קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה מנהלית נגד גירוש עובד זר: 1. בתיק זה הוגשה עתירה מינהלית כנגד גירושו של העותר מהארץ ולשחרורו של העותר ממשמורת לתקופה של 30 ימים לצורך התארגנות. העובדות 2. העותר הינו עובד זר מרומניה אשר, לטענתנו, נכנס לראשונה לישראל בנובמבר 1991 עם אשרת עבודה ב/1. 3. העותר, לטענתו, הינו בעל מניות בחברה א.ד.ר. מור שירותי הנדסה ובינוי בע"מ, מנהל ומורשה חתימה בחברה אשר התאגדה ביום 30.3.00 (להלן: "החברה"). החברה מעסיקה, לטענת העותר, מספר רב של עובדים ישראליים. 4. העותר הגיש בקשה למשיבה, כך לטענתו, לקבלת אשרת עסקים בארץ ובקשה זו מטופלת אך עקב השביתה אשר היתה במשרדי הממשלה התעכב הטיפול בעניינו. 5. ביום 18.2.04 נעצר העותר והובא למשמורת. ביום 19.4.04 נערך פרוטוקול לשמיעת טענות והוצא נגדו צו משמורת וצו הרחקה. 6. לאור האמור לעיל הגיש העותר את עתירתו הנוכחית. דיון 7. בעתירתו טען העותר כי הוא בעל מניות בחברה, מנהל ומורשה חתימה בה אולם מעבר לתצהיר המציין עובדות אלה לא צורף כל מסמך המעיד כי העותר הוא אכן בעל המניות, מנהל ומורשה חתימה בחברה. העותר צרף תעודת התאגדות של החברה מיום 28.7.03 וכן אישור לצורך ניכוי מס אך אין באלה כדי להוכיח, ולו לכאורה, כי העותר הוא בעל מניות, מנהל ומורשה חתימה בחברה. 8. העותר טען כי הגיש בקשה למשיבה לקבלת אשרת עסקים ובקשה זו מטופלת אך עקב השביתה התעכב הטיפול בעניינו. צודקים המשיבים בתגובתם כי השביתה במשרדי הממשלה הסתיימה לפני זמן רב, העותר לא טרח לברר את עניינו, אם אכן הוגשה בקשה, והיכן עומדת בקשה זו. עוד טוענים המשיבים, ובצדק, כי העותר נמנע מלצרף לעתירתו מסמך המעיד על פנייתו למשרד הפנים, עם מי שוחח ופרטים נוספים, וטענות סתמיות ובלתי מבוססות על פנייה שכזו למשרד הפנים, דינה להדחות. יתרה מכך - בפרוטוקול בית הדין לביקורת משמורת מיום 18.3.04 מאשר ומודה העותר כי בקשתו סורבה ע"י משרד הפנים ומשום כך טענתו לפיה הטיפול בבקשתו מתעכב איננה מתיישבת עם הודעתו כי בקשתו סורבה. 9. המשיבים מתייחסים לכניסת העותר לישראל החל מ- 16.8.01, מועד בו נכנס לישראל באשרה ב/1 בתוקף עד 31.12.01. לא הוכח כי מאז 31.12.01 שהה העותר בישראל כדין וגם בעובדה זו יש כדי להוות נימוק לדחיית העתירה. 10. העותר טוען כי הוא מעסיק עובדים רבים, כי הוא חתום על חוזים לביצוע עבודות ועליו להסדיר את ענייניו ולצורך כך הוא מבקש להשתחרר ל- 30 ימים. כאמור, העותר לא צרף כל מסמך לעתירה התומך בעובדות אלה ורק תמוה בעיני כי העותר, המעסיק, לדבריו, עובדים רבים ועסוק בפרויקטים גדולים באתרי בנייה, פנה בעתירה לבית המשפט רק ב- 23.4.04 כאשר נעצר ביום 18.2.04. מעצרו של מנהל חברה המעורב בחוזים גדולים לביצוע עבודות עלול לפגוע קשות בביצוע עבודות אלה וניתן היה להניח כי העותר היה פונה לשחרורו מיד ובסמוך לאחר מעצרו ולא כחודשיים לאחר מכן. העותר כבעל מניות בחברה ישראלית, מנהל ומורשה חתימה, לטענתו, הגיע לישראל לראשונה, לדבריו, בשנת 1991 וניתן להניח כי הוא בקי בפעולות ובאופן שהיה עליו לפעול לצורך המשך עסקיו. המנעות העותר מפעולה עד אפריל 2004 אף שנעצר בפברואר 2004 מעלה תמיהה בגירסת העותר. 