מס רכוש נזק עקיף

ביום 21/9/06 הגישה המערערת תביעת פיצויים בגין נזק עקיף בסך של 2,464,362 ₪ ב"מסלול הירוק - ענף התיירות", בשל נזקים שנגרמו לטענתה ל"יחידות אירוח" שבבעלותה במהלך חודש יולי 2006 בהסתמך על הוראות החוק והתקנות הרלוונטיות לאותו מועד, וכן תבעה החזר הוצאות שהוציאה להקטנת נזק בסך של 372,360 ₪.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מס רכוש נזק עקיף:

1. המחלוקת הממוקדת היא, אם סיווגה של המערערת, מזכה אותה בתביעה לפיצויים בגין נזק עקיף שנגרם לה עקב מלחמת לבנון השנייה, על-פי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (תיקון), התשס"ו–2006 ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון 2), התשס"ו–2006 (להלן: תקנות 2006), בין כסיווגה כ"יחידת אירוח" ובין על בסיס סיווגה כ"עסק תיירותי".

הרקע וההליכים הקודמים:
2. המערערת, חברת כספי הפלגות קרוז בע"מ (להלן: כספי או המערערת) מארגנת הפלגות נופש לחו"ל, באוניית "Dream". משרדי המערערת נמצאים ברח' העצמאות 76 בחיפה. לפני מלחמת לבנון השנייה יצאה האונייה למסלול הפלגותיה פעמיים בשבוע מנמל חיפה, שהיווה נמל מוצאן של הפלגות הנופש.
לטענת המערערת, עקב מלחמת לבנון השנייה, נאלצה להעתיק את נמל המוצא של ההפלגות מנמל חיפה לנמל אשדוד, ובנוסף לנזקים אחרים עקיפים שנגרמו לה, נאלצה גם להוציא הוצאות נוספות לצורך ביצוע ההעברה האמורה.

ביום 12 ביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה. לגרסת המערערת, עקב מלחמה זו נסגר בהוראת ממשלת ישראל (משרד התחבורה) נמל חיפה. כדי להימנע מהשבתת עבודתה באופן מוחלט, העתיקה את נקודת מוצאה של ספינת הנופש לנמל אשדוד (סעיפים 6-4 לכתב הערעור המתוקן).

ביום 21/9/06 הגישה המערערת תביעת פיצויים בגין נזק עקיף בסך של 2,464,362 ₪ ב"מסלול הירוק - ענף התיירות", בשל נזקים שנגרמו לטענתה ל"יחידות אירוח" שבבעלותה במהלך חודש יולי 2006 בהסתמך על הוראות החוק והתקנות הרלוונטיות לאותו מועד, וכן תבעה החזר הוצאות שהוציאה להקטנת נזק בסך של 372,360 ₪.

במסגרת בקשתה לפיצויים כללה המערערת ירידה במחזור המכירות, וכן מימון אוטובוסים לנוסעים מחיפה לנמל אשדוד בשל העתקת נמל מוצאה של האונייה (נספח ה' לכתב הערעור המתוקן).

3. בנוגע למיהות פעילותה של המערערת, קיימת מחלוקת בין הצדדים:
לטענת המערערת היא חברה המפעילה אוניות נופש, מארגנת, עורכת ומבצעת הפלגות נופש מחיפה לרחבי ים התיכון ובחזרה לחיפה, כאשר במהלכן של הפלגות הנופש, פוקדות האוניות נמלי ים תיכוניים שונים. קהל היעד הוא הציבור הישראלי על כל גווניו.

ואילו לגרסת המשיב, סוג השירות הניתן על ידי המערערת הוא "תיירות יוצאת לחו"ל" ולא תיירות פנים. שירותיה דומים לסוכנות נסיעות העוסקת בתיירות יוצאת, בטיסות לחו"ל ובסיורים מאורגנים מחוץ למדינת ישראל, כאשר מקומות היעד הם בעיקר קפריסין וטורקיה.

עובדה זו, לטענת המשיב, לפיה המערערת מארגנת ומשווקת נסיעות לחו"ל, ואיננה בעלת "מלון צף" או אטרקציה תיירותית, ואינה מבצעת בעצמה את ההפלגות אלא משווקת אותן בלבד, משווה את מעמדה לסוכנויות נסיעות אחרות. נושא אחרון זה לטענת המשיב, לא היה כלל במחלוקת, לא בשלב התביעה ולא בשלב הערר או בעת הערעור עצמו, והטענה כי מדובר במלון צף היא הרחבת חזית אסורה, מה עוד שהעסק אינו מצוי באזור ההגבלה.

4. בנוגע להליכים הקודמים, יש להזכיר את הפרטים הבאים:
- ביום 21/9/06 הגישה המערערת תביעה לפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה בחודשים יולי - אוגוסט 2006.
התביעה לפיצוי היתה בגין נזק עקיף בענף התיירות - המסלול הירוק - בשל נזקים שנגרמו ל"יחידת אירוח" שבבעלותה בנוגע לתקופה יולי 2006. בטופס התביעה, בסעיף 4(ו) צויין על ידי המערערת, בדרך של הצהרה, כי:
"קיימים בידי אישורי משרד התיירות הנדרשים עפ"י טופס זה בנושא יחידת אירוח, חדר אירוח כפרי ועסק מורחב".


