שימוש חורג חדרי אירוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש חורג חדרי אירוח:

1. המשיב הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש חורג במקרקעין, ביחס ל-5 מבנים חקלאיים שבנה בבית שערים והמשמשים כחדרי אירוח.

2. בית המשפט קמא דן את המשיב לתשלום קנס בסך 10,000 ₪, חייבו לשלם כפל אגרה חלקי בסך 5,500 ₪ ולחתום על התחייבות כספית בסך 25,000 ₪. בנוסף, הורה בית המשפט קמא על הפסקת השימוש במבנים, לכל מטרה הנוגדת את המטרה שנקבעה בהיתר המקורי, וזאת בתוך 12 חודשים ממתן גזר הדין, זולת אם יהיה בידי המשיב היתר כדין.

3. בית המשפט קמא שוכנע, כי נסיבות ביצוע העבירה כאן שונות בתכלית מן המקרים הרגילים בהם נעשה שימוש חורג במבנים חקלאיים להפקת רווח כלכלי, ומצדיקות כי לא ימוצה הדין עם המשיב.

4. את הנסיבות המקלות מצא בית המשפט קמא בעובדה שבשנת 2002, כאשר הוצא היתר הבנייה לבניית המבנים החקלאיים, ניתן היה ללמוד בבירור מן התוכניות, כי לא מדובר במבנים חקלאיים. המשיב פעל כבר אז בהליכים תכנוניים שמטרתם הייתה להכשיר את השימוש במבנים כחדרי אירוח, ובחודש פברואר 2005 שונתה התב"ע, כך שהיא מאפשרת שימוש בשטח לצורך הקמת עסקי אירוח. השימוש החורג הינו לפיכך, מן ההיתר ולא שימוש חורג מן התוכנית. בית המשפט קמא קבע כי בהתאם לכך, יש לראות את היקף הפגיעה התכנונית.

בנוסף, לאחר ששונתה תוכנית המתאר הגיש המשיב בקשות לשינוי יעוד המבנים על פי המצב התכנוני שכבר איפשר קבלת ההיתר. הבקשות אושרו ב-03/07/05 וב-02/08/09. לטענת המשיב, שריפה שפרצה במשרדי הוועדה הקשתה עליו להשלים את הליך השגת ההיתר.

5. לפי האמור בגזר הדין, אין מחלוקת כי המשיב המציא את כל האישורים שנדרשו כתנאי לקבלת ההיתר (נגישות, חניה, מיגון וכיו"ב), למעט אישור מנהל מקרקעי ישראל.

6. מן הנימוקים הללו ובהתחשב בכך שהוועדה הייתה מודעת במשך שנים רבות לשימוש החורג שנעשה במבנים ולצעדים התכנוניים בהם נקט המשיב, אך פעלה להגשת כתב האישום רק ביום 16/09/10, סבר, כאמור, בית המשפט קמא, כי לא מדובר במקרה המחייב ענישה מרתיעה.

7. המערערת לא השלימה עם העונשים שהוטלו על המשיב ולטעמה, בית המשפט קמא לא נתן ביטוי בגזר הדין לחומרת העבירה ולרווח הכלכלי שמפיק המשיב מביצועה במשך שנים רבות. המערערת מבקשת, לאור טיעוניה, להחמיר בעונשים על ידי הגדלת הקנס, האגרה, פריסת הקנס למספר קטן יותר של תשלומים ומתן צו הפסקת שימוש מיידי.

8. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים ובפסקי הדין אליהם הפנו, שוכנעתי כי אין מקום לקבל את הערעור, וזאת בשים לב להלכה שלפיה, אין ערכאת הערעור מתערבת בגזר הדין של הערכאה הדיונית, אלא מקום שנפלה בו טעות בולטת או שהוא סוטה באופן ניכר מרף הענישה המקובל.

