קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נוסע לא חגור במושב האחורי במונית: ואלו נימוקי הזיכוי: 1. לנאשם יוחסה עבירה על תקנה 83 ב' (א) לתקנות התעבורה, בכך שהסיע במוניתו נוסע במושב האחורי, בכביש 1, בלא שהיה חגור חגורת בטיחות. 2. הנאשם הודה בנהיגה במקום ובזמן, אולם כפר בעבירה המיוחסת ולהוכחת האישום, המאשימה הביאה עדותו היחידה של סמ"ר אפרים גולדברג (להלן - "ע.ת.") אשר רשם את טופס "הודעת תשלום קנס" - ת/1 ושם תאר כיצד נסע לימין המונית והבחין שהנוסע במושב האחורי לא חגר חגורת בטיחות. כ"כ רשם דברי הנאשם . בח.נ. לא סתר עדותו בח.ר. הנאשם מסר עדותו תחת אזהרה ובח.ר. אימת עדות ע.ת. בחלקים הרלוונטים והעיד כי הוא חגר בעצמו את הנוסע, עת אסף אותו ואת חברו במבשרת, לכיוון ת"א. בח.נ. הודה מפורשות כי במועד חגירת הנוסע עם כניסתו למונית היתה הפעם האחרונה שראה אותו חגור ובמהלך הנסיעה, במשך 20 דקות לא בדק אם שחרר עצמו מהחגורה, כי אינו יכול לקלוט עובדה זו במראה. עוד לא שלל אפשרות שאותו נוסע שחרר החגורה במהלך הנסיעה ובפועל לא בדק נושא זה גם כאשר נעצר ע"י ע.ת. ויצא מהמונית לעבר הניידת. 3. ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה על סמך עדות ע.ת. שלא נסתרה בח.נ. ולא הוזמה בעדות הנאשם עצמו, תוך העדפתה על פני עדות הנאשם, אשר לא ידע מצב הנוסע בכל משך הנסיעה. הנאשם ביקש לזכותו בטענה שהוא מילא אחרי חובתו, ווידא בתחילת הנסיעה כי הנוסע חגור ואינו אחראי למעשיו או מחדליו של הנוסע, במהלך הנסיעה. עוד הדגיש קיומו של שלט מתאים במונית לפי תקנת משנה (ג). 4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן: א. תקנה 83 ב' (א) לתקנות התעבורה, מחייבת נהג המונית להמנע מנסיעה "...אלא אם כן... והנוסעים בו חגורים חגורת בטיחות...". אמנם האישום בתקנה מתחיל עם תחילת הנסיעה, אולם הוא ממשיך ומחייב לכל אורך משך הנסיעה אלא שהחריג בתקנת משנה (ג) חל כאן ולכן טענת הנאשם, כי קיים חובתו בחגירת הנוסע, בטרם תחילת הנסיעה - יש לה תימוכין בתקנות. על נהג מונית החובה לודא חגירת חגורת בטיחות ע"י נוסעיו, בטרם יתחיל בנסיעה, אך חובה זו אינה ממשיכה לחייבו בכל מהלך ההסעה של הנוסעים, אם תלוי שלט כהוראות תקנה 83 ב' (ג) לתקנות התעבורה. ב. בעבירה נשוא הדיון ניתן להרשיע הנאשם על סמך עדותו היחידה של ע.ת. אולם בתנאי ואין בה סתירות או תמיהות שיש בהן כדי לפגוע באמינות ע.ת. ע.ת. לפני מסר בח.ר. כיצד הבחין בעובדה שהנוסע במושב האחורי לא חגר חגורת בטיחות, בעת נסיעת המונית ובפועל עדותו בח.ר. לא נסתרה בח.נ.. התרשמתי כי לפני שוטר מיומן ומאומן אשר דיווח בת/1 את אשר ראו עיניו בפועל ושמעו אוזניו ולא מצאתי כל סיבה או עילה שלא ליתן אמון מלא בעדותו. יתר על כך, גם הנאשם עצמו לא שלל האפשרות שהנוסע הסיר חגורת הבטיחות בשלבי נסיעתו ובכך תמך במראה עיניו של ע.ת. אולם עם זאת, לא השלים תפקידו בכך שלא בדק קיומו של השלט לפי תקנה 82 ב' (ג') לתקנות התעבורה ולא רשם דבר בת/1 בדבר העדר שלט כזה, כנדרש במקרה של מוניות וחסר זה הנו בעוכרי האישום. ג. אשר לנאשם - בתגובתו בת/1 טען כי הנוסע היה חגור חגורת בטיחות גם כאשר השוטר עצר את מוניתו. מאידך, בח.נ. הודה מפורשות שאינו יכל לאמת עובדה זו שכן בפעם האחרונה שהבחין שהנוסע חוגר חגורת בטיחות היתה רק בעת שחגר אותו בעצמו בטרם תחילת הנאשם . עדותו על קיומו של שלט לפי תקנת משנה (ג) לא נסתרה בח.נ. ד. אני ער לבקשת המאשימה להרשיע על סמך עדותו היחידה של ע.ת. אולם לאחר שהזהרתי עצמי בנושא, אמנם לא מצאתי כל סיבה שלא ליתן אמון מוחלט בדברי עדותו, אך מצאתי בה חסר התנאי לפי תקנה 83 ב' (ג) לתקנות התעבורה. 5. סוף דבר - על סמך האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר, את המיוחס לנ' ולפיכך מזכה אותו מעבירה על תקנה 83 ב' (א) לתקנות התעבורה. 6. במטרה לחסוך מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומזמנם של הצדדים, המזכירות תשלח העתק פסק הדין אל הצדדים והמועד של 19.1.05 - בטל בזה. מושבים נחלות ומשקים