יש להעיר כבר בשלב זה כי אישור כזה לא צורף.
בתשובת המשיב הנושאת תאריך 29/11/06, נדחתה התביעה, וזאת לאחר שהובהר כי על פי הנתונים שנמסרו למשיב, כל ההפלגות שתוכננו לחודש יולי 2006 לצאת מחיפה, הועברו לנמל אשדוד ולכן לא נוצר מצב שלא ניתן לנצל את הנכס, ולכן לא קמה חובת פיצוי.
כמו כן נדחתה תביעת המערערת להכיר בהוצאות הסעות מנמל חיפה לאשדוד, בהיותן הוצאות להקטנת הנזק. נושא זה מוסדר בתקנות העיקריות של מס רכוש וקרן פיצויים ואלו נוגעות ליישובי ספר בלבד.

5. ביום 28/01/07 הגישה המערערת ערר לפני וועדת ערר מס רכוש וקרן פיצויים במחוז חיפה על החלטת המשיב (נספח ז' לכתב הערעור). במקביל ביקשה המערערת כי המשיב יבחן שוב את החלטתו בנושא. לצורך כך התקיימה פגישה בין באי כוחה של המערערת לבין נציגי רשות המיסים בירושלים בתאריך 2/5/07 במטרה להבהיר את המחלוקת בין הצדדים. במסגרת הפגישה העבירה המערערת למשיב פירוטים ואסמכתאות שונים על הנזק שנגרם לה כתוצאה מהמלחמה (נספח ח' לכתב הערעור המתוקן, וכן סעיפים 11-12 לעיקרי טיעון המשיב).

במכתב הנושא תאריך 15/10/07 הודיעה הגב' חנה קורן, מנהלת אגף תיירות כפרית, וזאת לאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית, כי סוג השירות הניתן על ידי המערערת - תיירות יוצאת - דומה לסוכנות נסיעות העוסקת בתיירות יוצאת. עוד צוין באותה הודעה, כי מנגנון פיצוי הנזק מיועד לנזק עקיף לנזקי תיירות באזור, כלומר באותם אזורים שסבלו מהפסקת הפעילות התיירותית כתוצאה ממצב לחימה בשטח שהוגדר כ"אזור הגבלה" על פי החוק. סוכני נסיעות, מורי דרך ומארגני תיירות, לא היו זכאים לפיצוי נזק עקיף, אלא רק למי שעוסק בתיירות ובאזור ההגבלה. לפיכך הוצע למערערת להגיש תביעה במסלול מסחר ושירותים, ולא במסלול הייעודי לענפי התיירות.

- המערערת בחרה שלא להגיש תביעה לפיצוי בגין נזק עקיף מסחר ושירותים וביקשה לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על-ידי המשיב. גם לאחר הפגישה הנוספת בעיון נוסף במסמכים נוספים שצורפו, הודיע המשיב כי יש לדחות את התביעה.
בהחלטה שניתנה ביום 25/10/07 דחה המשיב את דרישתה של המערערת לפיצויים מן הנימוק כי המערערת אינה "עסק תיירותי בתחומי איזור ההגבלה" כפי שנדרש בתקנות 2006 (נספח ט לכתב הערעור המתוקן). על-פי החלטת המשיב בהעדר אישור משרד התיירות, שהוא תנאי מוקדם לסיווגו של העסק בתחום התיירות, לא ניתן לקבל את התביעה. מה עוד שבקשר לעסק המערערת, קבע משרד התיירות כי אינו עסק תיירותי בתחומי אזור ההגבלה.
יחד עם זאת, נשמרה זכותה של המערערת להגיש תביעה לקבלת פיצוי בגין נזק עקיף במסלול השכר/מחזורים, בתוך 30 ימים מאותו מועד או לחלופין, לערער על ההחלטה בדבר דחיית התביעה לפיצוי בגין סיווג עסק בתחום התיירות.

6. המערערת הגישה כאמור ערר לועדת ערר מס רכוש וקרן פיצויים חיפה, על החלטת המשיב הדוחה את תביעתה למתן פיצוי במסלול הירוק לתיירות. בשל קשיים מינהליים, לא כוננה הועדה בחיפה.

ביום 14/7/08 הגישה המערערת כתב ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"ש 577/08), וזאת בטרם מתן החלטה בעררה התלוי ועומד בפני ועדת ערר מס רכוש וקרן פיצויים. על פי קביעת בית המשפט הוחלט כי ערר המערערת יידון בפני וועדת הערר בירושלים. לפיכך הסכימו הצדדים על מחיקת הערעור בע"ש 577/08, תוך קביעת בית משפט זה בפסק דין מיום 25/5/09 כי זכותה של המערערת להגיש ערעור על החלטת וועדת הערר תישמר, וכי הסמכות המקומית תהא אף היא בבית המשפט המחוזי בחיפה.

לאחר מתן ההחלטה בערעור הגישה המערערת השלמת טיעון לועדת הערר, והערר נקבע לדיון בפני הועדה בנוכחות הצדדים. ועדת הערר שמעה טיעונים בעל פה מטעם הצדדים, ולאחר שבחנה את טענותיהם החליטה ביום 2/6/09 על דחיית הערר (נספח א לכתב הערעור המתוקן).

ביום 19/10/09 הוגש ערעור זה על החלטת ועדת הערר לדחות את תביעת הפיצויים של המערערת בגין נזקיה ממלחמת לבנון השנייה.

החלטת ועדת הערר - מושא הערעור:
7. המערערת בחרה להגיש ערר, וזה נדון בפני ועדת העררים.
בהחלטה שניתנה ביום 2/6/09, נדחה הערר ונקבע כי אין המערערת זכאית לפיצוי בגין נזקיה הנטענים, כ"יחידת אירוח" בהעדר אישור של שר התיירות, והדבר קיבל ביטוי ברור במכתב מיום 15/10/07 שנכתב על ידי הגב' חנה קורן. על פי מכתב זה סיווג עיסוקה של המערערת הוא "מסחר ושירותים", ולא כל סיווג אחר. לכאן אישרה הועדה את קביעת הגב' קורן כי הסיווג הנכון המתאים לאופי עיסוקה של המערערת הוא "מסחר ושירותים", ולא "יחידת אירוח".
עוד קבעה הועדה שלגב' קורן הייתה סמכות ליתן את ההחלטה האמורה, וזאת מכוח מכתב מיום 15/8/06 לפיו הוכח כי הגב' חנה קורן מונתה על ידי מנכ"ל משרד התיירות לעמוד בראש הצוות המיוחד שתפקידו היה לטפל במימוש החלטת הממשלה לטיפול בנזק העקיף בענפי התיירות.
בשאלת זכאותה של המערערת לקבל פיצוי עקיף אם תסווג כאטרקציה תיירותית, קבעה הוועדה כי טענה זו לא הועלתה אלא בשלב מאוחר של הדיון, והועדה לא הייתה מוכנה לקבל שינוי חזית בנושא זה.

כמו כן לא אישרה הוועדה את ההוצאות להקטנת הנזק, בין היתר, מאחר שלא התקיים המצב של חוסר אפשרות לנצל את הנכס. הועדה הבהירה כי הפיצוי בגין הוצאות להקטנת נזק, הוגדר כ"נזק ממש", כך שהוצאות להקטנת נזק יינתנו רק כחלק מנזק ממשי. לגבי נזק עקיף, יינתן הדבר על פי האמור תחת הגדרת "שווי של נזק עקיף". על פי התקנות העיקריות, הזכאות לפיצוי בגין נזק עקיף הוא רק לנזק בתחום "ישוב הספר". הכרזת אזור ההגבלה כ"ישוב ספר", הייתה הכרזה מוגבלת.
לכן, דחתה הועדה את הערר, אך שוב העמידה בפני המערערת את האפשרות להגיש תביעה במסלול שכר לחודש יולי 2006 וכן מסלול שכר/מחזורים לחודש אוגוסט 2006.

טענות בעלי הדין
8. לטענת המערערת על המשיב לפצותה הן על הוצאות שהוציאה להקטנת נזקיה, והן על הוצאות בגין נזק עקיף, בהתאם לתקנות 2006.

לעמדת המערערת יש לפרש את התקנות כמעניקות פיצוי בגין נזקים עקיפים לעסקי תיירות באזור ההגבלה וכן בגין החזר הוצאות להקטנת נזק שהוצאו על ידי הניזוק (סעיף 28.6 לסיכומי המערערת). לפיכך טוענת המערערת, כי שגתה ועדת הערר בקובעה כי המערערת אינה עסק תיירותי בתחום איזור ההגבלה. לגישתה של המערערת על בית המשפט לקבוע כי המערערת הינה עסק תיירותי באזור ההגבלה, מלון צף – יחידת אירוח (סעיף 29.6 לסיכומי המערערת).

עוד טוענת המערערת כי הועדה כלל לא דנה בשאלה המשפטית שעמדה לדיון – סיווגה של המערערת כיחידת אירוח או כאטרקציה תיירותית (סעיף 29.2 לסיכומי המערערת).

9. לטענת המשיב, סוג השירות הניתן על ידי המערערת הוא "תיירות יוצאת" בדומה לסוכנות נסיעות העוסקת בתיירות יוצאת, בטיסות לחו"ל ובסיורים מאורגנים מחוץ למדינת ישראל.
עובדה זו, לטענת המשיב, לפיה המערערת מארגנת ומשווקת נסיעות לחו"ל, בדומה לסוכנות נסיעות אחרות, לא הייתה כלל במחלוקת, לא בשלב התביעה ולא בשלב הערר או בעת הערעור עצמו, והטענה כי מדובר במלון צף היא הרחבת חזית אסורה.
הטענה החדשה של המערערת לפיה איננה סוכנת בלבד, סותרת טענה של המערערת בשלל הליכים משפטיים אשר התנהלו בעניין הפלגות "המלון הצף" וכי מדובר בטענה חדשה שהועלתה לראשונה בסיכומיה ובמסגרת ההליך הקודם.
לעניין זה הפנה המשיב לת"ק (אשדוד) 1099/07 טוויטר יהושע נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, ת"ק (תביעות קטנות ב"ש) 2053/07 סליוז יצחק נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, תק-של 2008(1) 20172 (2008). באותו הליך טענה המערערת כי היא מתווכת בלבד, וכך גם נקבע בפסק דין שניתן בתיק תביעות קטנות 5260-11-07 מיכאל שושני נ' חב' כספי הפלגות קרוז בע"מ, תק-של 2008(2) 24686 (2008).

על בסיס הודאות בעל דין אלה, טוען המשיב כי נוצר השתק שיפוטי, המונע מן המערערת להעלות טענות סותרות ובוודאי שאין היא רשאית לעשות כן, במסגרת של הרחבת חזית אסורה.

גם בכימות הפיצוי המגיע לה לטענתה, נעשה זה כיחידת אירוח, ולכן מבקשת המערערת לפסוק לה פיצוי העולה על 2 מיליון ש"ח וכן להשיב לה הוצאות שהוציאה להקטנת הנזק בסך של 372,360 ₪. לטענת המשיב הנוסחה אינה תואמת ואינה מתבססת על נוסחת הפיצוי הקבועה בתקנות 2006. הפיצוי המגיע על פי אותן תקנות מגיע לכ-230,000 ש"ח.

המשיב טוען עוד, כי בתביעה שהוגשה על ידי המערערת חתמה על הצהרה כי היא בגדר של "יחידת אירוח", שמשמעו, בין היתר, בית מלון שאושר על ידי משרד התיירות ושאינו חדר אירוח כפרי, על אף שאישור כזה מעולם לא ניתן לה.
מאחר שהמערערת טענה כי יש בידיה אישור ממשרד התיירות, נדחתה התביעה בשל העדר זכות והיא הופנתה להגשת תביעה לקבל פיצוי בגין שכר עבודה לעובדים ומחזורים בהתאם למסלול הפיצוי בתחום המסחר והשירותים.

דיון ומסקנות:
10. יש בדעתי לדון בשאלת זכאותה של המערערת לקבל פיצוי עקיף, בין כ"יחידת אירוח" ובין כ"אטרקציה תיירותית", לרבות שאלת הקטנת הנזק, כאשר כל אלה הן שאלות נלוות או מותנות בסיווג עיסוקה של המערערת, אשר הגישה את תביעתה לקבלת פיצוי בגין נזק עקיף במסלול הירוק של ענף התיירות.

11. סעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: החוק או חוק קרן פיצויים), מגדיר נזק עקיף באופן הבא:
""נזק עקיף" - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל".

נכס מוגדר כדלקמן:
""נכס" - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה".

בנוגע למונח "ישוב ספר" ניתנה סמכות לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, להודיע איזה ישוב ייחשב כישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר באישור ועדת הכספים הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע, אף הוא ייכלל בהגדרה זו.

מאחר שבמלחמת לבנון השנייה נפגעו ישובים אשר לא נכללו ברשימה הקיימת של "ישובי הספר", קבע שר האוצר רשימת ישובים שנכללו ב"אזור הגבלה", וכן נקבע אופי הפיצוי שייעשה בנוגע לאותם ישובים.

12. בנוגע ל"נזק עקיף" בבית מלון או בית הארחה או אתר תיירות, נקבע בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 (להלן: תקנות נזק עקיף 73), כי:
"שיווי של נזק עקיף"
(1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;
(2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט
נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
(א) בחקלאות - הנזק הממשי;
(ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - הנזק הממשי...".

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (תיקון מס' 2), התשס"ו-2006 (להלן: תקנות פיצויים, תיקון 2, 2006), מוסיפות וקובעות כי יינתן פיצוי לעוסק בתיירות ובאיזור ההגבלה.

13. לעניין סוגי הנזקים עליהם חלה חובת הפיצוי מכוח חוק קרן הפיצויים, נוסיף עוד כי "נזק עקיף" הוא אחד מסוגי הנזקים המוגדרים שם. המונח "נזק" כולל נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת.

בנוגע לאבחנה בין "נזק עקיף" ל"נזק מלחמה", נאמר שנזק מלחמה הוא "נזק שנגרם לגופו של נכס" – והזכאות לפיצוי בגינו קמה ביחס לכל איזור במדינת ישראל, ואילו לגבי "נזק עקיף", שהגדרתו רחבה יותר מבחינה מהותית, הזכאות לפיצוי בגינו מתוחמת באזור גיאוגרפי ספציפי (בג"ץ 8803/06 גני חוגה בע"מ נ' שר האוצר, סעיף 3. ניתן ביום 1/4/07(להלן: פס"ד חוגה))– יישוב שנקבע בתקנות העיקריות כיישוב ספר.
ישובי "איזור ההגבלה" בהתאם לסיפא להגדרת "יישוב ספר" בסעיף 35 לחוק, אינם אלא "יישוב ספר לתקופה קצובה", ומכאן הזכאות בתחומם לפיצוי בגין נזק עקיף" (ראה גם בג"ץ 6407/06 דורון, טיקוצקי, עמיר ואח' נ' שר האוצר, ועדת הכספים של הכנסת, תק-על 2007(3) 4567, 4567, סעיף 4 לפסק דינה של השופטת ארבל. להלן: בג"ץ דורון).

14. בנוגע לתכליתו של החוק וכיצד זה צריך להשליך על פרשנות ההוראות הרלוונטיות נחזור ונדגיש כי "חוק מס רכוש מגלם בחובו רעיון של ביטוח שנעשה על ידי זרוע של המדינה מפני נזקי מלחמה (רע"א 6904/97 ס'ת'ו' בקעות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד נב(4) 1, סעיף 14 פסקה שנייה). הטוען לזכאות לפיצוי על פי החוק, צריך להוכיח את התנאים המצטברים, כשנקודת המוצא היא, שאין נפגע זכאי לנזקו אלא אם עמד בדווקנות בכול התנאים הנדרשים על-פי החוק והתקנות הרלוונטיות.

החוק מאפשר מתן פיצוי מכספי הציבור, מה שמאפיין את ההיבט התקציבי, כאשר מקורו בקופה הציבורית, ולכן אינו יכול להתפרש במנותק מן האילוצים ומהמגבלות התקציביים.
נוצרה אפוא מכוח החוק ועל פיו כמעין "פוליסה סטטוטורית", וזו כוללת תחימת הגבול לא רק בסוג הנזק, אלא גם, בין היתר, במיהות העוסק, בתחימת גבולות מיקומו של העסק, לרבות אופן חישוב שיעור הפיצוי. כול אלה צריכים להיעשות, במידת האפשר, על בסיס גבולות רציונאליים, ואלה מכתיבים כי במקום שההסדר הוא סביר והגיוני - גם אם קיימים הסדרים אחרים שאף הם עשויים להיות סבירים וצודקים ולמרות האמור לא אומצו - לא יתערב בהם בית המשפט. זהו מרחב שיקול הדעת שיש רשות המוסמכת (פס"ד חוגה סעיף 10 בפסה"ד של השופט ד' חשין).

ועוד, ההבחנה עצמה בין סוגי העסקים, כמו גם תחימת גבולות במיקום העסק, אינם בהכרח מצביעים על חוסר שוויון. ככול שיימצא גורם מאבחן רלוונטי, סביר והגיוני, לא תעמוד לנפגע טענת ההפלייה.

ועוד, בהיות חוק זה מבטא מדיניות כלכלית של הממשלה, ולה כרשות מבצעת שיקול דעת רחב כדי למלא את תפקידה.
"התערבות שיפוטית במדיניות כזו היא חריגה ביותר ושמורה למקרים בהם המדיניות כרוכה בפגיעה מהותית בזכויות אדם. מרחב ההתערבות השיפוטית צר עוד יותר מקום שהמדיניות מעוגנת במעשה חקיקה של הכנסת".
(פס"ד חוגה, סעיף 1 לפסק הדין של השופטת פרוקצ'יה, ראה שם גם סעי 4 לפסה"ד).

15. בנוגע להשוואה למשפט הפרטי, יש לומר, כי פוליסה מעצם תחולתה, מוגבלת, בדומה לתביעה של נפגע מבוטח, על הנפגע מוטלת החובה להוכיח תחולת של פוליסה על האירוע (המקרה הביטוחי) וכן עליו להוכיח את הנזק לו הוא טוען" (ע"ש (חיפה) 1077/04 יוסף קעדאן נ' מס רכוש וקרן פיצויים חיפה, סעיף 6 לפס"ד, להלן: פרשת קעדאן). אלה כוללים גם תחילת גבול האחריות הביטוחית.

לאור התביעה שהוגשה ומאחר שהמערערת בחרה שלא להגיש תביעה במסלול אחר, השאלה הממוקדת היא אפוא, אם למערערת עסק תיירותי, ואם זה ממוקם באיזור ההגבלה. ועוד, זכאות לפיצוי בגין הוצאות שהוציאה לטענתה לצורך הקטנת נזקיה, מותנית בהיות הניזוק בישוב ספר.

ומן הכלל אל הפרט:
16. בנוגע לעסקי תיירות - שהוסדר יחד עם עסקי חקלאות - שהינם "עסקים עונתיים" שניזוקו בזמן המלחמה, הוסדרו זכויות הניזוקים בשתי הוראות שעה: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראות שעה) (תיקון), תשס"ו-2006 (להלן: תקנות פיצויים (הוראת שעה), ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (תיקון מס' 2), התשס"ו-2006 (להלן: תקנות פיצויים, תיקון 2), אותם יש לקרוא יחד עם תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן: התקנות העיקריות המעודכנות).

על-פי התקנות העיקריות המעודכנות - לאחר שילוב התקנות מ- 2006, תביעה לפיצוי על-פי המסלול הירוק" יכולה להיות מוגשת בשל היות הנכס הנפגע - יחידת אירוח [בית מלון, בית מרגוע, פנסיון או בית הארחה] שאושרו על ידי משרד התיירות; או חדר אירוח כפרי או אתר תיירות או סוגי אתרי תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - "אטרקציה תיירותית", הממוקם באזור ההגבלה.

כלומר פיצוי במסלול הירוק מחייב הוכחה שנגרם נזק לעסק תיירותי בתחום איזור ההגבלה. וביתר פירוט, להוכיח נזק ליחידת אירוח או לאתר תיירותי, שאושרו כאלה על ידי משרד התיירות, והממוקמים באזור ההגבלה.

התנאים הנ"ל הם תנאים מצטברים והמערערת לא עמדה באף אחד מאלה.
17. התשובה שניתנה על ידי הגב' קורן, מנהלת אגף תיירות כפרית, היא תשובה ממצה, המהווה גם בסיס איתן לדחיית הערעור על ידי בית המשפט.
לפיכך יובא ציטוט של חלק מן התשובה שניתנה למערערת עוד ביום 15/10/07:

"חברת כספי הפלגות קרוז בע"מ עוסקת במתן שירותי הפלגה מהארץ לחו"ל. מהות השירות הינו ארגון סיורים בחו"ל...
סוג זה של שירות הינו "תיירות יוצאת". שירות דומה לסוכנות נסיעות העוסקת בתיירות יוצאת, בטיסות לחו"ל ובסיורים מאורגנים מחוץ למדינת ישראל.

מנגנון פיצויי נזק עקיף לעסקי תיירות נועד לפצות את העוסקים בגין נזקים עקיפים, ואובדן הכנסות כתוצאה מהפסקת פעילות באזור, דהיינו באזורים שסבלו מהפסקת הפעילות התיירותית, כתוצאה ממצב לחימה בשטח שהוגדר כ"אזור הגבלה" עפ"י החוק.

יש לציין כי קיימים עסקים תיירותיים נוספים, אחרים, באזור שלא זכו לפיצויי נזק עקיף כאמור, ביניהם סוכני נסיעות, מורי דרך, מארגני תיירות נכנסת וכיוצא בזה.

מכאן שהפיצוי ניתן רק למי שעוסק בתיירות באזור הגבלה כאמור לעיל".
(ההדגשות אינן במקור - ש' ו').

18. במכתב זה הבהירה גב' קורן, שהמערערת למעשה איננה עוסק בתיירות, אלא מארגן פעילות בתחום זה כסוכן נסיעות אחר, ועוד עמדה על התנאים המצטברים הנדרשים לצורך קבלת פיצוי של "העוסק", שגם בהם לא עמדה המערערת.
מכאן שאפילו הייתה במעמד "עוסק בתיירות", לא הייתה זכאית לפיצוי במסלול הירוק.

19. לעניין מעמדה של המערערת, טענה המערערת כי היא הפעילה אניית נוסעים והיא זו שביצעה את ההפלגות בפועל.
המשיב טען כטענה מקדמית - טענה שלא נסתרה - כי המערערת אינה המפעילה, אלא המארגנת את ההפלגות. אין היא הבעלים של האנייה ואין היא המבצעת את ההפלגות. מעמדה של המערערת הוא כסוכן נסיעות, כפי שאכן הובהר היטב במכתב שצוטט לעיל, של הגב' חנה קורן, ממשרד התיירות הנושא תאריך 15/10/2007.

קביעה זו מגובה היטב בהודאת בעל דין של המערערת עצמה, במסגרת הליכים משפטיים שונים בהם נדרשה לפצות רוכשי כרטיסים אצלה, שם טענה המערערת כי היא מתווכת בלבד ואיננה המפעילה של האוניה האמורה. כך נקבע בפסק דין שניתן בתיק תביעות קטנות 5260-11-07 מיכאל שושני נ' חב' כספי הפלגות קרוז בע"מ, תק-של 2008(2) 24686 (2008); בתיק ת"ק (אשדוד) 1099/07 (טוויטר יהושע נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ) טענה המערערת כי היא סוכנת בלבד, וטענתה התקבלה ואף נדחתה התביעה נגדה, וכך נקבע שם בין היתר:
"בענייננו, הנתבעת היא סוכנת נסיעות, שגם אם נהגה לעבוד באופן אינטנסיבי עם האוניה האמורה, הרי שלא הייתה הבעלים או המפעילה שלה...".

בנסיבות אלה, חל הכלל בדבר השתק שיפוטי, והמערערת מנועה מלטעון כי היא הבעלים ו/או המפעילה של האוניה (ע"א 9650/05 פרוינד נ' פקיד שומה ת"א 4,. ניתן ביום 7/8/08; ע"א 513/89 Interlego A/S נ' .Exin - Lines Bros S. A, פ"ד מח(4) 133, שם בסע' 10 לפסק דינה של השו' דורנר לגבי תחולתו של השתק שיפוטי במשפט הציבורי) .
בנסיבות אלה ממילא אין היא יכולה לתבוע כבעלים של עסק תיירותי, ודי בנימוק זה כדי לדחות את הערעור.

בחינת התנאים הנוספים מובילה לתוצאה כי הם אינם מתקיימים במקרה דנן, וגם באלה - בכל אחד מהם, ועל אחת כמה וכמה בהצטברם - יש כדי לבסס את דחיית הערעור.

