משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בנק לאומי / משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק:   תביעה להשבת 5,000 ₪ שנמשכו מחשבונה של התובעת אצל הנתבע ב - 3/3/00 וב - 4/3/00.   רקע: 1. התובעת מנהלת מזה כ - 40 שנה חשבון בנק בסניף הוד השרון של הנתבע (להלן - "החשבון"). התובעת פרשה לגמלאות לפני שנתיים. טרם פרישתה עבדה כראש מנהל תלמידים במוסד להשכלה גבוהה.   2. התובעת מחזיקה ב"כרטיס חיוב" כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו - 1986 (להלן - "החוק") המשמש אותה בין היתר למשיכת כספים מהחשבון (להלן - "הכרטיס").   3. ב - 5/3/00 בעת שהוציאה התובעת באמצעות הכרטיס כספים ממכשיר כספומט נוכחה כי נמשכו מהחשבון 2,500 ₪ ב - 3/3/00 ו - 2,500 ₪ נוספים ב - 4/3/00. לטענת התובעת המשיכות לא בוצעו על ידה ולא בהרשאתה. התובעת הודיעה על כך לנתבע ב - 6/3/00 והכרטיס נגזר לשניים ונחסם. לא נעשה שימוש בכרטיס ולא בוצעו משיכות נוספות (מסוג המשיכות נשוא התביעה) לאחר מועד זה. עילת התביעה - טענות התובעת: 4. לטענת התובעת הכרטיס היה ברשותה בכל עת רלבנטית, הקוד הסודי המאפשר שימוש בכרטיס היה ברשותה ובידיעתה בלבד, לא נרשם במסמך כלשהו והיא לא משכה את הכספים ולא אפשרה לאחר לעשות שימוש בכרטיס ולמשוך את הכספים. התובעת אינה יודעת כיצד נמשכו הכספים, יתכן שהכרטיס זויף ונעשה בו שימוש לרעה ומכל מקום האחריות להשיב לה את הכספים שנמשכו כאמור מוטלת על הנתבע.   5. התובעת התלוננה על משיכת הכספים הן בפני הנתבע, הן בפני היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אך לא זכתה למענה חיובי.   טענות הנתבע: 6. לטענת הנתבע משיכות הכספים מהחשבון בוצעו באמצעות הכרטיס ולא באמצעות כרטיס מזויף. ככל הנראה מתבסס הנתבע על סעיפים 5 (א) ו - 5 (ד) לחוק.   7. אגף הבטחון של הנתבע ערך בדיקה יסודית ומקיפה והוציא חוות דעת בענין ולפיה לא נעשה שימוש בכרטיס מזויף.   8. הנתבע מפנה לכך כי המשיכות פסקו מיד לאחר שהתובעת התלוננה; לא נבלע כל כרטיס מזויף לאחר חסימת הכרטיס; המשיכות בוצעו מאותם מכשירי כספומט בהם נהגה התובעת למשוך כספים והתובעת כבר התלוננה בעבר בשתי פעמים נפרדות על שימוש לרעה שנעשה כביכול בכרטיסה ופוצתה באחת מהפעמים "לפנים משורת הדין". אין מחלוקת כי סכום המשיכות שבוצעו בעבר עמד על 2,500 ₪ בכל משיכה.   דיון ומסקנות: 9. הנתבע חולק בשפה רפה על כך שניתן (אף אם לא פורט כיצד) למשוך כספים מחשבון בנק תוך עשיית שימוש באמצעי זה או אחר לרבות בכרטיס מזויף. הטענה לא נטענה בכתב ההגנה אלא במכתב שכתב הנתבע ללשכה לפניות ציבור ב - 24/5/00 (להלן - "המכתב"). נציג הנתבע לא חלק בדיון על האפשרות לעשות שימוש בכרטיס מזויף ואף טען "למה שהזייפן אם היה כזה לא ימשיך בחגיגה". לפיכך לא היתה צריכה התובעת להביא ראיה לעצם קיומה של אפשרות כזו. הנתבע אף לא טען כי הוא איננו ה"מנפיק" של הכרטיס כאמור בחוק.   10. סעיף 5 (א) לחוק מניח שניתן לעשות שימוש לרעה בכרטיס בשל משיכת כסף. החוק אינו מגביל את ה"לקוח" בדרכי ההוכחה של "שימוש לרעה בכרטיס". יש לבדוק כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. אבדוק אם כך את נסיבות המקרה שלפני.   11. הנתבע חלק עובדתית על כך כי במקרה זה נעשה שימוש לרעה בכרטיס. לאור זאת - על התובעת הנטל להראות כי נעשה שימוש לרעה בכרטיס על מנת להנות מהשבה כאמור בסעיפים 5 ו - 6 לחוק.   12. התובעת העידה בדיון. נציג הנתבע, סגן מנהל הסניף, נמנע מלחקור את התובעת בחקירה נגדית. לפיכך גרסת התובעת בעינה עומדת.   13. נציג הנתבע אימת את האמור בכתב ההגנה שהגיש ואולם "אימות" זה אינו מציב גרסה נגדית לגרסת התובעת:   א. האמור בכתב ההגנה מבוסס על "בדיקה יסודית ומקיפה שערך אגף הבטחון של הנתבע". בדיקה זו נערכה על ידי גב' חגית כהן ומר ישראל מנדלוביץ שכונו במכתב "צוות כספומט". בסעיף 2 למכתב מצוין כי מצורפת חוות הדעת של צוות כספומט. יש להניח שבחוות דעת זו נעשה ניתוח מקצועי על בסיס נתונים כלשהם הידועים לצוות הכספומט. חוות דעת זו לא צורפה למכתב כפי שהוגש לתיק בית המשפט או לכתב ההגנה. נמצא שגרסת הנתבע בנקודה זו הינה בגדר מסקנות אשר אינן מפרטות על אילו נתונים הן מסתמכות. לפיכך לא ניתן למצוא בעמדת הבנק משום גרסה נגדית לגרסת התובעת.   ב. הנתבע הוסיף נתונים בהם הוא מבקש למצוא חיזוק לגרסתו: המשיכות פסקו מיד לאחר הגשת התלונה; הכרטיס נמצא כל העת בחזקתה ובשליטתה של התובעת ולדבריה לא מסרה אותו או את הקוד הסודי המאפשר שימוש בו לאדם אחר; הקוד הסודי לא רשום בשום מקום; המשיכות בוצעו משני מכשירי כספומט בהם נוהגת התובעת למשוך ולהפקיד כספים; לאחר חסימת הכרטיס לא נבלע כרטיס אחר, מזויף, בעת "נסיון" שלישי לעשות בו כביכול שימוש.   ג. לא מצאתי כי ה"אינדיקטורים" בפסקה ב' לעיל מתיישבים דווקא עם גרסת הנתבע ומכל מקום לא מצאתי כי הם סותרים או מחלישים את גרסת התובעת: העובדה שהמשיכות פסקו מיד לאחר הגשת התלונה וכי לא נבלע כרטיס אחר מזויף תוך כדי נסיון נוסף למשוך כספים באמצעותו אינה מעידה אלא על כך שלא נעשה נסיון נוסף כזה. העובדה שהקוד הסודי לא רשום בשום מקום והמשיכות בוצעו ממכשירי כספומט בהם נוהגת התובעת לעשות שימוש יכולה להתיישב עם כך שהמשיכה, שלא על ידי התובעת, על ידי עשיית שימוש בכרטיס מזויף או באמצעי אחר, מתאפשרת טכנית דווקא באותם מכשירי כספומט בהם עושה התובעת שימוש ובהם "נקלט" בדרך כלשהי הקוד הסודי. על מנת לשלול אפשרות זו יכול היה הנתבע להציג את חוות הדעת של צוות כספומט ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו.   ד. לעומת זאת התובעת העידה ועדותה לא נסתרה ולא הופרכה כי המשיכות נשוא התביעה בוצעו בשעות חריגות (6:00 בבוקר ו - 24:00 בלילה) בהן אינה זוכרת את עצמה מוציאה כספים ממכשירי כספומט. חריגות זו של שעות משיכת הכספים פועלת דווקא לחיזוק גרסת התובעת.   14. התובעת הינה אדם נורמטיבי, דפי החשבון שהוצגו מצביעים על ניהול סביר של החשבון ולא נטען כנגדה כי מצבה הכלכלי אינו שפיר. התובעת מושכת בדרך כלל באמצעות מכשירי כספומט סכומים של מאות ₪ (למעט משיכה של 1,000 ₪ ב - 11/2/00). משיכות כספים מסוג המשיכות נשוא התביעה הינן חריגות ביותר ביחס למשיכות האחרות שביצעה התובעת. נסיבות אלו פועלות אף הן לחיזוק גרסת התובעת.   15. הנתבע טוען כי הכרטיס נמצא בשליטתה ובחזקתה של התובעת בכל עת רלבנטית. מאידך הנתבע עצמו פיצה את התובעת בעבר בגין משיכת כספים בסך של 2,500 ₪ שבוצעה מהחשבון בנסיבות דומות בלא שהתובעת הוצרכה לפנות לערכאות. מכאן שאף הנתבע עצמו לא יחס בעבר משקל מכריע לעצם השליטה של התובעת בכרטיס. טענת הנתבע כי פיצה את התובעת בעבר "לפנים משורת הדין" אינה טענה רצינית. נתבע מסוג הנתבע שלפני אינו מפצה ואינו צריך לפצות, אם הוא חושד בלקוח "לפנים משורת הדין". אם עשה כן הנתבע עשה זאת לאחר ששקל בכובד ראש את טענות התובעת. כך היה עליו לעשות גם במקרה שלפני. אם עמדו לרשות הנתבע ראיות המבססות את חשדו והסותרות את גרסת התובעת היה עליו להביא אותן בפני בית המשפט ולא להסתתר מאחורי חוות דעת שלא צורפה.   סוף דבר - התובעת עמדה בנטל המוטל עליה והראתה כי נעשה שימוש לרעה בכרטיס וכי קמה לה זכות להשבת הכספים שנמשכו תוך כדי כך על פי סעיף 6 לחוק.   הנתבע ישלם לתובעת 5,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ - 6/3/00 ועד התשלום בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת 87 ₪ (אגרה) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ - 27/1/03 ועד התשלום בפועל. בנק