קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מבחן הערכת תלות לגמלת סיעוד: 1. לפנינו תביעה לגמלת סיעוד לפי חוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 להלן החוק. הנתבע דחה את התביעה בטענה שהתובעת אינה תלויה במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום בהתאם לסעיף 224 לחוק. ביום 22/6/02 נערכה הערכת תלות בביתה של התובעת (להלן - הערכת התלות). בסיכום הדו"ח ניתנו לתובעת 3 נקודות לפי שיטת הניקוד A.D.L ושתי נקודות נוספות בשל כך שהתובעת בודדה וגרה בגפה. הצדדים הסכימו שפסק-הדין ינתן על יסוד החומר שהוגש על ידם לתיק בית הדין מבלי לקיים ישיבת הוכחות, וכך נעשה. ב"כ התובעת בסיכומיו טען כי אינו מלין על שיטת הניקוד ואף לא על ממצאי דו"ח הערכת התלות, אלא על מסקנותיה של האחות והניקוד שניתן שאינו תואם את הממצאים המפורטים בדו"ח. בפרט מפנה ב"כ התובעת לניקוד שניתן על ידי האחות בקשר ללבוש, רחצה, אכילה ושתיה, ובעיקר בנושא הפרשות, שם הוא מצביע על ממצאי האחות לפיהם נראו שכבות של צואה יבשה על האסלה, נמצא נייר ניגוב על רצפת השירותים, התובעת סובלת מבריחת שתן ונדף ממנה ריח של צואה. הנתבע, לעומת זאת, טוען כי המסקנות תואמות את הממצאים, ואין די בעיוורון כדי להעיד על רמת התלות בעזרת הזולת, אלא יש לבחון עניין זה מאספקלריה של תפקוד הנבדקת בפועל. 4. עפ"י סעיף 224 לחוק זכאי לקיצבת סיעוד הוא מי ש"כתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או הזקוק להשגחה..." פיסקה 2 לסעיף אינה רלוונטית לענייננו. עפ"י סעיף 223: "ליקוי - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; פעולות יום יום - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית". 5. בית הדין, שעה שהוא בוחן את קביעת פקיד התביעות, חייב לבודקה מההיבט של המשפט המינהלי עפ"י הנתונים שהיו לפני פקיד התביעות שעה שנתן את החלטתו, ואינו רשאי לפסוק על פי מצבו של המבוטח בעת המשפט. ראה לעניין זה דב"ע מט/0-212 המוסד לביטוח לאומי נ. מרים קוזיאשוילי פד"ע כא' 371. 6. אין די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגימלה, יש צורך בתלות "במידה רבה" או "לחלוטין" בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום ולא די בתלות חלקית. ראה לעניין זה דב"ע מט/05-120 המוסד לביטוח לאומי נ. קרולה טישלר פד"ע כא' עמ' 22. 7. עולה מהדו"ח וממצאיו כי נבדק תפקודה של התובעת בכל אחת מפעולות היומיום באופן פרטני ויסודי וכאמור ב"כ התובעת אינו חולק על הממצאים אשר נרשמו בדו"ח. מהממצאים עולה המסקנה כי התובעת מסוגלת לבצע את עיקר פעולות היומיום ללא עזרה מבחינה פיזית לפחות, וזקוקה לעזרת הזולת בעיקר בשל ליקויי הראייה. מקובלת עלינו טענת הנתבע לפיה מסקנות האחות לאור ממצאים אלה, הינה כי התובעת זקוקה לסיוע קל מן הזולת לביצוע רוב פעולות היומיום ולסיוע רב לביצוע פעולות הרחצה. מסקנה זו סבירה ומתקבלת על הדעת. לטענת הנתבע, המקובלת עלינו, העובדה שעזרה זאת חיונית במקרה על התובעת, בשל העיוורון, כגון העזרה בהוצאות פריטי ביגוד מתאימים ונקיים מן הארון והגשתם ולתובעת על מנת שהיא תוכל ללבוש אותם באופן עצמאי, או כגון העזרה בהגשת אוכל ושתייה לתובעת על מנת שהיא תוכל לאכול ולשתות בכוחות עצמה וללא עזרה מן הזולת, אין בה כדי להעיד על רמת תלות גבוהה מ"תלות רבה" לביצוע רוב פעולות היומיום. 8. התנאי שבסעיף 224 (א)(2), "תלוי לחלוטין" פירושו, "שללא עזרת הזולת יישאר הנכה כל היום במיטתו לא יאכל, לא יתלבש, לא יתרחץ ושם גם יעשה את צרכיו... ללא עזרת הזולת הנכה אינו מתפקד כלל כבן אדם" (דב"ע מב/128 -0 רפאל שוקר נ' המוסד פד"ע יד 278). אין בממצאים שהיו בפני הנתבע כדי להעיד על רמת תלות כאמור במקרה של התובעת. המחוקק קבע תנאים נוקשים ביותר לזכאות ואין הנתבע ובתי הדין לעבודה מוסמכים לחרוג מהם (דב"ע מט/120-05 המוסד נ' קרולה טישלר פד"ע כא 22). בשים לב לממצאים המפורטים בדו"ח בדבר רמת הניקיון של הדירה בה מתגוררת התובעת ואף בדבר רמת הניקיון האישי של התובעת עצמה, אין בממצאים כדי להעיד על תלות לחלוטין בביצוע כל פעולות היומיום. 9. אין בממצאים שהיו בדו"ח, או אף במסמכים הרפואיים אשר הוגשו בתיק ושחלקם לא היו בפני הנתבע, במועד מתן החלטתו, כדי להעיד על הצורך בהשגחה מתמדת. הנתבע טוען כי המונח "השגחה" כהגדרתה בסעיף 223 לחוק וכפי שפורשה בהלכה הפסוקה, מכוון למקרים בהם קיימת סכנה ממשית ומיידית שהנבדק יסכן את עצמו או את האחרים. בשים לב כי התובעת במועד בדיקתה שהתה רוב שעות היממה לבדה, עיון מעמיק במכלול הממצאים שבדו"ח לרבות הממצאים בדבר נטילת תרופות, ניידות נפילות ובעיקר אירועים ותקריות בשלושת החודשים האחרונים שבסעיף 14 ג', מלמד כי אין עדות לצורך בהשגחה ולבטח לא לצורך בהשגחה מתמדת. 10. סוף דבר, לפקיד התביעות שהוא הרשות המוסמכת, היה בסיס עובדתי מספיק לקביעתו, לפיה אין התובעת תלויה לחלוטין ואף לא זקוקה להשגחה מתמדת, ולפיכך, בדין דחה את התביעה. התביעה נדחית איפוא. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.סיעודמבחן תלות (סיעוד)