קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הריון מורה בשנת שבתון: זוהי תביעה לתשלום דמי לידה בגין עבודתה של התובעת במועצה המקומית כפר קרע. להלן עובדות המקרה המוסכמות על ב"כ הצדדים: 1. התובעת עובדת הוראה מ-1/9/94 ואילך. 2. במהלך החודשים 7/08 ו-8/08 עבדה התובעת בבדיקת בחינות בגרות עבור משרד החינוך. 3. התובעת יצאה לשבתון מעבודתה במועצה המקומית כפר קרע ביום 10/9/08 והיתה בשבתון עד ליום 31/8/09. 4. במהלך השבתון התובעת נכנסה להריון וילדה בת ששמה דאניה בתאריך 15/5/09. 5. התובעת צברה ותק מקצועי של 15 שנות הוראה בעבודתה כמורה במועצה המקומית בכפר קרע מ-1/9/94 ועד ליום יציאתה לשבתון, 10/9/08. 6. ממועד יציאתה לשבתון ב-10/9/08 ועד ליום 31/8/09 התובעת לא קיבלה שכר מהמועצה המקומית בכפר קרע, אלא קיבלה מענקים מקרן ההשתלמות למורים בבתי הספר העל יסודיים במכללות ובסמינרים בע"מ (להלן: "הנתבעת מס' 2"). 7. המענק ששולם לתובעת על ידי הנתבעת מס' 2 היה בגובה 66% משכרה ערב יציאתה לשנת השבתון והוא שולם ב-12 מענקים במשך שנה, החל מ-1/9/08 ועד סוף 8/09, והיה בסך של 5,215 ₪ כל חודש. 8. התובעת עבדה במשרד החינוך במהלך השבתון בשליש משרה חלקית. 9. בתאריך 30/6/09 הגישה התובעת תביעה לנתבע מס' 1 לתשלום דמי לידה בגין הלידה מיום 15/5/09. הנתבע מס' 1 אישר בתאריך 23/7/09 את זכאות התובעת לתשלום דמי לידה לתקופה מיום 15/5/09 ועד ליום 20/8/09. 10. הנתבע מס' 1 חישב את הכנסות התובעת ממשרד החינוך לפי התשלומים ששולמו לתובעת על ידי משרד החינוך ואשר בגינם שולמו דמי ביטוח, כשהבסיס לחישוב היו הכנסות התובעת לתקופה מיום 1/2/09 ועד 30/4/09, כלומר, ההכנסות ברבע השנה שקדמה ליום הלידה ב-15/5/09, שהינו היום הקובע. 11. השכר החודשי שקיבלה התובעת ממשרד החינוך, ואשר ממנו שולמו דמי ביטוח לנתבע מס' 1, הינן כלדקמן: א) מיום 1/2/09 עד 28/2/09 השכר היה 1,845 ₪. ב) מיום 1/3/09 עד 31/3/09 השכר היה 1,932 ₪. ג) מיום 1/4/09 עד 30/4/09 השכר היה 1,758 ₪. 12. שכרה של התובעת ממשרד החינוך היה בסך של 5,535 ₪ לתקומה מ-1/2/09 עד 30/4/09. לכן, חישב הנתבע מס' 1 את דמי הלידה לפי שכר יומי של 61.50 ₪ כבסיס לתשלום בגין 98 ימים כדמי לידה. סה"כ שילם הנתבע מס' 1 לתובעת דמי לידה בסך של 6,028 ₪, בניכוי דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות בסך של 211 ₪. 13. ב"כ התובעת טוען, כי שכרה של התובעת מהמועצה המקומית כפר קרע ערב יציאתה לשבתון היה כדלקמן: א) בחודש 6/08 השכר היה 8,823 ₪. ב) בחודש 7/08 השכר היה 8,882 ₪. ג) בחודש 8/08 השכר היה 7,554 ₪. סה"כ 24,759 ₪ לחלק ל-90 ימים. לכן לטענתו - השכר היומי המשולם לתובעת בגין דמי לידה צריך להיות 275 ₪ ולא 61.50 ₪ ולכן יש לצרף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה לנתבע מס' 1. כלומר, הבסיס לחישוב דמי הלידה של התובעת היה צריך להיות הסך של 34,678 ₪ ולא הסך של 6,028 ₪, כפי שחישב הנתבע מס' 1. 14. התובעת גם תבעה את הנתבעת מס' 2 ודרשה ממנה לשלם לה דמי לידה על פי התקנון של הנתבעת מס' 2, אך נדחתה על ידי הנתבעת מס' 2 בנימוק, כי אינה עומדת בתנאי התקנון. מכאן התביעה לבית הדין. לאור האמור לעיל אנו קובעות כדלקמן: ביחס לנתבעת מס' 2: 15. הנתבעת מס' 2 הינה קופת גמל כמשמעות מונח זה בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ופקודת מס הכנסה [נוסח משולב] ולתקנות מס הכנסה {כללים לאישור ולניהול קופות גמל}, התשכ"ד-1964. 16. תקנון הנתבעת מס' 2 הינו ההסכם המחייב בין התובעת, כעמיתה בנתבעת, לבין הקרן שהינה כאמור הנתבעת מס' 2. 17. התובעת צברה לאחר שש שנות חסכון כעמיתה בקרן שנת השתלמות הכוללת זכויות כדלקמן: מענק חודשי לשנה מלאה בשיעור 66.6% משכרה, מענק שכר לימוד אוניברסיטאי, הפרשה לקרן הפנסיה, דמי ביטוח לאומי, דמי לידה, תשלום בגין שירות לאומי ועוד' כפי שמפורט בתקנון ובחוברת זכויות וחובות עמית היוצא לשנת השתלמות. 18. התובעת היתה בשנת השתלמות מטעם הנתבעת מס' 2 מיום 1/9/08 ועד ליום 31/8/09. בהתאם לתקנון הנתבעת מס' 2, הנתבעת מס' 2 שלמה לתובעת, כמורה בשבתון, מענקים חודשיים קבועים בשיעור 66% משכרה לתקופה של שנת לימודים מלאה החל מ-1/9/08 ועד סוף 31/8/09. 19. סעיף 15 א' לתקנון הנתבעת מס' 2קובע כדלקמן: "עמיתה-משתלמת היולדת במהלך שנת השתלמות או לאחריה, בתקופה שתיקבע בידי דירקטוריון החברה ואשר לא תעלה על עשרה חודשים לאחר תום שנת ההשתלמות, ואינה זכאית לדמי לידה מלאים או שאינה זכאית כלל לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, תקבל מהקופה את השלמת דמי הלידה בשיעור יחסי המשלים עד לגובה דמי הלידה המלאים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. הבסיס לחישוב דמי הלידה האמורים יהיה בגובה מענק ההשתלמות שהעמיתה קיבלה מהקופה בפועל לפני הלידה, כמפורט בסעיף 12ג לעיל". דירקטוריון הקרן קבע בסעיף 7 לפירוט זכויות וחובות של עמית היוצא לשנת השתלמות כדלקמן: "עמיתה אשר היתה בשנת השתלמות מטעם הקרן וילדה, תקופת הזכאות היא החל מתאריך ה-26 למאי ועד עשרה חודשים לאחר תום שנת השבתון. עמיתה אשר מקבלת החזר דמי לידה מביטוח לאומי בסכום כלשהו זכאית להשלמה יחסית עד לגובה דמי לידה המקסימלית להם היתה זכאית מקרן ההשתלמות. במידה ועמיתה קבלה החזר דמי לידה מהביטוח הלאומי בגין עבודתה המאושרת במהלך שנת ההשתלמות לא יקוזז סכום זה מהחזר דמי לידה המגיע מקרן ההשתלמות" (ההדגשה הוספה - א.ק.). בתקנון הקרן, כאמור לעיל, נקבע במפורש כי עמיתה היולדת לפני תאריך 26/5 מאותה שנת השתלמות, אינה נכנסת לתקופת הזכאות התחילה רק מתאריך 26/5 ועד 10 חודשים מתום שנת ההשתלמות. העמיתה אינה זכאית להחזר כלשהוא מהקרן בגין הפסד דמי הלידה אם ילדה לפני התאריך של -26.5 במהלך שנת השבתון. 20. התובעת ילדה במהלך שנת ההשתלמות ביום 15/5/09. בנסיבות אלה התובעת אינה זכאית לתשלום כלשהו בהתאם לתקנון הקרן, כי היא ילדה במועד מוקדם יותר, ביום 15/5/09, ולפני התאריך הקובע בהתאם לתקנון שהינו כאמור 26/5/09. לכן התובעת אינה זכאית לקבל מענק לידה מהקרן. 21. מן הראוי להדגיש, כי בפועל לתובעת לא נגרם נזק כספי, מאחר והקרן המשיכה לשלם לתובעת את המענק החודשי שהיתה זכאית לקבל בתקופת ההשתלמות גם בתקופת חופשת הלידה ועד תום שנת ההשתלמות 31/8/09, בהתאם להוראות התקנון. 22. לאור האמור לעיל - התביעה נגד הנתבעת מס' 2 - נדחית בזאת. 23. על התובעת לשלם לנתבעת מס' 2 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. ביחס לנתבע מס' 1: 24. בניגוד לנתבעת מס' 2, אשר זכויות העמיתים בקרן נקבעים על פי תקנון הקרן - הזכויות של המבוטחים בנתבע מס' 1 הינם על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). 25. בסעיף 48 לחוק נקבע ביחס ל"יום הקובע" בזו הלשון: ""היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה...". סעיף 53(א) קובע כיצד מחשבים את דמי הלידה בזו הלשון: "(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30". סעיף 54(א) קובע את אופן חישוב שכר העבודה הרגיל כדלקמן: "(א) שכר העבודה הרגיל, לעניין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים. (ב) לעניין סעיף זה, "הכנסה" - (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאות לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד". 26. לאור הוראות שלושת הסעיפים הנזכרים לעיל, אזי לעניין חישוב דמי הלידה יש לקחת בחשבון את הכנסות התובעת בשלושת החודשים שלפני היום הקובע מהם מגיעים דמי ביטוח. כלומר, היום הקובע הוא כאמור היום אשר הסתיים בלידה והינו התאריך 15/5/09. לשון החוק קובעת בצורה ברורה, כי השכר שצריך לקחת בחשבון לצורך חישוב דמי הלידה הינו השכר בגין החודשים 2/09, 3/09 ו-4/09, שממנו שולמו דמי ביטוח ברבע השנה שקדמה ליום שהסתיים בלידה, כפי שאכן חישב הנתבע מס ' 1 את דמי הלידה של התובעת. 27. התובעת יצאה לשבתון מרצונה החופשי והיתה מודעת היטב לעובדה, כי בתקופת השבתון לא תרוויח את מלוא שכרה, אלא תקבל מענק בגובה של 66% משכרה מהנתבעת מס' 2 והיא הסכימה לכך מראש כשביקשה לצאת לשבתון. התובעת גם היתה מודעת לכך שמשרד החינוך לא ישלים לה את מלוא הפרשי השכר שהפסידה וכי הכנסותיה תהיינה נמוכות יותר בתקופת השבתון וגם לכך התובעת הסכימה מראש 28. יש לציין, כי התובעת עבדה במשרה חלקית במשרד החינוך בתקופת השבתון וקיבלה שכר בהתאם להיקף עבודתה, לכן השכר הנמוך שהשתכרה בשלושת החודשים שקדמו למועד הלידה מהווה את הבסיס לתשלום על פי החוק של המוסד לביטוח לאומי. 29. אין כל בסיס משפטי לדרישת התובעת לשלם לה דמי לידה לפי בסיס השכר שקיבלה בשלושת החודשים האחרונים לפני יציאתה לשבתון ב-9/08. השכר של החודשים 6/08, 7/08 ו-9/08 אינו בגדר השכר שהתובעת השתכרה בשלושת החודשים האחרונים לפי מועד הלידה ב-15/5/09. בנסיבות אלה - התביעה נדחית בזאת. 30. אין צו להוצאות ביחס לנתבע מס' 1.הריוןשבתוןשנת שבתוןחוק עבודת נשים