9. בית המשפט קמא, שהוא המותב הדן מידי יום ביומו בעבירות תכנון ובנייה, היה ער למדיניות הענישה המחמירה בנוגע לעבריינים העושים דין לעצמם ומשתמשים בשטחים ובמבנים חקלאיים למטרות מסחריות, לשם הפקת רווח כלכלי, ולטעמים העומדים מאחורי מדיניות זו. יחד עם זאת, במקרה דנן נמצאו טעמים, אשר פורטו בגזר הדין, מהם ניתן היה ללמוד, כי לא מדובר במקרה האופייני.

10. התבוננות בנסיבות העבירה ובעונשים שהוטלו בגינה, במנותק מן הנסיבות הכוללות, אכן יכולה להתפרש כהקלה בלתי מידתית, שכן המשיב עשה שימוש, לאורך שנים בחמישה מבנים חקלאיים כחדרי אירוח, כאשר במקביל פעל בהליכים תכנוניים, שמטרתם הייתה הכשרת השימוש, כך שהיה מודע לכך שהשימוש שהוא עושה, איננו כדין. אך כאמור, הנסיבות הספציפיות של המקרה הינן שונות.

11. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לטיב האישורים שהיו בידי המשיב מאז בנה את הצימרים. ב"כ המשיב הפנתה לאישור על "גרמושקה", הבקשה להיתר חורג (מס' 980540), שלפיו אישרה הוועדה המקומית את הבקשה בתנאים הרשומים בגוף הרישיון, וזאת בישיבתה מיום 05/03/00.

לאחר הדיון וכמוסכם, הגישה באת כח המשיבה העתק המסמך - היתר לשימוש חורג שניתן ביחס ל-3 מבנים, לשימוש כמבני קיט. ההיתר הוצא ביום 13/08/00, לאחר שאגרת הבנייה שולמה ביום 10/08/00.

נתונים אלו רק מחזקים את האמור בגזר הדין, לפיו פעל המשיב בידיעת הוועדה, כשהוא מגיש בקשה למתן היתר בנייה ושימוש חורג לשם בניית המבנים כצימרים ולא אחרת, והיתר הבנייה ניתן לו בידיעה מלאה באשר לכוונותיו.

12. מאז בניית הצימרים, כפי שגם הבהיר המשיב בטיעוניו, הוא פועל במשך שנים כדי להשלים את השגת ההיתר. בשלב ראשון יזם שינוי התוכנית, כך שהשימוש במבנים לאירוח איננו עומד כיום בסתירה ליעדיה, ונותר רק להתאים את היתר הבנייה לשימוש החורג, תהליך שלמרבה הצער אורך שנים. ייתכן כי השריפה שפרצה במשרדי הוועדה עיכבה במידה מסוימת את התהליך, אך לא ניתן לחלוק על כך שהמניעה העיקרית העומדת בפני המשיב הינה השגת אישור מנהל מקרקעי ישראל. גם בעניין זה לא חסך המשיב מאמצים ולפי המסמכים שהגיש, חל לאחרונה שינוי חיובי בעמדת המנהל וסיכוייו של המשיב לקבל הסכמתו הינם טובים.

13. אין בכל האמור כדי לפטור את המשיב מאחריות לביצוע העבירות, ואכן הוא הורשע בגינן ונגזרו עליו גם עונשים בהתאם, אולם, בראיה כוללת, מדובר באדם נורמטיבי כבן 74, שלדבריו השקיע את כל חסכונותיו בהקמת הצימרים, מתוך תקווה, כי ישמשו לפרנסתו ולפרנסת אשתו. את הצימרים הקים שלא בהחבא, אלא בידיעת גורמי התכנון והבנייה, אשר אישרו לו כבר בתחילת התהליך שימוש חורג למשך 3 שנים, תוך ציפייה כי במהלך תקופה זו יושלם ההליך התכנוני, ברם ציפייה זו נכזבה מסיבות שונות וחרף מאמציו של המשיב.

14. בית המשפט קמא גזר את עונשו של המשיב, בשים לב לכל האמור, הן באשר לרכיבים הכספיים והן בנוגע להפסקת השימוש.

15. ככלל, צודק ב"כ המערערת, כי אין הצדקה לעכב צו הפסקת השימוש החורג במבנים, בפרט כשהם אינם משמשים למגורים והשימוש בהם נעשה למטרות רווח כלכלי, אלא שבנסיבות שפורטו לעיל, לרבות העובדה שגורמי התכנון השלימו עם השימוש החורג, שנעשה, כאמור, בידיעתם ותחילתו אף באישורם, במשך שנים רבות, עד שפעלו להגשת כתב האישום, יש הצדקה למתן הארכה כפי שניתנה על ידי בית המשפט קמא.

16. סוף דבר, לא מצאתי לנכון להתערב בעונשים שהוטלו על המשיב ובהארכת המועד להפסקת השימוש, שכן הנסיבות החריגות שהביאו את בית המשפט קמא להתחשב במשיב, הוסברו היטב בגזר הדין ומעוגנים בנתונים שהובאו בפניו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו שימוש חורג ?

  2. שימוש חורג מחניה לאחסנה

  3. שימוש חורג מחניה לאחסנה

  4. היתר זמני לשימוש חורג

  5. שימוש חורג חדרי אירוח

  6. היתר לשימוש חורג לצמיתות

  7. ביטול היתר לשימוש חורג

  8. שימוש חורג במחסן חקלאי

  9. בקשה לשימוש חורג לחניון

  10. שימוש חורג בקרקע חקלאית

  11. היתר לשימוש חורג פעוטון

  12. שימוש חורג במבנה חקלאי

  13. הכשרת שימוש חורג במקרקעין

  14. בקשה לשימוש חורג מעון חוסים

  15. הסמכות למתן היתר לשימוש חורג

  16. היתר לשימוש חורג לגן אירועים

  17. שימוש חורג במחסן לצרכי משרד

  18. היתר לשימוש חורג אולם אירועים

  19. בקשה לשימוש חורג למסגריה ממגורים

  20. ביטול היתר לשימוש חורג לבית קפה

  21. שימוש חורג של חקלאים בקרקע חקלאית

  22. בקשה לשימוש חורג במחסן לשימוש למסעדה

  23. היתר לשימוש חורג לתחנת דלק ל-3 שנים

  24. ניכוי הוצאות התאמה בזמן שימוש חורג

  25. אישור לשימוש חורג מתעשייה למגורי עובדים

  26. התעשרות שלא כדין עקב שימוש חורג במקרקעין

  27. בקשה לשימוש חורג במרתף שנבנה ללא אישור בתל אביב

  28. בקשה לשימוש חורג מייעוד מסחרי לייעוד אולם שמחות

  29. היתר לשימוש חורג במחסן במרתף לשימוש של עסק ומוסך

  30. ערר על אישור בקשה לשימוש חורג לצורך מגורי עובדים

  31. ביטול צו הפסקה שיפוטי בגין שימוש חורג במקרקעין

  32. ערר על החלטה להתיר שימוש חורג למשך 3 שנים לפעוטון

  33. בקשה לחידוש היתר לשימוש חורג בדירה כמשרד לעורכי דין

  34. עיכוב ביצוע כניסת צווי הריסה ואיסור שימוש חורג לתוקף

  35. צו מניעה קבוע אשר יאסור לעשות שימוש חורג במשק חקלאי

  36. ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר שימוש חורג לצהרון לילדים

  37. שימוש חורג לאחסנת וייצור מסגרות אלומיניום לתקופה של שלוש שנים

  38. בקשה לשינויים ותוספת הקלה בגובה מבנה ושימוש חורג לקופ"ח ומשרדים

  39. בקשה לשימוש חורג לבית אבות במקרקעין המיועדים לתעשייה ולמלאכה קלה

  40. אי הגשת התנגדויות אינו מכשיר באופן אוטומטי בקשות לשימושים חורגים

  41. היתר לשימוש חורג לשימוש במרתף למשרד לבעלי מקצועות חופשיים לצמיתות

  42. בקשה להיתר שימוש חורג שאינה חתומה על ידי כל בעלי המקצוע הנדרשים על פי הדין

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון