קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים של טרמפיסט: כללי 1. לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן-"חוק הפיצויים"). התובע יליד שנת 1962 נשוי ואב לארבעה קטינים. נפגע בתאונת דרכים ביום 21.4.96, בהיותו נוסע כטרמפיסט ברכב מסוג "סובארו" השייך לנתבע 1, בדרכו לשירות מילואים. התובע נחבל בחלקי גופו השונים ובעיקר בכתף, בגב, בצוואר, בראש ובגפיים, חתכים מרובים בפנים ובראש ונגרמו לו שטפי דם. הוא אושפז בבית החולים למשך יומיים ונזקק להשגחה ולטיפול רפואי. 2. הנתבעים הכחישו את חבותם באשר לאחריות לתאונה ולנזקים. בעניין זה התקיים הליך ממושך בשאלת החבות. התביעה במקורה הוגשה גם כנגד מוסטפא סאלח ו"מגדל" חברה לביטוח. בהחלטה מיום 22.11.98, ולאחר שמיעת עדותם של התובע והנתבע 1, קבעתי כי מדובר באירוע תאונתי שחוק הפיצויים חל עליו וכי אחריות לנזקיו של התובע חלה על הנתבעים 1 ו- 2 בלבד. בהתאם להחלטה זו התביעה כנגד יתר הנתבעים נדחתה. הנכות הרפואית 3. ד"ר מ' ליברגל מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. בחוות דעתו מיום 24.6.99 קבע המומחה כי התובע נחבל בכל גופו ונותר עם מגבלות גופניות סביב הכתף השמאלית. המדובר בהגבלה תפקודית אשר יכולה להתקשר לנזק צווארי ו/או נזק תפקודי מקומי, שעיקרו אי יציבות תפקודית. נמצאה גם הגבלה בתנועת הכתף, בבדיקת עמוד השדרה לא נמצאה כל נכות תפקודית והנכות בכתף מבטאת על כן גם אפשרות שהנזק בכתף משני לבעיה מרכזית יותר. בגין ההגבלה בתנועת הכתף קבע המומחה נכות רפואית בשיעור של 15% לצמיתות בהתאם לתקנה 4(41)(ב) לתקנות המל"ל. במהלך חקירתו הנגדית של ד"ר ליברגל בבית המשפט הוצג לו סרט וידאו בו צולם התובע מניח תפילין ולצורך כך מרים ידו השמאלית מעל לגובה השכמות, פעולה שחזר עליה מספר פעמים. המומחה ברוב הגינותו, חזר בו מקביעתו בחוות הדעת וקבע לתובע נכות בשיעור של 10% לצמיתות בלבד: ש. אתה מסכים איתי שמהצפיה, גם אם קיימת מגבלה מצדיקה אחוזי נכות נמוכים. ת. אני חושב שכן. ש. אתה מוכן להעריך לנו את אחוזי הנכות. ת. להערכתי, כפי שציינתי קודם, לו הייתי מוצא טווח מעל 90 מעלות מכיוון שבכל זאת מדובר בתלונות סביב מפרק, מלווה בהגבלה בתנועה שלא נשאלה, נשלל ה-90 מעלות, וגורמת להשפעה תקפודית הייתי מניח שהייתי משתמש בסעיף 35(1)(ב) שקובעת 10 אחוזי נכות (עמ' 6 לפרוטוקול). הנכות התפקודית 4. מהמסמכים שבתיק, שמיעת עדותו של התובע וכן מחוות הדעת של המומחה ועדותו בבית המשפט, עולה כי התובע נפגע באורח קשה בתאונת הדרכים. הוא איבד את הכרתו ואושפז בבית החולים "הדסה" עין כרם במשך יומיים. מתלונותיו עולה כי קיימת הגבלה בתנועות כתף שמאל, כאבים ורעשים בכף, הרדמות כתף שמאל בעיקר בלילה ובעת הרמת משא כבד כאבים בגב תחתון. המומחה בחוות דעתו וכן בעדותו בבית המשפט קבע כי אחוזי הנכות שנקבעו הינם גם אחוזי נכות תפקודיים. אני מאמץ את קביעתו של ד"ר ליברגל, המתיישבת עם עדותו של התובע ומגבלותיו האובייקטיביות ולפיכך אני קובע, כי הנכות התפקודית של התובע היא בשיעור של 10% לצמיתות. הנזק 5. א. נזק שאינו ממון - כאב וסבל התובע היה בן 34 שנה בעת קרות התאונה. הוא אושפז במשך יומיים בבית החולים "הדסה" עין כרם. בחוות הדעת נקבעה נכות רפואית בשיעור של 15%. ואולם, המומחה חזר בו מקביעתו ובמהלך הדיון קבע לתובע נכות בשיעור של 10% בלבד. לפיכך, אני קובע כי הנזק הלא ממוני יחושב על בסיס הנכות בשיעור של 10%, בתוספת ימי האישפוז ובניכוי בשל גיל, כקבוע בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) התשל"ו - 1976, בתוספת ריבית כחוק מיום התאונה ועד ליום התשלום בפועל. ב. הוצאות בפועל התובע צירף לתצהירו קבלות בגין הוצאות שונות אשר נאלץ להוציא עקב התאונה. על פי הקבלות שצירף התובע לתצהירו וכן בגין נסיעות לטיפולי מבית שמש לירושלים, אני פוסק לתובע סכום גלובלי של 1,000 ₪ בערכם היום. ג. עזרה וסיעוד צד ג' בעבר התובע הצהיר כי בתקופה שלאחר התאונה נזקק לסיעוד ועזרת בני משפחה. הלכה היא כי ניזוק זכאי לתמורה בעבור עזרה שהוגשה לו על ידי בני משפחתו הגם שלא שולמה תמורתה. התובע צירף תעודת מחלה מיום 21.4.96 ועד ליום 25.5.96. על אף טענתו כי נעדר זמן רב יותר מעבודתו, לא צירף התובע כל תעודה רפואית המחזקת טענותיו. בשים לב לתקופת אי כושרו של התובע, ולאור טענתו כי נזקק לעזרת צד ג' בתקופת מחלתו, אני פוסק בראש נזק זה סכום גלובלי בסך של 2,500 ₪ כערכם היום. לעניין עזרה וסיעוד צד ג' לעתיד - נכותו של התובע אינה מצדיקה, בנסיבות העניין, פיצוי בגין ראש נזק זה. ד. הפסד השתכרות בעבר מתצהירו של התובע, מעדותו בבית המשפט וכן מתלושי המשכורת עולה, כי התובע קיבל בפועל את מלוא שכרו לתקופת העדרותו מהעבודה. התובע ניצל את ימי המחלה שעמדו לרשותו בעניין זה הגיש תעודת מחלה לתקופה של 24 ימים בלבד לעומת טענתו כי נעדר במשך 37 ימים מהעבודה. בבואי לפסוק בגין ראש נזק זה לקחתי בחשבון שני אלמנטים מצטברים . האחד - הסיכוי אם התובע יזקק לניצול נוסף של ימי מחלה/ חופשה הרי שמאגר הימים נוצל בעבר לפיכך יהא עליו לנצל הימים על חשבון ימי עבודה ושכרו יופחת . השני - העובדה כי כשיגיע התובע לגיל פרישה ו/ או יפוטר יהיה זכאי לקבל תמורה כספית בגין ימי מחלה שלא ניצל. לפיכך ראיתי לנכון לפסוק לתובע סכום גלובאלי בסך 5000 ₪ בערכם כיום. ה. הפסד השתכרות לעתיד לאחר התאונה חזר התובע לעבודתו. כמו כן לא הוכיח התובע כי שכרו נפגע עקב התאונה. אולם, יש לקחת בחשבון את הסיכון והסיכוי כי אם התובע יפלט ממקום עבודתו הנוכחי ולא ישתלב במקום עבודה אחר, עקב נכותו, הרי בשל כך יפגע שכרו בעתיד. בנסיבות אלה, ובשים לב לנכות התפקודית שקבעתי בשיעור של 10% נכות ולשכרו של התובע שאינו שנוי במחלוקת, אני פוסק לתובע סך של 137,070 ₪ כערכם היום. 6. סיכומו של דבר - לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין נזקיו כדלקמן: א. נזק לא ממוני - כאמור בסעיף 5 א לפסק הדין. ב. הוצאות בפועל - סך של 1,500 ₪ בערכם היום. ג. עזרה וסיעוד צד ג' לעבר - סך של 2,500 ₪ כערכם היום. ד. הפסד השתכרות לעתיד - סך של 137,070 ₪ כערכם היום. לסכומים אלה יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ. כל הסכומים הנ"ל ישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל. תאונת דרכים