קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת כתב תשובה: 1. ביום 22.10.03 הגיש התובע ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ר. צדיק מ-30.9.03 ולפיה נמחק כתב התשובה שהגיש (להלן: "הרשמת", "ההחלטה" בהתאמה). טוען המערער כי שגתה כבוד הרשמת בפוסלה באופן גורף את כתב התשובה שהוגש על ידו, אף שקבעה בסעיף 2 להחלטתה כי כתב התשובה כולל טענות עובדתיות הבאות להפריך טענות הנתבע בהגנתו, ומשפסלה אותו בשלמות, על אף ההלכה המצוטטת בהחלטתה (מ. קשת, הזכויות הדיוניות, עמ' 14-13), או בכך כי לא מחקה רק את הטענות העובדתיות החדשות החורגות ממענה לכתב הגנה. במיוחד כך, משהטענות כלולות בכתב ההגנה שהגיש המערער כנגד התביעה שכנגד. לאור האמור עתר המערער לביטול החלטת הרשמת, לחלופין, למחוק מכתב התשובה רק אותן טענות עובדתיות חדשות החורגות ממענה לנטען בכתב ההגנה ושיש בהן הרחבת חזית, ולחלופי חלופין תוך מתן הוראות לכבוד הרשמת לפעול כאמור, תוך הוראה מה יש למחוק. כן עתר להאריך המועד להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, תוך 30 יום ממתן פסה"ד בערעור / החלטה חדשה של הרשמת. 2. בתגובתה לערעור מ-10.11.03 טענה הנתבעת-המשיבה כי דין הערעור להדחות בנימוקים דלהלן: בנוסף לכתב התשובה שהגיש המערער לתביעה שכנגד, הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, וההחלטה ניתנה בבקשה שהגישה המשיבה דנא. כבוד הרשמת קבעה כי כתב התשובה מכיל עובדות חדשות החורגות מעבר למענה על טענות כתב ההגנה ואשר יש בהן כדי להוות הרחבת חזית, מה גם שהמשיבה הפנתה לכך כי המערער הגיש כתב התשובה ללא זכות שבדין (הפנתה לספרו של י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה). במשתמע, עולה מהערעור כי המערער מסכים לאמור בהחלטה, לפיו חרג מהטענות שבכתב ההגנה. משלא נפסקו נגד המערער הוצאות בהחלטה, עתרה המשיבה לחיוב המערער בהוצאות, שישקפו הטרחה וההוצאות הראליות שהוציאה בהליך. 3. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכתבי בי-דין, להלן הכרעתנו: א. אין למערער "זכות קנוייה" להגשת כתב תשובה, משזכות להגשת כתב כאמור לא נקבעה בתקנות בית הדין (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"). העובדה כי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") נתן לביה"ד כלים לניהול ההליכים שבפניו, הן עפ"י התקנות, הן ע"י אימוץ הוראות בתסד"א, והן בכל דרך שימצא לנכון כדי לעשות משפט צדק, אף אם לא עפ"י הפרוצדורה הנקוטה בתקנות, אינה יוצרת זכות כך בעלמא. משהמערער לא ביקש להגיש כתב תשובה - לא היה רשאי, כך לטעמנו, להגיש כזה, אלא ברשות ביה"ד וכזאת לא נתבקש. ב. אף במבחן תסד"א, אין כתב התשובה עומד. כמדומה, אין צורך להכביר בהלכה לפיה אין כתב זה מיועד להעלאת טענות עובדה חדשות / עילת תביעה חדשה, או נימוק חדש לתביעה. כך יכול התובע לעשות בהליך של תיקון כתב תביעה. משקבעה כבוד הרשמת כי בכתב התשובה כולו שזורות "כחוט השני" טענות עובדה חדשות / כאלה החורגות מהאמור בהגנה, ומשעסקינן במכלול אחד - ראתה למחוק את כתב התשובה, תוך הפניית התובע לזכותו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. איננו מוצאים כי נפל פגם בקביעה זו המשקללת ומאזנת בין המסגרת הפרוצדורלית - מחד ובין מכלול הנטען בהגנה - מאידך. אין טעם כי בהתייחס לכל טענה וטענה, עובדה וסעיף בכתב התשובה תפעל כבוד הרשמת עפ"י עקרון "העפרון הכחול". ודאי כך, כשעסקינן בטענות שזורות, בכתב תשובה המשתרע על פני 13 עמודים וי"ב נספחים! ג. ראוי להזכיר כי המערער הגיש כתב תשובה לכתב תביעה שכנגד (כמתחייב), נפרד מכתב התשובה נשוא הערעור דנן. ממילא, כל טענה חדשה המתייחסת לתביעה שכנגד - רשאי היה להעלותה. טענה בהקשר זה - אין לה, איפוא, מקום. נזכיר כי רשאי ביה"ד שלא לשמוע יחדיו התובענה והתובענה שכנגד. ד. אף עפ"י תסד"א, כדין מחקה כבוד הרשמת את כתב התשובה, משאין מטרתו להקים עילות חדשות או נימוק תביעה חדש / עובדות חדשות. גם משכך, נכון פעלה כבוד הרשמת בהחלטתה, ולא נדרשה היא לבחינת כל טענה / עובדה / עילה. ה. אשר על כן - משלא מצאנו פגם בפעולת כבוד הרשמת - אין מנוס מדחיית הערעור. המערער יוכל להגיש בקשתו לתיקון כתב תביעה בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. המערער ישלם למשיבה הוצאות הליך זה וההחלטה בסך 1,500 ₪ בצרוף מע"מ בתוך 30 יום, אחרת ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. כתב תשובהמסמכיםערעור