11. הדיון בעתירה התקיים ביום 27.5.04. במועד העתירה הציג ב"כ העותר מסמכים אשר יש בהם, לטענתו, להוכיח את העובדות הנטענות על ידו. מסמכים אלה הוגשו ללא שנתמכו בתצהיר ומבלי שנמסרו קודם לכן לב"כ המשיבים ודי בכך כדי לדחות אותם על הסף. העותר נעצר, כאמור, בפברואר 2004. ביום 24.5.04 התקיים דיון בפני כאשר העותר מיוצג ע"י עו"ד, ויכול היה ב"כ העותר להשיג את המסמכים עד לדיון ביום 27.5.04 ולמסור אותם עם העתק לצד שכנגד שיוכל לבדוק את העובדות. משום כך ומשלא נהג כך העותר, אין מקום להתייחס למסמכים שהוגשו. 12. למרות האמור לעיל, עיינתי במסמכים ומצאתי כי אין בהם כדי להועיל לעותר. ב"כ העותר הגיש אישור של עו"ד פנחסוב המאשר, לטענתו, את פרוטוקול החברה המדבר על מינוי העותר כמנהל החברה וכמורשה חתימה בחברה. עיון במסמך מעיד כי הוא ניתן ביום 21.7.03 ואין הוא מעיד על מעמדו של העותר בחברה היום. אי לכך, לא ניתן לראות באישור זה כמעיד על מעמדו הנוכחי של העותר בחברה. ב"כ העותר הגיש תדפיס של רשם החברות המעיד כי החברה היא על שם העותר. עיון בתדפיס מעיד כי גם הוא נכון ליום 28.7.03 ומשום כך אין הוא יכול להועיל לעותר. ב"כ העותר הגיש חוזה למכרז אליו ניגש העותר, כך לטענתו. עיון במסמכים שהגיש ב"כ העותר מעיד כי מדובר במסמכי מכרז אשר אין בהם כל ראיה, ולו לכאורה, כי העותר השתתף במכרז. משום כך, אין במסמכים אלה כדי להועיל לעותר. ב"כ העותר הגיש "בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון". מסמך זה הוא ריק כולו למעט חתימה בסוף המסמך על ידי חברת א.ד.ר. אין במסמך ריק זה, אשר איננו נושא תאריך וכל פרט אחר, למעט חתימה הנחזית ע"י החברה, כדי לתמוך בטענות העותר. העותר הגיש עותק של הסכם מיום 5.2.04 לביצוע עבודות בין סולארא בע"מ לבין החברה ומר רומן ג'ורג'. החוזה הוא מיום 5.2.04. בהעדר תצהיר מטעם העותר המתייחס לחוזה זה ובהעדר ראיה נוספת אוביקטיבית המתייחסת לחוזה, אין מקום לראות במסמך זה כמסמך התומך בטענות העותר. ב"כ העותר יכול היה בנקל להמציא ראיה אוביקטיבית, אולי גם מצד חברת סולארא, המעיד על המסמך כהסכם תקף אשר בו מעורב גם העותר. הגשת עותק של המסמך ללא כל ראיה אוביקטיבית נוספת, בהעדר תצהיר מטעם העותר ומבלי שאלה הוגשו קודם לכן לב"כ המשיבים שיוכל לבדוק את העובדות, איננה יכולה לתמוך בעתירת העותר. 13. לסיכום - אם העותר הוא אכן בעל חברה העובדת ומתפקדת, אם לחברה פרויקטים שבה מועסקים עובדים רבים, ניתן היה להגיש ראיות מעודכנות להיום המוכיחות את מעורבותו של העותר בפרויקטים גדולים שכאלה. אם העותר מעסיק עובדים רבים, כנטען על ידו, ניתן היה לקבל ראיה ו/או תצהיר מהעובדים או מי מהם. העותר נעצר בפברואר 2004, רק באפריל 2004 הגיש בקשה זו, כאשר לא תמך את העובדות הנטענות על ידו בראיות מניחות את הדעת. 14. אי לכך, אני סבורה כי החלטת המשיב להרחקתו של העותר ולהחזקתו במשמרות עד להרחקתו היא סבירה. משום כך ולאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית, לרבות בקשתו של העותר להשתחרר לתקופה קצרה. צו הביניים שניתן כנגד הרחקתו של העותר יבוטל. 15. ב"כ המשיבים עתרה לחייב את העותר להפקיד ערבות כספית להבטחת הוצאות המשיבים בהרחקתו מן הארץ מן הטעם לפיו במועד שהיה קבוע להרחקתו של העותר איים העותר כי יעשה "בלאגן", ומשום כך הוחלט שלא להעלות את העותר למטוס באותו מועד. עקב כך, טוענים המשיבים, יידרש ליווי צמוד לליווי העותר במהלך טיסתו הבאה. לא מצאתי להעתר לבקשה זו לחייב את העותר בהפקדת ערבות כספית להבטחת הוצאות המשיבים בהרחקת העותר. משרד הפניםגירוש מארץעובדים זריםעתירה מנהלית