצעת רכש של מניות המיעוט

  17. מכר מניות באיגוד מקרקעין

  18. דמי אבטלה שכיר בעל מניות

  19. רכישת מניות על שם אדם אחר

  20. יחסי עובד מעביד בעל מניות

  21. אכיפת צו מסירת מניות חברה

  22. מימון חקירה נגד בעלי מניות

  23. חיוב בעלי מניות באופן אישי

  24. אכיפת התחייבות למכירת מניות

  25. הכנסות ממכירת מניות חברת בת

  26. דמי אבטלה לבעל מניות בחברה

  27. טובות הנאה לבעל מניות בחברה

  28. רכישה כפויה של מניות המיעוט

  29. דילול מניות בעל מניות מיעוט

  30. תביעה ייצוגית אובדן ערך מניות

  31. מיסוי מכירת מניות בחברה פרטית

  32. העברת מניות המוחזקות בנאמנות

  33. תשלום חוב חברה ע''י בעלי מניות

  34. מימוש זכות סירוב לרכישת מניות

  35. חיוב דירקטור בתמורה להון מניות

  36. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות

  37. קיפוח בעלי מניות תביעה ייצוגית

  38. חובת האמון של בעל מניות שליטה

  39. בקשת בעל מניות למינוי מפרק זמני

  40. שווי הוגן של מניות תביעה ייצוגית

  41. תביעת עובד נגד בעל מניות של חברה

  42. אי גילוי במשא ומתן לרכישת מניות

  43. חובת הגילוי כלפי בעל מניות בחברה

  44. האם בעל מניות דירקטור נחשב לעובד

  45. האם צריך לשלם מס על מכירת מניות ?

  46. התחייבות לרכוש מניות במיזם נדל''ן

  47. בקשה לאישור בית המשפט למכירת מניות

  48. תביעה נגזרת של מחזיק מניות בנאמנות

  49. האם בעל מניות יכול לבקש לפרק חברה ?

  50. יחסי עובד מעביד בין בעל מניות לחברה

  51. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות רגילות

  52. חיוב אישי של בעל מניות תשלום שכר לעובד

  53. דמי אבטלה לבעל מניות מקבל תלושי משכורת

  54. ביטול אסיפה כללית מיוחדת של בעלי מניות

  55. תביעה ייצוגית של בעלי מניות מיעוט בחברה

  56. דיווח למע''מ על מכר מניות באיגוד מקרקעין

  57. פטור מערבות לחובות חברה לאחר מכירת מניות

  58. יחסי עובד מעביד בחברת מסחר במניות בבורסה

  59. תביעה אישית נגד בעל מניות בבית דין לעבודה

  60. התנגדות לאישור הסדר בין חברה לבעלי מניות

  61. הפסד לקוח בנק עקב השקעה ספקולטיבית במניות

  62. התערבות בעלי מניות בשיקול דעת מנהלי החברה

  63. בקשת בעל מניות להגיש תביעה נגד מועצת מנהלים

  64. ויתור על זכות סירוב ראשונה בגין מכירת מניות

  65. אישור הסדר נושים בכפוף להסכמה לא לדלל מניות

  66. "החזקה יחד" של מניות / החזקה משותפת של מניות

  67. בקשה למתן צו לכינוס אסיפת נושים ובעלי מניות

  68. תביעה נגד נאמן על הקצאת אופציות למימוש מניות

  69. אישור הגשת תביעה נגזרת ע''י מחצית מבעלי המניות

  70. חובת גילוי על בעלי מניות שרוצים להחזיק מניות יחד

  71. האם אפשר לאשר הסדר נושים לבקשת 40% מבעלי המניות ?

  72. שיטת DCF להערכת השווי ההוגן של מניות בהצעת רכש מלאה

  73. נדחתה תביעה נגד בעלי מניות של חברה לתשלום חובות החברה

  74. אין לראות ברישום מניות חברה תעשייתית כ"מכירה רעיונית"

  75. עקרון קיומה של אישיות משפטית נפרדת לחברה ולבעלי מניותיה

  76. עיכוב ביצוע העברת בעלות על מניות בטענה כי מדובר באקט בלתי הפיך

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון