קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי מהעירייה על דוחות חניה: 1. א. התובע הגיש תביעתו נגד עיריית רחובות ונגד מר X, אשר משמש כמנהל מחלקת תנועה ושילוט בעיריית רחובות. בתביעה זו מבקש התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצוי של 10,000 ₪, זאת לאור הטענות הבאות: א) פקח עיריית רחובות ערך לתובע שני דוחו”ת חניה, אחד ביום 12.3.97, והשני ביום 27.3.97. טענתו של התובע היא כי בקשר לדוחו”ת אלו, הוזמן במשך 4 שנים לאין ספור משפטים ודיונים, עד כי ביום 12.12.00 החליט בית המשפט (כב' השופט גולדס), למחוק את כתבי האישום בגין שני הדוחו”ת הנ"ל. זימונים ודיונים אלה גרמו לו לתובע הוצאות ונזקים. ב) התובע מציין בתביעתו כי התיקים שנפתחו בביהמ"ש לאור דוחו”ת אלה, נמחקו, בשל אי איתור עד התביעה, ובשל העובדה שהפקח פוטר מעבודתו בעיריית רחובות עקב חוסר אמינותו. ג) עוד מלין התובע על כך כי למרות שהפקח מוכר לעירייה, לא טרחו לאתרו ולזמנו למשפטים. ב. יחד עם סכום הפיצוי מבקש התובע לבטל את כל הדוחו”ת שרשם אותו פקח במהלך שנת עבודתו. 2. הנתבעים הגישו כתב הגנה מפורט, ובו מפרטים הם את השתלשלות העניינים ומה הביא את העירייה לבטל את אותם כתבי אישום, שהיו נשוא אותם דוחו”ת שעליהם מצביע התובע. הן התובע והן הנתבעים צירפו לכתבי הטענות מסמכים הכוללים בחובם החלטות בית המשפט. 3. א. לתביעת התובע בגין הפיצוי המבוקש - אין ממש: א) ההליכים שהתנהלו עקב אותם דוחו”ת, התנהלו בביהמ"ש כסדרם וכהלכתם, ומאחר והתובע לא הודה בעובדות שבכתבי האישום, נדחה מועד הדיון להוכחות. משנדחו התיקים להוכחות, לאור כפירת התובע בעובדות כתב האישום, היה על העירייה - המאשימה - להוכיח את עובדות כתב האישום, ולצורך כך נדחה מועד הדיון להוכחות על מנת לאפשר למאשימה (העירייה) לזמן את עד התביעה - הפקח. ב) אינני מקבל טענת התובע על כי העירייה לא טרחה לאתר הפקח ולזמנו לביהמ"ש. המאשימה עשתה ככל יכולתה לאתר את העד ולזמנו באמצעות בית המשפט, וביום 21.9.99 אף ביקשה להוציא צו הבאה נגד העד (ראה פרוטוקול הדיון מיום 21.9.99 שצורף הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה), דא עקא גם צו ההבאה לא בוצע, יען כי הפקח לא אותר. ג) משנוכחה המאשימה לדעת שלא תוכל לאתר את הפקח וכתוצאה מכך לא תוכל להוכיח את עובדות כתב האישום, החליטה שלא לדחות יותר את הדיון ולזמן סתם כך את התובע, וביקשה לחזור בה מכתב האישום. משחזרה המאשימה (העירייה) מכתב האישום - לאחר שהתובע כפר בעובדות כתב האישום - זוכה הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום. ד) מהאמור לעיל עולה כי המאשימה (העירייה) פעלה בהתאם להליכים - לא פעלה ברשלנות אלא שניסתה, תחילה בצדק, להוכיח את העובדות שבכתב האישום על-ידי הבאת עד התביעה, אך משכלו כל הקיצין, החליטה המאשימה שלא לגרום לתובע עיוות דין נוסף, ובזבוז זמן - לחזור בה מכתבי האישום. זאת ועוד, יש להזכיר לתובע כי הוא זוכה או שבוטלו כתבי האישום נגדו לא בשל כך שהתביעה הוכיחה או לא הוכיחה את האשמה, ולא בשל כך שנקבע שהפקח לא צדק בעריכת הדו”ח, אלא שהתובע זוכה או שבוטלו נגדו כתבי האישום, רק בשל העובדה שהפקח לא אותר ולא היה מקום להמשיך כך ולדחות דיונים ולגרום לבזבוז זמנו הנוסף של התובע. ב. כך גם פעלה התביעה לגבי שני תיקים נוספים (1791/98, 2273/98) אשר גם הם נדחו להוכחות לאחר כפירתו של התובע בעובדות כתב האישום (ראה נספח א' לכתב ההגנה), וגם תיקים אלה, בשל אותה סיבה של העדר עד, נמחקו בהחלטה מיום 12.12.00. 4. א. סוף דבר, לאור האמור לעיל, לא מצאתי שהעירייה - המאשימה, פעלה ברשלנות או בקשה לדחות מועדי הדיון שלא לצורך, ולכן אין מקום להיעתר לסכום התביעה, ואין מקום להשית על הנתבעים פיצוי כלשהו לתובע. על כן, תביעת הפיצוי נדחית. ב. א) יחד עם זאת, ניסה התובע להציג בפני מסמכים שלא היו מענין התביעה, ובמסמכים אלה רצה התובע להראות כי למרות שזוכה, או למרות שכתבי האישום נמחקו, ממשיך הוא לקבל הודעות מהעירייה על תשלומי כפל לגבי אותם דוחו”ת שמהם זוכה התובע, או שהתיקים בגינם בוטלו. ב) אמנם, אין זה מענין התביעה ואינני נכנס לדיון מעמיק בענין זה, אולם מאחר ובתביעה זו מבקש התובע לבטל את כל הדוחו”ת שרשם אותו פקח, אני נעתר לבקשה וניתן בזה צו שעל הנתבעים לבטל את כל הדוחו”ת שהיו נשוא הדיונים שכתבי האישום בגינם בוטלו, או שהנאשם זוכה מהם. ג. לאור התוצאה שאליה הגעתי, החלטתי שלא לחייב בהוצאות - למרות שהתביעה לפיצוי נדחית. משפט תעבורהפיצוייםעירייהחניהדוח חניה