תאונת דרכים בכביש דו סטרי - נזקי רכוש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים בקריית חיים - נזקי רכוש לרכב: 1. זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 14.8.00 ברח' שטרית, פינת הגדוד העברי, בקרית-חיים. 2. מדובר בכביש דו-סיטרי, בעל נתיב אחד לכל כיוון. אין חולק, כי בצד ימין, כיוון נסיעתה של התובעת, חנתה משאית הנתבע 1 לצורך פריקת סחורה. התובעת טוענת כי, כאשר נסעה במקביל למשאית, נפתחה, לפתע, הדלת האחורית של המשאית, לכיוון הכביש, ופגעה ברכבה. התובעת העידה מטעמה את הגב' מירה הראל, אשר ישבה לידה בעת קרות התאונה, והגב' הראל אישרה את גירסת התובעת לפיה, נפתחה דלת המשאית, כאשר רכב התובעת היה כבר במקביל למשאית, תוך שהתובעת נאלצת לעבור במעבר הצר אשר השאיר הנתבע 1 בין המשאית לבין אי התנועה, אשר נמצא במקביל לה. 3. הנתבע 1 טוען כי, דלת המשאית היתה פתוחה, שכן הוא פרק אותה עת סחורה, וכי התובעת אחראית לקרות התאונה, שכן נסעה ללא זהירות וללא שהבחינה בדלת המשאית, והתובעת היא זו אשר "נכנסה" בדלת המשאית. לדבריו, אילו היתה התובעת עוצרת, ולא מנסה לעבור, היתה התאונה נמנעת. 4. הנתבעת 2 הגישה, ביום 30.1.01 כתב הגנה ובו טענה להעדר כיסוי ביטוחי בשל אי הודעת המבוטח על התאונה. לחילופין - הכחישה הנתבעת 2 את אחריות הנתבע 1 לקרות התאונה, ואת הנזקים הנטענים, והטילה האחריות לתאונה על כתפי התובעת. בסיום הדיון איפשרתי לנתבעת 2 להודיע לבית המשפט, בתוך 14 יום, אם היא עדיין עומדת על טענתה בדבר העדר כיסוי ביטוחי, והתיק הגיע אל שולחני ביום 3.4.01 למתן פסק-דין. 5. לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בחוות דעת השמאי, אשר צורפה לתביעה, בתמונות הנזקים ברכב התובעת ובתרשים אשר הוגש ע"י התובעת, הנני מקבלת את התביעה וקובעת כי הנתבע 1 הינו האחראי הבלעדי לקרות התאונה. אמינה עלי גירסת התובעת והעדה מטעמה לפיה, נפתחה דלת המשאית בעת שרכב התובעת נסע במקביל אליה. עדות הנתבע 1 היתה בלתי אמינה. הנתבע 1 העיד כי בעת התאונה פרק מזגן מהמשאית, והיה מחוץ למשאית, כאשר המזגן על גבו. לדבריו, ראה את התובעת מגיעה במהירות, נכנסת בדלת המשאית אשר היתה פתוחה, ודלת המשאית פגעה בפניו של הפועל שלו אשר היה בתוך המשאית. בתשובה לשאלות בית המשפט ענה הנתבע 1 כי, היה, אותה עת, מאחורי המשאית ובדיוק עלה על המדרכה. כאשר נשאל איך, אם כך, יכול היה לראות את התובעת מגיעה במהירות, ענה כי כלל לא ראה אותה אלא רק שמע צעקה של הפועל. הפועל עצמו לא הובא להעיד, דבר הגורע מגירסתו של הנתבע 1, שכן הלכה היא כי אי הבאת עד אשר עפ"י הגיון הדברים אמור היה לתמוך בגירסתו של צד כלשהו, פועלת לרעת אותו צד. הנימוק כי אותו פועל אינו עובד עוד אצל הנתבע 1, לאו נימוק הוא. גם תמונות הנזק ברכב התובעת מתיישבות עם גירסתה ואינן תואמות את עדות הנתבע 1. 6. אשר על כן, חייב הנתבע 1 בפיצוי התובעת בגין נזקיה. 7. אשר לאחריות הנתבעת 2 - בהודעה אשר הגישה הנתבעת 2, ביום 2.4.01, לתיק בית המשפט, לא מצאתי, פרט לטענות כלליות, כל הבהרה של ממש כיצד היתה משנה הנתבעת 2 את עמדתה אילו היתה מקבלת הודעה על התאונה מיד לאחר התרחשותה, ופרט לטענה כי היתה עושה לסיום הענין מחוץ לכתלי בית המשפט, דבר שהיה חוסך הוצאות משפט, שכר טירחת עורך-דין וכד'. הנתבעת 2 קיבלה את כתב התביעה ביום 28.11.00, כשלושה חודשים לאחר קרות התאונה, וכארבעה חודשים לפני מועד הדיון, ולא שמעתי כי ביצעה חקירה כלשהי או עשתה פעולה כלשהי לצורך הגנה בתיק זה, פרט להגשת כתב הגנה בו הכחישה, כאמור, את גירסת התובעת מכל וכל. אילו רצתה הנתבעת 2 לחסוך הוצאות משפט, יכולה היתה לעשות זאת לאחר קבלת כתב התביעה ולפני מועד הדיון. יכולה היתה ליצור קשר עם התובעת, לברר הדברים מפיה, לבדוק תמונות הנזק ברכב התובעת, לשוחח עם הפועל של הנתבע 1, וכיוצ"ב פעולות אשר, קרוב לוודאי, היו מונעות במקרה זה הצורך בקיום הדיון. גם נסיבות האירוע, כפי שהובאו מפי התובעת והעדה מטעמה, אינן נותנות בסיס למחשבה שמא יכולה היתה הנתבעת 2 לשנות את המסקנה בדבר האחריות אליה הגעתי בתיק זה. הנתבע 1 העיד, כי מסר, מיד לאחר התאונה, הודעה טלפונית לסוכן הביטוח שלו, מר אילן פאלח, ואף מילא טופס הודעה. לא מצאתי בהודעה אשר הוגשה מטעם הנתבעת 2 כל התייחסות לכך, ולא שמעתי ממנה, כי ביררה טענה זו של הנתבע 1 אצל סוכן הביטוח שהינו, כידוע, סוכנה של חברת הביטוח. לפיכך, הנני דוחה טענת הנתבעת 2 בדבר העדר כיסוי ביטוחי, ואני קובעת, כי נתבעת 2 אחראית, אף היא, לפצות את התובעת בגין הנזקים אשר נגרמו לה עקב התאונה. 8. אשר על כן, הנני קובעת כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה, ואשר הוכחו בפני במסמכים אשר צורפו לכתב התביעה בסך כולל של 2,864 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.8.00 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת, ביחד ולחוד, הוצאות המשפט בסך של 350 ₪, מהיום. זכות לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום. כבישתאונת דרכיםנזקי רכוש