קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת זקנה לניצולי שואה המקבלים פיצויים: ערעור על החלטה בעניין ניכוי דמי קצבת זקנה מתגמולים לנכי רדיפות הנאצים.   המערערות מקבלות "תגמול לנזקק" מכוח סעיף 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז - 1957 (להלן - חוק נכי הרדיפות): "תגמול לנזקק - (א) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ- 50% אך אינה פחותה מ- 25% (להלן - נכה נזקק), ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו במקום תגמולים האמורים בסעיף 4, תגמולים כאמור בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה. (ב) לנכה נזקק שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 4. (ג) הוראות סעיפים 4ב ו- 4ג יחולו גם על נכה נזקק."   סעיף קטן (ג) מחיל את הוראת סעיף 4ב הקובע: "תגמול לנצרך וביטוח לאומי - הזכאי בחודש פלוני לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 , ינוכה מהתגמול לנצרך המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת הזקנה ובלבד שלא יפחת התגמול לנצרך מהתגמול העיקרי." בני זוגן של המערערות מקבלים בעטיין של המערערות "תוספת תלויים" מכוח סעיף 244(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995: "היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים ..."   הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי הרדיפות (להלן - הרשות המוסמכת), קבעה כי "תוספת התלויים" היא תשלום המגיע לתלוי ולא לבן זוגו, אף אם בפועל מועבר התשלום מהמוסד לביטוח לאומי, אל בן הזוג. לכן ניכתה הרשות המוסמכת את "תוספת התלויים" מדמי ה- "תגמול לנזקק" בהתאם להוראת סעיף 4ב לעיל. המערערות ערערו על החלטה זו בפני וועדת העררים לפי חוק נכי הרדיפות (להלן - הוועדה). לטענתן שגתה הרשות המוסמכת בקובעה כי סעיף 4ב לעיל חל על תוספת תלויים של קצבת זקנה המשתלמת לבן זוג. הוועדה, בראשות כב' השופט מוקי לנדמן, דחתה את הערר וקיבלה את עמדתה של הרשות המוסמכת. הוועדה ביססה את החלטתה על הוראת סעיף 305 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995: "זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש." מהוראה זו הסיקה הוועדה כי תוספת התלויים היא תשלום המגיע לתלוי ולא לבן זוגו, כפי שסברה הרשות המוסמכת: "קצבת האשה כתלויה היא כספה שלה, שאחרת לא ניתן היה להעביר הכסף ישירות לידיה, על-פי בקשתה בלבד וללא כל התחשבות ברצונו של הבעל." (סעיף 6 בהחלטת הוועדה).   המערערות שבו וערערו על תוצאה זו והפעם בפני בית משפט זה. לטענתן חורגת החלטת הוועדה מלשונו של סעיף 4ב לעיל. לא ניתן לראות בתוספת לקצבת זקנה, בגין בן-זוג תלוי, קצבת זקנה של התלוי.   דיון   ההוראה שבסעיף 4ב לחוק נכי הרדיפות, משלימה את הדרישה בסעיף 4ג1 לחוק זה, שהובא לעיל, ושמכוח סעיף קטן (ג) שלו הוחל סעיף 4ב, שגם לפיה תנוכה ההכנסה הנוספת. אם תוספת התלויים לקצבת זקנה מכוח חוק הביטוח הלאומי היא "הכנסה נוספת" של התלוי, כמשמעה בחוק נכי הרדיפות, הרי שיש לנכותה מתגמולי נכותו של התלוי על-פי סעיף 4ג1(ב) לעיל, והן לפי סעיף 4ב.   בין כה וכה נתן בית המשפט העליון פסק דין שיש לו נגיעה ישירה לעניין שבפנינו - רע"א 3101/00 בטיאשוילי מיכאל ואח' נ' הרשות המוסמכת, טרם פורסם), ניתן ב-4.12.02 (להלן - פרשת בטיאשוילי). באותה פרשה דן בית המשפט בתגמולים לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד - 1954 (להלן - חוק נכי המלחמה). חוק נכי הרדיפות נחקק לאחר חקיקת חוק נכי המלחמה, ולאורו. הטרמינולוגיה בשני החוקים דומה, כמו גם התכלית העומדת מאחורי הוראות, הגדרות ומונחים רבים בשני החוקים.   בפרשת בטיאשוילי היו המערערים, זכאים, בנוסף לתגמולי הנכות מכוח חוק נכי המלחמה, גם לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי, לרבות "תוספת תלויים" עבור בנות-זוגם. השאלה שנדונה הייתה אם יש לראות ב"תוספת התלויים" הכנסה של המערערים, שאז יש לנכותה מהתגמולים, בכפוף להוראות חוק נכי המלחמה, או שיש לראותה כהכנסת התלויים, שאז אין לנכותה. שאיפתם הקונקרטית של המערערים באותה פרשה הייתה היפוכה של שאיפת המערערים במקרה שבפנינו, לעניין סיווג תוספת תלויים עבור בן-זוג, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי. עם זאת, השאלה המשפטית היא זהה: האם תוספת התלויים היא הכנסה של התלוי או של בן-זוגו. בית המשפט נדרש בשני המקרים לקביעה פרשנית זהה שבמרכזה מערכת היחסים הממונית בין בני-זוג. הסימטרייה בין שני המקרים נעוצה, כאמור, בשאלה - האם תוספת התלויים היא הכנסה של התלוי.   בפרשת בטיאשוילי נדון הביטוי "הכנסה נוספת" המופיע בסעיף 4ד(ב) לחוק נכי המלחמה: "נכה נזקק שיש לו הכנסה נוספת ישולמו לו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת התגמול מהתגמול האמור בסעיף 4א." לשון זו מקבילה לנוסחו של סעיף 4ג1(ב) לחוק נכי הרדיפות, שהובא לעיל. סעיפי ההגדרות בשני החוקים קובעים הגדרה זהה למונח "הכנסה נוספת": "הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה". השאלה הצריכה לענייננו היא - האם תוספת התלויים לקצבת זקנה מכוח חוק הביטוח הלאומי היא "הכנסה נוספת" של התלוי, ולא של הנהנה הפורמלי מהקצבה. בית המשפט השיב בחיוב על שאלה זו בפרשת בטיאשוילי, פה אחד (כב' השופטות נאור, שטרסברג-כהן ו-פרוקצ'יה): "סעיף 244(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע את הגמלה לה זכאי המבוטח. סעיף 244(ב) קובע כי אם היו למבוטח תלויים 'תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו' תוספת תלויים כקבוע בחוק. על כן, דעתי היא כי לצורך שאלת הניכוי התוספת 'שייכת' (מהותית) לאשת הנכה, ולא לנכה עצמו." משמצאנו כי קצבת התלויים היא הכנסה נוספת של האשה, נובע, לענייננו, שהמשיבה פעלה כדין כאשר ניכתה מתמלוגי הנכות של המערערות את תוספת התלויים המשתלמת עבורן עם קצבת הזקנה של בני זוגן.     התוצאה היא שהערעור נדחה. אין צו להוצאות. קצבת זקנהניצולי שואה