עד מומחה

מיהו עד מומחה ? בע"א 745/82 שחר נ' ל' בור, פ"ד מ(2) 46 (1985), בעמ' 50, דן בית המשפט העליון בשאלת הגדרת עד מומחה וכך נאמר: "קיימים שני סוגים של 'עדים מומחים', אשר עדותם קבילה ורלוואנטית, למרות שאין ברשותם בהכרח מידע ישיר בדבר העובדות המרכזיות שעליהן נסב המשפט שבו הם נקראים להעיד. ישנם 'מומחים' במובן הקלאסי של המונח, היינו, אנשים שהתמחו במדע או במקצוע, בעלי תארים ודיפלומות, אשר בתי-משפט נזקקים לעדותם, כאשר מחווים הם את דעתם בנושא שהוא בתחום מומחיותם המיוחדת. ומאידך גיסא ישנם אנשים אחרים, אשר בדרך זו אחרת, אם תוך עיסוק במקצועם או בתור חובבנים או בדרך מקרית אחרת, רכשו מידע כללי בנושא מסוים, ובית המשפט סבור, כי יוכל להפיק תועלת מפרי ניסיונם בבואו להחליט בנושא או בנושאים העומדים להכרעה לפניו." תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מגדירות "מומחה" כ"רופא, מומחה רפואי , או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע". סעיף 82 לחוק סדר הדין הפלילי מפנה, לעניין חוות דעת של מומחה להוראות סעיף 20 שבפקודת הראיות. נראה כי הגדרה זו רחבה יותר מההגדרה שבתקנות סדר הדין האזרחי. בכל מקרה "כבר נפסק כי הקביעה האם כישורי המומחה הולמים את הנדרש מסורה לבית-המשפט שבפניו מעיד המומחה" ראה: ע"פ 112/69 מחמד עלי עבדאללה חילחל נ' מדינת ישראל, פ"ד כג(1) 733, 743-742 (1969); ע"פ 436/88 הנ"ל; אליהו הרנון, דיני ראיות , חלק שני, עמ' 297 (1985); עם זאת על בית המשפט להבהיר מדוע יש לראות בעד שבפני כמומחה לצורך הדיון שבפניו (להבדיל מעצם ההכרה במומחיות הנטענת) ולראות בעדותו כעדות מומחה. סוגית מומחיות בשאלות של מדע נדונה בהרחבה בפסיקה בארה"ב. פסק הדין המנחה שניתן בעניין זה ידוע כפרשת דאוברט: Daubert v. Merrell Daw Pharmaceutucals Inc, 509 U.S.579. יצוין כי בפרשת דאוברט הנ"ל קבע ביהמ"ש העליון של ארה"ב שורה של קריטריונים להכרה בידע מדעי ככזה המגיע לדרגת מומחיות. נקבע שם כי ידע מדעי, להבדיל מתואר מדעי, יכול להוות בסיס לעדות שבמומחיות לפני ביהמ"ש כאשר מתקיימים 4 תנאים בסיסיים. התנאי הראשון הוא שמומחיותו של המומחה נבדקה בעבר. התנאי השני הוא שהתיאוריה המדעית על בסיסה הוא מבסס את חוות דעתו נבדקה בעבר בפרסומים מדעיים אשר עברו הליך של הערכה מדעית (PER REVIEW) או פרסום מדעי הולם. התנאי השלישי הוא היכרות על תקלות אפשריות וסטיות תקן בתיאוריה המדעית והתנאי הרביעי הוא שהקהילה המדעית מכירה בתיאוריה ובמומחיות. חוות דעת של מומחה כוללת את התשתית העובדתית המוצגת בפני המומחה לצורך הכנת חוות דעתו. כאשר התשתית העובדתית שנויה במחלוקת, לא ניתן להוכיחה באמצעות הצגתה על ידי המומחה ויש להוכיחה בראיות קבילות. השמטת הבסיס מתחת לקיומן של "עובדות התשתית" עשויה להשמיט את הבסיס מתחת למסקנותיו של המומחה. (ראו: יעקב קדמי, "על הראיות - הדין בראי הפסיקה").מומחה