ערעור על החלטה בנושא פסלות שופט בבית הדין לעבודה

כדי שתקום עילת פסילה על בעל הדין להראות, כי קיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. עליו להראות כי דעתו של השופט "ננעלה" וכי נבצר מבית הדין, בראייה אובייקטיבית, להכריע את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עילת פסלות שופט: 1. בפני ערעור על החלטת השופטת שרה מאירי, מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שלא לפסול עצמה מלהמשיך ולדון בהליך בל 3444/05.  2. המערער, יליד 1975, סובל מלקות שמיעה בגינה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 60%. בתאריך 30.6.1999 קבעה ועדה לעררים, כי המערער לא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר (להלן: ההחלטה המקורית). על החלטה זו עתר המערער לבית הדין האזורי (בל 920040/99). משנדחה ערעורו, עתר לבית דין זה אשר השיב, בהסכמת המוסד, את עניינו של המערער לוועדת העררים (עבל 1077/00). זאת, בין היתר, על-מנת שהוועדה תתן דעתה למסוגלותו של המערער למצוא עבודה, להשתלב בה ולהתמיד בה. הוועדה לא מצאה לשנות מהחלטתה המקורית ועל כן שב ועתר המערער לבית הדין האזורי (בל 1888/02). בית הדין האזורי, מפי השופטת ורדה סאמט, מצא אף הוא לשוב ולהחזיר את עניינו של המערער לוועדה. הוועדה שבה ודנה בעניינו של המערער, ביום 7.2.2005, וגם הפעם מצאה להשאיר על כנה את החלטתה המקורית. לא תש כוחו של המערער והוא שב ופנה לבית הדין האזורי, בהליך מושא הערעור. טיעוני הצדדים נשמעו תחילה בפני הרשמת שלי ולך, ומשעמד המערער על מתן פסק דין בהליך, הועבר התיק אל השופטת שרה מאירי. או אז, ביקש המערער כי השופטת מאירי תמצא לפסול עצמה מלדון בעניינו מן הטעם העיקרי ששימשה בעבר כפרקליטה במוסד לביטוח לאומי.   3. השופטת מאירי דחתה את בקשת הפסילה. בנימוקי הדחייה כתבה, בין היתר, כי מדובר בהליך בו היא עתידה לפסוק על פי טיעונים בכתב כפי שנשמעו בפני הרשמת ולך; רבים משופטי בית הדין האזורי שימשו בעבר כפרקליטים במוסד לביטוח לאומי והלכה פסוקה היא, כי אין בעובדה זו כדי לפסול אותם מלדון בהליכים הנוגעים למוסד לביטוח לאומי לאחר תקופת צינון, שבעניינה הסתיימה לפני שנים רבות; לא יעלה על הדעת כי יתאפשר לצד לבור לו את המותב שישמע עניינו.   4. במסגרת הערעור מונה המערער שני טעמים עיקריים שיש בהם, לדידו, כדי להצדיק את פסילתה של השופטת מאירי: האחד הוא העובדה ששימשה בעבר כפרקליטה במוסד לביטוח לאומי. השני, נוגע לכך שעניינו הובא בעבר, במסגרת ערעורו על החלטתה המקורית של הוועדה, בפני השופטת מאירי, אשר כבר אז מצאה לדחותו.   5. אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שנתתי דעתי לטיעוני המערער ועיינתי בכלל החומר שהונח בפני, לרבות בתיק בית הדין קמא, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. כדי שתקום עילת פסילה על בעל הדין להראות, כי קיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. עליו להראות כי דעתו של השופט "ננעלה" וכי נבצר מבית הדין, בראייה אובייקטיבית, להכריע את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה (ראה למשל: ע"פ 4163/05 דוד סבאג נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.5.2005). קיומו של חשש או חשד בלבד אינם מספיקים כדי להביא לפסילה והם יבחנו, בין היתר, בשים לב להיותו של השופט, היושב בדין, שופט מקצועי ומיומן "הנושא בלבו את ההכשרה המקצועית ואת הנסיון המצטבר מן ההתייחסות לבעלי דין, לטענותיהם.... להתנהגות לסוגיה, ויודע איך לארגן ולהפנים את המכלול, תוך שמירה על האיזון והנייטרליות שהם אות ההיכר הטבוע של מלאכת השפיטה" (ראה: מ' שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, 106). נחה דעתי, כי נסיבות המקרה דנן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים.   6. אשר לטענת המערער ביחס לעברה המקצועי של השופטת מאירי, טענה ממין זה נשמעה לאחרונה בהליך אחר, במסגרתו פסקתי גם כן בהקשר לשופטת מאירי, דברים היפים לעניינו כדלקמן:   "חלפו שנים רבות מאז שימשה השופטת מאירי פרקליטה במוסד לביטוח לאומי. למעשה, חלק בלתי מבוטל משופטי בתי הדין לעבודה שימשו בעבר כפרקליטים במוסדות המדינה השונים, לרבות המוסד לביטוח לאומי. שופטים אלה מביאים עמם לתפקידם החדש ידע רב ממקום עבודתם הקודם אך אין הם "נאמנים" לו. על כן, אין כל סיבה שלאחר תקופת צינון סבירה תשמש עובדה זו עילה לפסילתם או להחשדתם במשוא פנים. נוסיף, כי המקרה דנן אף אינו בא בגדר המקרים המנויים בסעיף 77 א (א1)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.   7. דין דומה יש ליעד לטענת המערער הנוגעת לעובדה שעניינו נשמע בעבר בפני השופטת מאירי. הלכה פסוקה היא, כי העובדה שבית המשפט לא קיבל את עמדתו של מי מהצדדים בהליך קודם, אינה בגדר עילת פסלות. בדומה נפסק לא אחת, כי חוסר שביעות רצונו של בעל דין מהחלטות או מפסקי דין של בעל תפקיד שיפוטי אין בו כדי להוות עילה לפסילתו.   8. סוף דבר - מכל הטעמים שלעיל, דין הערעור להידחות. בית הדין האזורי יביא הליך זה בחשבון בעת קביעת שיעור ההוצאות הסופי בהליך העיקרי, ועל פי תוצאתו.שופטיםפסלות שופטערעורבית הדין לעבודה