התנאים הנוספים להגשת תביעה במסלול הירוק כעסק תיירותי:
20. המערערת טענה תחילה כי היא "יחידת אירוח", לאחר מכן העלתה טענה בדבר היותה "אטרקציה תיירותית", ובשלב מאוחר יותר העלתה טענה כי יש לראותה כ"מלון צף". כל אלה מחייבים אישור של משרד התיירות (יחידת אירוע או בית מלון, לרבות מלון צף) ובנוגע לאטרקציה תיירותית, יש צורך בקביעה שאכן מדובר עם סוג אתר שהוא בגדר של אטרקציה תיירותית.

על-פי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 - תקופה 12/7/2006 עד 14/8/06 - לאחר שילוב תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 שהיא התקופה הרלוונטית לענייננו, "יחידת אירוח" הוגדרה:
"בית הארחה, בית מלון, בית מרגוע או פנסיון שאינם אירוח כפרי,
שאישר לעניין זה משרד התיירות".
מאחר ש"בית מלון" כלול בהגדרה של "יחידת אירוח", הרי שיש לכלול בגדרה גם "מלון צף".

בנוגע לאטרקציה תיירותית, זו מוגדרת כ:
"אתר תיירות או סוגי אתרי תיירות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר התיירות".

21. עיון בתביעה שהוגשה על ידי המערערת עוד ביום 21/9/06, מורה, כי היא הייתה מודעת לצורך בקיומו של אישור של משרד התיירות כתנאי להגשת תביעה במסלול הירוק. כפי שפורט תחת הפרק "הליכים קודמים" בפסק דין זה (ראה סעיף 4 לפסק דין זה), בטופס התביעה צוין על ידי המערערת כי יש בידה אישורי משרד התיירות הנדרשים לצורך תביעה כזו.

אין חולק, כי אישור כזה אינו מצוי בידי המערערת. טענתה כי יש לראות את האישור כטכני, או כי דרישה זו כתנאי סף לזכאותה של המערערת לקבוע פיצוי במסלול "יחידת אירוח" או "מלון צף", היא טענה חדשה שלא עלתה קודם לכן, ודינה להידחות.

כאמור, לא רק שהמערערת הייתה מודעת היטב לקיומו של תנאי הסף הנ"ל אלא שבדף ההסבר שצורף לטופס התביעה הובהר בפרק "ביאורים לטופס" כי היות עסק יחידת אירוח, כאשר ההגדרה כוללת כאמור גם בית מלון, מחייבת אישור מוקדם של משרד התיירות. זאת ועוד, במסגרת מתן התשובות לבדיקת התביעה שהוגשה על ידי המערערת, הובהר בהחלטה מיום 25/10/07, כי יש צורך באישור כזה.
נחזור ונדגיש, כי עצם העובדה שהמערערת מצאה לנכון להצהיר כי בידיה אישור משרד התיירות הנדרש כהכרה בעסק כ"יחידת אירוח", משמש בגדר של הודאת בעל דין, ואין מקום להתיר טיעון מכחיש אחר בנושא.

המערערת אף לא נכללת בגדר ההגדרה של "אטרקציה תיירותית". לא הוצגה קביעה כזו בין משרד האוצר למשרד התיירות, ובוודאי שלא היה מקום להעלות את הטענה בשלב המאוחר של הדיון בפני ועדת הערר.

22. המערערת אף לא הוכיחה כי העסק הנטען הוא ב"אזור ההגבלה".
תקנות שפורטו לעיל חלות על עסקים המצויים באזור המוגדר כ"אזור ההגבלה".
כדי שניזוק יהא זכאי לפיצוי על-פי החוק הוא חייב למלא אחר התנאים המצטברים שאחד מהם הוא להימצא בתחום אזור ההגבלה.

כוונת המחוקק הייתה לפצות בעלי עסקים תיירותיים הנמצאים באזור ההגבלה שמחזור עסקיהם נפגע כתוצאה מירידה בהיקף פעילותם בגין המלחמה לאור מיעוט התיירים או הנופשים במקום.

23. בנסיבות דנן גם אם ניתן לקבל את עמדת המערערת לעניין סיווגה כעסק תיירותי - והנחה זו היא לצורך בחינת מרכיב המיקום בלבד - לא ניתן לומר כי "עסקיה" של המערערת מצויים באזור ההגבלה. העובדה כי במקרה דנן משרדיה של המערערת נמצאים באזור ההגבלה אינה מספיקה. קריאת התקנות מובילה למסקנה כי על הנכס בגינו נדרש הפיצוי להיות באזור ההגבלה, שאחרת מתייתרת ההבחנה בין "יישובי הספר" ו"יישובי איזור ההגבלה" לשאר ישובי הארץ.

בעניין זה יש לקבל את עמדת המשיב (סעיף 23 לסיכומי המשיבה) כי התקנות קבעו מסלולים שונים ונפרדים לפיצוי בגין נזקים עקיפים לסוגים שונים של עסקים. מטרת הפיצוי העקיף בענף התיירות הינה לפצות את העוסקים בתחום התיירות באזור ההגבלה.
בענייננו מדובר באונייה, שעם סגירת נמל חיפה הועתקה לנמל אשדוד, ומשם יכולה הייתה, גם אם בהיקפים קטנים יותר, להמשיך את שגרת עסקיה. מתן פיצוי למערערת במצב זה - כעסק תיירותי - אינו עולה בקנה אחד עם מטרת תקנות פיצויים (הוראת שעה) שפורטו לעיל. טענת המשיב כי התקנות בענפי החקלאות והתיירות הינם בעלי מאפיין גיאוגרפי במקרה דנן בדין היא, ויש לקבל את עמדת המשיב בנושא (ראה הערת השופטת פרוקצ'יה בפס"ד חוגה, בדבר האלמנט הגאוגרפי כבסיס לזכאות לפיצוי, שם בסע' 5 לפסק דינה).

המסקנה מן האמור היא, שגם אילו ניתן היה לסווג את עסק המשיבה כעסק תיירותי, משלא מדובר בנכס נייח, ומרגע שעלה בידה של המערערת להעתיקו למקום אחר שאינו בגבולות איזור ההגבלה, הרי שלא עמדה בדרישות הסף של הסדר חודש יולי, ולפיכך גם אינה זכאית לפיצוי בגין נזקיה העקיפים.

די גם בנימוק זה, כדי לדחות את הערעור. ובנוסף, נראה כי המערערת אינה יכולה להיות מסווגת כ"עסק תיירותי".

24. המערערת הגישה תביעה לפיצוי במסגרת מסלול התיירות בלבד, למרות שיכולה הייתה להגיש תביעה במסגרת מסלול השכר, וזאת אף לאחר שתביעתה לפיצוי במסגרת מסלול זה נדחתה הן על ידי המשיב והן על ידי ועדת הערר. (סעיפים 9-13 לעיקרי טיעון המשיבה).
משלא הוגשה על ידי המערערת תביעה לפיצוי במסגרת מסלול השכר או מסלול תביעה שאינו תיירותי, הרי דין התביעה להידחות.

התוצאה מכל האמור, שאין המערערת זכאית לקבל כל פיצוי על בסיס התביעה שהוגשה, ומשלא הוגשה תביעה אחרת, הרי תביעתה לפיצוי נזק עקיף, נדחית.

הקטנת הנזק:
25. שאלה נוספת עלתה, אם זכאית המערערת להחזר הוצאות בגין הקטנת הוצאותיה. כאמור, ישנה הבחנה בתקנות הרלוונטיות בין ניזוק בישוב ספר הזכאי לנזק ממשי, הכולל גם הוצאות שהוצאו לצורך הקטנת הנזק לבין נזק עקיף, המתייחס ל"אזורי ההגבלה", שאז מוענק פיצוי מוגבל על דרך של בדיקה של ירידה בפועל בתקופה שבין 12/7/06 עד 31/7/06 ביחס להפרש המע"מ לחודשים אפריל עד יוני 2005 לבין מחזור מע"מ באותם חודשים (אפריל עד יוני) 2006. פיצוי בגין נזק עקיף אינו כולל "נזק ממשי הכולל גם פיצוי בגין הוצאות להקטנת נזק.

בהתייחס ל"נזק ממשי" ישנה בהגדרת המונח התייחסות גם להחזר הוצאות שהוצאו לצורך הקטנת נזק. בסעיף 1 של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973:

""הנזק הממשי" - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק;
ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;

"הוצאות להקטנת הנזק" - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;

"ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;

מעבר לקביעה כי המערערת איננה יכולה לטעון כ"בעל הנכס" הרי שיש לומר כי המערערת לא הוכיחה שהיא זו שהפעילה את האוניה או היא זו שנשאה בהוצאות שיקומו של הנכס.
יתר על כן, כאמור, נזק עקיף מחושב בדרך ספציפית, כקבוע בתקנות ואינו כולל החזר בגין הוצאות שהיו, אם היו, להקטנת הנזק.

ההבדלים בין סוגי הנזק, כפי שצוין לעיל, אינם שרירותיים. כפי שהודגש בבג"ץ דורון המטרה הייתה להטיב עם תושבי הצפון ולהעניק להם פיצוי מהיר, תוך הבחנה בין אזורי ההגבלה לישובי הספר. הפיצוי המוצע לישובי ההגבלה הוא מצומצם יותר, על פי נוסחה קבועה מראש, על פי מחזורים מדווחים ממע"מ, ללא צורך בהוכחת נזק בפועל (בג"ץ דורון, סעיף 45).
כאשר מדובר על פיצוי שאיננו נזק ממשי, אין אפשרות לפצות באופן עצמאי ונפרד בגין הוצאות הקטנת הנזק כהגדרת המונח , כפועל יוצא מהגדרת "נזק ממשי".

עוד נפנה ונזכיר שבפס"ד דורון נבחנה לצורך זה שאלת האפלייה, ונדחתה.

על בסיס האמור, יש לאשר את החלטת ועדת הערר כי התביעה של המערערת להחזר הוצאות בגין הקטנת הנזק, דינה להידחות.

לאור התוצאה אליה הגעתי אין מקום לבחון את שאלת גובה הפיצוי הנתבע.

התוצאה:
26. אשר על כן אני מורה על דחיית הערעור. אני מחייבת את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח, בתוך 30 ימים מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון