ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי

האם ניתן להגיש ערעור על החלטת ביניים במשפט פלילי ?

עתירה זו תוקפת החלטת ביניים בהליך פלילי.
נפסק כי אין ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי, אלא במסגרת הערעור על פסק הדין שיינתן באותו הליך, ולא בבית המשפט הגבוה לצדק (ראו בג"ץ 7934/07 אבו יוסף נ' מדינת ישראל – רשות מס הכנסה ( 19.9.2007) ואסמכתאות שם). הלכה היא כי התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות הניתנות תוך כדי התנהלות ההליך הפלילי מצטמצמת למקרים יוצאי דופן בהם מתעוררת טענה שבית המשפט פעל בהיעדר סמכות או אם מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור (שם; ראו גם בג"ץ 10149/06 ר.ס. עובדות בע"מ נ' בית משפט השלום בבאר שבע ( 10.12.2006) ו-בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 687, 702 (1987)).

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי:

השופטת מ' נאור:

1. ביום 22.8.2011 הוגש נגד העותר שבפנינו כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים (ת"פ 36144-08-11, להלן: התיק הפלילי), בו מיוחסות לו פגיעה במזיד בפרטיות הזולת, חדירה לחומר מחשב שלא כדין והפרעה לשימוש במחשב. נטען בכתב האישום, בין היתר, כי העותר עקב אחר הנעשה בבתי השכנים המתגוררים בסמוך לבתי הוריו וצילם כמה משכנותיו במצבים אינטימיים, תוך שמירת העתק הצילומים. כן נטען כי העותר חדר לתיבת הדואר האלקטרוני של נערה ולמנויה ברשת חברתית, הטריד אותה, ביצע מעקב אלקטרוני אחריה והעתיק סרטון אינטימי שהיא שלחה לאדם אחר. בתשובתו הכתובה מיום 2.10.2011 לכתב האישום, טען העותר כי במהלך חקירתו עומת עם חשדות שאינם באים לידי ביטוי בכתב האישום. על כן הודיע כי הוא מודה בעובדות כתב אישום "וכן בחשדות נוספים שהוטחו בו במהלך חקירתו", לרבות הקלטה, הפצה ופרסום של קבצי וידאו ואחרים, אשר בהם נראות נשים צעירות המבצעות מעשים מיניים, כאשר בחלק מאותם מקרים, נקט העותר נגדן אמצעי לחץ ו/או איום, ובכך גרם להן לבצע בפניו את המעשים המיניים.

2. בדיון שהתקיים בתיק הפלילי ביום 2.10.2011 ביקשה המאשימה שהות לבחון תיקון כתב האישום. זאת, עקב פסיקה חדשה לפיה ייתכן והעובדות שבכתב האישום מבססות עבירת מעשה מגונה. באותו דיון ביקשה ב"כ העותר שבית המשפט יתקן את כתב האישום באופן שיבטא את העבירות העולות מהעובדות בהן הודה; כן טענה כי עבירות אלו חורגות מעבר לסמכותו של בית משפט השלום. ב"כ העותר ביקשה מבית משפט השלום לקבל את הודאתו. בהחלטה במעמד הדיון, נדחתה הבקשה "לגבות" את התשובה לכתב האישום. בהחלטה, עמד בית המשפט (השופט א' רון) על קשיים בקבלת ההודאה באותו שלב. צוין, לגבי העובדות הנוספות שבהן ביקש העותר להודות, כי ככל שיש בהן משום עבירה, היא אינה בסמכות בית משפט השלום. כן צוינה בקשת המאשימה לשהות על מנת לתקן את כתב האישום. מפרוטוקול הדיון עולה כי היו חשדות שלא נכללו בכתב האישום אשר היו עדיין מצויים בחקירה, ובית המשפט קבע כי אין מקום במסגרת הדיון לשאלות מדוע המאשימה לא כללה אותם בכתב האישום.

3. ביום 11.10.2011 הוגש כתב אישום מתוקן, בו הוספה, בין היתר, עבירה של מעשה מגונה. בדיון באותו יום חזרה ב"כ העותר על בקשתה לקבל את הודייתו וכן להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי. ב"כ המאשימה, אשר התנגדה למהלך זה של ב"כ העותר, טענה -

"חברתי אינה יכולה להודות בעובדות שאינן מופיעות בכתב האישום ונמצאות עדיין בשלב חקירה."

בית משפט השלום דחה, בפעם השניה, את בקשת העותר, בקובעו -

"מבקשת באת כוחו הנכבדה מאוד של הנאשם שיעשה בית המשפט שימוש בסמכותו על פי סעיף 92 לחסד"פ ויורה על תיקון כתב האישום כך שייתן ביטוי לסדרה של עובדות נוספות שמבקש הנאשם להודות בהן – כך נטען. ברם, שימוש בסעיף 92 לחוק, ראוי שייעשה בזהירות יתרה, תוך שיובהר שהעיקרון הוא, שלתביעה הזכות לנסח את כתב האישום כהבנתה, כמובן, בהתאם לחוק ותוך שימוש בשיקול דעת סביר ומקובל.

אין בפני כלל נאשם המודה בכתב האישום, בין המקורי ובין המתוקן, כרוחו וכלשונו. בפני נאשם שהגיש הודאה בכתב, אותה ניסח בעצמו, ושלה צירף הודיה כזאת או אחרת וטענות נוספות שלדברי המאשימה מצויים עדיין בעיצומה של חקירה. על בית המשפט לגלות עירנות, בין היתר, לבעייתיות אפשרית מבחינות רבות ושונות לכך שיורשע הנאשם על פי הודאתו, שנוסחה כאמור על ידו, בנושאים שונים המצויים בחקירה. מעל לכל צורך אציין, בין היתר, בעייתיות ניכרת העלולה להיגרם ממצב בו מודה הנאשם ומורשע בעבירה מסוימת על פי הודאתו, המהווה חלק, אולי מעבירה נרחבת יותר בה לא הודה. מכל מקום, כמות הסיבוכים הממשיים העלולים לצמוח ממצב בו יורשע הנאשם על פי הודאה שהוא בעצמו ניסח, כשברקע חקירה מורכבת המוסיפה להתנהל, רבים עד מאוד.

ואם בכך לא די, אף לטענת ההגנה מבקש הנאשם להודות גם בעבירות שאינן כלל בסמכותו של בית משפט זה. אמת, נתן המחוקק את דעתו למצב זה, ועם זאת ברור שעל בית המשפט להימנע מעשיית שימוש בסמכות כזאת כלאחר יד, ודומני שמתבקש אני, למעשה, ביום בו הוגש כתב אישום מתוקן, לאשר כלאחר יד הודיה שכזאת.

כללו של דיון בהחלטה, שלמהלך סיבובי כזה אין כל מקום. בית המשפט מצפה לתשובה ביחס לכתב האישום המתוקן, ככתבו וכלשונו, אם מודה בו הנאשם, אם לאו, ואם חלקית".

4. בישיבה נוספת ביום 10.11.2011 חזרה ב"כ העותר בשלישית על בקשתה שבית המשפט יקבל את הודיית העותר בעובדות הנוספות ויעביר את התיק לבית המשפט המחוזי. ב"כ העותר פנתה לבית המשפט ואמרה "אבקש את התייחסותו של בית המשפט לעובדות בהן הודה הנאשם איזה מהן מקבל בית המשפט ואיזה מהן לא." בית המשפט הבהיר כי כבר אמר את דברו בהחלטה הקודמת. בשלב זה ב"כ העותר, אשר לא היתה מרוצה מהחלטות בית המשפט בנושא אך שכחה, ככל הנראה, כיצד יש לנהוג באולם בית המשפט, דרשה שבית המשפט ייתן לה תשובה: "אני מבקשת את תשובתו של בית המשפט ביחס לעובדות הנוספות". בית משפט השלום הפנה שוב להחלטות הקודמות. ב"כ העותר לא ויתרה; דרשה היא, שמא נאמר פקדה היא, כי "בית המשפט צריך להחליט.... אני מבקשת את תגובת בית המשפט בפעם אולי העשירית". בית משפט השלום ציין בשלב זה, כי "התנהגות הסנגורית באולמי, לטעמי גבולית, אם לא מעט למטה מכך", ואולם ב"כ העותר חזרה שוב ושוב על דרישתה, והוסיפה ואמרה "אדוני לא יכול להתחמק ממתן החלטה". בהמשך הדיון נאלץ בית משפט השלום להעיר לב"כ העותר שלוש פעמים נוספות על התנהגותה באולם בית המשפט, ולבסוף נאלץ לסיים את הדיון.

