פינוי מועדון כדורגל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פינוי מועדון כדורגל: 1. עפ"י הסכם מיום 17.4.00, ת\1, רכשו התובעות, מחברת העובדים השיתופית הכללית בישראל בע"מ, שידועה גם כהסתדרות העובדים הכללית (להלן: "ההסתדרות"), נכס המצוי ברח' המעפילים 46 באשדוד, הידוע בשם "בית לזרוס" (להלן: "הנכס"). עובר לרכישת הנכס, החזיקו הנתבעות חלק מהנכס, ששימש אותן כמועדון וחדר הלבשה לשחקנים. עם מכירת הנכס, הודיעה ההסתדרות לנתבעות, כי עליהן לפנות את הנכס, אולם הנתבעות סרבו. גם פניית ב"כ התובעות אל הנתבעות, לפנות את הנכס, לא נענתה. זו תביעה לפינויין מהנכס. 2. לנתבעות שורה של טענות ובכללן - א. קבוצת הכדורגל הפועל אשדוד, הנתבעת 2 (להלן: "הפועל") פעלה והופעלה כחלק אינטגרלי של ההסתדרות וקיבלה זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו, ללא הגבלת זמן. ב. חלפו מאז כ - 40 שנה, כשבמשך השנים, קבוצת הפועל השביחה את הנכס ונשאה בהוצאות רבות של החזקתו, והפכה ע"י כך לדייר מוגן, הזכאי להגנת חוק הגנת הדייר [נוסח-משולב] תשל"ב -1972. ג. לחילופין, טוענות הנתבעות, כי נוכח שימוש רב השנים בנכס, בהסכמתה של ההסתדרות, מנועה ההסתדרות להתכחש לזכותה של הפועל בנכס. במצב זה, לטענת ב"כ הנתבעות, לנתבעות זכות בלתי הדירה להשתמש בנכס, דבר שגם ההסתדרות וגם התובעות הכירו בו, עפ"י המפורט בהסכם ת\1, בסעיף 3.4.4. ד. גם אם מדובר בזכות של "בר-רשות" הניתנת לביטול, אין זה צודק לבטלה, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, כשמדובר בשימוש של עשרות שנים, ובהוצאות שהוציאה קבוצת הפועל במשך כל אותן שנים. ה. לחילופין נוספים, טוען ב"כ הנתבעות, כי גם אם ניתן לבטל את הזכות, אין לעשות זאת מהיום למחר, כי בנסיבות המיוחדות שתוארו, יהא זה צודק להעניק לנתבעות גם פיצוי וגם זמן סביר להתארגן לפינוי. 3. מטעם התובעת, העיד מנהל התובעת 1, ישראל גבריאל, ע"ת מס' 1, שנחקר על תצהירו ת\14. כן העיד מר שלמה אלקבץ, ע"ת מס' 2, מי ששימש כמנהל מרחב של ההסתדרות, בזמן שנמכר הנכס לתובעות, שנחקר על תצהירו, ת\15. מטעם הנתבעות העיד מר מישל אזוגי, מנהלן של הנתבעות, שנחקר על תצהירו נ\1. 4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מקבל אני את טענות התובעות ודוחה את אלה של הנתבעות. מר אזוגי העיד, שהוא שימש כמנהל הפועל משנת 92, כך שכל עדותו על מה שקדם לשנת 92, היא עדות שמיעה. לעומתו, מר אלקבץ, עבד בהסתדרות מאז שנת 65, כשבמשך הזמן הגיע לתפקיד מזכיר ההסתדרות ועם השינויים הארגוניים גם לראש המרחב, תפקיד בו שימש בעת מכירת הנכס. מר אלקבץ, העיד כי בימי הזוהר של ההסתדרות פעלו תחת חסותה, גופים רבים וקבוצות ספורט רבות, שקיבלו קורת גג בנכס, ללא כל תמורה. עם היקלעותה של ההסתדרות לקשיים כלכליים, שהצריכה מכירת נכסים, נמכרו נכסים, כולל הנכס נשוא דיוננו, וכל אותם גופים כולל קבוצת הפועל, נדרשו לפנות את הנכס. כולם פינו את הנכס ורק הפועל- הנתבעת 2, עמדה במריה וסירבה להתפנות, בלי שהיתה לה זכות כלשהי לסרב לפנות. הנה כי כן, מול עובדות נכוחות אלה, נטענת טענה סתמית על הוצאות השבחה והחזקה במשך כ - 40 שנה, בלי שהוגשה ולו קבלה אחת, להוכחת אותן הוצאות, כביכול. אמנם, הוגשו ע"י הנתבעות, מס' קבלות על תשלום הוצאות חשמל, אבל אין בכך כדי להקנות זכות של דייר מוגן, כי כל מי שמשתמש בחשמל, בין אם הוא שוכר ובין אם הוא בעל זכות אחרת, צריך לשאת בתשלום החשמל, בו הוא משתמש. מה גם, שמדובר בתשלומים משנת 97' - 98' ואילך. 5. לדברי מר אזוגי, קבוצת הפועל היתה חלק אינטגרלי של הסתדרות. אם כך, אין לה כל זכות עצמאית משלה, כמו שאין לילדים המתגוררים עם הוריהם זכות עצמאית בדירה, אם ההורים מוכרים את הדירה ומפנים אותה. עובדה היא שגם כל הגופים האחרים, פינו את הנכס, כשנדרשו לעשות כן. העובדה שבסעיף 3.4.4 להסכם ת\1, דובר על כך שהנתבעות מחזיקות בנכס וטוענות לזכויות בו, לא מעניקה להן זכות כלשהי, כי באותו סעיף צוין גם כי ההסתדרות מכחישה שיש לנתבעת זכות כלשהי. להיפך, הנסיבות הן כאלה, שכל עוד היתה זיקה בין קבוצת הפועל לבין ההסתדרות, נהנתה הקבוצה מקורת גג חינם; ומשהשתנו הנסיבות, כשההסתדרות נקלעה, כאמור, לקשיים כלכליים, עד כי נאלצה למכור את הנכס, כשמנגד קבוצת הפועל גדלה למועדון המגלגל מיליונים (עדות מר אזוגי בעמ' 20 לפרוטוקול), עליה לפנות נכס לא לה, כשהחזקתה ללא כל זכות קנויה, פוגעת בזכות הקניין של בעלי הנכס. 7. הגם שעבר זמן רב מאז נדרשו הנתבעות לפנות את הנכס, יש מקום ליתן להן, לפנים משורת הדין, ארכה להתארגן ולפנות את הנכס. נראה לבית המשפט, כי ארכה עד סוף קיץ 2003, סוף עונת המשחקים הנוכחיים, היא ארכה סבירה להתארגן ולהתפנות. 8. סיכומו של דבר, לנתבעת 1 לא היתה מעולם זכות כלשהי בנכס ועליה לפנותו. הנתבעת 2 היתה בר רשות, רשות שבוטלה כדין וגם עליה לפנות את הנכס. 9. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות יחד ולחוד, לפנות את הנכס, כשהוא פנוי מכל מחזיק או חפץ שלהן. הפינוי יעוכב עד 1.9.03. הנתבעות יחד ולחוד, תשלמנה לתובעות את הוצאות המשפט ובנוסף גם שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, בצירוף מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. כדורגלדיני ספורטפינוי