מוגבלות בניידות 50 אחוז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מוגבלות בניידות 50 אחוז: 1. מדובר בערעור על החלטת הועדה לעררים לניידות מיום 30.5.02, שקבעה בהחלטתה, כי למערער 50% נכות בגין מוגבלות בניידות עפ"י סעיף א-5 לרשימת הליקויים.   2. הועדה לעררים קבעה בהחלטתה, כי ועדות מחוזיות קודמות קבעו למערער 75% נכות מוגבלות עפ"י סעיף א-6 דו צדדי לרשימת הליקויים, אולם לגירסתה, עפ"י ממצאיה הרפואיים מדובר בהפרעה חד צדדית בלבד ברגלו השמאלית של המערער, היינו מדובר על "המיפארזיס שמאלית בלבד", כל זאת על רקע שיתוק מוחי מלידה הימפלגי שאיננו צפי לפגוע בפלג הגוף השני, ועל כן סברה הועדה שאין להעניק סעיף א-6 דו צדדי, אלא להתייחס רק למגבלה בשמאל, ועפ"י סעיף א-5 לרשימת הליקויים פסקה למערער 50% נכות.   מעיון בפרוטוקול הועדה עולה, כי ממצאיה הרפואיים תומכים במסקנתה הרפואית.   3. המערער טוען בערעורו, כי בשנים 2000 ו-2001 הוענקו לו 75% נכות במוגבלות, ורק בגין הגשת ערר לועדה הרפואית לעררים הופחתו האחוזים, וטוען, כי סובל מבעיה באגן ומחוסר יציבות, ולאור העובדה, כי נתמך על רגל ימין לכן האגן בצד ימין פגוע.   ב"כ המשיב טוען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה.   4. החלטת הועדה לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת לאור האמור בסעיף 10 לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.   אין בית הדין מוסמך להעניק זכויות למוגבל בניידות מעבר להוראות ההסכם (דב"ע נא/ 9-0 שלום חדד נ. המוסד פד"ע כג 212; דב"ע נב/84-0 שמעון הזנפרץ נ. המוסד פד"ע כו 301).   הועדה לעררים קובעת מצבו הרפואי של הנבדק על פי ממצאיה היא, אולם בגדר הנתונים שצריכים לשמש לממצאיה - צריך שתעמוד לפניה קביעה קודמת של ועדה רפואית או ועדה לעררים אשר בעטיים הוענקו בשעתו זכויות לנבדק. הלכה פסוקה היא שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעה בסעיף המתאים לעניין ניידות, קביעות המסורות לועדה המיומנת לכך, אלא אם מדובר בטעות בולטת על פני ההחלטה, ואין זה המקרה שפנינו.   ובאשר לסמכותה של הועדה לעררים לבטל דרגת מוגבלות אשר נקבעה על ידי ועדה רפואית קודמת על פי סעיף מותאם שברשימת הליקויים, נפסק ביחס למעמדן של קביעות בועדות רפואיות קודמות, כי יש לכבד מצד אחד, קביעותיהן של ועדות קודמות, אך אין בכך כדי לרוקן את סמכויותיהן של ועדות רפואיות מאוחרות יותר. על ועדה מאוחרת לתת את הדעת לקביעותיה של ועדה קודמת וכאשר היא עומדת לסטות מקביעותיה עליה לנמק את סיבת הסטייה. כדוגמא לסטייה אפשרית יכול לשמש שינוי במצב הבריאות, אך יכול ותשמש גם העובדה שבקביעה הקודמת הייתה טעות על פניה כגון - חוסר טעון בין הממצאים לבין הפריט שיישמו אותו בזמנו (דב"ע שם/2255/01 איש שלום נ. המוסד לביטוח לאומי, פדע' יג', 169; דב"ע נה/23-01 שצוטט לעיל).   5. לאחר עיון בפרוטוקול הועדה לעררים, לרבות פרוטוקול ועדות מחוזיות מ-6.3.02, 28.2.01 ו-26.4.99, לרבות טיעוני הצדדים ותוכנו של סעיף הליקוי 4-6 לרשימת הליקויים, לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטת הועדה. יצויין, כי אין כל נימוק משפטי בטיעוני הערעור המצדיקים קבלת הערעור. הועדה נימקה מסקנתה, מסקנתה תואמת הממצאים הרפואיים שפורטו בפרוטוקול הועדה, וכן נימקה מדוע החלטתה שונה מהחלטות ועדות מחוזיות קודמות.   6. כל אלה מביאים למסקנה, כי לא חלה כל טעות משפטית בהחלטתה.   7. לפיכך, דין הערעור להידחות.   אין צו להוצאות.   8. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.ניידות