אחוזי הנכות שצריך לצורך זכאות לקצבת נכות לעקרת בית

ביום 2.6.10 הודיע ביטוח לאומי כי המערערת זומנה לוועדה, אשר קבעה את נכותה הרפואית בשיעור 44% לצמיתות. מאחר והמערערת מסווגת כ"עקרת בית נכה", אשר שיעור הנכות הנדרש לעניינה הוא 50%, נדחה ערעורה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת נכות לעקרת בית: 1. לפני ערעור המערערת נגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (להלן: "הוועדה") מיום 10.3.09. העובדות הדרושות לעניין: 2. בעקבות תביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה, קבעה וועדה רפואית מיום 10.3.09 כי למערערת נכות צמיתה בשיעור של % 44. 3. ביום 22.11.09 הוצגו נימוקי הערעור כנגד החלטת הנתבע שלא לאשר למערערת קצבת נכות רפואית. 4. ביום 11.5.10 הועבר בהסכמת הצדדים עניינה של המערערת אל הסניף המטפל על מנת לברר האם ניתן לזמנה לוועדת אי כושר. 5. ביום 2.6.10 הודיע המשיב כי המערערת זומנה לוועדה, אשר קבעה את נכותה הרפואית בשיעור 44% לצמיתות. מאחר והמערערת מסווגת כ"עקרת בית נכה", אשר שיעור הנכות הנדרש לעניינה הוא 50%, נדחה ערעורה. בהתאם להחלטה זו התבקשה המערערת ביום 6.6.10 להודיע האם היא מעוניינת להמשיך בהליך. 6. בתגובה המציאה המערערת נימוקי ערעור מעודכנים מטעמה. 7. ביום 16.11.10 במהלך דיון בין הצדדים העלה המשיב טענה מקדמית כי אין לקבל את הטענות שהועלו במסגרת נימוקי הערעור המעודכנים, משאלה מהווים טיעונים חדשים אשר התיישנו זה מכבר. 8. ביום 30.11.10 הודיעה המערערת כי עומדת היא על ניהול ההליך בעניינה. טענות הצדדים: 9. לטענת המערערת, המשיב כלל לא הוכיח כי הינה עקרת בית. כמו כן נטען כי בעת הגשת הערעור הפורמאלי לא עמד בפניה פרוטוקול הוועדה ועל כן לא יכלה לטעון לגביו באותה עת. בנוסף נטען כי טענת המשיב בדבר היותה עקרת בית הינה בגדר הרחבת חזית אשר הועלתה בשלב מתקדם של ההליך. 10. פרוטוקול הוועדה הועבר לידיה רק ביום 7.6.10 על כן לא ידעה טרם לכן כי לא הייתה התייחסות לחוות הדעת מטעמה אלא לאחר שהועבר עניינה אל הסניף המטפל כדי לזמנה לוועדת אי כושר. 11. לגופו של עניין, טענה המערערת כי המשיב התעלם משתי חוות הדעת בתחום הריאומטולוגיה אשר הוגשו מטעמו מהם עולה כי למערערת פגימות בשיעור של 75% ו-80%. 12. המשיב העלה טענה מקדמית על פיה הערעור לא נסב סביב שאלת אחוזי הנכות אלא רק סביב אחוז הסף הנדרש לזכאות לקצבת נכות. לפיכך, משנמצא כי המערערת הינה עקרת בית, אחוז הנכות הנדרש לצורך קבלת קצבת נכות הינו 50%. משאחוזי הנכות אשר נקבעו למערערת עומדים על 44%, בדין נדחתה תביעתה. 13. לטענת המשיב הפרוטוקול הועבר אל המערערת כבר ביום 21.10.09 במהלך דיון שנערך בין הצדדים קרי, טרם זימונה לוועדת אי כושר. דיון והכרעה: 14. בערעור הפורמאלי אשר הוגש על ידי המערערת צוין כי יתר נימוקי הערעור ייכתבו ויפורטו עם קבלת מלוא החומר מהמשיב. 15. המשיב לא המציא כל ראייה ממנה עולה כי פרוטוקול הוועדה הועבר אל המערערת ביום 21.10.09 לפיכך משהספק בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי פועל לטובת המבוטח (עב"ל 141/97 המוסד לביטוח לאומי נ' פורת תק-אר 2000(1), 41 , 44 (2000)), מצאתי לקבל את גרסת המערערת כי הפרוטוקול הומצא רק לאחר שזומנה לוועדת אי כושר. 16. משקבעתי כי פרוטוקול הוועדה הועבר אל המערערת ביום 7.6.10, אין בידי לקבל את טענת המשיב כי המערערת יכלה לבחון את החלטת הוועדה קודם לכן וזאת משלא הייתה מודעת לקיומה. עתה לאחר שנדחתה הטענה המקדמית בדבר התיישנות העילה, אפנה לבחינת טענות המערערת לגוף הערעור. 17. מפרוטוקול הוועדה עולה כי המערערת לא עבדה בתקופה הרלוונטית למועד הוועדה. בהודעה על החלטת הוועדה שנשלחה אל המערערת צוינה בין היתר הגדרת המונח "עקרת בית". המערערת לא המציאה כל ראיה בדבר היותה עובדת או עובדת עצמאית. לפיכך בדין סווגה כעקרת בית על כן, זכאית היא לקצבת נכות מקום שיקבעו 50% נכות בגין הליקויים מהם סובלת היא. 18. חוות הדעת מטעם דוקטור רהב מיום 12.7.07 קבעה כי יש להעניק למערערת 75% נכות על פי פריט ליקוי 3(ו) לתוספת לתקנות. בנוסף נקבע כי מצבה חמור. חוות הדעת מטעם פרופסור בוסקילה קבעה כי יש להעניק למערערת 80% נכות לפי פריט ליקוי 35(1)(ו) לתוספת לתקנות וזאת משסבר פרופ' בוסקילה כי המערערת איבדה את כושרה לעבוד באופן מלא. 19. מפרוטוקול הוועדה עולה כי הוצגו בפניה חוות הדעת מטעם פרופסור דן בוסקילה ודוקטור גליה רהב. לעניין זה ציינה הוועדה כי "מבחינה פנימית ראומטולוגית לאחר מחלת ABV בשנת 1998, התפתחה תסמונת של כאבים מופשטים, תשישות והפרעות בזיכרון עם אבחנה של פיברומיאלגיה/ תסמונת תשישות שנקבעה בשנת 1999 ע"י ד"ר רהב מומחית לנושא זה. האבחנה אושרה בהמשך ע"י פרופ' בוסקילה וראומטולוגים אחרים. ללא ספק זאת אבחנתה והתובעת מקבלת את אחוזי הנכות המירביים האפשריים בגין תופעה זאת. בסעיף זה הוועדה דוחה את הערר". 20. כפי שהובהר לעיל חוות הדעת מטעם ד"ר רהב ופרופסור בוסקילה מציינות מצב חמור הכולל אובדן כושר עבודה מוחלט תוך מתן אחוזי נכות גבוהים בהרבה מאחוזי הנכות אשר נקבעו על ידי הוועדה. לא ברור מדוע קבעה הוועדה כי למערערת נתנו אחוזי הנכות המרביים האפשריים מבלי להתייחס או להתמודד עם הקביעות הנזכרות בחוות הדעת ד"ר רהב ופרופסור בוסקילה על פיהן שיעור הנכות גבוהה יותר. 21. בנוסף, הוועדה התעלמה ובחרה שלא להסביר מדוע נתנו אחוזי נכות נמוכים יותר ומהי הסיבה בעטיה לא קיבלה האמור בחוות הדעת וכתוצאה מכך בחרה בשיעור נמוך יותר, בפרט משהסכימה הוועדה עם אבחנת פרופסור בוסקילה וד"ר רהב. 22. אשר לבקשה להחלפת הרכב הוועדה - משנפל פגם בהחלטת הוועדה הרפואית אולם לא שוכנעתי כי נעולה היא בדעתה, אין מקום להורות על החלפתה. סוף דבר: 23. עניינה של המבקשת יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים אשר תשוב ותקבע את שיעור נכותה של המערערת בהתבסס על חוות דעת ד"ר רהב ופרופסור בוסקילה. ככל שסבורה הוועדה כי יש להעניק אחוזי נכות בשיעור אחר, תבהיר ותנמק החלטתה, באופן שגם מי שאינן משפטן יבין קביעתה. המשיב יישא בשכ"ט עו"ד המערערת בסך של 3,000 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום מהיום. עקרת ביתקצבת נכותאחוזי נכותנכות