5. בעתירה שבפנינו, מבקש העותר צו על-תנאי המורה לשופט א' רון להודיע לעותר אם הוא מקבל או דוחה הודייתו בעובדות שאינן נכללות בכתב האישום.

6. דין העתירה להידחות על הסף. עתירה זו תוקפת החלטת ביניים בהליך פלילי. אין ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי, אלא במסגרת הערעור על פסק הדין שיינתן באותו הליך, ולא בבית המשפט הגבוה לצדק (ראו בג"ץ 7934/07 אבו יוסף נ' מדינת ישראל – רשות מס הכנסה ( 19.9.2007) ואסמכתאות שם). הלכה היא כי התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות הניתנות תוך כדי התנהלות ההליך הפלילי מצטמצמת למקרים יוצאי דופן בהם מתעוררת טענה שבית המשפט פעל בהיעדר סמכות או אם מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור (שם; ראו גם בג"ץ 10149/06 ר.ס. עובדות בע"מ נ' בית משפט השלום בבאר שבע ( 10.12.2006) ו-בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 687, 702 (1987)). המקרה שבפנינו אינו נמנה על אותם מקרים יוצאי דופן. ודוק: אין בפי העותר טענה שבית משפט השלום פעל בחוסר סמכות.  טענת העותר היא שבית משפט השלום נמנע מלקבל את הודייתו בעובדות שאינן כלולות בכתב האישום המתוקן, שיש בהן כדי להוות עבירות שאינן בסמכות בית משפט השלום.

7. בבחינת למעלה מן הצורך אעיר כי אין לנאשם זכות לכפות על התביעה, או על בית המשפט, לכלול עבירות אלה או אחרות בכתב אישום המוגש נגדו. המחליט על העמדה לדין בגין עבירה הוא מי שהחוק הקנה לו את סמכויות התביעה וניהול המשפט (רות גביזון שיקול דעת מינהלי באכיפת החוק: הסמכות לעכב הליכים פליליים ולחדשם 134 (1991)), קרי – התובע (סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982). לאחר הרשעה רשאי הנאשם לבקש לדון אותו גם בגין עבירות אחרות, בין אם בגינן הוגש כתב אישום בין אם לאו, בתנאי, בין היתר, שבית המשפט מוסמך עניינית לדון בעבירות האחרות (ראו סעיף 39 לחוק העונשין, התשל"ז-1977)), אך לשלב זה טרם הגענו ואולי לא נגיע לשלב זה, וממילא, לשיטת העותר עצמו, העבירות הנוספות שבהן הוא מעוניין להודות אינן מצויות בסמכותו של בית משפט השלום.
 
8. זאת ועוד: תנאי להעמדה לדין בגין עבירה מסוימת היא ש"ראה תובע... שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני" (סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי). כפי שצוין בהחלטות בית משפט השלום בפרשה דנן, העובדות הנוספות שביקש העותר לכלול בכתב האישום קשורות, ככל הנראה, לחשדות שלגביהם עדיין מתנהלת חקירה. עד שלא תהיינה (ואם תהיינה) מספיק ראיות על מנת להאשים את העותר בעבירות הנוספות שבהן התביעה עשויה לשקול להאשים את העותר, ברי שאין מקום לצרף עבירות נוספות אלה לכתב האישום. כאמור, הסמכות להחליט על העמדה לדין בגין עבירה פלונית היא בידי התביעה. העברת הכוח להחליט על מועד "מימוש" החקירה מהתביעה לידי החשוד, באמצעות בקשה מטעמו לתקן כתב האישום כך שיכלול הודאות בעובדות נוספות לבחירתו, עלולה לרוקן סמכות זו של התביעה מתוכן.

9. העותר יכול, כמובן, לבוא בדברים עם התביעה בקשר לעובדות הנוספות שהוא מבקש להודות בהן ולהכניסן לכתב האישום (לרבות שאלת העברת התיק לבית המשפט המחוזי, אם יתחייב הדבר מהוספת עובדות אלה), אולם אין הוא יכול לכפות עובדות נוספת אלה על בית המשפט.

10. לא מן המותר להעיר: באת כוח העותר פנתה לבית המשפט באופן לא מקובל ולא נאות. בשל כך בלבד ניתן היה לדחות את העתירה.

11. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישום פלילי של עד

  2. ביטול עבירה פלילית

  3. ספק סביר במשפט הפלילי

  4. עיוות דין בהליך הפלילי

  5. הימנעות מהרשעה פלילית

  6. נהיגה בקלות ראש פלילי

  7. פיצויים על זיכוי פלילי

  8. אשפוז כפוי פלילי

  9. הסתרת עבר פלילי של עובד

  10. תשלום הוצאות הליך פלילי

  11. שיהוי בשמיעת משפט פלילי

  12. סעיף 158 לחוק סדר הפלילי

  13. סירוב להעיד במשפט פלילי

  14. האשמת עובד בעבירה פלילית

  15. ביטול חוזה בגלל עבר פלילי

  16. קנס פלילי בבית משפט אזרחי

  17. בדיקת מסוכנות - עבר פלילי

  18. עצימת עיניים במשפט הפלילי

  19. פסק דין פלילי במשפט אזרחי

  20. זיוף קילומטראז עבירה פלילית

  21. אחריות פלילית - ייצור מזון מקולקל

  22. הליך פלילי נגד רופא שיניים

  23. פיצוי על טעות ברישום פלילי

  24. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  25. עדות נגד הגרוש המשפט הפלילי

  26. הצגת עבר פלילי בהליך משמעתי

  27. ייפוי כוח מוגבל בהליך פלילי

  28. עיון בתיק רפואי בהליך פלילי

  29. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

  30. סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי

  31. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

  32. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי

  33. סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי

  34. פיטורים עקב חשד לעבירה פלילית

  35. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  36. אחריות פלילית על תאונת עבודה

  37. שימוש ברישום פלילי במשפט אזרחי

  38. בקשה לקבלת רישום פלילי של עדים

  39. ביטול זיכוי בהליך פלילי בערעור

  40. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי

  41. הוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי

  42. רשלנות עורך דין שהורשע בפלילים

  43. הכרעות דין סותרות במשפט הפלילי

  44. כיסוי הוצאות הגנה בהליך פלילי

  45. ערעור על החלטה אחרת במשפט פלילי

  46. אך מגישים חוות דעת בתהליך פלילי

  47. אמון הציבור במערכת המשפט הפלילי

  48. סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי

  49. מירוץ ההתיישנות של עבירה פלילית

  50. הימנעות מהרשעת אדם ללא עבר פלילי

  51. ידיעת השופט על עבר פלילי של נאשם

  52. דחיית ערעור פלילי בהעדר התייצבות

  53. העברת תיק מהליך פלילי להליך מנהלי

  54. העברת הדיון לשופט אחר בהליך פלילי

  55. זכות העיון במרשם הפלילי של מתלונן

  56. עונש על מספר רב של עבירות פליליות

  57. ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי

  58. התיישנות תביעת פיצוי על זיכוי פלילי

  59. פסק דין פלילי כראיה בבית הדין למשמעת

  60. בקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי

  61. זיכוי במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  62. הרשעה בפלילים עקב אי קיום צו בית משפט

  63. סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים

  64. החזר קנס אזרחי לנישום לאחר הליך פלילי

  65. טיפול גמילה מסמים לנאשם בעבירה פלילית

  66. השפעת עבר פלילי בערעור על חומרת העונש

  67. עתירה נגד החלטה לא לנקוט בהליכים פליליים

  68. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  69. שלילת קצבת ביטוח לאומי בגלל עבירה פלילית

  70. פסק דין מרשיע במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  71. בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות

  72. דחיית דיונים במשפט פלילי עקב החלפת עורך דין

  73. האם אפשר לנהל הליך אזרחי במקביל להליך פלילי ?

  74. הפסדי השתכרות בתאונת דרכים לאדם בעל עבר פלילי

  75. עיכוב יציאה מהארץ של נאשם תושב חוץ בהליך פלילי

  76. חשש מהפללה עצמית בהליך אזרחי במקביל להליך פלילי

  77. האם הפרת תנאי שחרור בערובה יכול להוות עילה להעמדה לדין פלילי

  78. בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי

  79. פיצוי על נזק לרכב בתאונת דרכים על סמך פסק הדין פלילי המרשיע

  80. סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-199

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון