קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי:  1. מדובר בערעור על החלטת הועדה לעררים מיום 20.11.01, אשר דחתה ערר המערער לקיצבת שרותים מיוחדים, ומהטעם, כי המערער אינו תלויה בזולת במידה רבה ברוב שעות היממה ואינו זקוק להשגחה מתמדת.   המערער טוען בערעור, כי אינו מתפקד מאז תאונת הדרכים שארעה לו (עפ"י תיעוד רפואי) ב-26.9.97. מפנה תשומת לב בית הדין, כי הינו בעל 75% נכות, וכי עלול לפגוע בעצמו עקב סיכון עצמי ודיכאון, לרבות חרדות ואפליפסיה שהתפתחה לאחר חבלת ראש.   2. בפני כב' הרשמת חזר על האמור בכתב הערעור, והפנה לחוות דעת רפואית מטעמו של ד"ר זולי זלוטוגורסקי מיום 9.3.00 (כך יש לשער - י.ה.). כן מפנה לאישורים רפואיים של פרופ' גבריאל שרייבר וטוען, כי עפ"י אישורו מיום 17.12.01 אסר הרופא להשאירו לבד בביתו בשל מצבו הנפשי הקשה.   3. ב"כ המשיב טוען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה. המערער לא צירף כל אישור רפואי ממנו עולה, כי יש סכנה להשאירו לבד בביתו. באשר לפעולות היום יום נמצא עצמאי לחלוטין ע"י הועדה - החלטה שנתמכה במסמכים של רופא אורטופד, לרבות בדיקתה.   בתגובה השיב המערער, כי היה מאושפז בבית חולים שכן סיכן את עצמו. פרופ' עטר הינו אורטופד ואינו מומחה בתחום הפסיכיאטריה.   4. המשיב, עפ"י החלטת כב' הרשמת, צירף מסמכים רפואיים וטוען, כי בתיקו של המערער עשרות מסמכים רפואיים חתומים על ידי רופאים שונים, ואין מסמך רפואי כלשהו המתייחס לתפקודו בפעולות היום יום כתוצאה ממצבו.   המשיב חזר על הנימוקים שפרט בפני כב' הרשמת, וכן מפנה את בית הדין, כי בבדיקה רפואית אחרונה מיום 27.2.02, במסגרת בקשה להכיר בהחמרת מצבו, לא נקבעה למערער נכות נפשית כלשהי.   5. החלטת הועדה לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת לאור האמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995.   ועדה לעררים, להבדיל מועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתם ואכן ישתמש בית הדין בסמכותו להתערב בהחלטתה רק במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות בחוק (דב"ע שמ/1318-01 יצחק עטיה נ' המוסד, פד"ע טו', 60).   עוד יצויין, כי בהתאם לסעיף 214 לחוק, לרבות תקנות הביטוח הלאומי (בטוח נכות) (קביעת דרגת נכות), התשל"ד - 1974, הן המוסד והן הנכה רשאים לפנות בבקשה לבדיקה מחדש תוך פרקי הזמן הקבועים בתקנות ובתנאים שנקבעו בהן.   6. הזכאות לקבלת שרותים מיוחדים עפ"י תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט - 1978, מותנית בכך כי מדובר בטיפול אישי ולעזרת בית לשרותו האישי ולמשק ביתו של הנכה, עפ"י כללים ומבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם (סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק")).   נכה זכאי לקיצבה אם הוכח, כי תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת.   "השגחה" פורטה בתקנות כ"השגחה ופיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים".   מעיון בפרוטוקול ועדת הערר עולה, כי הועדה שמעה תלונות המערער, לרבות תלונתו על בעיית אפליפסיה, פחדים וחרדות ומצבו הנפשי, פירטה ממצאי בדיקתה בדבר ביצוע "פעולות יום יום", וקבעה, כי המערער אינו תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה והחלטתה מבוססת הן עפ"י ממצאי בדיקתה והן עפ"י איבחון רפואי של פרופ' עטר. באשר להשגחה מתמדת שהמערער מלין עליה, נקבע, כי המערער אינו זקוק להשגחה מתמדת, וכי אינו מסכן את עצמו או אחרים כאשר נשאר לבדו, תוך ציון העובדה, כי מדובר במערער שמדוכא וטוען על קושי מסויים בביצוע פעולות היום יום עקב העדר רצון לחיות. יצויין, כי בנסיבות אלה לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטת הועדה גם בעילה זו. האישורים הרפואיים שהוצגו לבית הדין במהלך הערעור, אין בהם להסיק מסקנה אחרת, כפי שמבקש המערער להסיק.   7. בנסיבות אלה, לא הוכחה טעות משפטית בהחלטת הועדה ודין הערעור להידחות.   אין צו להוצאות.שירותים מיוחדיםביטוח לאומי